סיבוב ברוטונדה ובין בתי העיר סלוניקי

חופשה ביוון היא הדבר הכי רחוק מהמציאות העכשווית. יש הסגר, החשש מהידבקות, ראש ממשלה עם כתב אישום שמשחק בכולם, משבר כלכלי שילווה אותנו שנים. מצד שני סוף סוף יש לי קצת זמן לקדם דברים שנתקעו בגלל העומס, גם להשלים כמה שעות שינה ולעשות עוד כל מיני דברים. ועדיין, זה לא מפריע לחלום על ימים אחרים. לכן זו ההזדמנות לברוח מהארץ לסלוניקי, שם יש את אחד הבניינים העתיקים והשלמים שאותו הקורונה לא תצליח להדביק או להרוס, אלא רק לסגור ולהרחיק מאתנו.

ועל כך ברשימה זו.

.

.

.

(1) בנייה בסלוניקי

הגאווה התל אביבית ב"עיר הלבנה" נסדקת במהלך ביקור בעיר כמו סלוניקי שבה תמצאו את מבני הסגנון הבינלאומי בריכוז ובאיכות יצירתית הרבה יותר מרתקים ומגוונים. בין עשרות רבות של כנסיות ואתרים ארכאולוגים שפזורים ברחבי העיר, צצים בכל מקום אותם מבנים, רובם מהסגנון הבינלאומי וחלקם גם מאר דקו, ברוטליזם ומסגנונות מאוחרים יותר. כל אלה מייצגים טעם אסתטי מעולה שנשמר לאורך השנים. לא במקרה כשהסלוניקאים בחרו להקים לעצמם מרכז כנסים, הם פנו לאראטה איסוזקי, מבכירי האדריכלים בעולם ששנה שעברה זכה בפריצקר, והוא יצר להם מרכז ייחודי אך כזה שהתאים לתקציב המקומי. בישראל כשמביאים אדריכל תוצרת חוץ לרוב הוא עושה פה עבודה סוג ב' במקרה הטוב. במקרה הרע, או בעצם הכי טוב, הפרויקט לא מגיע כלל לידי מימוש בתכנונו אלא נמסר לאדריכל בינוני מקומי. לדוגמה מגדל הפירמידה של ליבסקינד בירושלים, כיכר אתרים של נורמן פוסטר בתל אביב.

.

כנסייה ברחוב צדדי

.

בקצה השדרה המרכזית החוצה את סלוניקי מצפון לדרום, זו שנפתחת באתר האגורה ומסתיימת בים, יש כיכר אזרחית גדולה שבעבר שכנו בה מוסדות הקהילה היהודית ובהם גם בית ספר כי"ח. כולם נהרסו ונמחקו. על מקום בניין בית הספר ניצב כיום מלון

.

מבט מגג המלון אל הכיכר והים

.

המשבר הכלכלי הקשה שפקד את יוון מורגש גם בסלוניקי: יותר משליש מהחנויות סגור וכתובות גרפיטי מכסות את העיר. גם בשדרה המרכזית בעיר, הפעם זו שחוצה את סלוניקי ממזרח למערב, לא היססו המרססים לרסס כתובות על חזיתות חנויות והבתים. אבל את הבניין הזה צלמתי לא בגלל הגרפיטי אלא בגלל העיצוב שלו. יש בסלוניקי מקבץ עצום של בתי הסגנון הבינלאומי ובעיקר כאלה נועזים ופלסטיים, הרבה יותר מאלה שתמצאו בתל אביב שפשוט זכתה ליחסי ציבור וללובי מצוין עם תשתית תאורטית דלה אך יעילה

.

כאן הגגות הם באמת מקומות משותפים לדיירים כבר עשרות רבות של שנים, בעוד שבארץ כבר מזמן אין עוד כל שימוש בגגות למעט שימוש פרטי. כאן גם לא סוגרים מרפסות ויודעים לטפח חזיתות גם בשעות משבר כלכלי קשה

.

קשה להצליח ולראות את תכנון החלקים העליונים של המבנים הכוללים גגות שלא פעם מוטים בזוית כדי לאפשר מבט אל הים

.

בניין מ-1925 עם סורג דקורטיבי בדלת הזכוכית בכניסה

.

חדר מדרגות טיפוסי

.

והכל ניצב כאן זה לצד זה ללא מרווחים כמעט: מבנה כנסייה מרעפים ולבנים אדומות וברקע מבני משרדים

.

אנדרטה קטנה הוקמה בשנות ה-90 לזכר 50,000 יהודי הקהילה היהודית בסלוניקי שחוסלו במלחמת העולם השנייה. האנדרטה נחנכה ב-2006 בנוכחות נשיא המדינה משה קצב. בחוסר התחשבות מעציב האנדרטה צמודה כיום לאתר בנייה וגדר האתר ממש נושקת לאנדרטה

.

האנדרטה מדמה להבה או עץ המורכב מדמויות העולות השמימה

.

בניין האגודה לימודי החברה המקדונית מ-1949

.

"המגדל הלבן" הוא מגדל המצודה שלא שרדה (המאה ה-13) שהפך לסמלה של סלוניקי ומשמש כיום מוזיאון

.

הטיילת לאורך החוף היא מרכז בילוי ופנאי של רבים מתושבי העיר והתיירים

.

.

(2) קשת הניצחון והרוטונדה

פריסת הרחובות בסלוניקי כוללת רשת של דרכים שחלקן הגדול נקבע על בסיס אורתוגונלי והיררכי. אחת מהשדרות המרכזיות שחוצה מצפון לדרום את האזור שבעבר היה שטח העיר העתיקה ועדיין הוא מרכז העיר, מתחילה במבנה הרוטונדה שנבנה בתחילת המאה ה-4 לספירה וסופה במפגש עם הים.

השדרה רחבה במיוחד, משולבים בה אתרי עתיקות שנחשפו בעיקר במהלך המאה ה-20 והתנועה בה היא רגלית בלבד. המבנים בנויים כולם בקו אפס של המגרש כשבקומת הקרקע שטחי מסחר. בעקבות המשבר הכלכלי בו עדיין שקועה יוון חלק מהעסקים סגור, גם כשמדובר באזור שורץ תנועת תיירים. אך מה שמשך את תשומת לבי הוא עיצוב הריצוף המשתנה בין האזורים השונים בשדרה וגם החומרים ואיכותם.

.

שדרה רחבה ומפוארת חוצה את העיר מצפון לדרום (נוסף על זו שהזכרתי קודם), כשבקצה הדרומי שלה הים ובקצה הצפוני שוכנת הרוטונדה. לאורך השדרה יש אתרי עתיקות המורכבים כולם משרידי מבנים גדולים שנבנו מלבנים אדומות. כאן לא תמצאו את מרצפות הבטון המכוערות שמשתמשים בהם בלי סוף בישראל, אלא הריצוף מגוון ומותאם לכל אזור בחתך השדרה

.

.

רגע לפני שהשדרה מגיעה אל הרוטונדה, היא נחצית ברחוב ראשי הנמתח ממזרח למערב ובמפגש ביניהם ניצבים שרידיה של קשת ניצחון גדולה שהוקמה כאן בשנת 299 לספירה, יחד עם מבנה הרוטונדה המתנשא מיד אחריה. על שני מבנים אלה הכריז ארגון אונסק"ו ב-1988 כאתרי מורשת עולמי.

הקשת מנציחה את ניצחונותיו של הקיסר גלריוס על הפרסים שניסו לחדור אל שטחי האימפריה הרומית. שלד הקשת שרד כמעט בשלמותו. מהמבנה שהורכב משלוש קשתות, שרדה הקשת המרכזית ועוד קשת קטנה, כשהקשת הקטנה השנייה נהרסה. המבנה היה מצופה בתבליטי אבן שתיארו את הקרבות ומסעות הניצחון ורק חלק מהם שרד. שרידים אלה מציגים דמויות של לוחמים וגם בעלי חיים שלקחו חלק בקרבות ובמסעות כמו סוסים, פילים וגמלים.

ממבנה הקשת יצאה במקור גלריה שקושרה למבנה הרוטונדה שבנייתה הושלמה שנים אחדות לאחר הקשת, בשנת 306. עד היום טרם הצליחו החוקרים לגלות בוודאות למה יועד מבנה הרוטונדה. יתכן והכוונה היתה להקים מבנה קבר לקיסר גלריוס, אלא שזה נקבר בסופו של דבר באזור אחר שכיום הוא בתחומי סרביה. לא ברור גם אם המבנה היה חלק מארמון שניצב כאן בסמוך או שימש מקדש אלילי, בדומה לפנתאון שברומא. שני מבנים אלה דומים בצורתם וכמו בפנתאון גם כאן היה פתח שנאטם בראש הכיפה שנועד ליציאת עשן הקרבנות שהועלו לכבוד האלים וגם פתח ניקוז במרכז הרצפה שהוא שרד. ישנה סברה שטוענת שהמבנה למעשה היה נטוש במשך קרוב למאה שנותיו הראשונות.

הרוטונדה הבנויה כולה בטכנולוגיית בנייה בלבנים, מורכבת ממבנה מקורה בכיפה המתנשאת לגובה של 30 מטר וקוטרה 24.5 מטר. במפלס הקרקע עובי הקירות מגיע ליותר מששה מטרים כשבהם משולבות שמונה גומחות שבאחת מהן כניסה ראשית עם מדרגות רחבות ובגומחה אחרת כניסה קטנה יותר הפונה אל השדרה ושכיום ניתן לצאת דרכה לגן הארכאולוגי המקיף את הבניין. שורה נוספת של פתחים מצויה בחלק העליון ודרכה חודרות קרני שמש המאירות את האולם, ולמעלה מאלה ובסמוך לכיפה שורה שלישית של פתחים קטנים.

.

כמה עשרות מטרים לפניו ניצבים שרידיה של קשת ניצחון שנחנכה בשנת 305 בעקבות פקודת גלריוס, קיסר רומי.

.

לאורך שלטונו של הקיסר גלריוס נעשו ניסיונות של הפרסים לחדור אל שטחי האימפריה הרומית ולזכר אותם קרבות הוקמה הקשת

.

.

בשנת 400 הוסב המבנה לכנסיה, כשחלקו המזרחי נפרץ והוקם בו אגף לצורך גומחת תפילה. באותה הזדמנות עוטרו דפנות הרוטונדה והכיפה בפסיפסים המתארים בין השאר מבנים ואת הקדושים הנוצריים. פסיפסים אלה שרדו את כל השנים, כנראה בגלל מיקומם הגבוה שהקשה על השחתתם והם נחשבים כיום לשריד יחיד במינו לאמנות ביזנטית מוקדמת. הכנסייה שרדה שנים רבות והיתה למרכזית בסלוניקי.

רק אחרי יותר מאלף שנה, בשנת 1591 הוסב הבניין למסגד, לאחר שסלוניקי נכבשה בידי העות'מאנים. בסמוך לכניסה הראשית נבנה צריח וגם אגן לשטיפת רגלי וידי הבאים להתפלל במסגד.

עד לשנת 1912 המשיך המסגד לשמש את המוסלמים ובאותה שנה הוחזר לידי הנוצרים והוסב שוב לכנסיה. זמן קצר לאחר מכן נפתח הבניין גם כמוזיאון, כשכיום מתמקדת התצוגה בפסיפסים הביזנטיים, כשנוסף על אלה הוצבו במבנה פסיפסים אחרים, העתקים שבוצעו באמצע המאה הקודמת של פסיפסים ביזנטיים מהעיר רוונה שבצפון איטליה, שהיתה לתקופה קצרה בירת האימפריה. עלות הכניסה 2 אורו ולילדים הכניסה חינם.

.

תכנית הרוטונדה בסלוניקי (Marsyas)

.

הרוטונדה היא מבנה עגול וגבוה המתנשא על בתי האזור כבר 1700 שנה

.

מבט מכיוון השדרה על הרוטונדה. יחד עם קשת הניצחון הורה גלריוס להקים מבנה עגול שיועד כנראה לשמש כאתר קבורתו. אלא שלבסוף נקבר הקיסר במבצר שמצוי כיום בסרביה והמבנה שימש למקדש אלילי, לאחר מכן כנסייה נוצרית ומאוחר יותר למסגד ולכן הוקם לצדו צריח. בתחילת המאה ה-19 הוסב שוב לכנסייה וכיום הוא אתר תיירות.

.

קוטרו של המבנה העגול הוא 24.5 מטרים וגובהו מגיע ל-30 מטרים. המבנה מוקף כולו בחפירות ארכאולוגיות

.

החפירות: אין כמעט הסברים

.

מבט מהעורף החושף את אגף האפסיס של הכנסייה. הקיר התומך שבמרכז הוקם בתחילת המאה ה-20 לאחר שהמבנה נפגע ברעידת אדמה

.

מבט על הכניסה הראשית לאתר מכיוון מערב

.

המבנה כולו מורכב מלבנים אדומות, כמו כל המבנים הקדומים בסלוניקי

.

בסיס הצריח

.

הכניסה לצריח שסגור למבקרים

.

מבט מלמטה

.

עד לפני מאה שנה שימש הצריח את המסגד שפעל כאן

.

לצד הכניסה לרוטונדה ניצב אגן לשטיפת ידיים ורגליים למתפללים המוסלמים שפקדו את המסגד

.

מבואת הכניסה

.

הכניסה לרוטונדה

.

תמונת גאורגיוס הקדוש לנצרות מתנוססת מעל לפתח הכנסייה הקרויה כיום על שמו. בישראל יש כמה כנסיות שגם הן נקראו על שמו – בירושלים, יפו, רמלה, עכו, עיילבון ויפיע, ובלוד ישנה כנסייה שניצבת באתר המיוחס לקברו. על המנזר שנקרא על שמו בנחל פרת כתבתי כאן בבלוג לפני כמה שנים. שנת 1912 המופיעה מעל לתמונה מציינת את השנה בה החליפה סלוניקי ידיים וחזרה לידי הנוצרים, וכך גם הרוטונדה הוסבה שוב לכנסייה

.

יש גם כתובות בערבית, זכר למסגד שהיה כאן במשך יותר מ-300 שנה

.

פתח הכניסה במבט מבפנים: הקשת הסוגרת על הכניסה מעוטרת במעין שטיח של כוכבים

.

הקשת המכסה על הכניסה. האולם מוקף בשמונה קשתות במפלס הקרקע

.

מול הכניסה ניצב האפסיס שנבנה לצורך הכנסייה בדופן המזרחית של המבנה

.

המבנה שהוסב לכנסייה בסוף המאה ה-4 לספירה עוטר בפסיפסים שחלקם שרד את השנים כנראה הודות למיקומם הלא נגיש בגובה רב. במאה ה-16 היתה הרוטונדה לכנסייה המרכזית של סלוניקי, תקופה שבסיומה נכבשה העיר בידי המוסלמים והבניין הוסב למסגד לתקופה שנמשכה יותר מ-300 שנה

.

אחד הפסיפסים בהיקף הכיפה המתאר את הקדושים הנוצרים

.

בהיקף הכיפה שרדו פסיפסים מקוריים מהמאה ה-4 המציגים את קדושי הנצרות. מבט לכיוון היציאה לדרום לגן הארכאולוגי המקיף את הרוטונדה

.

שורת חלונות מקושתים קבועה בחלק העליון ומעליהם שורה נוספת של פתחי חלונות קטנים יותר

.

עובי קירות הבניין מגיע בחלקו התחתון לששה מטרים

.

התצוגה מוקדשת בעיקר לפסיפסים ששרדו כאן ומהווים דוגמה יוצאת דופן לאמנות הקדומה

.

יש כאן גם מערה, אבל אסור להכנס אליה

.

פסיפס

.

כיפת המבנה שבמקור היה בה פתח במרכז, כמו בפנתאון שברומא, לצורך יציאת העשן מהקרבנות שהועלו כאן

.

במרכז האולם פתח ניקוז

רשימות נוספות על יוון:

קנדילקיה

תעלת קורניתוס

קברי הכיפות במיקנה

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • shlomi  ביום 25/03/2020 בשעה 9:25

    חבל שהכנסת פוליטקה נהנתי עד כה מהבלוג, כנראה שאצא ממנו.

  • עופר בור  ביום 25/03/2020 בשעה 9:26

    איזה כיף להיזכר.
    הערה: סט ג'ורג' נוסף להיותו הקדוש הפופולרי ביותר בעולם הנוצרי (אנגליה, גיאורגיה ועוד), הוא הקדוש הפופולרי ביותר בארץ בקרב בערבים הנוצרים ומופיע כמעט בכל כנסיה מקומית . הכנסיה בלוד – ביחוד בנובמבר ראויה לפוסט משלה

  • שר המוזיקה (הזמני)  ביום 25/03/2020 בשעה 9:43

    כרגיל, כיף לקרוא 🙂
    והשיר המתבקש 😉

    (כן, אני יודע. לא קשור וגו…אבל יותר טוב מטיפקס, לא?)

    א.

  • אלימלך  ביום 25/03/2020 בשעה 13:54

    תודה על האסקפיזם שהענקת לנו. בתי טיילה המון ביוון על חלקיה השונים שדווקא סלוניקי פחות מעניינת. נשקול לבקר בה שכול הבלאגן הקורוני יסתיים.

    ונער הייתי וגם זקנתי לגבי הפתיח, אין שום צד שהוא צודק לחלוטין, או חף לחלוטין מאינטרסים זרים, וגם לי מפריע הפתיח הפוליטי…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: