סיבוב באנדרטה לחללי חטיבת הגולן שיצר עזרא אוריון

יום הבחירות הוא הזדמנות נהדרת להסתובב בכמה מקומות שכבר הרבה זמן רציתי להיות בהם. המזל הרע והטוב שלנו הוא שיש כמה ימים כאלה בשנה. בירידה מהגולן ביום הבחירות האחרון עצרתי רגע לפני שחציתי את גשר בנות יעקב באתר ההנצחה לחטיבת הגולן שיצר האמן עזרא אוריון (2015-1934) ונחנך ב-1972. לאוריון היה קשר אישי עם החטיבה – הוא היה מפקד יחידת הסיור במלחמת ששת הימים והשתתף בכיבוש האזור כמו גם את המוצב הסורי, המורטפע, ששכן כאן עד המלחמה. את שרידי המוצב הסורי הוא הותיר בסביבת אתר ההנצחה שהקים.

אוריון יצר משולש בטון חריג בנוף שמושך את תשומת הלב של החולפים בכביש הסמוך. חריץ צר חוצה את פאת המשולש הצרה ומעניק לגוף כולו את תלת-ממדיותו. רק כשנכנסים לאתר מגלים שיש בו עוד הרבה מה לראות: בונקרים, מחסומי טנקים, מסלול הליכה נגיש ודידקטי שדרכו מסופר סיפורו של המקום. לבסוף נשקף מכאן נוף עמק החולה על קיבוציו הרבים, האזור עליו שלט, איים והפגיז המוצב הסורי ששכן כאן עד 1967.

ועל כך ברשימה זו.

.

מזדקר

.

מפת התמצאות: מצפה גדות – אנדרטת חטיבת הגולן

.

רחבת מרוצפת במשטחי גרנוליט מקבלת את פני הבאים מהחניון. הרחבה מחולקת למשבצות כשפסים בהם טבועים אבני בזלת חוצצים בין המשבצות. ברחבה משולבים עצי זית ומחסומי טנקים מברזל

.

מבט ראשון על האנדרטה ממרחק, בדרך חולפים על פני מחסומים נוספים ששרדו כאן

.

עמדות חפורות בקרקע פזורות בכל רחבי הסביבה

.

שביל מוביל אל מרכז האתר

.

השביל נכנס אל מעבר דמוי חפיר מבטון חשוף כשהמעבר הישיר אל מרכז האתר חסום במחסומי טנקים צפופים

.

המעבר סוגר על המבט

.

והאתר נחשף לעין בהדרגה ככל שמתקדמים

.

.

(1) ביקור

כל פעם שחלפתי בכביש 91 על פני משולש הבטון הזה בירידה מהגולן הייתי כבר עייף. מאחר וציפתה לי נסיעה לא קצרה חזרה למרכז אז לא עצרתי לסיבוב. אבל חיכיתי למועד המתאים לבקר באתר הזה אחרי שנחשפתי באופן מסודר לעבודות של עזרא אוריון בתערוכה שנערכה לו ב-2016 במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון, שאותה אצרו אודי אדלמן ויעל מסר.

יום הבחירות לא רק היה היום הכי נוח, אלא גם היום היפה והנעים ביותר. ברחבת ההתכנסות שצמודה לחניון עמדו שני רכבי ג'יפ יונדאי טוסון ובסמוך אליהם עמדו וישבו שתי משפחות גדולות והיו שקועות סיומה של ארוחה שעשו על האש. בסך הכל היה נראה שטוב להם. האנדרטה עצמה היתה ריקה.

.

(2) תולדות

חודשים ספורים לאחר תום מלחמת ששת הימים, החל עזרא אוריון לעבוד על הצעה לאתר הנצחה ל-62 חללי חטיבת הגולן שנפלו בקרבות ובמסגרתה הוא שרת במלחמה. את ההצעה הראשונה הוא הציג  לא הרחק מהאתר במפקדת חטיבת הגולן במחנה נפח בין השאר בפני מוטה גור שהיה אז מפקד פיקוד הצפון. גור פסל את ההצעה על הסף ופרט בפני אוריון את נימוקיו. אוריון הפנים את הדברים וחזר לסטודיו כדי להכין הצעה חדשה. "לאחר חודשים, בלשכתו במפקדה בנצרת, שמתי לו על השולחן מודל גבס חלופי", סיפר אוריון לימים, "הוא יצא מחדרו ואישר אותו מיד".

אוריון יצר קיר בטון בצורה קרובה למשולש, המתנשא לגובה של 14 או 15 מטרים. את הגוף הזה הוא הציב באופן שהוא מכוון לחרמון המצוי בכיוון צפון-מזרח, אך הוא בעיקר מכוון לנוסעים בדרך שמלווים אותו במבט, כשהוא בולט היטב בנוף. למרגלות הגוף המשולש יש רחבה דמוית בונקר הפתוח לשמיים. אל הרחבה מובילים שבילים דמויי תעלות קשר, שאליהם מגיעים מהחניון שלמרגלות האתר.

שביל היוצא מהאנדרטה מוביל אל עורף האתר שממנו נצפה נופו המרהיב של עמק החולה והרי הגליל העליון על הקיבוצים הרבים הפזורים בהם. מכאן השקיפו החיילים הסורים על ישראל, ומעת לעת הפגיזו ופגעו בשגרת חייהם של תושבי העמק.

.

1969: סקיצה מוקדמת לאנדרטה (אוסף עזרא אוריון – ארכיון אמנות במרחב הציבורי http://www.publicaa.art, המרכז לאמנות דיגיטלית)

.

שיתוף פעולה יצר כאן אוריון עם האמן גרשון קניספל, כשזה האחרון עשה תבליט על אבן בזלת בו מופיע ציטוט של מפקד החטיבה עמנואל שקד אותו אמר לאחר שהכוח שבראשו עמד כבש את האזור: "מכאן אתם נראים גדולים שבעתיים".

במועד סמלי ב-12 ביוני 1972, יום השנה החמישי להשלמת כיבוש הגולן, נחנכה האנדרטה. את הטקס בו נשאו דברים נציגי לוחמי החטיבה, משפחות שכולות וראש המועצה האזורית גליל עליון, הנחה קריין הרדיו עמיקם גורביץ'. שתי אמהות שכולות, מרים חלפון ושרה דיין הסירו את הלוט, הונחו זרי פרחים והאתר נפתח לקהל. לאחרונה הותקנה עמדת שמע המעניקה הסבר על המקום ונערכה תכנית פיתוח שצפויה להפוך את הביקור לאינטנסיבי יותר. התכנית טרם מומשה וגם לא ראיתי אותה ואם זה מה שאני חושב שרוצים לעשות כאן אז אני בספק אם כדאי שתמומש.

.

סביבות 1970: דגם (אוסף עזרא אוריון – ארכיון אמנות במרחב הציבורי http://www.publicaa.art, המרכז לאמנות דיגיטלית)

.

סביבות 1970: הדגם כפי שמופיע בשער עלון שנועד לגייס תרומות להקמת האתר (אוסף עזרא אוריון – ארכיון אמנות במרחב הציבורי http://www.publicaa.art, המרכז לאמנות דיגיטלית)

.

.

(3) העבודה

"זו האנדרטה היחידה שעזרא אוריון בנה. כל שאר העבודות שלו אלה עבודות פיסול, למרות שהיו לו עוד כמה הצעות לאנדרטאות שלא נבנו", מספר אודי אדלמן שאצר את התערוכה של אוריון לפני ארבע שנים וממשיך לעסוק ביצירתו.

"הצורה של האנדרטה חוזרת בהרבה עבודות שלו. הצורה מופיעה כבר בעבודות שהוא התחיל אתן עוד ב-65'. במהלך מסע שהוא ערך באירופה בזמן שהיה סטודנט בקולג' סנט מרטינז לאמנות בלונדון וביקר בקתדרלות. בזמן הנסיעות הוא רשם לעצמו קתדרלות דמיוניות. הוא מפשט את הקתדרלות ואת מקור האור שבונה את כל האדריכלות וחושף דרכו את ההיגיון והממדים של אותם מבנים".

.

1965: רישום של קתדרלה (אוסף עזרא אוריון – ארכיון אמנות במרחב הציבורי http://www.publicaa.art, המרכז לאמנות דיגיטלית)

.

"זה ההיגיון שמכוון אותו בעבודות מאוחרות יותר שגם בהן אפשר למצוא את הצורה שמופיעה באנדרטה לחטיבת הגולן. כמו ב'שדה הפסלים' שהוא תכנן להקים במדבר באזור מדרשת שדה בוקר והמבנה המרכזי בו דומה לצורת האנדרטה. פס המדרגות שהוא עשה בנפאל ומוביל לפסגת הר האנפורנה גם הוא דומה. בכל אלה הוא השתמש בזוית דומה לזו שמופיעה באנדרטה, הזוית מובילה את המבט כלפי מעלה ומדגישה את העמדה של הצופה הבודד מול הנשגב של היקום. החוויה של האדם מול היקום היתה נושא שחתך את כל העבודה שלו, מהרגע שיצא מהגלריה ועסק בעבודות אדמה ובפיסול גדול ממדים בירושלים, ירוחם, רמת אביב, סדום הרעיון הזה חזר והופיע".

.

שנות ה-70: עזרא אוריון רוכן על דגם הצעתו לשדה פסלים (צילום: אברהם חי, אוסף עזרא אוריון – ארכיון אמנות במרחב הציבורי http://www.publicaa.art, המרכז לאמנות דיגיטלית)

.

"הוא היה סגן אלוף בצבא. אין הרבה אמנים שהיו כל כך קשורים לצבא וזה אולי משהו שהשאיר אותו מחוץ לשדה האמנות. אתה יכול למצוא שהוא גם גייס את הצבא לביצוע חלק מהעבודות שלו, כמו למשל בביצוע העבודה בתל חי, כשהיה צריך להזיז בולדר. הוא גם כתב עשרות מכתבים למנהיגים וזה היה חלק בלתי נפרד ממנו. יש לו אלמנטים מצ'ואיסטים שנוכחים בדיבור ובהתנסחות הצבאית שלו וגם בעבודה. העבודה שלו בבאר שבע למשל מורכבת מטרקטור שמזדקר. היצירה של אוריון היתה תמיד יומרנית, ולצד הכישרון הרב לגייס אנשים וגורמים להתגייס לעזרתו הוא הגיע להישגים אמנותיים מרשימים".

.

1999: מכתב (אוסף עזרא אוריון – ארכיון אמנות במרחב הציבורי http://www.publicaa.art, המרכז לאמנות דיגיטלית)

.

1972: אנדרטת חטיבת הגולן במצפה גדות לאחר השלמת ההקמה (צילום: ישראל צפריר, אוסף עזרא אוריון – ארכיון אמנות במרחב הציבורי http://www.publicaa.art, המרכז לאמנות דיגיטלית)

.

1972: האתר על רקע נוף עמק החולה והרי הגליל העליון (צילום: ישראל צפריר, אוסף עזרא אוריון – ארכיון אמנות במרחב הציבורי http://www.publicaa.art, המרכז לאמנות דיגיטלית)

.

היציאה מהשביל אל רחבת הזכרון

.

מחסומי טנקים

.

רחבת הזכרון

.

לוחות זכרון שהותקנו בשלב מאוחר בחוסר כשרון מבלי לנסות להשתלב בשפה העיצובית של האתר

.

כניסה נוספת לרחבה עם תורן דגל שהאמן התנגד לו

.

המשולש במבט מהכניסה לרחבת הזכרון נראה כמו עמוד

.

מבט מלמטה

.

בטון חשוף

.

משולש

.

שביל יוצא מרחבת הזכרון ומקיף את האתר. ממנו ניתן לקבל מבטים נוספים על האנדרטה

.

מבט מדרום

.

מבט על רחבת הזכרון

.

המסלול המקיף את האנדרטה מעניק למבקרים מבט גם על נוף עמק החולה שעליו השקיף המוצב הסורי במשך קרוב לעשרים שנה

.

בתצפית על עמק החולה מונח לוח אבן בזלת שעיצב גרשון קניספל ועליו ציטוט של מפקד החטיבה עמנואל שקד אותו אמר לפקודיו במלחמת ששת הימים לאחר שהכוח שבראשו עמד כבש את האזור: "מכאן אתם נראים גדולים שבעתיים"

.

נוף העמק וברקע הרי הגליל העליון

.

כמו

.

מבט על כניסה נוספת לאנדרטה

.

התורן מימין פוגע בעיצוב הכולל

.

הקצה

תודה לאודי אדלמן

אתרי זיכרון נוספים שכתבתי עליהם:

.

גל-עד בגן הזכרון בכפר סבא (אנדריי לייטרסדורף ואיליה בלזיצמן)

אנדרטה להרוגי אוטובוס הדמים בכביש החוף (יצחק שמואלי)

אנדרטה לחללי מועצה אזורית חוף הכרמל (יעקב אורנשטיין)

אנדרטה להרוגי הצוללת דקר (בתכנון דוד אנטול ברוצקוס)

יד זיכרון לעולי אתיופיה (גבריאל קרטס ושמואל גרואג)

אנדרטה לחללי חטיבה 679 ברמת הגולן (נעמי הנריק)

אנדרטה לחסידי אומות העולם (ליפא יהלום ודן צור)

אנדרטה לארלוזורוב בחוף תל אביב (דרורה דומיני)

הטייסים בגן העצמאות (בנימין תמוז ואבא אלחנני)

חללי הספינה ארינפורה בהר הרצל (אשר חירם)

אנדרטה לפורצי הדרך לירושלים (נעמי הנריק)

אתר זיכרון לחללי קיבוץ רוחמה (אלי וייסברג)

לזכר רצח חיים ארלוזורוב (דרורה דומיני)

לחסידי אומות העולם בפולין (דני קרוון)

אנדרטת חללי קרית טבעון (חיליק ערד)

אתר זיכרון לחללי קיבוץ עין השופט

חללי אחוזה בחיפה (גרשון קניספל)

אנדרטת משמר הגבול (חיליק ערד)

אנדרטת חטיבת יפתח (חיליק ערד)

היכל יהדות ווהלין (ישראל לוטן)

בקיבוץ בית העמק (פרדי כהנא)

לאדם ולטבע (יגאל תומרקין)

מצודת יואב (חיליק ערד)

מצבת קבר ליד ספסופה

אנדרטאות בגטו ורשה

בית הקברות בנתיבות

מצפור אלנבי בחיפה

בית קברות ממילא

יד קנדי (דוד רזניק)

נבי מוסא

שיח' בוריכ

קברי צדיקים בגליל

קבר ד"ר ברוך גולדשטיין

מוזיאון לתולדות יהודי פולין

אנדרטת דנגור (חיליק ערד)

אתר זיכרון ביתניה (חיליק ערד)

אנדרטה לשיירת יחיעם (חיליק ערד)

אתר ההנצחה בקיבוץ שובל (חיליק ערד)

אנדרטה לנרצחי מפלסי הדרך לים המלח

קבר האחים בקיבוץ נירים (יהלום-צור)

בקעת הקהילות (ליפא יהלום ודן צור)

גלעד לאבשלום פינברג (בנימין אוראל)

אנדרטת אלכסנדר זייד וסוסתו (דוד פולוס)

גבעת התחמושת (בנימין אידלסון וגרשון צפור)

אנדרטת עוצבת הפלדה (בתכנון ישראל גודוביץ)

אנדרטה וקבר להרוגי חוות חולדה (בתיה לישנסקי)

גלעד לשלמה בן יוסף ליד ראש פינה (יצחק דנציגר)

אנדרטה להרוגי אוניברסיטת תל אביב (מיכאל גרוס)

אנדרטת ככר רבין בראשון מערב (אליעזר ויסהוף)

יד לבנים באר שבע (יוחנן רטנר ומרדכי שושני)

קיר זיכרון להרוגי קיבוץ תל יוסף (אהרון פריבר)

גן הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב איחוד (ויטוריו קורינלדי)

אוהל יזכור (אריה אל-חנני, ניסן כנען, אריה שרון ובנימין אידלסון)

אנדרטה לנופלים בעמק בית שאן (אלפרד מנספלד ומוניו גיתאי וינרויב)

אנדרטת הרוגי ניצנים (בתכנון שמעון פובזנר, אברהם יסקי ומשה ציפר)

גן זיכרון לחללי חטיבת הראל במלחמת העצמאות (דני קרוון וצבי דקל)

אנדרטה ובית זיכרון לשואה בקיבוץ נצר סרני (פרדי כהנא ובתיה לישנסקי)

בית הקברות של קריית ענבים ואנדרטת חטיבת הראל (מנחם שמי)

אנדרטה לזכר הנספים באסון השריפה בכרמל (נתנאל בן יצחק)

אתר הנצחה לחללי אסון המסוקים בשאר ישוב (שלומית שלמה)

אנדרטה לחללי אגד ארטילרי 212 ברמת הגולן (הלל פסח)

פינת הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד (משה הדרי)

אנדרטה בעין החורש להרוגי המצור (אילון כהן)

חסידי אומות העולם הפולנים בורשה (דני קרון)

אנדרטת ההתגברות בחוקוק (יחיאל שמי)

אנדרטה לזכר ליל הגשרים (יחיאל שמי)

בית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה

קבר יוסף בנימיני בבית ספר אביחיל

לצעונים שנרצחו בשואה (דני קרוון)

אנדרטה לשפיות (יגאל תומרקין)

גדוד 52 בחוליקאת (צבי אלדובי)

האנדרטה בנגבה (נתן רפופורט)

חללי קיבוץ גת (ישראל הדני)

אושוויץ (דניאל ליבסקינד)

לסיום שיר

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: