סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ רמת הכובש

בעוד פחות מיממה יפתחו הקלפיות. היום החופשי שקבלנו במתנה במחיר כבד, הוא הזדמנות להסתובב בכמה מקומות שרציתי כבר מזמן לבקר בהם. אלא שביום הבחירות הזה, בשונה מפעמים קודמות אלך גם להצביע. לא שיש מפלגה שאני שלם עם נבחריה, והדגש הוא על אנשיה כי לאף מפלגה לדעתי אין אידאולוגיה ברורה, אבל במציאות שנוצרה לא נותרה ברירה. הבלוג הזה עוסק לא מעט בצדדים המציגים את שקיעתה של האומה, כשהמאמרים המוקדשים לקיבוצים הם חוד החנית של אותה תצוגה. הביקורים באותן קבוצות אוטופיות שהוקמו כאן במחצית הראשונה של המאה הקודמת כשההיבט האדריכלי היה לחלק בלתי נפרד מהן, מייצגים נהדר את החלום הציוני ואת מה שנותר ממנו.

בתמונות מראשית ימיו של קיבוץ רמת הכובש מפתיע לגלות שהאזור היה כולו חולי ובתולי. צעדי החברים הצעירים יצרו אין ספור שקעים במשטחי החול וצריף העץ ששימש חדר אוכל ניצב היה בודד בסביבה. בהמשך, תכנן המהנדס יוסף אידלמן, חבר קיבוץ יגור, את בניין חדר האוכל שנחנך ב-1941 ועשרים שנה לאחר מכן הורחב הבניין בתכנונו של האדריכל מרדכי זברודסקי.

לעומת המבנה התיבתי והפשוט שתכנן אידלמן, העניק זברודסקי לבניין אופי חגיגי ומורכב. הוא גם הדגיש את מיקומו של הבניין בקצה שדרת השקמים החוצה את הקיבוץ, בהתאם לתכניתו המקורית של האדריכל ריכרד קאופמן.

ועל כך ברשימה זו.

.

חלון ופסנתר

.

מפת התמצאות: קיבוץ רמת הכובש

.

סילו מ-1950. הפסיק את פעילותו כבר ב-1957 ומאז הוא נטוש

.

מול הסילו ניצב חדר האוכל. אגף המטבח הוא החלק היחיד בבניין שנותר בחזותו כמו במקור

.

המבנה המקורי הורכב מגוש אחד בצורת תיבה בו הודגשו השלד

.

1941: מבנה חדר האוכל הבנוי הראשון בתכנון אינג' יוסף אידלמן – מבנה בצורת תיבה עם גג רעפים משופע והדגשת שלד הבניין בחזיתות (ארכיון רמת הכובש)

.

הפעמון

.

הכניסה המשנית אל חדר האוכל

.

הרחבת חדר האוכל ב-1962 בתכנון האדריכל מרדכי זברודסקי יצרה שתי זרועות שהקצה של המזרחית שבהם מופיעה כאן משמאל. לעומת הגג המשופע שנקבע בחדר האוכל המקורי, זברודסקי השתמש בגג בטון חשוף ושטוח

.

.

 

(1) הביקור

עשיתי עם צבי אלחייני סיבוב בעקבות כמה מבנים שתכננו האדריכלים והשותפים אנדריי לייטרסדורף ואיליה ובלזיצמן. פתחנו מוקדם בבוקר באנדרטה שתכננו השניים בגן הזיכרון בכפר סבא. התחנה השנייה היתה בקיבוץ רמת הכובש – אולם המופעים עם חדר הזיכרון. בדרך חזרה למכונית עצרנו באולם הספורט ולאחר מכן המשכנו לחדר האוכל שמופיע כאן.

התחנה השלישית היתה מכללת אורנים, שם הם תכננו את מרבית המבנים וכאן כתבתי על התיאטרון הפתוח ואולם הספורט שתכנן האדריכל חנן הברון שירש את מקומם כאדריכל ראשי של המכללה. לבסוף עצרנו גם בבית הדואר בכניסה לקרית טבעון שתכננו מוניו גיתאי וינרויב ואל מנספלד.

.

(2) חדר האוכל הראשון והשני

חדר האוכל הראשון של רמת הכובש היה צריף קטן שלצורך מיגונו הוקמו סביבו קירות ביטחון. כבר ב-1935 החליטו החברים על הקמת חדר אוכל קבוע שישמש גם מקום בטוח לשהייה. ב-1939 נבחרה הצעתו של המהנדס יוסף (יוסקה) אידלמן, חבר קיבוץ יגור שתכנן בין השאר את חדר האוכל בקיבוצו וכן את זה בשער העמקים (שעליו אכתוב בקרוב).

.

1932: צריף חדר האוכל הראשון מוקף חולות (ארכיון רמת הכובש)

.

שנות ה-30: צריף חדר האוכל לאחר שהוקף בקירות הגנה מפני ירי השכנים (ארכיון רמת הכובש)

.

.

חדר האוכל השני שנחנך ב-1941 הורכב מגוש אחד בצורת תיבה מוארכת. בחלקו הדרומי אולם האכילה ובחלק הצפוני המטבח. האלמנט האסתטי היחיד בבניין היה השלד אותו בחר אידלמן להבליט מעט לכל אורך החזיתות כמו גם את המסגרות שהקיפו את פתחי החלונות והדגישו את אופקיותו.

את המבנה קירה אידלמן בגג רעפים משופע ואת הכניסה קבע בקצה הדרומי הפונה אל שדרת הפיקוסים שנשתלו ב-1937, בהתאם לתכנית שערך לקיבוץ האדריכל ריכרד קאופמן. שדרות פורמליות כאלה ניתן למצוא בקיבוצים אחרים שתכנן קאופמן, שהמפורסמות שבהן תמצאו בתל יוסף, עין חרוד וניר דוד (תל עמל). הרעיון הופיע גם בשכונות הגנים שתכנן קאופמן כמו רחביה ועין כרם וכן בעפולה.

.

שדרת עצים ארוכה חוצה את הקיבוץ. בקצה אחד ניצב בית התרבות הגדול (הוא הופיעה בעבר להקת ארבע במחרוזת שירי מדונה) ובקצה השני הרחבה שבחזית חדר האוכל

.

בית התרבות מופיע בקצה השדרה

.

.

(3) חדר האוכל השלישי

במשך עשרים שנה שימש חדר האוכל את החברים עד שהיה צר מלהכיל את כולם, ותכניות חדשות להרחבתו הוזמנו מהמחלקה לתכנון של הקיבוץ המאוחד. העבודה נמסרה לאדריכל מרדכי זברודסקי שעבד במחלקה והעבודה הושלמה ב-1963. בפרויקט החידוש וההרחבה נוספו לחדר האוכל שני אגפי אכילה חדשים שאפשרו את הרחבת המטבח. כמו כן נוספו חדר שירותים לצד כניסה משנית חדשה, וכן מבואת כניסה גדולה וראשית שכללה אזור שטיפת ידיים, לוח מודעות ותיבות דואר. אגפי האכילה החדשים עוצבו כמו שתי זרועות זהות שבשתי חזיתותיהם המוארכות נקבעו פתחי חלונות בקצב קבוע, ובקצה כל זרוע פתח חלון רחב וגבוה המשקיף אל הנוף.

גישתו העיצובית של זברודסקי היתה ייחודית לו: מבנים סימטריים עם חזות קלילה, אולמות גדולים אך לא כאלה שמותירים רושם ואווירה המונית. הוא העניק דגש לריבוי של פתחי חלונות ושילוב חלונות רחבים שחיזקו את קשרי המבט בין פנים ובין חוץ והאירו ואווררו באופן טבעי את האולם שהיה דחוס למדי בשעת הארוחה.

כאן בבלוג כתבתי כבר על כמה חדרי אוכל שתכנן זברודסקי כמו אלה בחניתה, ויזרעאל. אך היפים והשמורים שבהם הם חדרי האוכל בקיבוצים דורות, דברת ואיילת השחר. הוא גם תכנן במשותף עם האדריכל יצחק בונה, בנייני מגורים בתל אביב ועל זה ברחוב מנדלסון 4 כתבתי כאן.

.

ישנם מבנים נוספים ששווה להתעכב עליהם ברמת הכובש: (1) אולם המופעים עם חדר הזיכרון שתכננו האדריכלים אנדריי לייטרסדורף ואיליה בלזיצמן (2) אולם הספורט שתכנן האדריכל קובה גבר מקיבוץ עין שמר ואותו מעטר תבליט בטון שיצר יחזקאל קמחי מקיבוץ יקום. לבד מאלה יש את בית התרבות שתכנן יעקב פינקרפלד שאותו תוכלו לראות כאן בהמשך הרשימה.

.

(4) היום

חדר האוכל ממשיך לתפקד באופן רצוף כבר 88 שנה. מוגשת בו מידי יום ארוחת צהריים ומידי פעם גם ארוחת ערב. ליל סדר הפסיקו לערוך השנה בפעם הראשונה. האוכל שהוגש בעבר התבסס על המטבח הפולני, הודות לצוות שהפעיל אותו. כיום החברים כבר אינם מבשלים כאן, אלא קייטרינג שמפעיל גם את אולם האירועים "גן הפקאן" הסמוך הוא שאחראי למטבח.

.

הכניסה לחדר האוכל במבט מקצה השדרה

.

בחזית חדר האוכל בולטת התוספת של זברודסקי מ-1962, אך עדיין ניתן לזהות בברור את הבניין המקורי שתכנן המהנדס והורכב ממבנה בצורת תיבה, גם גג גבוה ודו-שיפועי

.

1964: לקרת סיום בניית הרחבת חדר האוכל (ארכיון רמת הכובש)

.

1965: חדר האוכל לאחר השלמת ההרחבה (ארכיון רמת הכובש)

.

האדריכל זברודסקי אהב סימטריה וגם אהב להדגיש את הכניסה באמצעות גגון בולט הנראה כמרחף כמו הד לגג הבטון הדק

.

פתחים מלבניים ופשוטים עם פתחי אוורור מעליהם

.

באגף המבואה מצויים תאי דואר וכיורים לשטיפת ידיים

.

ולוח מודעות

.

חיים טוב: סייל מטורף והרשמה לטיול

.

שטיפת ידיים בקיר כמו מרחף שלא נוגע ברצפה ובתקרה

.

נזכרים במתים בכניסה לאולם האכילה

.

שנות ה-60: תורנות (ארכיון רמת הכובש)

.

מראה כללי של אזור האכילה המתפרס על פני שתי זרועות הבניין כשבמרכז השטח נותר פנוי בין הכניסה הראשית (משמאל) ובין המטבח וההגשה העצמית שמימין

.

הגשה עצמית

.

זה עוד לא הכל

.

גם קוסקוס. ארוחות צהריים מוגשות מידי יום

.

 

מים קרים

.

על קיר חדר האוכל תמונה המציגה את יציקת קירות חדר האוכל מבטון

.

תמונת חדר הקירור

.

תמונת חדר האוכל ערוך לארוחה: פתחי האוורור מעל לחלונות עדיין פתוחים

.

מבט אל הכניסה לחדר האוכל בעבר: הקיר הודגש באמצעות חיפוי עץ שהעניק חמימות לאולם הגדול, ומעל לפתח הותקן שעון

.

הוסר חיפוי העץ (או דמוי עץ) והותקן שעון אחר

.

שני אגפי האכילה ממוקמים בשתי זרועות זהות. שימו לב רבותי לסימון בפסים שחורים ברצפת האולם המסייעים בדיוק הצבת השולחנות

.

בקצה כל אחת מהזרועות נקבע חלון גדול הפונה אל הנוף

.

שולחן ערוך

.

העתיד נראה ורוד

.

עיניים גדולות

.

1965: צולם בזוית דומה לתמונה שצלמתי קודם לכן (לע"מ, פריץ כהן)

.

מבעד לחלון

.

מכונת שטיפת כלים

.

לא רחוק מחדר האוכל, לצד השדרה המרכזית, ניצב בית התרבות של הקיבוץ, אותו תכנן האדריכל יעקב פינקרפלד שתכנן בין השאר את חדר האוכל הישן של קיבוץ מרחביה שטרם כתבתי עליו. כאן הוא תכנן מבנה בצורת האות ר' עם גג דו-שיפועי וארקדה מקושתת. פינקרפלד נהרג ב-1959 בעת סיור באתר עתיקות סמוך לקיבוץ רמת רחל מדרום לירושלים. חייל ירדני ירה עליו מעמדה שמעבר לגבול והרגו. התמונה ההיסטורית הזו תלויה בחדר האוכל

.

1970: המבנה כלל ספרייה, אולם קריאה, שתי כיתות לימוד, משרד להנהלת חשבונות ומרכז הרחבה הותקנה בריכת דגי זהב (לע"מ, פריץ כהן)

.

הבניין שמור ונראה כך גם היום

.

מעטים הבניינים עם קשתות שתכננו אדריכלים ישראלים באותן שנים

.

קשתות

.

בית התינוקות ניצב מול בית התרבות וגם הוא פונה לשדרה ותוכנן בידי אינג' יוסף אידלמן. כיום הוא משמש גן ילדים.

.

1940: בית הילדים בעת חנוכתו מטויח בלבן, ללא מזגנים, מרזבים בולטים ועם גג שונה ומודרני יחסית לגג הקיים (ארכיון רמת הכובש)

.

המקלטים התת-קרקעיים היו לחלק מנוף הקיבוץ, כמו ברבים מהקיבוצים שהוקמו באזורים מבודדים והיו נתונים לתקיפות דחופות שסיכנו את חיי החברים ומשפחותיהם. במרכז רמת הכובש הוקמו שבעה מקלטים במהלך מלחמת העצמאות

.

לצד חדר האוכל הוקמה בין השנים 1937-1934 קבוצה של שמונה מבנים דו-קומתיים מבטון, ששימשו למגורים וכונו "בתי סוכנות". המבנים עוצבו בסגנון הבינלאומי כשכל חזיתותיהם הפונות למזרח כללו מרפסת אורכית בקומה העליונה וגג שטוח ששימש בין השאר עמדות שמירה ותצפית. באחד המבנים פגע פגז במלחמת העצמאות שנורה מכיוון טירה ופער בו חור גדול.

.

1937: שמונה בתים דו-קומתיים הוקמו בקיבוץ למגורים. כיום משמשים המבנים לצרכי מוסדות הקיבוץ (לע"מ, זולטן קלוגר)

.

1940: מגדל המים מימין (לע"מ, דניאל קפלן)

.

מדרגות חיצוניות מובילות למרפסת המקשרת לחדרי הקומה השניה

.

הדופן המערבית של הבניינים שטוחה, לעומת זו המזרחית הכוללת את המרפסת האורכית

.

אוהלים במרכז הקיבוץ (ארכיון רמת הכובש)

.

וכך זה היה נראה בשנות ה-30 (ארכיון רמת הכובש)

.

במדרגות העולות לקומה השניה

.

כאן שוכן הארכיון של רמת הכובש

.

במרפסת

.

בכניסה לארכיון הסגור

.

תודה לירדנה וירוב

 

115 חדרי אוכל נוספים בהם הסתובבתי:

.

געש (מנחם באר)

החותרים (שלי ניסים)

שפיים (עירא אפרתי)

רביבים (שלי ניסים)

רשפים (מנחם באר)

שלוחות (לאון שרמן)

דברת (מרדכי זברודסקי)

גלעד (ארנונה אקסלרוד)

ברור חיל (ויטוריו קורינלדי)

כפר המכבי (שלמה גלעד)

בית ניר (שמואל מסטצ'קין)

עין חרוד מאוחד (שמואל ביקלס)

גשר (שמואל ביקלס, ארנונה אקסלרוד)

מעיין ברוך (ארטור גולדרייך ורחל ניסים)

נחל עוז (בנימין צ'לנוב, ויטוריו קורינלדי)

גבעת חיים מאוחד (אהוד שחורי)

גבע (אריה שרון, אמנון לוי)

כרמיה (שמואל מסטצ'קין)

גלגל (ארנונה אקסלרוד)

יקום (שמואל מסטצ'קין)

נגבה (שמואל מסטצ'קין)

דורות (מרדכי זברודסקי)

בית גוברין (אמנון לוי)

געתון (מנחם באר)

שניר (מנחם באר)

גת (מנחם באר)

נווה איתן

כפר דרום

אלונים (שלמה גלעד)

ארז (אלכס קשטן וויטוריו קורינלדי)

צרעה (אריך ראש, מוסה חריף וויטוריו קורינלדי)

אילות (שמואל ביקלס, ישראל גודוביץ, אלכס גרינבאום)

הצעות לחדר אוכל אפיקים (שמואל פובזנר, אברהם יסקי)

גדות, שמרת ואדמית (חנן הברון, מנחם באר ושמאול מסטצ'קין)

אור הנר, רוחמה (שמואל מסטצ'קין, אריך ראש וארנונה אקסלרוד)

משאבי שדה, שדה בוקר, סמר (רחל ניסים, שלמה גלעד, חיליק ערד)

בית זרע, שער הגולן וטירת צבי (מנחם באר, שמואל מטסצ'קין, לאון שרמן)

מגידו, עין השופט והזורע (חיליק ערד, אברהם ארליק, מוניו וינרויב ואל מנספלד)

כפר סאלד, עמיר, שדה נחמיה (עירא אפרתי, מנחם באר, אהוד שחורי/אפשטיין ובניו)

גבעת עוז, אשדות יעקב איחוד ותל יוסף (שמואל מסטצ'קין, מוסה חריף, לאופולד קרקואר)

עין דור, סאסא, איילת השחר (שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד, מרדכי זברודסקי עם אריך ראש)

שדה נחום, חמדיה, אפיקים (שמואל ביקלס, שמשון הלר, ו. י. ויטקובר עם אריך באומן)

ראש הנקרה, עין המפרץ, לוחמי הגטאות (פרדי כהנא, חיליק ערד, נעמי יודקובסקי)

הסוללים, עין גב, גשר הזיו (מרדכי זברודסקי, דב קוצ'ינסקי, שלמה גלעד)

כפר עזה, גבולות ומגן (ויטוריו קורינלדי, חיליק ערד, שמואל מסטצ'קין)

מנרה, הגושרים, דן (רחל ניסים, נעמי יודקובסקי, שמואל מסטצ'קין)

משמר דוד, הראל ונחשון (אריך ראש, אברהם ארליק, חיליק ערד)

סער, חניתה, יחיעם (חיליק ערד, מרדכי זברודסקי, מנחם באר)

ברעם, כפר גלעדי, מצובה (אהרון אלבוים, ארנונה אקסלרוד)

גבעת השלושה וגם כתבתי עליו כאן (אריה שרון)

יזרעאל, כפר החורש (אדם אייל, פרדי כהנא)

כפר מנחם, רבדים וחצור (שמואל מסטצ'קין)

יגור (יוסף אידלמן ורבקה ורוברט אוקסמן)

נירים ואורים (אברהם ארליק, רחל ניסים)

גרופית ומבוא חמה (ארנונה אקסלרוד)

עין החורש (קובה גבר ואברהם ארליק)

צאלים (דוד בסט ויצחק חשמן)

שובל (שמואל מסטצ'קין)

נצר סרני (שמשון הלר)

כפר בלום (פרדי כהנא)

זיקים (מנחם באר)

כברי (חנן הברון)

מבוא גולן (חנן הברון)

יד חנה (ישראל גודוביץ)

נחשונים (אברהם ארליק)

גבעת חיים איחוד (שמשון הלר)

מעלה החמישה (ארטור גולדרייך)

שדות ים (קובה גבר וזיוה ארמוני)

תל יוסף (לאופולד קרקואר)

כרם שלום (ישראל גודוביץ)

עין גדי (שמואל מסטצ'קין)

חפץ חיים (מיכאל קראוס)

בארות יצחק (לא ידוע)

נען (שלמה גלעד)

בחן (לא ידוע)

גונן (דוד בסט)

גינוסר (חנן הברון)

מזרע (אפשטיין ובניו)

גבעת ברנר (רוברט בנט)

גזר – חדר האוכל האחרון (גבי גרזון)

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • טל,בן נון  ביום 29/02/2020 בשעה 19:42

    המיצג במקלט שצילמת הוא אחד המוצלחים ומרגשים ששמעתי!

  • מררדכי  ביום 01/03/2020 בשעה 9:46

    בחדר האוכל הטוב ביותר בין הקיבוצים המופרטים לא ביקרת .הוא נמצא בכפר מנחם.

    • מיכאל יעקובסון  ביום 01/03/2020 בשעה 9:56

      למה הטוב ביותר? – אשמח אם תסביר. ובכל מקרה כן כתבתי עליו: https://wp.me/pS9cH-nBz אבל מבחינתי כפר מנחם עדיין זקוק אצלי לביקור נוסף כמו בבית התרבות ובית הספר שתכנן מנחם באר וכן בסטודיו של משה סעידי

  • הרן ילין  ביום 02/03/2020 בשעה 14:31

    שלום מיכאל.
    התמונות מראשית הקיבוץ, אוהלים צריפים ומבני הבטון הראשונים, הן תעוד מצויין של המעבר מבנייה בטיפולוגיות שההורים זכרו מהבית אל השפה החדשה שהגיעה הנה בשנות ה30.
    נקודה נוספת לציון זו התמונה של בית הקרור. בישובים רבים בתי קרור מאותה תקופה. לרוב הגג בתבנית חצי משושה לעיתים בקמרון חביתי. גם מגדל קרור צינורות המים חוזר על עצמו עם שלד בטון ומילואות של לבני משרביה מחרס אדום. ביגור שופץ לאחרונה מגדל הקרור בסיוע המועצה לשימור אתרים. אם נשיג מימון נוכל להציל גם את בית הקרור

  • עמליה  ביום 02/03/2020 בשעה 16:58

    באחד מנוהלים "בילתה" אמא שלי את שכנותיה הראשונות בפלשתינה, הלא היא מדינת ישראל לעתיד.
    בהזדמנות זו, של פרסום תמונות מהימים של טרום מלחמת ששת הימים שרמת הכובש הייתה למעשה ישוב ספר, עם על המשתמע מכך, בימים ההם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: