סיבוב בבית אלברט איינשטיין בפוטסדאם

רגע לפני שהנאצים נבחרו לשלטון וסחפו אחריהם את גרמניה, התגורר אלברט איינשטיין (1955-1879) בבית קיץ שבנה לעצמו בכפר קפוט (Caputh) הצמוד לעיירה פוטסדאם שליד ברלין. את הבית בחרה להקים אשתו השנייה, אלזה, מהסיבה ששניהם רצו לגור בחודשי הקיץ קרוב לטבע. הבית שממוקם במדרון הגבעה, מפנה חזית אחת אל היער וחזית שנייה אל אגם טמפלינר, כששביל קטן היוצא מהחצר האחורית, יורד אל מזח בו עגנה סירה קטנה שהיתה שאיינשטיין קיבל מתנה מחברים ליום הולדתו ה-50 שחלה בשנה בה עבר להתגורר בבית.

ב-1929 השנה בה עברו להתגורר בבית עם שתי בנותיה של אלזה מנישואיה הראשונים, שניהם היו כבר בני 50. בבית ששימש אותם בעיקר כבית קיץ הם גרו עד 1932. שנה לאחר מכן היטלר עלה לשלטון ואיינשטיין ומשפחתו ששהו באותה עת בארה"ב לא שבו עוד אל גרמניה ולא אל הבית.

הבית היה חדשני לזמנו והוקם כולו מחלקים מתועשים העשויים ברובם מעץ. תכנן אותו האדריכל קונרד וקסמן (Konrad Wachsman, 1980-1901), מחלוצי האדריכלות המתועשת ולכן הבית פחות מרתק מההיבט הקשור לאיינשטיין אלא יותר מההיבט האדריכלי. הבית הוא רכושה של האוניברסיטה העברית ומאז 2005 הוא פתוח לציבור וניתן לבקר בו.

ועל כך ברשימה זו.

.

זמן

.

מגדל איינשטיין (Einsteinturm) שתכנן האדריכל היהודי-גרמני אריך מנדלסון ובנייתו הושלמה ב-1924 ניצב בראשה של גבעה עליה הוקם קמפוס אקדמי ששווה לבקר בו. המבנה פועל גם היום אך לא פתוח למבקרים, גם לא לכאלה שינסו לתאם ביקור מראש. הדרך היחידה לבקר בו היא לבקש להשתמש בשירותים שלהם. בפוטסדאם יש עוד הרבה מה לראות, במיוחד את הבתים המוקדמים שתכנן לודוויג מיס ון דר רוהה, לימים מנהל הבאוהאוס ומבכירי האדריכלים המודרנים

הרחק משם נמצא בית מגוריו של אלברט איינשטיין ומשפחתו. חזית אחת פונה אל היער ואל דרך הגישה אליו. הבית פתוח למבקרים ועלות הביקור היא סמלית, 5 אורו, אך נדרש תיאום

.

ב-1929 עברו להתגורר כאן האיינשטיינים. הבית שמשך הקמתו היה ארבעים יום בלבד, הוא מתועש ומורכב כולו מחלקי עץ שיוצרו במפעל. זו הכניסה מכיוון הרחוב. יש לא פחות מארבע כניסות לבית.

.

הצבע החום שולט בחוץ ובפנים הבית והתריסים הצבועים בלבן בולטים על רקע הגוון הכהה

.

הכניסה השנייה שממוקמת בעורף הבית היא זו שמעוצבת באופן החגיגי ביותר בעיקר הודות לקורה הצבועה באדום ולשלוש המדרגות המובילות אליה, אך זו הכניסה הכי משנית מבין כל הכניסות והיא מובילה למרתף השירות

.

הבית בעיקר מפנה את פניו אל האגם המתפרס למרגלותיו וכיום מוסתר כמעט כולו בצמרות עצים שלא היו כאן לפני מאה שנה. לכאן פונים מרבית הפתחים בבית וגם המרפסת הגדולה שבקומת הקרקע ובקומה העליונה

.

בית דומה לבית איינשטיין שנבנה בברלין מאותם פרטים מתועשים ומופיע בספר Holzhausbau מאת האדריכל קונרד וקסמן שתכנן את בית איינשטיין

.

במרפסת התחתונה נהג אלברט איינשטיין ורעייתו לארח אורחים רמי דרג, בעיקר כאלה מתחום המחקר. משמאל מצוי פתח הכניסה הרחב ביותר אל הבית המוביל אל אולם ששימש לארוחות וסלון וכיום משמש לכנסים קטנים

.

חדרו של איינשטיין היה בקומה התחתונה מימין

.

פתח החלון המופנה מהחדר אל החצר והנוף נמתח כמעט לכל גובה החדר

.

הפתח הרחב המקשר בין המרפסת התחתונה ובין הסלון וחדר האוכל

.

אח גדול

.

הריהוט המקורי בבית לא שרד

.

מעל האח ניצבים שרטוטי הבית

.

חתך

.

חזית

.

.

(1) אלברט איינשטיין והבית

הרעיון על הקמת בית בברלין נולד כשעיריית ברלין החליטה להעניק במתנה לאיינשטיין בית על גדת נהר ואנזה לכבוד יום הולדתו ה-50 הקרב ובא. אישור ההחלטה גרר אחריו ביקורת קשה מצד גורמי אופוזיציה, המתנה בוטלה, אך איינשטיין נדלק על הרעיון וחיפש עם אשתו לבנות לו בית, אלא כזה שיהיה מחוץ לעיר הסואנת.

את האדריכל שתכנן את בית הקיץ בקפוט, בחר איינשטיין בעצמו. תחילה רצה לבנות לעצמו בית שיהיה בסגנון הבינלאומי, סגנון אותו העריך כחדשני ופורץ דרך, אך אשתו התנגדה למהלך ודרשה ממנו לבחור בסגנון כפרי יותר. הבחירה הגיעה כשאיינשטיין קרא בעיתון מאמר על פועלו של האדריכל הצעיר קונרד וקסמן שעבד בשעתו במפעל לייצור מבנים מתועשים מעץ. הוא התרשם מפועלו והזמין ממנו את התכניות. הרעיון היה הקמת בית שכולו מורכב מחלקים שיוצרו במפעל והיו עשויים מעץ אורן שהובא מאורגון, ארה"ב, מדינה שידועה כמובילה בתעשיית העץ.

הבניין מתפרס על פני שלוש קומות: קומת מרתף לשירות ואחסנה. קומת קרקע עם חדר אוכל מרווח המקושר לסלון ולמרפסת, ובהמשך שני חדרי שינה – אחד פינתי לאלברט ושני לאלזה אשתו. חדר רחצה חוצץ בין שני חדרי השינה כשדלת אחת מקשרת אותו למסדרון ושתי דלתות נוספות מקשרות אליו ישירות משני חדרי השינה. בקומה העליונה מצויים חדרי שינה נוספים, חדר לכל אחת מהבנות וכן מרפסת גדולה ממנה ניתן היה להשקיף אז אל האגם שכיום מוסתר מאחורי צמרות העצים.

40 יום בלבד נמשכה מלאכת הקמת הבניין באתר, לאחר שחלקיו הרבים הגיעו ממפעל Christoph & Unmack. המפעל שהוקם ב-1882 והתמחה בתכנון בתים מתועשים מעץ היה אז בשיא שגשוגו ובנה פרויקטים רבים, כמו בניין שגרירות גרמניה באנקרה (1924) וכן בית מלון שהוקם באי קוראסאו תוך 45 יום בלבד (1926). שנים ספורות לאחר מכן בזמן מלחמת העולם השנייה, ניצלו מנהלי המפעל כוח עבודה זול שהורכב מעובדי כפיה יהודים. בתום המלחמה הולאם והוטמע במפעלי מזרח גרמניה.

לבחירה בפתרון מהיר ולא שגרתי היה מחיר יקר ועלות ההקמה היתה גבוהה במיוחד, מה שלא מנע ב-1929 את אכלוסו בבני הזוג איינשטיין להם התלוו שתי בנותיה הבשלות של אלזה. במהותו תוכנן לשמש כבית קיץ לנופש בלבד, אך האיינשטיינים אהבו את הבית. הם בחרו להאריך בו את שהותם וגלשו גם אל ימות החורף.

בתמונות הרבות שמתעדות את בני המשפחה ואורחיהם בבית, נראה איינשטיין כשהוא עומד בפתח החלון הגבוה בחדרו, במרפסת התחתונה או בסירה שכל כך אהב. שתי הבנות תועדו כשהן שרועות על מיטות שיזוף במרפסת העליונה ולצידן שמשיה צבעונית. המשפחה אהבה את הבית ובחרה להזמין בית קטן נוסף שנבנה במהירות באותה השיטה ב-1932. הבית הקטן הוקם בסמוך לבית הקיים, אך המשפחה לא הספיקה להשתמש בו.

.

המנורות בבית הן כולן כדוריות

.

.

(2) אחרי האיינשטיינים

בדצמבר 1932 הסתיימה תקופת השהות האחרונה של בני המשפחה בבית. הם נסעו  לארה"ב, בתקופה שבמהלכה עלו הנאצים לשלטון והדרך חזרה היתה חסומה. רכושם הוחרם, למעט הבית בקפוט שנרשם על שם בנותיה של אלזה, והמשפחה בחרה שלא לשוב עוד לגרמניה אלא להשתקע בארה"ב. גם האדריכל קונרד וקסמן עזב את גרמניה ועבר לאיטליה. ב-1941 בהזמנתו של איינשטיין, היגר וקסמן לארה"ב ושיתף פעולה עם האדריכל וולטר גרופיוס, מייסד הבאוהאוס, שגם הוא עזב את גרמניה לטובת ארה"ב ויחד פיתחו דגם של בית מתועש.

הבית שנותר ריק לזמן קצר שימש למגורי ילדים יהודים, אליו הם נשלחו מתוך תקווה שהרחק מהעיר יהיו מוגנים. אך ראש המועצה המקומית שהיה אנטישמי מובהק דאג לפיזור הילדים. הנכס הופקע מהבנות והוסב למרכז הכשרה לגננות. בעת המלחמה ביקשה המועצה המקומית להרוס את המבנה ולהקים תחתיו מרכז ל"נוער היטלר", אך התקציב לא הושג, הפרויקט לא התממש והבניין נותר במקומו. ב-1944 שימש יחידה של הצבא הגרמני ונשמר לכל אורך אותן שנים, כמו גם מהפצצות שפקדו את האזור. 

בתום המלחמה שימש למגורים. ב-1955 הוא הוכרז כמבנה לשימור, ב-1979 שופץ באופן נאמן למקור ונפתח לסיורים ולאירועים. הריהוט המקורי אמנם לא שרד בבית, אך שנה לפני מותו שיחזר מזיכרונו האדריכל קונרד וקסמן את הכיסא והשולחן שעיצב במקור עבור איינשטיין בחדרו ושני אלה ניצבים עד היום במקומם המקורי.

.

(3) היום

לאחר מאבק שניהלה האוניברסיטה העברית בירושלים, המחזיקה בזכויות העיזבון של אלברט איינשטיין, עבר הנכס לידיה. שיפוץ יסודי נוסף נערך כאן ב-2005 והוא חזר ונפתח לציבור בתיאום מראש.

.

החדר כולו מחופה בלוחות עץ

.

בעורף החדר קיר המורכב מדלתות ומגרות עץ שנועדו לאחסנה אך גם כפתח להעברת מנות אוכל מהמטבח הצמוד

.

המטבח: מימין הארון המקורי ומשמאל הפתחים הפונים לחדר האוכל

.

בשתי קומות הבית יש מסדרון החוצה את הקומה לכל אורכה ומקשר לחדרים. גם הוא מחופה כולו בלוחות עץ ובקצה המסדרון מצוי חדר השינה של איינשטיין. הדלת משמאל פונה אל המרתף והדלת אחריה לחדר שירותים

.

הירידה למרתף

.

בקצה המסדרון מצוי חדרו של איינשטיין. עם שיפוץ הבית ב-1979 עיצב ושיחזר האדריכל המקורי שלו את השולחן והכסא ששימשו את איינשטיין בחדרו

.

גומחה בעורף החדר יועדה למטה שלא שוזחרה. משמאל לה מוסתר חדר רחצה קטן הנראה מבחוץ כמו ארון רגיל

.

מאז 1979 הגברת הזו בת ה-82, מגיעה על אופניים כדי לפתוח את הבית למבקרים שתיאמו איתה. היא היתה מורה באזור וכיום היא אחראית על המקום ושמחה לשתף את ידיעותיה על הבית שאת חלקם היא חקרה בעצמה

.

ידית

.

בצמוד לחדרו של איינשטיין מצוי חדר האמבטיה עם פתח עגול ממנו ניתן היה להשקיף על האגם

.

מבט מהכניסה לחדר של איינשטיין אל הקצה השני של המסדרון בו ממוקם המטבח

.

המדרגות העולות אל הקומה העליונה. בשונה מריצוף המסדרון בקומה העליונה, הריצוף בתחתונה מורכב מאריחים בגווני שחור ולבן שקל לנקות (הבית היה מבודד והנעליים היו מכוסות לרוב בבוץ)

.

המסדרון בקומה העליונה. בשונה מהחדרים בקומה התחתונה, אלה שבקומה העליונה שיועדו לשתי הבנות נצבעו בגוונים בהירים, כמו לדוגמה החדר שבקצה המסדרון מימין המצוי מעל לחדרו של איינשטיין

.

חדר בגוון מנטה בדיוק כמו שריל סמודי אוהבת

.

כאן יש מיטה וניתן להתארח אם אתה חוקר בכיר ויש לך חשק לגור כאן לבד

.

כמו בחדר של איינשטיין שלמטה, גם כאן יש חדר רחצה קטן שמוסתר בקיר כמו ארון (כאן הוא ממוקם מעל לנישה של המיטה של איינשטיין)

.

בקצה השני של המסדרון יש פתח יציאה אל המרפסת הגדולה

.

במרפסת ניתן היה להשקיף בעבר אל האגם שכיום מוסתר בצמרות עצים

.

מבט מהמרפסת אל הבית

.

בצמוד לביתו של איינשטיין מצויה בקתה קטנטנה שנבנתה בשיטה זהה ויועדה למגורי אורחים. הבית הוזמן בנובמבר 1932, שבועות ספורים לפני שאיינשטיין נסע לביקור בארה"ב אך נותר שם ולא חזר עוד לביתו בקפוט

רשימות נוספות על ברלין:

.

חנות שוקולד (יוהאנס איטן)

אתר הנצחה לצוענים (דני קרוון)

Unité d'Habitation (לה קורבוזיה)

המוזיאון היהודי (דניאל ליבסקינד)

הגלריה החדשה (לודוויג מיס ון דר רוהה)

אינטרבאו 57 (וולטר גרופיוס, אלוור אלטו ועוד)

מפעל מטפים שהפך לכל דבר (אגון איירמן)

עוד על אינטרבאו 57 (אוסקר נימאייר)

וגם:

100 לבאוהאוס

המלצות לבאוהאוס בויימאר ובדסאו

מוזאוני הבאוהאוס בויימאר ובדסאו ותערוכה בברלין

לסיום שיר:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אליער  ביום 26/02/2020 בשעה 18:13

    מעולה, תודה רבה, ציינת שהבית רחוק מהמבנה שתכנן אריק מנדלסון. איך מגיעים מאחד לשני? תודה רבה

    • מיכאל יעקובסון  ביום 26/02/2020 בשעה 18:20

      נראה לי שרק באמצעות רכב. בכלל ביקור בפוטסדאם יכול להימשך יום שלם כי חוץ מבית איינשטיין וממגדל איינשטיין (שלצערי כפי שציינתי הוא סגור למבקרים ולכן לא בטוח ששווה להגיע עד אליו כדי לראות אותו רק מבחוץ), יש עוד דברים לראות באזור: (1) הוילות של מיס, (2) הרובע ההולנדי וכמובן שגם גני סנסוסי. ראיתי הרבה גנים אבל הגן הזה שבחזית הארמון הוא אחד היפים שראיתי. אם אתה חובב ברוטליזם או אדריכלות קומוניסטית אז גם מזה יש דוגמאות יפות. על כל אלה אני מקווה לכתוב כאן בהמשך.

  • amitaisandy  ביום 26/02/2020 בשעה 23:24

    בית חמוד, מעניין איך הבידוד של העץ הזה בחורף, וכמה הוא חורק.

להגיב על מיכאל יעקובסון לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: