סיבוב בבית שיין בפינת הרחובות רופין 11 ושל"ג 12

הגינה המקורה שמקבלת את פני הבאים ממפגש הרחובות רופין ושל"ג בתל אביב ומקשרת אל המבואה הפנימית של הבניין, הופכים את הבניין למקום שנעים לצאת ממנו בבוקר ולחזור אליו בסוף היום. המהלך המורכב שמחבר בין הדירה הפרטית ובין הרחוב הציבורי, חזר והופיע ברבים מבתי הסגנון הבינלאומי שנבנו בתל אביב בשנות ה-30, ומופיע גם בבניין הזה שתכננו השותפים האדריכלים לודוויג ראוך ובן ציון שילמבר ובנייתו הושלמה ב-1940.

מבואת הכניסה קטנה יחסית, בטח בהשוואה לבניין שתכנן האדריכל דב כרמי בהמשך רחוב רופין 51 וגם פחות צבעונית מזו שתכנן האדריכל אריה קרפץ ברופין 4. היא אינטימית וכוללת אלמנטים שחזרו והופיעו בבניינים אחרים שתכננו ראוך ושילמבר.

ועל כך ברשימה זו.

.

בית חם

.

מפת התמצאות: רופין 11 פינת של"ג 12

.

חזית הבניין הפונה לרחוב של"ג כוללת מרפסת זיז, כשלמפגש הרחובות פונות מרפסות שקועות. משמאל מציצה חזית הבניין שתכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין בוגר הבאוהאוס

.

בקומה השנייה יש מישהו שדאג להוציא את המזגנים לחזית ולסגור את המרפסת השקועה. בשאר הקומות יש כאלה שנראה שאכפת להם יותר מחזות הבניין

.

מרפסת שקועה בצורת מקבילית

.

חצר מקורה מקשרת בין הרחוב ובין המבואה הפנימית. יש כאן מקרה נדיר יחסית של חצר שהשתמרה כמעט כולה במצב מצוין

.

חזית הכניסה מטויחת באופן המזכיר חלוקה של חיפוי אבן. בקצה השמאלי חלון עגול ובקצה הימני מסך זכוכית

.

מדרגה רחוב ומעוצבת חוצצת בעדינות בין מפלס החצר ובין מפלס המבואה. יש אפילו שקע מותאם לשטיחון כניסה

.

מבט מהכניסה אל החצר והרחוב

.

הודות לעובדה שלא שתלו כאן עצים עם שורשים פראיים כמו פיקוס ומה שבכל זאת שתלו תוחזק היטב, אז הריצוף והערוגות השתמרו מצוין

.

חלון עגול עם סורג מעוצב היה לסימן ההיכר של צמד האדריכלים רואך ושילמבר וחלון כזה תמצאי בבניינים אחרים שתכננו השניים, כמו למשל בשדרות בן גוריון 77

.

הריצוף המקורי

.

.

פעם ידעו כאן כיצד להתייחס לבינוי במגרשים הממוקמים במפגשי רחובות. היו אלה אדריכלי הסגנון הבינלאומי שפעלו בארץ בשנות ה-30 שהתמחו בנושא והיו רגישים להבדל בין מגרש סתמי שנמצא לאורך הרחוב ובין כזה שנמצא בנקודה נצפית כמו מפגש רחובות. האדריכלים ראוך ושילמבר שהיו מהאדריכלים הפוריים לתקופה לא היו חריגים והשתלבו היטב בתנופת הבנייה שהפכה אותם לאדריכלים עסוקים.

הבניינים הכי מפורסמים מאותה תקופה הם אלה שמצויים במגרשים הפינתיים: בתחום המגורים אפשר לציין את בית אנגל ובית פריד שתכנן זאב רכטר, בית האוניה, בית קלמרו שתכנן אריה כהן. במשרדים אפשר לציין את בית הדר שתכנן קרל רובין ובמבני ציבור את תיאטרון הבימה שתכננו אוסקר קאופמן ואויגן שטולצר. הרשימה עוד ארוכה.

"בית חיים ודבורה שיין" לא חריג לתקופתו, וגם בו ניתן למצוא את המאפיינים המובהקים של הבינוי התל אביבי:

(1) שילוב של מרפסות זיזיות ושקועות בחזית, כאלה שיוצרות לא רק משחקי אור וצל על משטח החזית וגם עומק, אלא גם מאפשרים לדיירים לבחור בין ישיבה חשופה במרפסת אחת ובין ישיבה נסתרת במרפסת אחרת. ישנה גם מרפסת שירות לכל דירה הפונה לעורף הבניין וגם שם נוצר קשר מסוים בין השכנים, כמו זו שבה בני פורמן עומד ומתבונן בשכנה.

.

תכנית קומה מתוך תיק הבניין במינהל ההנדסה של עיריית תל אביב: מרפסת זיזית בפינה העליונה מימין פונה לרחוב של"ג, ומרפסת זיזית נוספת בפינה השמאלית התחתונה פונה לרחוב רופין (שבמקור נקרא היה רחוב שבטי ישראל). מרפסת שקועה פונה למפגש הרחובות

.

(2) נסיגה של קומת הקרקע מקו החזית לטובת יצירת חצר מקורה שתקבל את פני הבאים והיוצאים מהבית, תשפר את היקף הגינון גם תאפשר מעבר רוחות הבאות מהים לצורך צינון הסביבה הלוהטת בימות הקיץ. מטרה נוספת היתה אסתטית באופן בו קומת הקרקע היתה אפלה יחסית כששאר חזיתות הבניין נשטפו באור, וכך הודגשה מסת הבניין העיקרית שנראית כמו מרחפת מעל לקרקע.

(3) מבואת כניסה מפוארת הכוללת ריצוף אבן דמוי שטיח, המרמז על המעבר מהרחוב הציבורי אל המרחב הביתי. קירות המבואה חופו בלוחות אבן כדי לפאר את המקום וגם כדי להקל את התחזוקה. במקומות אלה הצליחו האדריכלים להביע את כשרונם באמצעים הדלים שעמדו לרשותם וליצור מהלך מורכב של קשר בין חוץ ובין פנים. במבואות התקינו מסך זכוכית שדרכה ניתן להשקיף על החצר והרחוב, וכן התקינו מראה גדולה שתוסיף ותשקף את נוף החצר החיצוני גם על הקיר האטום שבמבואה.

(4) המדרגות היו הדרך היחידה לטפס ולרדת מהדירות בהעדר מעלית. גם כאן באמצעים הדלים טרחו האדריכלים ודאגו לפתוח פתחי חלונות בצורות שונות שיאירו ויאווררו את מקום המעבר האנכי, ואם אפשר אז גם לאפשר מבט לעולים ויורדים על הרחוב או החצר. במדרגות היתה אפשרות לרדת לפרטים הקטנים ולהשקיע בעיצוב מאחז היד. לעומת האדריכל דב כרמי שיצר מאחזי יד מעוצבים לעילא אך מינימליים כמו זה שיצר בהמשך הרחוב ברופין 51, כאן בבית שתכננו ראוך ושילמבר תמצאו מאחז יד מסוגנן ומפותל שרק במבט שני מתגלה כי הוא מתאר צורת חיה, אולי צבי או גמל.

.

פרסום סמוי: לוח אבן מציין את שמות האדריכלים ותאריך הקמת הבניין – 1940. לוחות דומים תמצאי בבניינים אחרים שהם תכננו

.

אולם המבואה הפנימי מואר באור טבעי ורך החודר מבעד למסך זכוכית הפונה לצפון. הריצוף בוצע בדוגמה של רשת

.

מבט אל החצר והרחוב כשמשמאל מראה גדולה שגם היא נועדה ליצור השתקפות של החצר ולחזק את הקשר בין פנים ובין חוץ

.

מבעד לחלון

.

המראה המקושתת

.

המדרגות לא נחשפות מיד עם הכניסה למבואה, אלא הן מסתתרות בשקע שבמרכזה קבועה דלת ויש מדרגה נוספת

.

גוף תאורה צמוד תקרה כנראה מקורי

.

שתי דירות בקומה: 2 חדרים ו-4 חדרים

.

המעקה משלב עבודת פירזול מעוצבת

.

חלון אנכי מאיר את חדר המדרגות ומייתר במהלך היום את הצורך בתאורה חשמלית

.

גמל

בתים נוספים בתל אביב עליהם כתבתי לאחרונה:

.

רופין 51 (דב כרמי)

רופין 40 (אריה קרפץ)

גורדון 79 (סם ברקאי)

אד"ם הכהן 10 (דב כרמי)

בלפור 33 (מרדכי רוזנגרטן)

דיזנגוף 127 (מרדכי רוזנגרטן)

פיארברג 32-30 (יצחק רפופורט)

מבחר בתים שתכנן יהודה מגידוביץ

מגדל דיזנגוף סנטר (מרדכי בן חורין)

בית הקיבוץ הארצי (שמואל מסטצ'קין)

סמטת שפ"ר 10-9 (עמיר פלג ועדי גל)

בית העוגן ברחוב פינסקר 23 (פנחס היט)

בן יהודה 85 פינת גורדון 22 (שלמה גפשטיין)

המרכז המסחרי ברח' הגליל והשרון (שלמה גפשטיין)

בית חביב ברחוב שלמה המלך 33-31 (שלמה גפשטיין)

שיכונים ברחוב סלנט בשכונת שפירא (דן איתן ויצחק ישר)

בית הכנסת בסלנט 24 בשכונת שפירא (בלהה וארתור שרגנהיים)

מרכז הסיינטולוגיה שהיה קולנוע אלהמברה (אליאס אל-מור)

אהרונוביץ 10 פינת גליקסון 11 (רישרד ברזילי וש. האוסמן)

בית קדם ביצחק שדה 26 פינת המסגר 44 (מקס טינטנר)

דיזנגוף 105 פינת פרישמן 39 (יהודה ורפאל מגידוביץ)

תיכון להיי-טק ולאמנויות בנוה עופר (וינשטין ועדיה)

שדרות בן גוריון 39 פינת גרץ 2 (יהודה מגידוביץ)

לואי מרשל 38 (משה לופנפלד וגיורא גמרמן)

מנדלסון 4 (מרדכי זברודסקי ויצחק בונה)

נחלת בנימין 16 – בית הכדים (זאב רכטר)

ח"ן 15 (אברהם ברגר ויצחק מנדלבוים)

סיור בעקבות אדריכל יהודה מגידוביץ

אחד העם 91 – בית פריד (זאב רכטר)

הגר"א 17 – בית גרפוליט (צבי גבאי)

מעונות סטודנטים בשכונת התקווה

בית ז'בוטינסקי (מרדכי בן חורין)

ראש פינה 26 (אריה כהן)

לבנדה 59 בית האוניה

בית הדר (קרל רובין)

בקולוסיאום

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אליעזר  ביום 31/01/2020 בשעה 20:30

    שבת שלום, מדוע לדעתך לא משקיעים כיום בצורה כזו בכניסה ובחדרי מדרגות? בגלל שימוש במעלית מייצר את המדרגות, אני מטעמי בריאות מטפס מדרגות ותמיד זה מקום אפל . לגבי המזגן, גם אני גר בבית ישן מ-1980 ואין לי ברירה אלה לתלות את המזגן בצורה מכוערת על הקיר, כמו שאר השכנים

  • הניה מליכסון  ביום 02/02/2020 בשעה 9:18

    תודה על הרשימה המרתקת. החיה המתוארת בפירזול המעקה נראית יותר כמו צבי, פחות גמל.

  • Shelly  ביום 02/02/2020 בשעה 11:19

    שלום לך, אודה אם תציין את שם העיר בסוף הכתובת המדוברת (לא צריך לנחש) גם כשמדובר בתל אביב.

    תודה שלי חיפה

  • שלמה  ביום 29/05/2020 בשעה 16:43

    בתור בעל הנכס, תודה על התאור המדויק והמרגש של הבית והפרטים האהובים אליהם שמת לב,

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: