סיבוב בחדר האוכל של תחנת הכוח בחיפה

ההמתנה בחוץ היתה משעממת אז החלטתי להכנס לחדר האוכל שחזיתותיו החיצוניות שיקפו סתמיות וכיעור. אבל היות ויש לי חיבה לחדרי אוכל בקיבוצים אז חשבתי שגם בתחנת כוח אפשר למצוא משהו. ההזדמנות לבקר במתחם המבוצר הזה הגיעה באירועי "באוהאוס חברתי" בשיתוף "בתים מבפנים" שהתקיימו בחיפה לפני כמה שבועות. פתחו אז לציבור אחדים מהבנים היותר מסקרנים בעיר ובנוסף נערכו בהם הדרכות ואירועים חד-פעמיים.

מצאתי אולם מלבני גדול, ששלוש קירותיו אטומים והחזית המוארכת הפונה לים פתוחה לכל אורכה אל הנוף. לקיר אחד הצמידו ארונות עמוסים במדליות וגביעים והקיר הנגדי כוסה בסגרפיטו מרהיב שב-1960 יצר אותו מרדכי גומפל. ציור הקיר צבעוני ומלא חיים אך פגעו בו ללא רחמים לאורך השנים: חלק הרסו לטובת הרחבת הכניסה, התקרה האקוסטית מכסה את חלקו העליון וגם שלטים קטנים נתלו עליו בלי הבחנה. לסיום גם נראה שצבעו אותו בצבעים שקשה לי להאמין שאלה היו הגוונים המקוריים.

נהדר שחברת החשמל השקיעה בציור קיר ייחודי למען עובדיה. יש לו ערך אדיר. אך על חברת החשמל מוטלת האחריות לשמור ולתחזק את הציור. מדובר כאן בחברה משגשגת ובעלת אמצעים שראוי שתשקיע בשיקום היצירה החד-פעמית שברשותה – למען העובדים והתרבות המקומית.

ועל כך ברשימה זו.

.

חחי

.

1960: חדר האוכל במראהו המקורי כלל פתחי חלונות למערב וגם לדרום, כשדמותו של מייסד חברת החשמל צופה על הסועדים. את הגג הקל נשאו מסבכי פלדה המזכירים עמודי חשמל ושהיו לחלק מהאסתטיקה של האולם (אוסף ארכיון חברת החשמל)

.

פס החלונות הדרומי בוטל, התקרה הונמכה, הוחלף הריצוף וגם הריהוט וההגשה היא עצמית

.

האולם מואר באור טבעי

.

הקיר הדרומי כולל ארונות עמוסי מדליות וגביעים ובמרכז צופה דמותו הזועפת של פנחס רוטנברג מייסד חברת החשמל

.

פנחס רוטנברג

.

.

(1) העבודה

העבודות של מרדכי גומפל הן מהאהובות עלי. עבודת פסיפס שיצר מקבלת את פני הבאים לחולון, אחרות מעטרות את קירות בית "יד לבנים" בפתח תקוה ויש גם כאלה שמעטרות את בנייני המנהלה של חברת "סולתם" ביקנעם עילית ו"ממגורות דגון" בחיפה. על עבודה אחת בבית העם של כפר שמואל שמצאתי מוזנחת ומפורקת כתבתי כאן בעבר ובעקבות החשיפה נדרש המושב להשקיע בחידוש העבודה הייחודית. בתחנת הכוח בחיפה נשכחה ממני העבודה שיצר גומפל ונראה לי שגם מאחרים, ולכן הייתי מאושר להיתקל בה.

גומפל בחר כאן בטכניקת הסגרפיטו – שכבות של צבע אותן גרד האמן במהירות ובאופן מחושב וכך נוצר תבליט צבעוני. זוהי טכניקה עתיקה שבארץ זכתה להצלחה והערכה בשנות החמישים וכיום נעלמה לחלוטין. את הסגרפיטו האהוב עלי יצר אריק קורן על חזית בית התרבות (בית קרפ) שתכנן האדריכל יעקב רכטר בקיבוץ אשדות יעקב איחוד.

העבודה המתפרסת על פני קיר באורך של 15 מטרים, מתארת חמש דמויות שעוסקות כל אחת בעיסוק שונה – דייג, קטיף, קציר, נשיאת אלומות ורעית צאן. לצד הדמויות משולבים כמה בעלי חיים – דג, חמור, עז וכבש. הדמויות מופשטות ומתוארות בקווים בודדים עבים ודקים ונראות כמו נתלשו מתוך סצנה תנ"כית.

מאז שהושלמה היצירה ב-1960, סבלה מהשחתה בלתי פוסקת שפגעה בה בכל חלק: הרס, הסתרה וצביעה. ועדיין, העבודה נותרה יפה ומרשימה. בעזרת התמונות ההיסטוריות שמצויות בארכיון חברת החשמל השוכן מטרים בודדים מחדר האוכל, ניתן להשוות בין המצב הקיים ובין זה המקורי.

.

ציור הקיר תופס את כל הקיר. בימי שישי חדר האוכל סגור ולכן האור כבוי והאולם כולו מואר באור טבעי שחודר מחלונות הפונים למערב

.

.

(2) מה מתוכנן?

"במסגרת הפיילוט של סקר אמנות קיר לפני כארבע שנים, בצעה חברת חשמל עבודות דחופות בהנחיית המשמר דוד ביגלאייזן", כתבה לי אתמול ד"ר נירית שלו כליפא שעומדת בראש סקר אמנות הקיר שמובילים במשותף מוסד "יד יצחק בן צבי" והמועצה לשימור אתרים. "כעת כשהסקר מחודש, חברת חשמל מעוניינת להמשיך בטיפול ונחשוב איך לשחזר את החלק החסר ובוודאי שילוט היסטורי". גם משי פרקש, המומחה לשימור וטיפול באמנות קיר, קבלתי תחושה אופטימית: "בחברת החשמל שומרים על היצירה והסירו לפני מספר שנים מספר אלמנטים שהיו תלויים עליה".

לפני שבועיים התקיימה פגישה בין נציגי הסקר ובין נציגי חברת החשמל שאמור מעוניינים לקדם את הטיפול בקיר. מחברת החשמל נמסר לי: "שמספר נושאים נמצאים עדיין בטיפול בימים אלה, בהתאם למפגש המומחים שהיו באתר היצירה לפני כשבועיים". שאלתי אם יש לו"ז משוער או כבר הספיקו להפנות תקציב וענו לי: "טרם. ההערות התקבלו רק לפני שבועיים ואנחנו עובדים על זה".

.

בתמונות שצילם שמואל שכטמן האור דולק (צילום: שמואל שכטמן, אוסף ארכיון חברת החשמל)

.

.

(3) מרדכי גומפל

"הוא היה אמן ממציא שהתנסה במגוון של טכניקות מסורתיות כמו פסיפס או סגרפיטו ולפעמים הוא גם המציא טכניקות עם ברזל או פלסטיק", סיפרה ד"ר גליה בר אור, אוצרת וחוקרת של אמנות בישראל. ב-2002 אצרה בר אור לגומפל שתי תערוכות – בבית האמנים בירושלים ובמוזיאון למגו בגרמניה (בשיתוף ירגן שפלר). בלמגו נולד גומפל ב-1912 ובהיותו בן 26 היגר לארץ ישראל והתיישב בקיבוץ שדה נחום למשך עשר שנים. באותה תקופה עבד בחפירות של בית הכנסת העתיק שנחשף בבית אלפא והתרשם מרצפת הפסיפס שהיתה בנויה מאבנים מקומיות, מהלך שהשפיע עליו ובמשך שנים יצר סדרה של פסיפסים שהותקנו במבני ציבור וברחובות. לאחר מכן עזב לעיר והקדיש את זמנו ליצירה עד לפטירתו ב-2009.

"גומפל פיתח שפה משלו עם תום ועם השתלבות מקומית, אפילו שיש משהו מגויס באותן עבודות מוזמנות שהן גם קצת מסוגננות ויש בהן משהו ארכאי או מזרחי. הוא היה אחד האנשים הכי מצחיקים, אדם צנוע, איש שעבר הרבה אסונות בחייו אבל היתה בו אופטימיות בלי תקנה וכך הוא נשאר עד סוף ימיו. למרות שעזב את הקיבוץ בשנות ה-40 הוא נשאר קשור לחברה הקיבוצית ויצר עבודות לקיבוצים, בעיקר קישוטים לפסח כמו אלה לחדר האוכל של עין חרוד איחוד. גומפל היה מהאמנים המצוינים שעבדו במרחב הציבורי ומבלי להיות אידאולוג, היתה לו מחויבות עמוקה לשתף את כשרונו ואהב לחלוק עם אחרים. היה לו חשוב לעשות לחברה ולכלל הציבור". 

.

הצבעוניות העזה היא כנראה פרשנות של אחד מעובדי חברת החשמל שצבע את הקיר לפני שנים אחדות (צילום: שמואל שכטמן, אוסף ארכיון חברת החשמל)

.

1960: הציור במצבו המקורי לפני שפרצו את הקיר ולפני שהורידו תקרה אקוסטית (אוסף ארכיון חברת החשמל)

.

1960 (אוסף ארכיון חברת החשמל)

.

בחדר האוכל

.

הרסו חלק מהציור לצורך הרחבת הכניסה (צילום: שמואל שכטמן, אוסף ארכיון חברת החשמל)

.

1960: וכך זה נראה במקור (אוסף ארכיון חברת החשמל)

.

חתימת האמן

.

קוצר את יבולו (צילום: שמואל שכטמן, אוסף ארכיון חברת החשמל)

.

הציור מתאר דמויות ובעלי חיים הנוטלים חלק בחקלאות וגם דייג עם רשתו (צילום: שמואל שכטמן, אוסף ארכיון חברת החשמל)

.

סצנות מהים

.

מגישים כאן ארוחות בוקר וצהריים בימים ראשון עד חמישי

.

בתאבון

.

התפריט

.

תעודות

.

סרוויס

.

קערית מרק

.

מתחיל הסיור: מימין חנן נבו, מנהל משק בתחנת הכוח, שניה משמאל אדריכלית פארה גולדמן. כמה דקות אחרי זה הציל נבו שחף ששכב חסר תקווה בחזית תחנת הכוח אחרי שנתקעו לו במקור וברגל קרסים של דייגים ונבו חילץ את הקרסים מגופו ושחרר אותו.

על נבו והשחף תקראו ותראו כאן

על חיפה פרסמתי רשימות נוספות:

.

(1) שכונת בת גלים

(2) שכונת קרית אליעזר

(3) בניין הנהלת קופת חולים

(4) בית הכנסת בשכונת עין הים

(5) בית הספר הנטוש בקצה שכונת נווה דוד

(6) בניין מעבדות הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון

(7) הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון

(8) בית הכנסת המרכזי בהדר

(9) בלוק ברמת הדר

(10) מלון טלטש

(11) בית הזכוכית

(12) בית הקרנות

(13) דרך הים 99

(14) גשר רושמייה

(15) מגדל הנביאים

(16) ארלוזורוב 65-63

(17) בר גיורא 28 ו-34

(18) הכרמלית לפני השריפה

(19) בריכת גלי הדר הנטושה

(20) המאבק על גבעת העיזים

(21) בית הכנסת המרכזי בכרמל

(22) המאבק על הבית בשדרות יצחק 5

(23) תערוכת בוגרי אדריכלות בויצו חיפה

(24) בית ספר נטוש ברחוב חלוצי התעשייה

(25) האנדרטה שיצר גרשון קניספל לחללי אחוזה

(26) ארבעה בתים בהדר הכרמל בתכנון אוראל-זוהר

(27) פרויקט לב הדר הכרמל בתכנון תאודור מנקס

(28) 6 פנינים בחיפה

(29) הדריון

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • shlomi  ביום 05/01/2020 בשעה 11:59

    אוי ההנמכה…

  • זאב זיוון  ביום 07/01/2020 בשעה 18:38

    בשנותיו בשדה נחום צייר ציור לחנוכה שבו נראה הלוחם של ימינו בדמות המכבי.
    עוד ציור שלו זיהיתי בכניסה לבית בטבעון מול חנות הספרים של גלעד אלון.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: