סיבוב בבית הספר הישן של קיבוץ בית העמק

ב-1963 נחנך בקיבוץ בית העמק בית ספר ייחודי שהתאים לסביבה שבה הוא הוקם. האדריכל פרדי כהנא שתכנן את רוב המבנים בקיבוץ שאליו הצטרף ב-1954, תכנן גם את בית הספר. לאחר שהמוסד נסגר, הוא הסב אותו לשימושים אחרים כדי שהמבנים ימשיכו ויתפקדו.

קפצתי לשם עם שאול כדי לראות את האולם הרב-תכליתי שנותר כמעט כמו שהיה ואפילו ילדי הקיבוץ שיחקו בו כדורגל. רק הבמה שהיתה באולם ובריכת הנוי בכניסה חוסלו.

ועל כך ברשימה זו.

.

שקט

.

מפת התמצאות: בית העמק

.

מראה הקיבוץ בתחילת שנות ה-50 (תמונה שתלויה בארכיון בית העמק)

.

בתי האבן: מזכרת מהכפר שחוסל ב-1948. הקומה העליונה סגורה בגלל שנקבע שהיא מסוכנת. בקומה הראשונה קיים מוזיאון לתולדות בית העמק. המוזיאון נפתח ב-1962 והתצוגה בו לא השתנתה מאז.

.

חזית האולם עם המעבר המקורה

.

1963: קירות בלוקים חשופים, תקרות בטון חשוף, עמודי פלדה (ארכיון בית העמק)

.

1963: פרגולת עץ (ארכיון בית העמק)

.

הכניסה ולצידה חדר המקרין. במקור נחפרה גם בריכת נוי להשתקפות מתחת לחדר המקרין הבולט מקו החזית (משמאל) אך זו בוטלה ברגע שחותנו של האדריכל מעד ונפל לתוכה. קיר האמנות שמעטר את חדר המקרין משמאל הוא עבודה של ילדי בר מצוה. מאז 1958 ומידי שנה מכינים ילדי בר המצוה בבית העמק עבודת אמנות לקיבוץ, וזו אחת מהן.

.

בריכת הנוי בכניסה לאולם ומתחת לחדר המקרין. היא נחנכה יחד עם הבניין ב-1963 וחוסלה ב-1965 (ארכיון בית העמק)

.

מראה כללי של האולם: הבמה שהיתה בקצה נחסמה לטובת חדר מלאכה

.

מבט על הקיר החוסם את הבמה שהיתה כאן

.

1989: האולם לפני פיצול אגף הבמה והפרדתו מהאולם, ולפני שרצפת הטראצו כוסתה בפרקט (ארכיון בית העמק)

.

.

(1) הבניין

"בתחילת 1960 לבית העמק היו כבר את כל הבתים לגיל הרך ולגילאי גנים. השאלה הקריטית הייתה: כיצד לבנות בקיבוץ בית ספר", מספר האדריכל פרדי כהנא, חבר קיבוץ בית העמק. "עד אז התנהלו הלימודים בכל מיני מקומות פנויים. בהתייעצויות עם אנשי חינוך בתנועה, הכנו תכנית לחמש שנים והתברר שעלינו לדאוג להקמת בית ספר מקומי ומהר. החלטנו על גמר 'בניין הגן השני' שעמד בלתי מנוצל והסבתו לצורכי בית ספר.

"כשהגיעה הפנייה מהפדרציה הציונית בבריטניה בקשר לפרויקט אפשרי הודות לתרומה מבני זוג יהודים מלונדון, גיי וקלוד לי, העלינו את האפשרות להקים בבית העמק בית ספר יסודי קיבוצי, כלומר שלוש כיתות אם: א-ב, ג-ד, ה-ו, כשבכל קבוצה יהיו כ-25 ילדים. מנהל בית הספר הזעיר העלה רעיון של בית ספר כפרי, כלומר, ערבוב גילאים, קבוצות למידה ולאו דווקא כיתות אם, מקומות למידה שונים גדולים וקטנים, פינות ספרים, משק חי, והכי חשוב, אולם רב שימושי, מן Village School Hall, שגם ישמש את הקיבוץ כולו. במקביל, הצענו להקים מרכז ספורט הכולל בריכת שחיה, מגרשי טניס וכדורסל, מגרש כדורגל ומתקני אתלטיקה".

בהמשך ערך כהנא תכנית לבית הספר שכללה בין השאר אולם רב-שימושי עם במה ותא הסרטה, שבמשך היום נועד לתפקד כאולם לפעילויות שונות, ובערב כאולם קולנוע ופעילויות אחרות לכלל החברה. הבניין תוכנן להגדלה בעתיד על ידי תוספת עוד שתי כיתות בצד הדרומי. ובכניסה אליו נחפרה בריכת נוי להשתקפות (אך זו חוסלה שנתיים מאוחר יותר, כשתום חגיגת חנוכה, מעד ונפל לתוכה חותנו של כהנא).

טקס הנחת אבן הפינה לבית הספר התקיים ב-1960 ואלמנתו של קלוד לי התכבדה בהכנסת מגילת היסוד לתוך צינור שהוטמן ביסודות הבניין. אך בתום הטקס שלף כהנא את המגילה והפקיד אותה בארכיון הקיבוץ שם היא שמורה עד היום.

.

1960: אבן הפינה לבית הספר (ארכיון בית העמק)

.

1960 – בטקס הנחת אבן הפינה: אדריכל פרדי כהנא מימין ובני הזוג לי במרכז (ארכיון בית העמק)

.

.

"השקעתי הרבה עבודה בתפקודו, עיצובו ותכנונו של הבניין, ולזמן מה הוא היווה דוגמה מעניינת של בניית בלוקים נקייה, שימוש בקונסטרוקציה של עמודי פלדה, תאורה עילית, שילוב בין שטחי בטון חשוף, בלוקים וטיח", ממשיך כהנא. "אולם תפקודו היה פחות מוצלח, הפניית הכיתות לאולם גרמה להפרעות בכיתות כשהאולם היה בשימוש באותם הזמנים. בתור מבנה רב-שימושי, האולם פעל יפה ושירת את החברה שנים רבות כאולם סרטים והצגות, חתונות, חגים, מסיבות ומאוחר יותר כבית כנסת בחגים ובמועדים".

באולם הותקנו מכשירי התעמלות כמו טבעות, חבלים, מוטות וסולמות קיר. לצורך עריכת טקסים ומופעים הוקמה במה קבועה עם תאורה מיוחדת בפיקוד מתא ההקרנה. הותקן מסך מקצועי על מסילה שהובאה במיוחד מאנגליה. ולצורך הקרנת סרטים הועבר מסך הקולנוע שהיה בחדר האוכל והותאם למיקומו החדש. בעקבות המעבר התנהל דיון נוקב לגבי הצורך בהפעלה חשמלית, לעומת המשך ההפעלה הידנית.

.

תכנית בית הספר: מימין האולם הרב-תכליתי עם שתי הכיתות ומשמאל מבנה עם חדר למידה שהוסב לחדר מורים וכיום משמש חדר זיכרון, ומעליו חדר אוכל ומנוחה וכיתה המשמשים כיום לארכיון הקיבוץ (באדיבות פרדי כהנא)

.

משמאל האולם ומימין קצה אגף הכיתות בו היה משחק של צורות וצבעים (ארכיון בית העמק)

.

.

את בית הספר תכנן כהנא מבלוקים חשופים, כששלד המבנים הורכב מעמודי פלדה מושחרים הקבועים במרחק מהקירות והחזיתות בכדי להדגיש ולחשוף את שלד הבניין. ההשראה היתה מהגישה האדריכלית של אליסון ופיטר סמיתסון שהתפרסמו כשתכננו בית ספר בבריטניה, כזה שנחשב לאחד מהפרויקטים הברוטליסטים המשפיעים ביותר. האפור והשחור היו הצבעים השולטים בבניין, ורק את תא חדר ההקרנה שבעורף האולם, צבע כהנא בעיטור גראפי צבעוני שהזכיר לו את עבודותיו של פיט מונדריאן.

שנה לאחר מכן הורחב בית הספר על ידי הקמת אגף, ממערב למבנה המקורי, ונוספו לו כיתה, חדר אוכל ומטבחון וכן שירותים וחדר מורים. עם השלמת הפרויקט החל כהנא לכנות אותו "כיתת יום", שם שנקלט והשתרש בתנועה מותאמת ללינה משפחתית, בניגוד לכינוי "כיתה כוללת" בלינה המשותפת. היתה זו "כיתת יום" ראשונה מסוגה בתנועה הקיבוצית בו נמצאו כל המרכיבים הדרושים לחינוך המשותף וטיפול בילד, מלבד חדרי השינה, ובכך הוא שימש כדוגמה בהכנת הנחיות לתכנון כיתות יום עתידיים".

הרעיון של בית ספר שבו רוב הפעילות מתבצעת באולם גדול, לא הצליח. הרעש וחוסר היכולת של התלמידים להתמקד, גרמו לגניזת הרעיון. כיום האולם מופעל על ידי המועצה האזורית. בחדר המורים הוקם חדר זיכרון ובחדר האוכל של התלמידים ובכיתה הצמודה הוקם הארכיון ששכן עד לשנת 2000 בצריף.

.

(2) האדריכל פרדי כהנא

כהנא הוא מבכירי האדריכלים בתנועה הקיבוצית מאז 1955 כשהצטרף למחלקה הטכנית של תנועת איחוד הקבוצות והקיבוצים ועד לסגירת המחלקה ב-1990. הוא נולד בצ'כוסלובקיה בין שתי מלחמות העולם וכילד עבר להתגורר לבדו בלונדון ושם גם השלים את לימודי האדריכלות. הוא היגר לישראל ב-1954 והצטרף לבית העמק שם הוא גר עד היום. לאורך השנים עסק במקביל לתכנון, גם בחקר התכנון בקיבוצים. הוא פרסם וממשיך לפרסם מאמרים רבים בתחום, ופסגת יצירתו הספרותית היא הספר "לא עיר לא כפר, האדריכלות של הקיבוץ 1990-1910" (הוצאת יד טבנקין וספריית דקל, 2011).

כאן בבלוג כתבתי על כמה מבנים ואתרים שתכנן כהנא בבית העמק: בית הכנסת, פינות הזכרון וגם כתבתי על בית הספר הערבי בבית העמק שהפך למועדון. כהנא תכנן גם את חדר האוכל בכפר בלום, כפר החורש ובכפר ראש הנקרה ואת המועדון בדברת שעליהם כתבתי כאן.

.

שלד הבטון מודגש וכיום צבוע בירוק

.

שנות ה-60: אספת חברים באולם (ארכיון בית העמק)

.

מבט אל אחורי האולם ובו מחיצה הסוגרת על חדר המקרין

.

את המחיצה עיצב פרדי כהנא בהשראת משחקי הצבעים והפרופורציות של מונדריאן

.

שנות ה-70: הורים וילדים רוקדים (ארכיון בית העמק)

.

שנות ה-70: בר מצוה באולם וברקע הלוח הצבעוני שמכסה על חדר ההקרנה (ארכיון בית העמק)

.

1963: התקנת תא ההקרנה בקיר הבניין (ארכיון בית העמק)

.

המשך בית הספר: חדרי כיתות (האולם מימין)

.

במעבר המקורה

.

1965: הכניסה לאגף ששימש במקור חדר מורים וחדר אוכל (ארכיון בית העמק)

.

בקצה המעבר נמצא האגף ששימש חדר מורים וכיום משמש ארכיון וחדר זיכרון לחברים שנפטרו

.

כניסה לארכיון וחדר זכרון

.

(3) ארכיון בית העמק:

.

לוח המציג את חטיבות הארכיון

.

בארכיון

.

נעורים

.

הרצל שלנו

.

דגם הקיבוץ משנות ה-70

.

חפצים ישנים בכניסה

.

כלים

.

ספלים מחדר האוכל

.

מגבות

.

הכלים הראשונים של חדר האוכל החדש, 1977

 

סוכר

.

(4) חדר הזכרון:

.

חדר הזכרון: לקרובים שנספו במחנות ההשמדה, שנפלו במלחמות ישראל ושנפטרו

.

שאול ופרדי

.

המתים

.

החללים

.

מגנים

.

ספרי זיכרון מצהיבים

.

ציורי נוף בקיבוץ.

.

תודה לאדריכל פרדי כהנא

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: