סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ גשר

כבר שנים שחדר האוכל בקיבוץ גשר לא מתפקד, ולמרות זאת היה מפתיע לגלות בפנים סירחון כבד של אוכל מוזר. רק כשפתחתי את אחת הדלתות הגדולות גיליתי שאולם אוכל אחד נותר ריק, והאולם השני הפך למשרד תכנון ענק של חברה סינית שבונה בסמוך מתקן חשמל.

במקור, בשנות ה-50, תכנן את חדר האוכל האדריכל שמואל ביקלס כמבנה בסגנון נאו-קלאסי. אך פחות מעשרים שנה לאחר מכן ולאחר שהמבנה ספג פגיעות ישירות במהלך מלחמת ההתשה, הוחלט להרחיב ולשנות אותו כדי שיהיה גם מקום בטוח והעבודה נמסרה לאדריכלית ארנונה אקסלרוד. היה זה חדר האוכל הראשון שאקסלרוד תכננה בקיבוצים, ומאותה עת ולאורך קרוב לחצי יובל שנים היא תכננה שורה ארוכה של חדרי אוכל לכל אורכה של הארץ.

ועל כך ברשימה זו.

.

הבהוב

.

מפת התמצאות: קיבוץ גשר

.

מגדל תבואות משנות ה-50 מקבל את פני הבאים לקיבוץ. מבט למזרח

.

לאחרונה יצא לאור "סילו ישראלי" – ספר אלבומי (נמכר ב"תולעת ספרים" 250 ש"ח) המציג לצד שני מאמרים מעמיקים שחיברו צבי אלחייני ואור אלכסנדרוביץ', גם סדרה גדולה של תצלומי מגדלי סילו שיצר לאורך ארבע שנים צחי אוסטרובסקי. הספר חושף את הסיפור שטרם סופר על הטכנולוגיה (בה התמקד אלכסנדרוביץ' במאמרו) והאדריכלות והייצוג התרבותי (בהם התמקד אלחייני) של אותם מבנים נישאים ובולטים בכל קיבוץ בכפר בקרת. זהו זה.

 

.

מבט למערב

.

מהצד הוא ממש צר

.

הדשא הגדול

.

.

(1) חדר האוכל החמישי בתכנון שמואל ביקלס

ששה חדרי אוכל בסך הכל הוקמו לאורך המאה הקודמת בקיבוץ גשר, אך רק חדר האוכל החמישי היה מבנה ייעודי וקבוע אותו תכנן האדריכל שמואל ביקלס (1975-1909), חבר קיבוץ בית השיטה. המבנה שתכנן ובנייתו הושלמה ב-1953, היה מושפע ממסורות הבנייה האירופיות הקלאסיות והזכיר בצורתו מבנה בסיליקה. חדרי האוכל שנבנו בקיבוצים בתקופה זו תוכננו כאולמות אחידים, שטופי אור טבעי, תקרות גבוהות, בלי פתרונות אקוסטיים ולכן היו המוניים ורועשים. הוא הכיל אולם אוכל בצורת מלבן שנועד לאכלס כ-230 סועדים והיה מקורה בגג קל ודו-שיפועי.

משני צדי האולם קבע ביקלס זוג אכסדראות, שבודדו מעט את אולם האוכל מהסביבה הפתוחה. מבואה קטנה נקבעה בפינת האולם והיתה מקושרת אל רחבת הכניסה בפתחים מקושתים. אלמנט ייחודי באולם האוכל היה פתח גבוה ורחב שהופנה בדופן המערבית והיה מסורג ברשת של שתי-וערב מבטון, שנועדה לאוורר את האולם הגדול ולהפיג במשהו את החום הכבד השורר בימות הקיץ באזור עמק הירדן. במרכז הדופן הנגדית נקבע חלון זכוכית רחב שמסגר את נופו של העמק, שדות הכותנה של הקיבוץ והרי ירדן שנשקפו באופק.

.

שנות ה-50: חדר האוכל (ארכיון גשר)

.

שנות ה-60: הפתח המרושת בבטון בחזית המערבית של אולם האוכל (ארכיון גשר)

.

1953: שער עלון הקיבוץ לקראת חנוכת חדר האוכל החמישי (ארכיון גשר)

.

סבתא קלאסית בשנות ה-60: הכניסה לחדר האוכל היתה מבעד לפתח מקושת (ארכיון גשר)

.

1960: אולם האוכל התאפיין בגג גבוה ופתיחות מלאה (ארכיון גשר)

.

.

(2) חדר האוכל השישי בתכנון ארנונה אקסלרוד

15 שנה שימש הבניין את החברים וכבר ב-1967 התעורר הרצון לערוך בו שינויים מפליגים. זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים החל הצבא הירדני וכן יחידות של ארגון פת"ח לפעול נגד יישובי עמק הירדן ובראשם קיבוץ גשר. בפברואר 1968 חלה הידרדרות באזור כשירי ארטילרי בוצע על יישובי העמק, שכתוצאה ממנו נפגע הקיבוץ ונגרם נזק ברכוש ובנפש. בהפגזות שהמשיכו לפקוד את גשר נפגע גם חדר האוכל והיה צורך להחליף חלקים מגג המבנה. למרות הפגיעות המשיכו חדר האוכל והמטבח הצמוד לו לתפקד, אך ריכוזם של כל חברי הקיבוץ בארוחות ובאירועים שנערכו בו יצרו חשש כבד מפני ההימצאות בו.

בעקבות ההפגזות ולחץ מצד החברים והתנועה הקיבוצית, החליטה הממשלה על מיגון מבני הציבור המרכזיים ביישובי העמק. במסגרת הפרויקט הוקמו מבני ציבור חדשים ממוגנים, כשבחלק מהמקרים טופלו מבנים קיימים כדי שיתנו מענה הולם לצורכי הביטחון. לאחר שהתברר כי לא ניתן להניח על חדר האוכל הקיים גג בטחוני המגן מפני פגיעות של פגזים, סוכם לבנות אגף חדש שייבנה מעל למקלט תת-קרקעי. בנוסף, הוחלט להקים מבנים מוגנים חדשים כמו מזכירות וחדרי חולים.

.

1973: הקמת האגף החדש עם המקלט התת-קרקעי בצמוד ומדרום לחדר האוכל (ארכיון גשר)

.

.

לרוב נמסרה עבודת תכנון הרחבת חדר האוכל לאדריכל שתכנן אותו במקור. אלא שבמחלקה לתכנון התרחשו באותה עת שינויים שבין השאר סימנו חילופי דורות. הניסיון הרב שביקלס צבר לא עמד לו ובסוף שנות השישים נדחק מעמדו במחלקה ודור אדריכלים צעיר תפס את מקומו. תחילה היה זה האדריכל חנן הברון (2000-1931) שהוביל את פרויקט הרחבת ומיגון חדר האוכל בגשר, זאת לאחר שהיכרות בינו ובין הקיבוץ נוצרה בתחילת אותו עשור כשתכנן את מבנה המועדון הסמוך לחדר האוכל. עם זאת, כבר בשלב מוקדם של עבודת תכנון חדר האוכל, מסר הברון את המשימה לאחריותה של אדריכלית חדשה יחסית ב"מחלקה לתכנון" – ארנונה אקסלרוד (2019-1931).

באותה עת היתה אקסלרוד באמצע שנות השלושים לחייה. היא כבר הספיקה לצבור ניסיון מקצועי כשעבדה קודם לכן כשכירה במשרד המשותף שתכנן את "הספרייה הלאומית" ולאחר מכן במשרדו של האדריכל שמעון פובזנר. גם במחלקה לתכנון עבדה כשכירה, אלא שבשונה ממשרדי אדריכלים רגילים היא היתה עצמאית כמתכננת. במחלקה היא הספיקה לתכנן את "פונדק דברת" (מבנה שנהרס בשנות התשעים) וכעת קיבלה את ההזדמנות לתכנן את המבנה המרכזי בקיבוץ, מלאכה שביצעה לשביעות רצונם של כל המעורבים והודות לכך, קיבלה לתכנן לאורך עשרים השנים הבאות עוד שורה ארוכה של חדרי אוכל בכל רחבי הארץ.

בדומה לעמיתיה למחלקה, היתה אקסלרוד קשובה לרצונות חברי הקיבוץ, ויחד עמם גיבשה פתרונות אדריכליים לאתגרים השונים ולשינויים הרצויים. היא חזרה ונפגשה עם החברים ונציגיהם וגיבשה את צורתו של חדר האוכל שהיה לפרויקט הדגל של קיבוץ גשר ועיני כל היו נשואות אליו.

.

1974: תכנית הקיבוץ מציגה את חדר האוכל במרכז השטח – בין אזור המוגרים מימין ובין אזור המשק משמאל (ארכיון גשר)

.

.

תחת ידיה השתנתה כליל חזות הבניין. לעיצוב הנאו-קלאסי שיצר ביקלס לא נותר זכר והמבנה קיבל מראה מודרני. חדר האוכל הקודם עם הגג המשופע שהשתלב בנוף הכפרי, קיבל עתה מראה של מבנה גדול וחריג בנוף, מבנה תיבתי ומופנם. גם בפנים האולם השתנה המראה כדי ליצור אווירה אינטימית ומלוכדת יותר. מאולם בעל תקרה גבוהה המואר היטב בקרני שמש לאורך היום ומאוורר באופן טבעי, הפך האולם לכזה עם תקרה נמוכה יחסית בו התאורה והאוורור מבוקרים, כשתקרה אקוסטית מנעה את הרעש ששלט באווירה של חדר האוכל הקודם. לצורך הרחבת אזור השירות בוטל פתח החלון הגדול שמסגר את נוף עמק הירדן. פתחי החלונות האנכיים שקבע ביקלס, הוחלפו בפתחים אופקיים ורחבים. משתי האכסדרות שנקבעו משני צידי אולם האוכל, נותרה הצפונית שהדגישה מעתה כניסה ראשית לבניין.

במסגרת עבודות ההרחבה בוטלה האכסדרה הדרומית ובמקומה הוקם המשך לאולם האכילה המקורי שהכפיל את שטחו ויצר אולם אחד רציף. אקסלרוד תכננה אולם אוכל אחד רציף וגדול, אך החברים בחרו כבר בעת ההקמה לבנות מחיצה קבועה בין שני חלקי האולם וכך זה עד היום. מתחת לאגף החדש של חדר האוכל נחפר מקלט תת-קרקעי. המהלכים העיצוביים לא חרגו מהשפה העיצובית בה נהגו גם שאר האדריכלים שתכננו חדרי אוכל באותם שנים, ובהם חנן הברון, רחל (שלי) ניסים, חיליק ערד ומנחם באר. אצל כולם עוצבו כעת מבנים מסיביים וחומריים יותר מאלה שהוקמו בעשורים הקודמים, ובכך שיקפו שינויי סגנון שחלו בכלל באדריכלות הישראלית.

עבודת ההרחבה והבנייה הושלמו בתחילת 1974, אך כבר קודם לכן, ב-9 באוקטובר 1973, יומיים לאחר פרוץ מלחמת יום הכיפורים, נדרשו החברים מסיבות ביטחוניות לקיים את הארוחות בבניין הלא גמור. לאורך כשלושים שנה המשיך חדר האוכל והיווה את ליבו של הקיבוץ.

.

שנות ה-80: הגשה עצמית (ארכיון גשר)

.

.

מעמדו של חדר האוכל החל לשקוע באמצע שנות ה-90. מעתה העדיפו החברים לערוך את ארוחותיהם בביתם. סגירתו של חדר האוכל היתה אטית ובוצעה בשלבים שלא תוכננו מראש, ואף כמעט במקביל לתהליך ההפרטה שהתקיים בקיבוץ החל משנת 2002. חדר האוכל הפסיק את פעילותו ונסגר ב-2009, רגע אחרי שחגגו בו אירוע לכבוד 70 שנה להקמתו של הקיבוץ.

כיום מושכר האגף הדרומי של חדר האוכל לאולם עבודה לחברה סינית המקימה תחנת כוח חדשה בעמק, בעוד האגף הצפוני והוותיק משמש לאירועים של הקיבוץ. גם המקלט מנוצל ומשמש לעריכת חוגים בשעות הפנאי של החברים.

.

(3) האדריכלית

לאורך חצי יובל שנים פעלה האדריכלית ארנונה אקסלרוד במסגרת "המחלקה לתכנון" של תנועת הקיבוץ המאוחד ולאחר מכן התק"ם והפכה לאחת האדריכלות הבולטות, כשהיא מתמחה בעיקר במבני ציבור. אקסלרוד אמנם לא היתה חברת קיבוץ, כמעט כל חייה היא גרה בתל אביב, אך היא נולדה ב-1935 בקיבוץ רמת הכובש הסמוך לכפר סבא ולאחר שנים מעטות עזבה המשפחה לעיר.

כמו מרבית בני דורה האדריכלים, למדה אקסלרוד בטכניון (באותו מחזור עם האדריכל ישראל גודוביץ). כבר בעת לימודיה עבדה במשרד המשותף שהקימו שלושה זוגות אדריכלים שזכו במשותף בתכנון הספרייה הלאומית בירושלים. עם סיום העבודה הצטרפה למשרדו של האדריכל שמעון פובזנר, אחד משותפי תכנון הספרייה. שמונה שנים היא עבדה במשרדו וטיפלה בפרויקטים כמו כיכר מלכי ישראל ובית החייל. ב-1966 פרשה ועברה למחלקה לתכנון ושם עבדה עד לפירוקה ב-1990.

כאן בבלוג כתבתי על כמה מחדרי האוכל שתכננה: כפר גלעדי, אור הנר, גלעדגרופית ומבוא חמהפונדק דברת.

בחודשים הקרובים אפרסם מונוגרפיה על יצירתה של אקסלרוד.

.

חזית הכניסה הראשית לחדר האוכל, חזית צפון: האכסדרה שתכנן ביקלס נותרה כאן אך קיבלה אופי מודרני והמבנה כולו שעוצב במקור כמו בסיליקה קיבל מראה תיבתי

.

רחבה מרוצפת בגדמים גאומטרים מקבלת את פני הבאים ואליה מתנקזים שבילי הקיבוץ הרבים

.

רק חזית המטבח הפונה לחצר השירות נותרה במראה המקורי עם הגג המשופע והכפרי

.

באכסדרה: החלונות משלבים ספסלי ישיבה

.

שילבו של קרמיקה אדומה

.

הפעמון ההיסטורי עדיין ניצב לצד חדר האוכל

.

מבט על לכיוון הכניסה הראשית לחדר האוכל

.

כניסה נוספת קבועה בחזית הדרומית ואליה מובילות מדרגות

.

שטיפת ידיים

.

הכניסה לאולם האוכל הנטוש

.

על הקיר תלויה תמונת חדר האוכל בגשר הישנה שכיום משמש מרכז מבקרים

.

ברזים

.

הקרמיקה האדומה חזרה ומופיעה גם בברז

.

שנות ה-80: פרחים לקישוט אולם האכילה (ארכיון גשר)

.

שנות ה-90: ארוחה באולם האוכל (ארכיון גשר)

.

שנות ה-80: אולם האוכל (ארכיון גשר)

.

אולם האוכל ריק. זה היה האולם שתכנן במקור האדריכל שמואל ביקלס. כשהפתח הגדול היה מסורג בבטון ועם חידוש המבנה הוא נפתח. שורת הפתחים מימין היתה במקור פתוחה לאכסדרה

.

הגג הוחלף בגג קשיח והפתחים שפנו לחזית דרום ולאכסדרה נוספת (משמאל) שבוטלה לטובת הרחבת חדר האוכל

.

הסינים באו

.

אסור לעשן

.

באולם השני (זה שהורחב) יש היום אולם עבודה של חברה סינית שמקימה תחנת כח בסמוך. מחצית משטח האולם הפכה לאזור עמדות עבודה וברבע מהאולם הוקם חדר ישיבות פתוח כשהריהוט הוא כולו מקורי של חדר האוכל

.

.

(4) בית התרבות

לבד מחדר האוכל תכננה אקסלרוד מבני ציבור נוספים בקיבוץ גשר ובראשם את בית התרבות. סקיצות ראשונות נערכו כבר ב-1969, אך בגלל קשיי מימון רק ב-1976 הוזמנה מאקסלרוד עבודת התכנון המפורטת.

המבנה שנחנך ב-1980 במרכז הקיבוץ, בסמוך לחדר האוכל ולמועדון, הכיל בקומת הקרקע אולם מופעים והתכנסות ובקומה העליונה ספרייה וחדר עיון. הודות לשיפוע טבעי בקרקע התאפשר לאקסלרוד לקבוע כניסה ישירה לכל אחד מהמפלסים. נוסף על אלה תוכננו אגף של חדרי אחסנה וארכיון שקושר למבנה המועדון הקיים ומעליו נקבעה רחבה פתוחה. המאפיין המרכזי של המבנה היה צורתו המשושה שהיתה חריגה בנוף הבנוי של גשר שהורכב ממבנים קופסתיים ופשוטים בצורתם. בדומה לחדר האוכל, טויחו חזיתות הבניין בטיח גס לבן, אך בשונה ממנו וכהמשך לשפה העיצובית של מבנה המועדון הסמוך אותו תכנן האדריכל חנן הברון שנים ספורות קודם לכן, הופיעה חגורת בטון חשוף רחבה בחלק העליון של החזית.

אולם המופעים שימש בעיקר לפעילויות תרבות וטקסים מקומיים. בין האמנים שהופיעו כאן היו אהוד מנור, חנן יובל, מיקה קרני, גילה אלמגור, התזמורת הקאמרית הקיבוצית ותזמורת המשטרה. לבד מאלה ממשיכים להיערך הקרנות של סרטים לילדי הקיבוץ, חלק מאירועי חג המשק, טקסי ימי הזיכרון וכן אירועי חג לאוכלוסיית העובדים הסינית המתגוררת בגשר.

 

בית התרבות

.

כניסה

.

.

(5) פסל לזכרו של אנצו סירני

ברחבה המחברת בין חדר האוכל ובין בית התרבות ניצב פסל לזכרם של מעפילי הספינה "אנצו סירני" שהיו ניצולי שואה. את הפסל יצר מאיר ארמן (1998-1923), ניצול שואה יליד פולין שהצטרף ב-1946 לגשר אך תוך זמן קצר ולאחר מלחמת העצמאות עזב לקנדה. הוא שמר על קשר עם הקיבוץ ולאחר שהתאלמן, חזר והתיישב בגשר לשלוש שנים עד לפטירתו. בתקופה זו הקים כמה פסלים בנושא ההעפלה, השואה והתקומה, שזה אחד מהם.

.

שנות ה-90: בית התרבות עם הפסל לזכרו של אנצו סירני שיצר מאיר ארמן (ארכיון גשר)

.

שנות ה-90: בית התרבות בתכנונה של ארנונה אקסלרוד עוצב ממסגרת בטון חשוף כהמשך למועדון לחבר שעוצב באופן דומה כמה שנים קודם בידי האדריכל חנן הברון (ארכיון גשר)

.

הפסל כיום

.

ברוזנה

.

גם מחנה השמדה

.

מועדון לחבר בתכנון האדריכל חנן הברון הוא מבנה מיוחד שנראה כמו מרחף מעל לערוץ נחלק קטן שחוצה את הקיבוץ

.

הכניסה למועדון לחבר

.

בקיבוץ 01

.

בקיבוץ 02

.

בקיבוץ 03

.

בקיבוץ 04

תודה לשרה זוהר, צבי שרון

חדרי אוכל נוספים בהם הסתובבתי:

.

געש (מנחם באר)

החותרים (שלי ניסים)

שפיים (עירא אפרתי)

רביבים (שלי ניסים)

רשפים (מנחם באר)

שלוחות (לאון שרמן)

דברת (מרדכי זברודסקי)

גלעד (ארנונה אקסלרוד)

כפר המכבי (שלמה גלעד)

בית ניר (שמואל מסטצ'קין)

עין חרוד מאוחד (שמואל ביקלס)

מעיין ברוך (ארטור גולדרייך ורחל ניסים)

נחל עוז (בנימין צ'לנוב, ויטוריו קורינלדי)

גבעת חיים מאוחד (אהוד שחורי)

כרמיה (שמואל מסטצ'קין)

גלגל (ארנונה אקסלרוד)

יקום (שמואל מסטצ'קין)

נגבה (שמואל מסטצ'קין)

דורות (מרדכי זברודסקי)

בית גוברין (אמנון לוי)

געתון (מנחם באר)

שניר (מנחם באר)

גת (מנחם באר)

נווה איתן

כפר דרום

אלונים (שלמה גלעד)

ארז (אלכס קשטן וויטוריו קורינלדי)

צרעה (אריך ראש, מוסה חריף וויטוריו קורינלדי)

אילות (שמואל ביקלס, ישראל גודוביץ, אלכס גרינבאום)

הצעות לחדר אוכל אפיקים (שמואל פובזנר, אברהם יסקי)

גדות, שמרת ואדמית (חנן הברון, מנחם באר ושמאול מסטצ'קין)

אור הנר, רוחמה (שמואל מסטצ'קין, אריך ראש וארנונה אקסלרוד)

משאבי שדה, שדה בוקר, סמר (רחל ניסים, שלמה גלעד, חיליק ערד)

בית זרע, שער הגולן וטירת צבי (מנחם באר, שמואל מטסצ'קין, לאון שרמן)

מגידו, עין השופט והזורע (חיליק ערד, אברהם ארליק, מוניו וינרויב ואל מנספלד)

כפר סאלד, עמיר, שדה נחמיה (עירא אפרתי, מנחם באר, אהוד שחורי/אפשטיין ובניו)

גבעת עוז, אשדות יעקב איחוד ותל יוסף (שמואל מסטצ'קין, מוסה חריף, לאופולד קרקואר)

עין דור, סאסא, איילת השחר (שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד, מרדכי זברודסקי עם אריך ראש)

שדה נחום, חמדיה, אפיקים (שמואל ביקלס, שמשון הלר, ו. י. ויטקובר עם אריך באומן)

ראש הנקרה, עין המפרץ, לוחמי הגטאות (פרדי כהנא, חיליק ערד, נעמי יודקובסקי)

הסוללים, עין גב, גשר הזיו (מרדכי זברודסקי, דב קוצ'ינסקי, שלמה גלעד)

כפר עזה, גבולות ומגן (ויטוריו קורינלדי, חיליק ערד, שמואל מסטצ'קין)

מנרה, הגושרים, דן (רחל ניסים, נעמי יודקובסקי, שמואל מסטצ'קין)

משמר דוד, הראל ונחשון (אריך ראש, אברהם ארליק, חיליק ערד)

סער, חניתה, יחיעם (חיליק ערד, מרדכי זברודסקי, מנחם באר)

ברעם, כפר גלעדי, מצובה (אהרון אלבוים, ארנונה אקסלרוד)

גבעת השלושה וגם כתבתי עליו כאן (אריה שרון)

יזרעאל, כפר החורש (אדם אייל, פרדי כהנא)

כפר מנחם, רבדים וחצור (שמואל מסטצ'קין)

יגור (יוסף אידלמן ורבקה ורוברט אוקסמן)

נירים ואורים (אברהם ארליק, רחל ניסים)

גרופית ומבוא חמה (ארנונה אקסלרוד)

עין החורש (קובה גבר ואברהם ארליק)

צאלים (דוד בסט ויצחק חשמן)

שובל (שמואל מסטצ'קין)

נצר סרני (שמשון הלר)

כפר בלום (פרדי כהנא)

זיקים (מנחם באר)

כברי (חנן הברון)

מבוא גולן (חנן הברון)

יד חנה (ישראל גודוביץ)

נחשונים (אברהם ארליק)

גבעת חיים איחוד (שמשון הלר)

מעלה החמישה (ארטור גולדרייך)

שדות ים (קובה גבר וזיוה ארמוני)

תל יוסף (לאופולד קרקואר)

כרם שלום (ישראל גודוביץ)

עין גדי (שמואל מסטצ'קין)

חפץ חיים (מיכאל קראוס)

בארות יצחק (לא ידוע)

נען (שלמה גלעד)

בחן (לא ידוע)

גונן (דוד בסט)

גינוסר (חנן הברון)

מזרע (אפשטיין ובניו)

גבעת ברנר (רוברט בנט)

גזר – חדר האוכל האחרון (גבי גרזון)

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להגיב על Michael Ginsburg לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: