סיבוב בשני מבנים במכללת אורנים

הסיבוב שהתחיל בשעת בוקר מוקדמת עמד להסתיים. חיפשנו את "בית מרגולין" שהיה אחד הבתים הראשונים שתוכננו במכללת אורנים. בדרך חלפנו על פני כמה מבנים שמצאו חן בעינינו.

מכללת אורנים היא קמפוס להשכלה גבוהה שתוכנן כמו קיבוץ. אתמקד כאן בשני מבנים שתכנן האדריכל חנן הברון, חבר קיבוץ רעים: תיאטרון פתוח ואולם התעמלות. שניהם עברו לאורך השנים שינויים, אלא שבעוד השינוי בתיאטרון יצא מוצלח, השינוי באולם ההתעמלות הביא לתוצאה עצובה שמייצגת במשהו את מצבה של המכללה.

ועל כך ברשימה זו.

.

בטון

.

אולם ההתעמלות משקיף אל מגרש חנייה שבמקור היה מדשאה ובהמשך אל נוף רכס הכרמל ואגן נחל קישון

.

חזית מזרחית: המבנה הוא קופסתי ומורכב ממסגרות בטון ומילואה של בלוקים. הגג הנראה כמו קיפול נייר מסוכך עליו

.

חזיתות אולם ההתעמלות בתכנונו של אדריכל חנן הברון (באדיבות אדריכל בצלאל רינות)

.

.

(1) תכנון המכללה

ב-1951 החלה מכללת אורנים לפעול כמוסד של התנועה הקיבוצית להכשרת מורים, עם דגש ללימודי טבע, אמנות ומוסיקה. היה זה מוסד מקביל ל"סמינר הקיבוצים" שהוקם בצפון תל אביב, אלא שקמפוס אורנים תוכנן ברוח התנועה הקיבוצית, ולכן ניתן בו דגש משמעותי לחיבור אל הנוף והנוי.

תכנון הקמפוס נמסר בעקבות תחרות לאדריכלים והשותפים אנדריי לייטרסדורף ואיליה בלזיצמן. מבני כתות ומנהלה רוכזו בפסגת גבעת אורנים כשמגורי התלמידים הוקמו על שיפוע גבעה סמוכה כשהם מלווים את הטופוגרפיה. בשטח שבין שתי הגבעות יורד ערוץ נחל קטן ומשופע לכיוון צפון, כשבחלקו העליון והנוח יחסית הוקמו מבני הרווחה: חדר אוכל (כיום קפטריה וחנות ציוד משרדי ואמנות), אולם התעמלות (כיום נטוש) ומדשאה גדולה. בהמשך הערוץ עם התחזקות שיפוע הערוץ, הוקם תיאטרון פתוח ובהמשך גן בוטני.

לאורך שנות החמישים תכננו לייטרסדורף ובלזיצמן את כל המבנים בקמפוס, הם גם המשיכו ותכננו מבנים בשנות השישים, אך מעמדם הלך וירד עם צמיחתה של "המחלקה לתכנון" של תנועת הקיבוץ המאוחד. אדריכלי המחלקה החלו לכרסם במעמדם של שני האדריכלים העירוניים, עד שעבודתם הופסקה וכל תכניות הבנייה בקמפוס נמסרו לאדריכלי המחלקה. באזור הרווחה הספיקו לייטרסדורף ובלזיצמן לתכנן את חדר האוכל אך אולם ההתעמלות נמסר כבר ב-1960 לאדריכל חנן הברון מ"המחלקה לתכנון". הברון המשיך ותכנן לאורך שלושים שנה מבנים רבים נוספים בקמפוס ובהם גם את התיאטרון הפתוח השוכן בהמשך השטח החוצץ בין שתי הגבעות.

.

המבנה מפנה את חזית הכניסה הראשית אל המדשאה המרכזית של המכללה

.

.

(2) אולם התעמלות

האולם מעוצב כמו תיבה גדולה שהכניסה אליה היא מכיוון הדשא הגדול. המבנה הוא אורכי וסוגר על שטח ריבועי שבמקור היה מכוסה בדשא וכיום הוא מגרש חנייה (נושא החנייה נמצא כיום במוקד העניין במכללה בגלל המחסור הכבד בחניות). הברון תכנן את המבנה על פי מודול קבוע המודגש בחזיתות המוארכות שלו באמצעות שלד בטון חשוף ומילואת בלוקים. כיום חזיתות הבניין צבועות כולן בלבן אחיד ואין כל הבדל בין השלד ובין המילואה והתוצאה חד-גונית.

כדי להעניק לבניין את קלילותו, עיצב לו האדריכל גג דו-שיפועי הנראה כמו נייר מקופל, כשבפער שבין החזיתות ובין הגג המשופע הוא קבע תחי חלונות. שורת חלונות נוספת הוא קבע בגובה נמוך, כשהרעיון הוא גם להאיר באופן טבעי את האולם כולו וגם ליצור אוורור טבעי באמצעות סירקולציה של אוויר (כניסת אויר קר מלמעלה ופליטת אוויר חם מלמטה).

הכניסה לבניין היא דרך דלתות זכוכית המקשרות אל מבואה שהיא למעשה מרפסת המשקיפה מלמעלה על האולם הנפרס למרגלותיה. מדרגות מובילות את האולם שכיום הוא מפוצל לחדרים שיועדו לשמש ל"מרכז יזמות" שכנראה לא כל כך הצליח כי החדרים ריקים והוא למעשה נטוש. הזיכרון לכך שהיה כאן מגרש התעמלות הוא רק הודות לסולמות העץ שמציצים מאחורי קירות הגבס בדופן האולם וכן רצפת העץ ששרדה רק בחלק מהשטח. במסגרת הכנת תיק התיעוד שהוכן למכללה בידי האדריכל בצלאל רינות, המבנה לא הוכרז לשימור אך גם הומלץ שלא להרוס אותו.

.

גגון בטון מדגיש את הכניסה מצפון. משמאל שטח המלתחות ומימין המבואה לאולם ההתעמלות

.

פרטי נגרות מקוריים: שקיפות המאפשרת כבר מהכניסה לצפות במתרחש באולם

.

המבואה מובילה למרפסת הצופה אל האולם אליו יורדים במדרגות שמימין

.

צבי צופה

.

התעמלות כבר לא צריך, אז האולם פוצל לחדרים שאפשר לצלם בהם את "המסור 3"

.

גג קל נשען על מסבכי ברזל

.

בדופן האולם נותרו סולמות עץ ששימשו את המתעמלים. אין מיזוג אויר אלא רק מאווררים

.

בקצה האולם נותרה רצפת עץ

.

עץ

.

.

(3) תיאטרון פתוח

הבטון היה החומר המועדף על האדריכל חנן הברון. בית הקיבוץ המאוחד (1956) ברחוב סוטין 27 בתל אביב שתכנן הברון במשותף עם האדריכלית זיוה ארמוני היה לפסגת יצירתו הברוטליסטית. גם כאן בתיאטרון הפתוח שבנייתו הושלמה ב-1985, לא זנח הברון את הבטון. שני עצי חרוב שהיו נטועים באתר, לא הפריעו לתכנית, אלא הם שולבו במדרגות הבטון והעניקו למבנה את ייחודו ואת החיבור לסביבה המקיפה אותו. התיאטרון ממוקם ברצועה הירוקה החוצה את הקמפוס, בין האזור ששימש מגורים שממזרח ובין אזור המנהלה והכיתות שממערב. רצועה ירוקה זו נפתחת בדרום עם מדשאה גדולה הצמודה לחדר האוכל ולאולם ההתעמלות ומסתיימת בצפון בגן בוטני גדול.

התיאטרון פונה לצפון, כשהבמה הממוקמת בחלק התחתון מורכבת מרצפת בטון והגב שלה הוא עצי הגן. לפני שש שנים נוספו לתיאטרון שתי שורות מושבים כדי שניתן יהיה לצופף כאן 500 איש. האתר עדיין פעיל ומתקיימים בו טקסים ביום הזיכרון, ביום השואה וכן מעניקים בו תעודות ותארים. בית הספר התיכון האנתרופוסופי שפועל בתחומי הקמפוס משתמש גם הוא בתיאטרון ומקיים בו חזרות, טקסים ומופעים. המקום שמור היטב ובמסגרת עבודת השימור הוא הוכרז כמבנה לשימור מחמיר.

.

בתיאטרון הפתוח נערכים טקסי חלוקת תארים

.

.

(4) אדריכל חנן הברון

הברון נולד ב-1931 בשטוטגרט שבגרמניה ועם עליית הנאצים לשלטון עזב עם הוריו ואחותו את ביתם והיגר לארץ ישראל. אביו קיבל בארץ לנהל ולהוביל את בית חולים אלי"ן בירושלים שמאוחר יותר תכנן לו חנן הברון את בניין הקבע המשמש אותו עד היום. הוא גדל בירושלים וחודשיים לאחר שהסתיימה מלחמת העצמאות הקים עם חבריו את קיבוץ רעים בצפון הנגב. בהמשך שימש פעמיים בתפקיד מזכיר הקיבוץ והוא חי בו עד לפטירתו בשנת 2000.

זמן קצר לאחר שהצטרף לרעים, נשלח מטעם התנועה ללמוד אדריכלות בטכניון, ועם גמר הלימודים הפך לאחד מהאדריכלים המשפיעים בתנועה הקיבוצית כשהוא מוביל את המחלקה לתכנון של הקיבוץ המאוחד. לפרסום ארצי הוא זכה כשנבחר להשתתף בתכנון הספרייה הלאומית בגבעת רם, במשותף עם האדריכלים זיוה ארמוני, שולמית ומיכאל נדלר, שמעון פובזנר ואברהם יסקי. כיום שמור בספרייה האוסף שלו.

רבים מהבניינים שתכנן הברון בעשורים הראשונים לדרכו המקצועית היו נראים כמו תיבות גדולות: הספרייה הלאומית, בית הקיבוץ המאוחד ברחוב סוטין בתל אביב (נהרס), אולם הספורט בנען וגם זה במכללת אורנים. הוא הקפיד לתכנן על בסיס של מודול קבוע ושימוש בפרופורציות הרמוניות ומתוחכמות (בעיקר בחתך הזהב). הוא גם עסק לרוב ביחסים של שקיפות ואטימות – נושא אליו נחשף בשנות החמישים בעת שעבד תקופה קצרה במשרד אדריכלים בלונדון.

כאן בבלוג כתבתי על עשרות מבנים שתכנן ובהם בית דוידקה באשדות יעקב מאוחדאולם ספורט בנען, חדר אוכל בגנוסר, חדר אוכל בכברי, חדר אוכל במרום גולןארכיון איחוד הקבוצות והקיבוצים בחולדהמועדון לחבר בקיבוץ נתיב הל"ה, בית תרבות בדורות, בית בר יהודה ביגורקיבוץ רעים, בית עליית הנוער באלוניםאולם מופעים בחבל אשכול וחדר אוכל בגדות.

.

שתי השורות העליונות הן תוספת מאוחרת אך הן עוצבו ברוח דומה לשורות המקוריות ולכן קשה לזהות את השינוי

.

הכל בטון חשוף

.

שני עצים שולבו במדרגות הבטון (צילום: צבי אלחייני)

.

התיאטרון נבנה על מדרון טבעי שבחלקו התחתון מצוי הגן הבוטני של המכללה

.

הבטון האפור מוקף כולו בעצים ושיחים המהווים את התפאורה המתאימה ביותר למקום

.

תודה רבה לאדריכלים בצלאל רינות ושמוליק רגב

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: