סיבוב שלושה עשר על תמונות אדריכלים

במהלך השנים יצא לי להיפגש ולשוחח עם לא מעט אדריכלים. צברתי תמונות שלהם ולפני כמעט שנתיים פתחתי בסדרת רשימות עם אותן תמונות. ברשימה זו מופיעים 22 אדריכלים, אדריכל נוף, אוצר, צלם, עורך, סגן ראש עיריית תל אביב ועוד כל מיני שצלמתי.

זו הרשימה השלושה עשר (1234567, 8, 9, 10, 11, 12) שנפתחת עם האדריכלים הגר ושחר צור שצלמתי במרכז ענב באירוע שארגן האדריכל ישראל גודוביץ לשנת ה-100 לבאוהאוס. הרשימה מסתיימת באדריכל פרדי כהנא מבכירי האדריכלים בתנועה הקיבוצית שאותו צלמתי בדירתו בקיבוץ בית העמק שבגליל המערבי.

ועל כך ברשימה זו.

.

#13

.

את אדריכל נוף שחר צור ואדריכלית הגר צור פגשתי באירוע שהתקיים במרכז ענב לכבוד 100 שנה לבאוהאוס. כאן הם מאזינים לדבריו של האדריכל ישראל גודוביץ שארגן את האירוע. הם ספק בהלם, ספק משועשעים מהחוויה שהם חוו כמה דקות קודם לכן באירוע שכמעט הסתיים במכות.

.

הבית שבנו לעצמם הצייר ראובן רובין ואשתו אסתר בקיסריה הוא פנינה: גם בגלל ערכיו האדריכליים וגם בגלל שהוא לא השתנה בכלל מאז נחנך ב-1965. הכל נותר במקומו. דוד רובין, הבן של השניים, מציג כאן על שולחן האוכל בפני אדריכל ד"ר צבי אלחייני את הפרספקטיבה של הבית שהוכנה במשרדם של האדריכלים אריה אל-חנני וניסן כנען.

.

אחר כך טיפסנו אל הגג. כאן היו עורכים נשפים ואירועים חברתיים. מכאן גם אפשר להשקיף על הים ועל אמת המים העתיקה. לכך פרט ניתנה תשומת הלב: המרצפות בצבע אדום כהה, שפופרות חרס ששולבו במעקה, הספסל הבנוי

.

אותו צבי אלחייני נתקל שבוע שעבר בקולוסיאום שבכיכר אתרים בסגן ראש העירייה אסף הראל ובאוצרת עדי אנגלמן. הדיסקוטק המיתולוגי שהפך למועדון חשפנות, שינה לאחרונה את פניו והפך למרכז חברתי. לאירוע נעילת תערוכת אדריכלות שהתקיימה בו הגיעו השלושה שבתמונה כולל אהוד ועליזה אולמרט. צבי הסתלק מוקדם, עדי עלתה על הבמה ודיברה ואסף ישב בקהל ושמר על דממה במשך כל האירוע.

.

אדריכל אילן אפרת ואשתו שולמית מתבוננים באחת העבודות שהוגשו כפרויקט הגמר במחלקה לאדריכלות בבצלאל, בתערוכה שהתקיימה בטרמינל 1 בנתב"ג ב-2006. עם שולמית היה לי קשר טוב היות והיא עבדה ב"בית האמנים" הסמוך לבניין המחלקה במרכז העיר (היא עדיין שם ובקרתי אותה ממש לאחרונה בתערוכה המשותפת של וייל וכץ). כל כמה ימים הייתי מדלג מעל הגדר, מבקר אצלה ומשוחח על אמנות. במשך תקופה ארוכה לא ידעתי בכלל שהיא אמו של ראש המחלקה שלי בשעתו, צבי אפרת.

.

באחד הערבים בקיץ האחרון התקיימה הרצאה קצת משמימה של אדריכל שוויצרי. למרות שהוזמנה מדובבת, השוויצרי לא הצליח להציג תובנות מעניינות במיוחד. העבודות שהציג היו קצת יותר מרתקות ואני מקווה לבקר בעבודה אחת שלו בחודשים הקרובים. בשורת המושבים שהיו לפני ישבו בני הזוג האדריכלים מאירה קובלסקי וצבי אפרת

.

באחד מהימים הכי חמים בקיץ סחבתי את האדריכל ויטוריו קורינלדי למסע בין עבודות שתכנן בצפון הנגב. התחלנו בקיבוץ נחל עוז שבעוטף עזה. סיימנו בסיור בין כל המבנים שתכנן בקיבוץ בו חי ופעל במשך חמישים שנה – ברור חיל. אחת התחנות האחרונות בסיור היתה בחדר האוכל שקורינלדי תכנן לקיבוץ עוד בשנות ה-50. חדר האוכל כיום נטוש ועזוב ובחלקים ממנו הוא גם מתפרק. קשה לדמיין שזה היה לב הקיבוץ עד לפני עשרים או שלושים שנה. החום הגדול, המאמץ בהליכה וגם המצב העגום של המבנים לא היטיבו עם קורינלדי וכאן הוא כבר היה לגמרי סחוט.

.

בימיו הראשונים של אתר אקסנט הייתי בטוח שמאמרים על אדריכלות נוף הם חובה. הקוראים חשבו אחרת ומספר הכניסות היה מצומצם. יתכן והיה זה בגלל הנושא, אולי בגלל הפרויקט – גן המנהיגים בראשון לציון, ואולי בגלל הכתיבה. את התמונות לאותה כתבה צילם טל ניסים וכאן הצטלמתי אתו במרכזה של קבוצת תרנים להם הוצמדו מצלמות אבטחה

.

אחר צהריים אחד הייתי בדרכי למעצב הגרפי מיכאל גורדון ובדרך נתקלתי במקרה באיתי כ"ץ, העורך של אקסנט. הוא סיפר שהוא בדיוק נמצא בדרכו לראות דירה שאולי שווה כתבה. הצעתי לו להצטרף אלי לביקור אצל פלאש ואחר כך אני אצטרף אליו. כאן הוא מצולם משוחח בנייד כשהוא יושב בתוך כיסא נדנדה המשתלשל מהתקרה. הכסא עשוי כולו מחומרים טבעיים, מתוצרת בית העיצוב האיטלקי "מורוסו" ובשיתוף נשים אפריקאיות. הוא הראשון בסדרה מוגבלת המונה 300 כסאות כאלה בלבד. משמאל מונח תצלום גדול שנקרא "סרט כחול". התצלום בולט על רקע הקיר הלבן בגווניו הכחולים ומופיעות בו שתי דמויות, האחת לבושה, השניה ללא חולצה והן מתנשקות בעיניים עצומות. "זה פרויקט שעשיתי עם רון קדמי ונקרא 'סרט כחול'" הסביר לנו טום סלמה, בעל הבית. "יש כאן זוג טרנסג'נדרים שהיו פעם נחשבים סטייה כמו שסרט כחול היה נחשב פעם סטייה. יש פה מסר שזו לא סטייה ומה שיש כאן זו אהבה". בתמונות שצולמו לכתבה התמונה הכחולה לא מופיעה ובמקומה הציב בעל הבית ציור של אלעד רוזן.

.

אין שנה שבה לא תמצאו עבודה של סטודנט שמנסה להתמודד עם התחנה המרכזית החדשה בתל אביב. בבצלאל בשנה החולפת הגדילו והקדישו לתחנה שני קורסי סטודיו. שתיים ממנחות הקורסים הן האדריכליות הילה שמר וטליה דוידי שאצרו יחד תערוכה שהוקדשה לאותן עבודות סטודנטים והתקיימה בתום שנת הלימודים הקודמת בתחנה המרכזית.

.

את האדריכל עמוס בלזיצמן פגשתי עם צבי במשרדו שנמצא בקומה תחתונה בבית פרטי בשכונת ותיקים ברמת גן. אין לי מה לספר עליו, היות וכמעט ולא שוחחנו על עבודתו. נפגשנו כדי לשמוע ממנו על השותף הראשון שלו, זה שהיה גם אביו – האדריכל איליה בלזיצמן. במשך עשרים שנה התפרסם אביו הודות לשותפות הפוריה שהחזיק עם האדריכל אנדרי לייטרסדורף, אותו הכיר כשעבד עמו במשרד של האדריכל זאב רכטר. מאמצע שנות ה-40 ועד 1970 תכננו השניים מבנים רבים עבור ההסתדרות, בתי עם ותרבות, בתי חולים ומרפאות, מבני חינוך ומגורים. הבניין האחרון שתכננו היה "בית שרת" – בניין בית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב שכתבתי עליו כאן בעבר. עד היום לא נחקרה באופן מקיף עבודתם של לייטרסדורף (שנפטר ב-1970) ובלזיצמן (שנפטר ב-2006) וכעת הפער הזה עומד להתמלא.

.

אדריכלים מורן פלמוני וכפיר וקס תכננו במשותף שני בתי ספר צמודים בדרום תל אביב ברחוב בושם. המגרש היה קטן ביחס לכמות הכיתות שהיה צריך וכדי להימנע מבניין גבוה מידי לסביבה, הם חפרו קומה תחתונה שבמרכזה חצר מרווחת שמנקזת אליה את הכיתות שמקיפות אותה. כאן הם עומדים באותה חצר שקועה, בעת סיור שערכו במסגרת אירועי "בתים מבפנים". את מתקן המשחק המשולב במדרגות הוסיפה מנהלת בית הספר לאחר שהפרויקט הושלם.

.

האוצר אודי אדלמן אוצר כבר כמה שנים תערוכות שקרובות במיוחד ללבי במרכז למדיה דיגיטלית בחולון. בקרתי אותו לאחרונה בתערוכה שהוא הקדיש לשלושה אמנים ששילבו את עבודתם באדריכלות. ברקע שלו תלויה עבודה צבעונית ותלת-ממדית שיצר פנחס עשת. עבודה דומה של עשת עיטרה את שער הגיליון העשירי מ-1972 של כתב העת לאדריכלות "תוי" שיצא לאורך עשרים שנה. על התערוכה פרסמתי מאמר באתר xnet

.

גם האדריכל ערן זילברמן שילב ידיים כשצלמתי אותו. זילברמן הוא מהטיפוסים היותר אופטימיים במקצוע ונראה לי שיש לו סיבה טובה. מאז שפתח את משרדו הוא הצליח בשנים ספורות לצבור תיק עבודות מרשים, שמתבסס בעיקר על מבני חינוך, אך לא רק: על המרכז המסחרי שתכנן באריאל כתבתי כאן לפני שנה. הוא ישר, כנה, צנוע ובעיקר אדריכל טוב. כתבתי באקסנט על בית ספר שתכנן בכפר סבא ולאחר מכן גם על גני ילדים שתכנן באותה העיר ושמחתי לשוחח אתו ובעיקר לשמוע את העמדה שלו על כל נושא שבתחום התמחותו. לאחרונה הוא הציע לי לכתוב על בית ספר חדש שהוא תכנן בשכונה חדשה ביבנה ועמד להתאכלס עם תחילת שנת הלימודים. כשהגעתי לאתר נראה היה שהבנייה רחוקה משלבי סיום. לא התפלאתי כשזילברמן דחה את הצילומים בכמעט חודשיים. בינתיים למדו התלמידים בבית ספר סמוך שהיה ריק ברובו. התחלתי לגדל זקן באותו יום שנפגשנו שזה היה בדיוק לפני שלושה חודשים, ובינתיים הזקן הזה עוד עלי.

.

בתחילת המילניום נסעתי באזור מנשה ומתוך השדות נתקל המבט בבניין שנראה כמו מבנה ציבור גדול בסגנון הבינלאומי שהבהיק בנוף. סטיתי מהדרך ונסעתי לראות אותו מקרוב. רק כשהתקרבתי ראיתי שמדובר בבניין שבנייתו הושלמה זה עתה. למרות שהיה יום שישי הבניין היה פתוח ולכן נכנסתי לסיבוב. הבניין החדש שנראה היה כמו שתלו אותו כאן הישר משנות ה-30 של המאה שעברה הרשים אותי. זו היתה ההיכרות הראשונה שלי עם העבודה של האדריכלים שי וינשטין וגיל עדיה. שלוש שנים לאחר מכן הזמנתי אותם להיות מרצים אורחים בסדרת הרצאות שארגנתי במחלקה לאדריכלות ב"בצלאל". לפני שלושה חודשים היתה לי הזדמנות לכתוב על פרויקט חדש שהם תכננו בשכונת נווה עופר בדרום תל אביב – בית ספר תיכון שבבנייתו ואבזורו השקיעה העירייה 120 מיליון שקלים. זה הבית ספר הראשון שהאדריכלים תכננו ובנו. כאן הם עומדים באולם המרכזי של הבניין, אליו מתנקזת עיקר הפעילות המשותפת והוא גם נפתח לחצר באמצעות מסכי ענק. בלחיצת כפתור מתרוממים המסכים ויוצרים רציפות בין החצר ובין האולם. במסכים כאלה הם עשו לראשונה שימוש במרכז המבקרים בחירייה.

.

את האדריכל פרדי כהנא פגשתי בדירתו המצויה בקומה שנייה בבניין טורי שהוא בעצמו תכנן. בית העמק הוא ביתו של כהנא מאז היגר לישראל ב-1954 מלונדון. כמו קורינלדי שמופיע למעלה, גם כהנא תכנן רבים מהבניינים בקיבוצו כשהבניין אותו הוא מעריך יותר מכל הוא "מרכז הקיבוץ" – בניין שמכיל חדר אוכל, מטבח, מועדון, משרדים, כל-בו ורחבה מקורה. אני מקווה בשבועות הקרובים לפרסם עליו רשימה. נסעתי את כל הדרך אל כהנא כדי לשבת ולשוחח אתו. שוחחנו על התובנות שלו כאזרח העולם שראה דבר או שניים ב-92 השנים האחרונות וגם כאדריכל שראה בצמיחתה של ישראל ובמה שמתרחש בה עכשיו.

תמונות אדריכלים נוספות:

(1) ממשה ספדיה ועד צבי הקר

(2) מסעדיה מנדל ועד דן איתן

(3) משאול רינד ועד מרדכי בן חורין

(4) מיוליה שלומנזון ועד ישראל גודוביץ

(5) מאיתי כץ וענת ציגלמן ועד אמנון רכטר ורני זיס

(6) מבתיה מלול ומרינה סמבליאן ועד חיים קהת

(7) מרנדי אפשטיין ועד חיים דותן

(8) מאמנון רכטר ועד דן איתן

(9) מהאחיות פלסנר ועד לארד שרון

(10) מאיל זיו ועד גדעון פובזנר

(11) ממנחם כהן ועד עדה כרמי-מלמד

(12) ממיכאל חיוטין ועד דניאל זרחי

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: