סיבוב במסעדה ירדנית נטושה בצפון ים המלח

בקצה הדרך היורדת מירושלים, רגע לפני שכביש 90 מבצע פנייה דרומה ומלווה את חוף ים המלח, ניצבת משמאל לצומת מסעדה שנטושה כבר עשרות רבות של שנים. המבנה לא גדול במיוחד, אבל האדריכל האלמוני שתכנן אותו דאג ליצור מבנה יוצא דופן בקלילותו, שבו ניתן דגש משמעותי לקשר בין פנים ובין חוץ. המסעדה היא כמו מרפסת אל הנוף, בו נפגש נהר הירדן עם ים המלח וברקע מתנשא הר נבו שבממלכת ירדן.

הישראלים לא השכילו לנצל ולהפיח במבנה הזה חיים. אלא בחרו להקים בחלק אחר בצומת מבנה מסעדה קופסתי ומפלצתי, כזה שמנותק מהסביבה ואטום לה, סוג של מלכודת תיירים שנועדה לסחוט כסף מהמבקרים ולא להעניק להם דבר מערכו של המקום הייחודי שבשעריו הם באים.

ועל כך ברשימה זו.

.

במסעדה

.

קירות המסעדה החיצוניים מכוסים בציורים וחיוכים שצייר טל

.

הכניסה למסעדה היא מבעד לפתח רחב בחזית המבנה. לא שרדו פרטי פרזול ונגרות ולכן אין כל זכר לדלתות

.

לצד הכניסה יש אולם גדול

.

האולם פונה אל הרחבה המרכזית של המסעדה ובדופן שמול הכניסה יש פתח מקושת המעוצב כמו דלפק קבלה

.

נתן זך

.

החלק המרכזי של המסעדה מורכב מגגון בצורת סהר הפונה אל המזרח ונשען שורה של עמודים

.

בקצה כל אחת מהזרועות יש פתח מרושת

.

לאורך הקיר מצוירת מפה משוחזרת של האזור שבוצעה במקור ב-1973

.

הציור מכוסה ברובו בכתובות גרפיטי

.

חתימת האמן יצחק כוכבי שביצע את ציור הקיר במרץ 1973

.

מרכז הרחבה הרוס

.

ונדליזם

.

הזרוע הדרומית זהה לזרוע הצפונית אלא שכאן גם נוסף חור מפגיעת פגז

.

בעבר היה ניתן להשקיף מבעד לפתח על המלון הירדני שניצב בסמוך אך קרס ב-2015

.

.

הגעתי לאזור כדי לעשות סיבוב בקיבוצים שהוקמו כאן אחרי מלחמת ששת הימים: קליה, מצפה שלם ואלמוג. יש כמה דברים שמשותפים לשלושתם, אבל אותי העסיקו העבודות של האדריכלית ארנונה אקסלרוד שאותן אפשר למצוא בשלושת הקיבוצים האלה. כאן על שפת ים המלח שינתה אקסלרוד את הסגנון שאפיין אותה עד אותה עת וסקרן אותי לראות כיצד היא ביצעה את המהלך. על הדרך עצרתי במסעדה הנטושה הזו.

כמה מסעדות אתם מכירים שהם למעשה רק גגון. היום מסעדה בלי מיזוג אוויר לא קיימת. זה לא רק עידן אחר אלא זו גם תרבות אחרת. כאן הארוחה היתה לחלק בלתי נפרד מהמקום, מהנוף ומהאוויר. בצד השני של הכביש נמצאת המסעדה הפעילה, כזו שמכוסה בזכוכית אטומה ומוקפת באספלט, שאין לה דבר עם המקום הזה.

אין מידע על האדריכל שתכנן את המקום, האם היה ירדני או זר. אבל בכל מקרה הוא הצליח ליצור מבנה קליל ומיוחד בצורתו, לא בולט יותר מידי בנוף כדי לא לפגוע בו ומעוצב באופן שהיושבים בו יוכלו לצפות על ים המלח שבשעתו הגיע חופו עד למרגלות האתר.

.

חוץ ופנים

.

מהמסעדה אפשר היה לרדת הישר לים המלח, אלא שהים נסוג בעשרות מטרים וכיום כבר אפילו אי אפשר לראות אותו מהמבנה

.

הכל מתפרק

.

סגור פתוח

לסיום שיר:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: