סיבוב בחוות שטוק הנטושה

לאחר הביקור בבמה הנטושה, בבית שטורמן ובקניון ביג פשן בנצרת, קפצתי לראות את חוות שטוק. בין המבנים הנטושים היותר מרתקים שנתקלתי בהם יש מקום של כבוד לשרידיה של "חוות שטוק" שהוקמה בשוליים של עמק יזרעאל ב-1925. המבנה המוקף עצי ברוש, זית וושינגטוניה אחת, שרד בשלמותו לרבות פרטי נגרות וריצוף מקוריים. המבנה ששוכן בתחומיו של מרכז מחקר של משרד החקלאות, אמנם נטוש, מבודד ופרוץ, אך הוא נקי ונראה שחוץ מיונים אף אחד לא נוהג לבקר בו.

הסיפור של החווה מרתק לא פחות: הקימו אותה בני משפחת שטוק, יהודים מאיטליה שהיו בין השאר מייסדיה של חברת המשקאות Stock. החווה אכלסה תחילה כמה משפחות, לאחר מכן קבוצה של נערים שהיגרו בגפם מאירופה, וכשאלה עזבו עברה לידי משרד החקלאות שמפעיל בתחומה מרכז מחקר אך את בניין החווה עצמו מזניח.

ועל כך ברשימה זו.

.

החיים עברו מעליו

.

מפת התמצאות: חוות הניסיונות נווה יער שבתחומה מצויה חוות שטוק

.

מגדל המים הוא המבנה הראשון של החווה המופיע בדרך אליה

.

המגדל שבנוי מבטון ופלדה מוזנח. הבטון מתפורר והפלדה נחשפת ומתפוררת גם היא. ללא שיפוץ הוא יהפוך למבנה מסוכן וייהרס

.

שלט קטן אבל בולט שהציבה על המגדל המועצה לשימור אתרים

.

שרידיו האחרונים של השער לחווה

.

מבנה החווה נותר שלם וגם הצמחייה שמקיפה אותו הכוללת עצי נוי כמו הוושינגטוניה ועצי פרי כמו הזיתים

המבנה מורכב משני גושים: אחד דו-קומתי ולו פתחים מקושתים, ושני חד-קומתי עם פתחים רחבים. סביר להניח שנבנו בשתי תקופות שונות כשזה החד-קומתי נבנה בתקופה מאוחרת

.

הבית בשנותיו הראשונות: המרפסת בקומה העליונה נסגרה ונוסף אגף משמאל (באדיבות ארכיון מושב בית לחם הגלילית)

.

1924: תצלום מוקדם של הבניין לפני הוספת המרפסת עם שלושת הקשתות בקומת הקרקע ולפני תוספת האגף החד-קומתי. המרפסת בקומה העליונה עדיין פתוחה משמאל (באדיבות רותי לביא ממושב נהלל, בתם של יהודה ומינקה אלטמן – הדיירים הראשונים של החווה)

.

.

הקרקע בת 300 הדונם, סמוך לנהלל, שעליה הוקמה החווה נרכשה בידי אמיליו שטוק – אחיו של מייסד חברת המשקאות האיטלקית שטוק, בן העיר טריאסט שבצפון איטליה, כיום סמוך לגבול עם סלובניה. לוח אבן שמציין את זכרו נקבע לימים לצד הכניסה לבית החווה. ב-1924 נרכשה הקרקע ממשפחת סורסוק שהחזיקה בחלק נכבד מאדמות עמק יזרעאל. שנה לאחר מכן הושלמה בנייתו של מבנה המגורים שהורכב מבית דו-קומתי, מגדל מים וחומת בטון.

בשנותיה הראשונות גרה בחווה משפחת אלטמן, שאבי המשפחה, היודה, היה בן אחותו של אמיליו שטוק. היות והחווה היתה יחסית מבודדת, ערביי האזור ניצלו זאת וירו עליה מעת לעת וכך הבריחו את המשפחה שחששה לחייה. ב-1933 החליפה את משפחת אלטמן משפחה אחרת אך גם היא עזבה ב-1938.

את מקומן של המשפחות תפסו קבוצת עולים צעירים מגרמניה ששהו בחווה במשך שנתיים. אחריהם, ב-1940 תפסה את החווה תנועת המושבים שיישבה בו את "גרעין החורש". הגרעין התבסס על קבוצת נערים ונערות שהיגרו לכאן בעיקר מאוסטריה וצ'כיה במסגרת "עליית הנוער ב'". לפרנסתם עבדו ב-300 דונם פלחה שעמדו לרשותם ובשני לולים. כמו כן עבדו אצל איכרי נהלל ובית שערים, בבסיס רמת דוד וכן במושבות הטמפלרים באזור. חלק מחברי הגרעין עבדו בבניין ובין השאר בנו בהזמנת השלטון הבריטי את בניין משטרת נהלל הניצב בסמוך ומשמש כיום מרכז מבקרים.

.

מפה בריטית משנות ה-40 ובה מופיעה החווה (מוקפת בעיגול)

.

החווה מופיעה במפה הבריטית כמבנה וחצר המוקפים בחומה

.

.

קרוב ל-40 צעירים חיו במקום כקואופרטיב עם קופה משותפת. בידיעה שפורסמה ב-1940 בעיתון דבר, מדווח כי מתוך 34 הנערים העולים ששהו בנהלל במשך שנתיים ורובם היגרו מאוסטריה, מעטים עברו אל תל יצחק ורובם עברו לחוות שטוק. היות ומבנה החווה היה קטן למגורי הנערים, הוקמו בחצר צריפים שכיום לא נותר להם זכר. ב-1948 נעזבה החווה כשחברי הגרעין יישבו את המושבה הגרמנית הסמוכה ולדהיים שנעזבה מתושביה ונקראה מאותה עת בית לחם הגלילית. החווה נותרה נטושה אך הקרקע הועברה לידי המדינה ותוך שנים ספורות הוקמה בה "נווה יער" – חווה לניסיונות ומחקרים בחקלאות השייכת למשרד החקלאות.

מבנה החווה עצמו נותר נטוש, אך משרד החקלאות בנה מבנים חדשים המשמשים למשרדים, מחקר ואחסנה. בין השאר שמור כאן "בנק הגנים" – אוסף הזרעים של צמחי ארץ ישראל. חוקרים כאן מגוון של נושאים הקשורים לעולם החקלאות: טיפול בר-קיימא בפסולת חקלאית, מחלות עלים ומחלות מועברות בקרקע, חקר עשבים, עמידות צמחים לקוטלי עשבים, צמחים טפילים.

"המועצה לשימור פונה פעם אחר פעם למשרד החקלאות, שהמבנה תחת חסותו וכן למועצה האזורית עמק יזרעאל", אמר לי אורי בן ציוני שמנהל את מחוז צפון במועצה לשימור אתרים. "בכך שמשרד החקלאות מזניח את המבנה למרות בקשותנו החוזרות ונשנות ולמרות שאנו מציעים את סיוענו במשאבים לשימור, עושה כאן פשע גדול". המועצה פעלה כבר ב-2003 ודאגה למדידת המבנה וסימון המפגעים.

ב-2012 נערכה תכנית לחידוש המבנה במסגרת ניסיון להקים חוות למידה והדרכה לחקלאות בת-קיימא, אך הפרויקט לא מומש. בהמשך היו גם יזמים בני המקום שביקשו לנצל את החווה ולחדש אותה, אך משרד החקלאות מנע את הפיתוח והמשיך להזניח את המקום. ב-2013 הנחו בן ציוני יחד עם ד"ר נדב קשטן עבודה יסודית שחקרה את תולדות האתר ונערכה על ידי מריה קזקוב במסגרת לימודי שימור במכללת הגליל המערבי.

.

הכניסה הראשית לבניין בולטת מקו החזית

.

הפתחים המקושתים בקומה העליונה סגרו אולי על מרפסת שהוסבה לחדר

.

יש גם קומת מרתף חפורה בקרקע

.

החזית העורפית

.

יהודה אלטמן בעת הבנייה (באדיבות רותי לביא)

.

הקשתות מחודדות וניתן לראות כי לבד מהקשת המובילה אל דלת הכניסה לבניין, היו בעבר לצדה שתי קשתות נוספות שנאטמו וככל הנראה היתה כאן מרפסת שנפתחה לגן

.

שנות ה-30 או ה-40: מבנה החווה צבוע בלבן, הפתחים המקושתים פתוחים כולם, על הגג שתי סוכות, צריף עץ משמאל ואוהל מימין (מתוך הספר "כפרים עברים", 1946)

.

"קבוצת השרון" – עליית הנוער מוינה בצילום קבוצתי בחזית הבניין. אפשר לראות שדלת הברזל שמצויה כיום בפתח הכניסה לבניין היא הדלת שהיתה קיימת גם אז ומופיעה מימין (באדיבות דפנה דרסלר שהוריה היו חברי הקבוצה)

.

סרטון קצר:

.

.

המקום פרוץ אך נקי

.

שלט 1

.

שלט 2

.

מבד אל רחבת הכניסה שסביר להניח היתה מגוננת במקור

.

הכניסה לבניין מובילה הישר אל הצומת המרכזי בבית: מכאן ניתן לעלות או לרשת ולפנות לחדרים שבצדדים. הריצוף מורכב ממשבצות כמו לוח דמקה

.

המדרגות המובילות למעלה

.

חדר בקומה העליונה. מה המדרגות האלה??

.

חדר בקומת הקרקע

.

הרצפה מורכבת ממרצפות מצוירות שהשתמרו כולן בשלמות

.

רצפה

.

חדר לניסור אנשים

.

חלון אחורי

.

דלת כחולה

.

כניסות לחדרים

.

שרידי מטבח

.

חדר עם מדפים לציוד

.

חדרים

.

תודה למרוה בלוקה, אורי בן ציוני, אסתר רויניק וגל לוי.

שיר לסיום:

.

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • מישהו  ביום 06/10/2019 בשעה 23:01

    חדר לניסור אנשים?

  • ilana pa  ביום 09/10/2019 בשעה 10:01

    אין לשרים שמץ של כבוד למבנים הסטוריים ו/או ישנים, ובמקרה זה מדובר בשר החקלאות, וזה מפליא [או שלא] מצד מי, שעומדים על קוצו של יו"ד בנוגע להסטוריה של עם ישראל, ובקיצור – בזיון ופשע!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: