סיבוב בשדרות ח"ן 15 בתל אביב

הבניין האהוב עלי בשדרות ח"ן הוא זה שיש לו את הכניסה היפה ביותר. שטח מבואת הכניסה גדול במיוחד והאדריכלים יצרו בו משחקי שקיפות והשתקפות. כמו רוב המבנים שתוכננו לאורך הרחוב, גם הוא מעוצב בסגנון הבינלאומי. את הבניין שהושלם בדיוק לפני 80 שנה ב-1939, תכננו השותפים האדריכלים אברהם ברגר ויצחק מנדלבוים שהתמחו בתכנון בתי דירות ובנו כאלה רבים באזור.

למרות ההזנחה והשינויים שנערכו בחזית, בחצר ובמבואה לאורך השנים, הבניין עדיין מרשים. בריכת דגי הזהב בוטלה והפכה לערוגה עלובה. טרסות קטנות מאבני כורכר שנחצבו בסביבה התפוררו מזמן וניתן להבחין רק בשרידיהן. חלונות הענק שנקבעו במבואת הכניסה נותרו בשלמותם וכך גם נותרו דלת העץ עם הזכוכית והמראות הגדולות בה משתקפים בבואותיהם של החצר והמבואה עצמה.

ועל כך ברשימה זו.

.

מבעד לזכוכית

.

מפת התמצאות: שדרות ח"ן 15

.

הבניין ניצב על הגדה המערבית של שדרות ח"ן

.

בחזית שלושה סוגי פתחים: מרפסות שקועות, חלונות מלבניים ורחבים במיוחד ומרפסות זיז

.

בקומת הקרקע שטח לחניה מקורה שהוסב לחנות

.

מבואת כניסה בנסיגה מקו הבניין ובחזיתה חצר מקורה

.

עמודי בטון עגולים

.

 

ערוגות עגולות ושבילים מאבן פראית

.

טרסות מאבן כורכר שנחצבה בסביבה

.

העמודים המופיעים בזוג מדגישים את השביל המרכזי המקשר בין הרחוב ובין הכניסה הראשית

.

בריכת דגי זהב שהפכה לערוגה מצויה למרגלות פתח החלון הגדול

.

הבריכה/ערוגה והחלון

.

.

(1) המבואה

בשדרות ח"ן אפשר למצוא כמה ממבואות הכניסה המושקעות שנבנו בשנות ה-30. זו שבמספר 15 לא השתנתה כמעט. בין הרחוב ובין המבואה יש חצר מקורה שכוללת ערוגות ובריכת דגי נוי שהוסבה לערוגה. גם הגראג' הפך לחנות שלא נראית פעילה מיוחד. אבל המבואה עצמה נותרה כמו שהיתה. מדובר באולם בצורת האות ר' שבחלקיו הפונים לחצר הוא מורכב מחלונות זכוכית גדולים הנמתחים כמעט לכל גובה ואורך החזית. הקירות מחופים בלוחות אבן בהירה שהובאה ממרחקים. האבן ממשיכה ומופיעה בחדר המדרגות ומגנה על הקירות מפני בלאי. האבן המעולה נשמרה מצוין לאורך השנים ללא תחזוקה.

מבואה נוספת בשדרות ח"ן שיכולה להתחרות עם מבואה זו, מצויה במספר 16, בצדו השני של הרחוב ובמפגש עם רחוב הנביאים. זהו בניין גדול ומורכב יחסית לבתי המגורים האחרים שנבנו בסביבה באותן שנים, והוא כולל שני חדרי מדרגות שביניהם מקשרת המבואה בקומת הקרקע. גם את הבניין הזה תכננו אותם האדריכלים – אברהם ברגר ויצחק מנדלבוים, ואני משער שאקדיש לו רשימה נפרדת בהמשך.

.

(2) הדירות

שלוש הקומות העליונות בבניין מאכלסות את דירות המגורים. בכל קומה דירה אחת גדולה בת ארבעה חדרים הפונה לשדרות ושתי דירות קטנות בנות שני חדרים כל אחת הפונות לעורף המגרש. בקומת הגג הוקם חדר כביסה משותף לדיירים כפי שנהוג היה בבתים דומים בעיר באותן שנים. ב-1945 הוא הוסב לדירה קטנה בת שני חדרים.

.

1939 – תכנית קומת מגורים: דירה אחת גדולה בת ארבעה חדרים פונה לשדרות ושתי דירות קטנות בנות שני חדרים כל אחת פונות לעורף המגרש (גנזך עיריית תל אביב יפו)

.

.

(3) החזית

בחזית הבניין המזרחית, זו שפונה לשדרות ח"ן אפשר למצוא בשלוש קומות המגורים שלושה סוגי פתחים: מרפסות זיז הבולטות מקו החזית בחלק הדרומי, חלונות אופקיים בחלק המרכזי ומרפסות שקועות בקו החזית בחלק הדרומי (חזית דומה יצרו האדריכלים בבניין שתכננו בשדרות תרס"ט 13).

המרפסות השקועות שהדגישו משחקי אור וצל, נסגרו מזמן והפכו לחדרים פנימיים והן נראות כיום כמו חלונות רגילים. בכך איבד הבניין את עיצובו המקורי האיכותי. היות ונראה שהבניין לא עבר שיפוץ מקיף מאז שהושלמה בנייתו לפני 80 שנה, נותר טיח הקרצפוץ המקורי.

.

1939 – חזית מזרחית לשדרות ח"ן: מרפסות שקועות, חלונות ומרפסות זיז (גנזך עיריית תל אביב יפו)

.

.

(4) האדריכלים

היוזמה להקמת הבניין היתה של האדריכלים אברהם ברגר ויצחק מנדלבוים. גם את הבניין שנמצא ממול במספר 16 הם יזמו. עם התקדמות הבנייה הם מכרו את הנכס לאריה לייב פריד. זמן קצר לפני כן תכנן עבורו האדריכל זאב רכטר את הבניין הצר והמיוחד ברחוב אחד העם שעליו כתבתי כאן.

ברגר ומנדלבוים היו מהאדריכלים הפעילים ביותר במחצית השנייה של שנות ה-30 בתל אביב. הם התמחו בתכנון בתי מגורים ובתקופת השותפות קצרת הימים הספיקו לבנות עשרות רבות של בתי מגורים, שחלקם, כמו זה בשדרות ח"ן 15 הוכרזו לימים כמבנים לשימור.

ברחוב בלפור 65 הם תכננו בניין שכולל מסך זכוכית אנכי לכל גובה חדר המדרגות וקרמיקה בצבע שחור שמעטרת את החזית. לפני שהספיקו להכריז עליו לשימור נוספה לו קומה שפגעה בו. שני בניינים נוספים עם מסך זכוכית בחדר המדרגות הם תכננו ברחוב המלך ג'ורג' 22 ו-107.

את הבניין שהם תכננו בפינת הרחובות הנביאים 5 ושמשון 1 חידשה האדריכלית ניצה סמוק ב-2011. היות והוא הוכרז לשימור מחמיר, השיבה לו סמוק את מראהו המקורי. בשדרות ג'ורג' אליוט 16 ו-18 הם תכננו שני מבנים דומים בתמונת מראה.

מעט ידוע על שני האדריכלים ועבודתם טרם נחקרה באופן יסודי או אפילו שטחי. בתיק התיעוד שערכה האדריכלית ניצה סמוק לבניין שתכננו ברגר ומנדלבוים ברחוב שמשון 1' היא מתייחסת רק לברגר. לדבריה הוא נולד בברדיצ'ב שבאוקראינה והיגר לארץ ישראל ב-1924. הוא עבד כאן כבנאי, אך עד מהרה חזר לאירופה ולמד הנדסה אזרחית באוניברסיטת קאן. ב-1933 הוא שב לארץ ופתח את המשרד המשותף עם יצחק מנדלבוים שפעל למשך שנים ספורות. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1939, הופסקה כמעט כליל הבנייה האזרחית בארץ. כמו אדריכלים רבים אחרים גם ברגר ומנדלבוים נותרו ללא עבודה ונאלצו לסגור את משרדם. ברגר פנה לתעשיית המזון ובשנות ה-60 חזר לענף הבנייה והפעם כקבלן.

.

חלון נוסף נקבע בחזית הצפונית והגביר את השקיפות והתאורה במבואה

.

פרטי הנגרות שרדו 80 שנים ונראים במצב מצוין

.

מבואת הכניסה היא בצורת האות ר': זרוע אחת פונה אל המדרגות וזרוע שניה משקיפה אל החצר

.

מחשבה עיצובית על כל פרט: ריצוף המורכב משני גוונים ומחלק את המבואה לריבועים קטנים, קירות מחופים באבן שיש, מראה להשתקפות החצר ופתחי חלונות גדולים

.

היום זה חדר אופניים

.

החצר עוטפת את המבואה

.

דלת הכניסה הגדולה נעה על ציר ונותרת פתוחה

.

פסי עץ דקים מפרידים בין לוחות זכוכית גדולים ואנכיים

.

מבעד לזכוכית

.

ירוק

.

למראות תפקיד בהחדרת החצר על כל דפנות המבואה

.

מבעד למראה

.

מראה בת 80

.

המדרגות העולות אל הדירות. משמאל כניסה למעבר לחצר ומימין כניסה למרתף ובו חדר ששימש להסקה

.

המדרגה הראשונה בולטת ומזמינה עלייה

.

לוחות אבן שיש מצפות את הקירות ואת המעקה בכניסה

.

בהמשך מתחלף המעקה הבנוי במעקה עץ דקורטיבי

.

הקירות מצופים באבן וחוסכים את הצורך בצביעה בתדירות גבוהה

.

אבן

.

עבודת האבן

.

הכניסות לדירות הן מהפינה

משקופי עץ התואמים את גוון העץ שבמבואת כניסה ומנוגדים לגוונים הבהירים המקיפים אותם

.

דלת כניסה לדירה שלישית מימין

.

מבט למטה

.

למטה

בתים נוספים בתל אביב עליהם כתבתי לאחרונה:

.

בית הדר (קרל רובין)

רופין 40 (אריה קרפץ)

גורדון 79 (סם ברקאי)

אד"ם הכהן 10 (דב כרמי)

בלפור 33 (מרדכי רוזנגרטן)

דיזנגוף 127 (מרדכי רוזנגרטן)

פיארברג 32-30 (יצחק רפופורט)

מבחר בתים שתכנן יהודה מגידוביץ

מגדל דיזנגוף סנטר (מרדכי בן חורין)

סמטת שפ"ר 10-9 (עמיר פלג ועדי גל)

בית העוגן ברחוב פינסקר 23 (פנחס היט)

בן יהודה 85 פינת גורדון 22 (שלמה גפשטיין)

המרכז המסחרי ברח' הגליל והשרון (שלמה גפשטיין)

בית חביב ברחוב שלמה המלך 33-31 (שלמה גפשטיין)

בית הכנסת בסלנט 24 בשכונת שפירא (בלהה וארתור שרגנהיים)

אהרונוביץ 10 פינת גליקסון 11 (רישרד ברזילי וש. האוסמן)

שיכונים ברחוב סלנט בשכונת שפירא (דן איתן ויצחק ישר)

בית קדם ביצחק שדה 26 פינת המסגר 44 (מקס טינטנר)

דיזנגוף 105 פינת פרישמן 39 (יהודה ורפאל מגידוביץ)

שדרות בן גוריון 39 פינת גרץ 2 (יהודה מגידוביץ)

לואי מרשל 38 (משה לופנפלד וגיורא גמרמן)

מנדלסון 4 (מרדכי זברודסקי ויצחק בונה)

נחלת בנימין 16 – בית הכדים (זאב רכטר)

אחד העם 91 – בית פריד (זאב רכטר)

הגר"א 17 – בית גרפוליט (צבי גבאי)

בית ז'בוטינסקי (מרדכי בן חורין)

ראש פינה 26 (אריה כהן)

לבנדה 59 בית האוניה

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: