סיבוב בבית בפינת הרחובות אהרונוביץ 10 וגליקסון 11

יש כמה כניסות מיוחדות ברחוב אהרונוביץ ששווה להתעכב עליהן. לצד אותן כניסות יש גם בריכות נוי שהתל אביבים אהבו לטפח במשך תקופה קצרה בשנות ה-30. האדריכל דקל גודוביץ איתר לאחרונה כאן וברחוב הסמוך כמה מהיפות שבהן. "בית יעקב חנוך" שנקרא כך כל שמו של בעל הקרקע והיזם של אותו בית דירות, מצוי במפגש הרחובות אהרונוביץ 10 וגליקסון 11, והוא מאגד בתוכו כמה מהמאפיינים היפים של אדריכלות המגורים שנוצרה בעיר באותן שנים.

את הבניין תכננו במשותף האדריכלים רישרד ברזילי וש. האוסמן ב-1937 ולמרות ההזנחה והשינויים, נותר חלקו העיקרי שלם ומקורי על פרטי הנגרות, הפרזול והריצוף. בריכת הנוי בה שחו בעבר דגי זהב נסתמה בבטון.

ועל כך ברשימה זו.

.

אחרינו המבול

.

מפת התמצאות: אהרונוביץ 10 פינת גליקסון 11

.

הבניין שוכן במפגש רחובות ולכל רחוב הוא מפנה חזית שונה: לאהרונוביץ החזית יחסית שטוחה בעוד לרחוב גליקסון החזית פלסטית ומעוגלת

.

החזית לכיוון רחוב גליקסון: סגרו מרפסות, בנו תוספות על הגג, הטיח השחיר, אך הפרטים נותרו

.

1937: חזית לרחוב גליקסון – נערכו שינויים בתכנית עד לביצוע כמו למשל המעקות (גנזך מינהל ההנדסה, עיריית תל אביב)

.

החזית לרחוב אהרונובית היא יחסית סולידית ומורכבת מגוש מרכזי כשמשני צידיו אגפים עם מרפסות

.

1937: חזית לרחוב אהרונוביץ (גנזך מינהל ההנדסה, עיריית תל אביב)

.

גדר הבניין המקורית והמעוגלת שתכננו האדריכלים נותרה שלימה

.

פרט בגדר

.

שטח נכבד מקומת הקרקע הוא מפולש ומורכב מקומת עמודים פתוחה לסביבה ומרוצפת בחלקה

.

מרחוב אהרונוביץ אפשר כבר להביט ברחוב גליקסון. פעם עמד שם קולנוע תל אביב

.

פה היתה בריכת נוי בה שחו דגי זהב שנסתמה בבטון

.

הריצוף מעוצב כמו שח-מט, העמודים צבועים בלבן והקירות מחופים באבן

.

איפה מוצאים היום ריצוף כזה?

.

הכניסה לבניין מפנה חזיתות דומות לשני הרחובות, רק מתחת לפתחי החלונות יש גם מושבים בחזית הפונה לאהרונוביץ

.

דלתות העץ והזכוכית כאן חסרות

.

סימטריה

.

בכניסה הפונה לרחוב גליקסון שרדו הפרטים בשלמותם

.

החלונות קבועים ורק הפתחים העגולים נעים על ציר

.

.

קשה לדמיין היום אבל מפגש הרחובות כאן היה אחד מהמקומות התוססים ביותר בתל אביב ואולי בכלל בארץ. כאן פעלו תיאטרון אהל (נטוש או לקראת חידוש והסבתו ל) וקולנוע תל אביב (נהרס ובמקומו נבנו מגורים). היתה גם תעשייה בצורת מפעל סיליקט שכל בתי העיר נבנו מתוצריו באותן שנים (במקומו מתנשא מגדל כלל). מכל זה לא נשאר כלום והמקום היום יחסית רגוע ושקט. רק "קפה האהל" שפועל במזנון היפה ממש ממול מותיר משהו מהאווירה שהיתה כאן.

העיצוב המוגזם בולט בין שאר הבתים בסביבה ונראה שצמד האדריכלים ניצלו את המיקום בייחודי במפגש רחובות. לכיוון רחוב אהרונוביץ מפנה הבניין חזית מעט סולידית עם קווים ישרים, בעוד שלרחוב גליקסון מפנה הבניין חזית פיסולית עם קווים מעוגלים. בקומת הקרקע שטח נכבד הוא מפולש ולכן ניתן לצפות ממדרכה אחת אל המדרכה והרחוב השני. חלק משטח החצר המפולשת היה בעבר מגונן וכלל בריכת נוי בה שטו דגי זהב. הבריכות היו אופנתיות במשך תקופה קצרה בשנות ה-30, אך הדיירים התקשו לתחזק אותן והן הוזנחו. חלקן נותרו כמו שהיו וחלקו נאטמו כמו זו שכאן. רק אבני השפה בגווני שחור ולבן מעידות שהיתה כאן בריכה.

.

1937: חתך (גנזך מינהל ההנדסה, עיריית תל אביב)

.

הריצוף בקומת החצר מורכב ממרצפות שחורות ולבנות בדומת שח-מט. לא מדובר במרצפות סתמיות אלא במרצפות טראצו מיוחדות שבהן משולבים חלקי אבן בהירה. מרצפות אלה מקשרות בין הרחוב הפתוח ובין מבואת הכניסה הסגורה. האדריכלים יצרו חזית כניסה הפונה לכל אחד משני הרחובות, החזיתות דומות אך לא זהות ומורכבות מדלת דו-כנפית כשמשני צידי חלונות אנכיים. פרטי הדלתות והחלונות בחזית לאהרונוביץ נעלמו ואלה שפונים לגליקסון נותרו שלימים. בחזית הפונה לרחוב אהרונוביץ הם הוסיפו ספסלי ישיבה בנויים למרגלות כל אחד משני החלונות, ולצידה היה שטח שיועד לחניית רכב מקורה וכיום היא משמשת למספרה שנשות הסביבה אהובות במיוחד (עמדתי קצת מחוץ לה והאזנתי לשיחה).

מבואת הכניסה מעוצבת במיוחד. הריצוף ממשיך את הממדים של הריצוף החיצוני אלא שבפנים הוא מעוצב כרשת. כמו חזית המבואה גם בפנים הקירות מחופים באבן בהירה ובולטים במיוחד שני אלמנטים דקורטיבים המשולבים בקירות המבואה. הם שקועים בקיר ומורכבים משילוב של אבנים בצבעים שונים. יש גם פינת ישיבה ומיד אחריה כניסה מעוטרת אל חדר המדרגות.

פיר רחב האיר ואוורר בעבר את מרכז חדר המדרגות, אלא שלפני כמה שנים הוסיפו מעלית שסגרה חלק מהשטח. שני אלמנטים משכו כאן משוכים את תשומת הלב: חיפוי הקירות באריחי חרסינה צהובים. אפשר למצוא כאלה בבתים אחרים שנבנו באותן שנים. האלמנט השני הוא המעקה שמעוצב באופן מורכב ומיוחד.

בכל קומה שלוש דירות: שתי דירות בנות שני חדרים ודירה אחת של שלושה חדרים ולה מרפסת הנמתחת לאורך שני חדרים ואף יותר. המשותף לכל הדירות הוא ההול/כניסה שמתפקד כחדר מבואה שדרכו ניגשים לכל אחד מחדרי הבית.

.

1937: תכנית קומת דירות (גנזך מינהל ההנדסה, עיריית תל אביב)

.

על האדריכלים רישרד ברזילי וש. האוסמן אני לא יודע כלום חוץ מהעובדה שהם תכננו את הבניין ברחוב נחמני 45 שנבנה כמעט במקביל לבניין הזה והוא מופיע בספרה של האדריכלית ניצה סמוק "בתים מן החול". פניתי לאדריכלית דנה סוקולצקי והיא ידעה על מבנים נוספים שתכננו השניים, או ברזילי לבדו שהבולט שבהם הוא הבניין ברחוב הנביאים 25 פינת שדות ח"ן 21 (1945).

אם נלך לפי החלוקה שקובעת סמוק, נמצא שברזילי והאוסמן שייכים לאסכולה של האדריכלים הבורגנים שפעלו בתל אביב בשנות ה-30. קבוצה שאליה השתייכו אדריכלים כמו מרדכי רוזנגרטן, פנחס היט, ברגר ומנדלבוים. "את הבנייה הבורגנית אפשר למצוא בין היכל התרבות וכיכר רבין" אמרה לי סמוק. "אלה בניינים עם טיח דקורטיבי, עמודים דקורטיביים, דלתות מעץ מהגוני, מראות, זכוכיות עם פזה בהיקף. איכות הבנייה הכי טובה שיש. זו המודרניות של מרכז אירופה. אלה היו אנשים עם כסף ותרבות מוקפדת גם בתוך הבתים וגם בחוץ". הקבוצה השנייה של האדריכלים היו אלה הסוצליסטים כמו זאב רכטר, אריה שרון ודב כרמי שהקפידו על פרופורציות וניקיון צורני וללא קישוטים. אם במקרה יש לכם מידע ורקע על צמד האדריכלים ברזילי והאוסמן – אשמח לקבל ולשלב ברשימה.

.

האבן שמחפה את חזית הכניסה ממשיכה ומחפה את קירות הפנים. ריצוף השח-מט שבחוץ מתחלף בריצוף בחלוקה דומה

.

בפנים

.

הסדר והארגון שמייצגים הפתחים ממשיכים ומופיעים בעיצוב הריצוף

.

נע על צירו

.

פינת ישיבה

.

דקורציה צבעונית

.

ועוד משהו

.

אבן צבעונית

.

הכניסה לחדר המדרגות המקשר לדירות מעוטרת בפינות

.

הריצוף יפה במיוחד

.

בחדר המדרגות דחפו מעלית שחנקה את החדר אבל לא נגעו בחיפוי הקירות בחרסינה צהובה

.

ברבים מבתי תל אביב של שנות ה-30 השתמשו באריחי חרסינה בצבעים שונים. תכלת, צהוב או כתום – צבעים של עיר שצמחה מהחולות על שפת הים

.

חלון אנכי באמצע מהלך המדרגות מאיר ומאוורר

.

מעקה המדרגות הוא יצירת אמנות בפני עצמה

.

ברזל ועץ

.

מבט מלמטה על פיר המדרגות שנותר לאחר שהמעלית נוספה והושחלה בחלק משטחו

. . .

בדרך החוצה: ממש ממול ניצב בניין תיאטרון האהל שתכנן האדריכל אריה שרון וכבר יותר מידי זמן נראה שמשהו זז שם

.

בתים נוספים בתל אביב עליהם כתבתי לאחרונה:

.

בית הדר (קרל רובין)

רופין 40 (אריה קרפץ)

גורדון 79 (סם ברקאי)

אד"ם הכהן 10 (דב כרמי)

בלפור 33 (מרדכי רוזנגרטן)

דיזנגוף 127 (מרדכי רוזנגרטן)

פיארברג 32-30 (יצחק רפופורט)

מגדל דיזנגוף סנטר (מרדכי בן חורין)

סמטת שפ"ר 10-9 (עמיר פלג ועדי גל)

בית העוגן ברחוב פינסקר 23 (פנחס היט)

בן יהודה 85 פינת גורדון 22 (שלמה גפשטיין)

המרכז המסחרי ברח' הגליל והשרון (שלמה גפשטיין)

בית חביב ברחוב שלמה המלך 33-31 (שלמה גפשטיין)

בית הכנסת בסלנט 24 בשכונת שפירא (בלהה וארתור שרגנהיים)

שיכונים ברחוב סלנט בשכונת שפירא (דן איתן ויצחק ישר)

בית קדם ביצחק שדה 26 פינת המסגר 44 (מקס טינטנר)

דיזנגוף 105 פינת פרישמן 39 (יהודה ורפאל מגידוביץ)

שדרות בן גוריון 39 פינת גרץ 2 (יהודה מגידוביץ)

לואי מרשל 38 (משה לופנפלד וגיורא גמרמן)

מנדלסון 4 (מרדכי זברודסקי ויצחק בונה)

נחלת בנימין 16 – בית הכדים (זאב רכטר)

אחד העם 91 – בית פריד (זאב רכטר)

הגר"א 17 – בית גרפוליט (צבי גבאי)

בית ז'בוטינסקי (מרדכי בן חורין)

ראש פינה 26 (אריה כהן)

לבנדה 59 בית האוניה

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • yoram dori  ביום 27/07/2019 בשעה 20:18

    גדלתי באהרונוביץ 6 בילדותי בקומה הראשונה מעל מה שהיתה פעם מכבסה התאבד הדייר שתלה עצמו על תריס המרפסת. גם בית לידתי אהרונוביץ 6 מעניין אדריכלית

  • Tomer Chelouche  ביום 27/07/2019 בשעה 22:34

    אמור להיות מלון בתיאטרון אהל

  • יובל  ביום 28/07/2019 בשעה 11:29

    במפה שצירפת, מופיע רחוב "שובבי ציון".
    א. משעשע.
    ב. זה כנראה כלי נגד העתקת המפה. סטייל paper town

  • אילן ספיר  ביום 29/07/2019 בשעה 9:54

    פעם נוספת – יופי! כתבה מעניינת!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: