סיבוב בהגשות סטודיו שנה א בבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב

בקרתי בהגשות סוף סמסטר של תלמידי שנה א' בבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב. 80 סטודנטים לומדים בשנה והם פוצלו לארבעה קורסי סטודיו שנערכו במקביל. בכל סטודיו עשרים סטודנטים ושני מנחים. בסטודיו בו בחרתי להתעכב השתתפו 15 בנות וחמישה בנים, והנחו אותו האדריכליות רבקה כרמי ושלי אמריו, שבסוף הסמסטר הקודם הצצתי בהגשות שהנחו והתלהבתי. גם הפעם ההתלהבות לא פחתה. את תשומת הלב שלי תפסו קנה המידה הקטן, הפרויקט הממוקד, תהליך העבודה, אופי ההגשות והבוסריות של העבודות.

ההגשה דומה לזו שהתקיימה בסוף הסמסטר הקודם: פסי בריסטול שחורים (אחדים חרגו והשתמשו בבריסטול לבן), ופסיפס גדוש של תצלומים, תכניות, דגמי עבודה אחדים ודגם אחד סופי. ההנחיה היתה להשתמש רק בעפרון לצורך השרטוטים ובגבס לצורך הדגמים, כשהמטרה המרכזית היתה להפגיש באופן מיטבי בין הסטודנט המתחיל ובין החומר, קנה המידה ותהליך החיפוש.

בחרתי להביא כאן מבין העבודות את אלה שמצאו חן בעיני יותר מכל העבודות האחרות ואותן הגישו ערין עלי סלאח, ליאורה קאוון, הדס שרמן, נועה נתנזון ושני לוי. היו שתי עבודות נוספות שרציתי להכניס כאן, אבל לא הצלחתי לצלם אותן.

ועל כך ברשימה זו.

.

הגשה

.

המגישות

.

הגשות

.

עוד הגשות

.

השרטוטים כולם בוצעו בעפרון (לא במחשב) והדגמים בגבס (לא בקרטון ביצוע)

.

הנושא של הסטודיו היה מבנה ציבור בשכונת שפירא שבדרום תל אביב. כל סטודנט נדרש ללמוד להכיר את השכונה ותושביה, ולזהות צורך עליו הוא מעוניין לענות באמצעות מבנה ציבור חדש. שני מגרשים בשכונה הוצעו לסטודנטים וכל אחד בחר את המגרש שמתאים לו: מגרש אחד פינתי במפגש הרחובות חזקיהו המלך ומקור חיים, מגרש שני ברחוב מסילת ישרים.

"התהליך דומה לתהליך שהיה בסמסטר שעבר", הסבירה לי האדריכלית רבקה כרמי. "הדגש היה על המסה. כיצד פותחים אותה ויוצרים בה חללים. כיצד מייצרים בתוכה את הדרך ומחדירים לתוכה אור".

במהלך הסמסטר התבקשו כל סטודנט או שניים לנתח פרויקט משמעותי שבו העניק האדריכל דגש לנושא של "אור וחלל", ולהציג את המסקנות בפני שאר הסטודנטים. רשימת העבודות שהרכיבו במשותף כרמי ואמריו, מציגה למעשה חתך של מבנים ואתרים ששווה לבקר בהם: (1) יקב בקליפורניה בתכנון הרצוג ודה מרון (2) גלריה בשטוטגרט בתכנון ג'ימס סטרלינג (3) כנסיית האור והמים בתכנון טדאו אנדו (4) המכון ללימודי ערב בפריס בתכנון ז'אן נובל (5) קפלה בהרים בגרמניה שתכנן פטר צומטור (6) כנסייה ברונשן שתכנן לה קורבוזיה (7) הפסל הסביבתי "הספרייה הריקה" שיצר מיכה אולמן בכיכר בבל בברלין.(8) כנסייה באוסלו בתכנון Jensen & Skodvin (חלפתי על פניה שבוע שעבר אך לא עצרתי לבקר). שתי עבודות בישראל: (9) נבי מוסא במדבר יהודה, (10) "החלל הרואה" בגן הפסלים במוזיאון ישראל שיצר ג'יימס טורל, וגם: (11) עבודות של הצייר קזימיר מלביץ' "ריבוע שחור על רקע לבן" ו"לבן על לבן".

.

(1) ערין עלי סלאח

כמו בהגשות של סמסטר א', גם הפעם העבודות שאהבתי היו אלה שנראו כמו מערות. ערין עלי סלאח זיהתה בשכונה תופעה של אמהות שתקועות בבית עם הילדים. הפרויקט שלה מציע מקום בו יתקיימו פעילויות שיאפשרו לאמהות לצאת מהבית מבלי להתרחק מהילדים. בקומה העליונה מקום לעריכת קורסים והכשרות לאמהות, בקומה התחתונה מקום מוגן למשחק לילדים.

.

פרספקטיבה

.

תכנית קומה תת-קרקעית

.

תכנית קומה עליונה

.

חתך: למעלה האמהות ולמטה הילדים

.

חתך

.

.

(2) ליאורה קאוון

הנושא של אמהות וילדים העסיק גם את ליאורה קאוון. גם כאן יש למעלה מקום לפעילות שמוכוונת לאמהות ולמטה מקום מוגן לילדים. את המעברים ואת מקומות השהייה היא פיתחה לאורך הסמסטר על בסיס של לקסיקון סקיצות שגיבשה ובאמצעותו הגדירה מצבים שונים אותם ביקשה להשיג.

.

רישומים רעיוניים לכניסת אור

.

רישומים רעיוניים לשימושים

.

חתך

.

חתך

.

.

(3) הדס שרמן

המובטלים של שפירא הם אלה שהעסיקו את הדס. הפתרון שיצרה הוא מקום בו מתקיימת הכוונה מקצועית. באולם המרכזי שבקומה התת-קרקעית תכננה כיתה עם עמדות עבודה שיצרו סדר וארגון בתכנית, וברגע הראשון חשבתי שמודבר בבית כנסת או ישיבה. אבל מה שמבדיל את התוצאה מבית כנסת או סתם כתת לימוד אלה הפתחים שכדוגמתם מופיעים גם בחתך, וכוונתם לסנן את אור השמש אך בעיקר למנוע קשר עין ישיר עם החוץ כדי לשמור על פרטיות ולמנוע מבוכה של המובטלים שמבקשים לשקם את חייהם.

.

תכנית קומת תת-קרקע

.

תכנית קומת קרקע

.

חתך

.

.

(4) נועה נתנזון

לנערים שמחפשים מה לעשות עם הזמן הפנוי והיכן להוציא אנרגיה, יצרה נועה נתנזון מבנה שכולו טיפוס על קירות. התוצאה מורכבת ומרשים לראות כיצד היא הצליחה לבטא את עצמה בסדרה של שרטוטים שדורשים דמיון ושליטה במרחב.

.

תכנית מפלס קרקע

.

תכנית מפלס עליון

.

חתך

.

.

(5) שני לוי

את הנערות בסיכון זיהתה שני לוי ולהן היא הציעה מרכז שיקומי. המבנה מתוכנן כמו תיבה מוטה על צידה וסדק רחב חוצה אותה לכל אורכה. התוצאה פשוטה ויפה בעיקר כשמתבוננים בדגם שיש בו משהו קודר. הכתמים הכהים המשוחים על החזיתות, העצים הכהים. התכנית מדגישה את השבריריות של המבנה שבו החלק העליון נשען על עמודים דקיקים דמויי נטיפים, תוצאה של החציבה בגוש התיבתי.

.

הדגם נראה כמו תיבה ששקעה על צידה בקרקע ונסדקה

.

חתך

.

תכנית קומה עליונה

.

תכנית קומת מרתף

.

חזית

נכנסתי לכיתה הצמודה בה היו תלויות ההגשות של סטודיו שנה א' שהתקיים במקביל. על פניו הייתי מצפה למצוא רמה דומה בין קורסי הסטודיו השונים של שנה א', אבל בחדר הסמוך היה מחזה עצוב שהורכב מרצף עבודות חלשות. מנחים גרועים יש כמו זבל, סטודנטים לרוב מתקשים לזהות אותם. הדבר היחיד שמצא חן בעיני באותה כתה היה מודל עבודה, אולי אפילו מודל חלקי, שהונח על השולחן שבמרכז החדר.

.

הדגם הזה

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: