סיבוב בהגשות סטודיו מגורים בבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב

שבוע שעבר הוזמנתי להגשות סוף סמסטר בבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב. אחת האורחות שהוזמנה גם היא להגשות ניצלה את ההזדמנות שנתנו לה סופסוף במה. היא לא סתמה את הפה ולא נתנה שיעצרו אותה, מה שסימן לי שיש כאן הזדמנות ללכת לראות גם עבודות בכיתות אחרות עד שהיא תסיים.

נכנסתי לכתה הסמוכה בה אמנם לא התקיימו באותה שעה הגשות, אך העבודות היו מסודרות ותלויות על הקירות. העבודות האלה נוצרו במסגרת סטודיו משותף בתחום המגורים של תלמידים מהשנים ג' ו-ד', אותו הנחו האדריכלים דפנה מתוק ולאונרדו קליכמן. המשימה לה נדרשו התלמידים למצוא פתרון היתה כנראה מוגדרת באופן מאד ממוקד כי התוצאות באופן עקרוני היו דומות. ועדיין, בכל אחת מהעבודות ניתן למצוא טביעת אצבע אישית ושונה. השוני העדין הוא שמצא חן בעיני ורציתי לשתף אותן, אחרת אף אחד אחר לא יעשה את זה.

ועל כך ברשימה זו.

.

חצרות פנימיות

.

אחד מקירות הסטודיו

.

האלמנט המשותף שזיהיתי בעבודות היתה הגרפיות שבאמצעותה עיצבו התלמידים את פריסת המסות וגם את המסות עצמן. אם מדובר היה בשתיים או שלוש עבודות בלבד מבין כל העבודות, אז הייתי פוטר את הגישה הגרפית כהתמודדות יוצאת דופן. אך כשקבוצה שלימה בוחרת בפתרון דומה, אפשר לטעון שיש כאן תופעה שמשקפת משהו מרוח הזמן.

הפתרון הגרפי נשען במידה מסוימת על תקדימים: שכונות ניסיוניות בישראל מטיפוס "שטיח" שנבנו בשנות ה-50 (כמו אלה שתכננו האדריכלים נחום זולוטוב ודניאל חבקין בבאר שבע), או המבננים שנבנו בשכונת גילה בירושלים בשנות ה-70 (כמו אלה שתכננו האדריכלים סלו הרשמן ואריה ואלדר שרון). העיצוב של אותם מתחמים ספג ביקורת שבין השאר טענה כי הרצון ליצור דימוי מובהק למתחם גרר את התכנון המפורט לפתרון פשטני. מאז נזנחה תשומת הלב בעיצוב מתחמי והשכונות מתוכננות באופן בו מתקיימת הפרדה מוחלטת בין בניין לבניין ומתקבלות קוביות או תמנונים העומדים בפני עצמם במרכז המגרש. יש כאן אולי חזרה לדגם של המבנים העירוניים שנבנו בערים בארץ בשנות ה-30 וה-40. נראה שהסטודנטים כאן בחרו לחזור ולהתבונן באותן מבננים, ללמוד את איכויותיהם ויתרונותיהם, לשפר ולהתאים אותם לסגנון החיים העכשווי.

משיחה עם האדריכלית דפנה מתוק, שהנחתה את הסטודיו במשותף עם האדריכל לאונרדו קליכמן, היא סיפרה לי שהפרויקט אותו נדרשו התלמידים לערוך נועד להכיל 120 דירות. הוא מתוכנן במגרש הממוקם במפגש הרחובות הרצל וסלמה, היכן שבימים אלה משווק פרויקט מגורים שמתכנן משרדו של האדריכל אילן פיבקו. דפנה טענה כי האלמנט ששמה לב שחזר והופיע בעבודות, היה הסביבות המשותפות שהציעו התלמידים לדיירי המתחם שתכננו – אזורי אירוח או עבודה, כשהדירות עצמן תוכננו באופן מינימלי ככל הניתן כדי לחסוך בשטח.

תהליך העבודה כלל בשלב הראשון לימוד מצב המגורים בישראל. לאחר מכן נדרשו הסטודנטים לגבש עמדה ביקורתית וממנה ליצור הצעה לאלטרנטיבה. אני מביא כאן את מרבית העבודות שנערכו במסגרת הסטודיו ומהן בחרתי בעיקר להתמקד בדגם, בעוד שהתלמידים ערכו גם מצגת לכל פרויקט שלא ראיתי וכמובן שסדרה של שרטוטים.

.

(1) אדר פלב

מכל העבודות שהוצגו בחדר היו הסקיצות שאדר תלתה עם קליפסים, המסמך הכי מעורר עניין. מהן צמח הפרויקט ואצלה יותר מכל העבודות האחרות, ניתן היה למצוא בהצגת הפרויקט (היות ולא ראיתי את המצגות) את התהליך אותו היא עברה במהלך הסמסטר.

.

סקיצות

.

דגם רעיוני

.

דגם רעיוני: סדר ואי-סדר

.

דגם נוסף

.

דגמים

.

בהיקף מבנים עם חזות יחסית סדורה בעוד שבתוך המתחם שולטת האקראיות

.

מבט מלמעלה

.

.

(2) טל קסטרו

אלמנט נוסף שבלט באופן כללי בעבודות, היה התחושה שעבודות שנערכו בידי סטודנט בודד נראו יותר יסודיות, לעומת עבודות אותן ערכו זוג סטודנטים. כמו אדר פלב, גם העבודה של טל קסטרו היא כזו שניתן ללוות בלי הסברים מילוליים את התפתחות היצירה.

חצרות פנימיות חוזרות ומופיעות בעבודות כאן, אלא שאצל קסטרו יש היררכיה הכוללת חצרות צרות וקטנות וחצר אחת גדולה. לעומת הדירות הסטנדרטיות, מוצעות כאן דירות מורכבות ולצידן סביבות משותפות.

.

ההגשה

.

הדגם מלמעלה: חצרות פנימיות, קטנות וצרות ואחת מרכזית

.

כמו בפרויקט הקודם וגם באחרים, גם כאן יש שביל שחוצה את המתחם לכל אורכו

.

לא בולט מידי, משתדל להשתלב

.

הדמייה

.

תהליך עקרוני

.

מגורים סביב חצר גם בעיר

.

דירת דופלקס

.

.

(3) קורל בלנגה

הבלוקים שתכננה קורל מזכירים את אלה שנבנו באמצע המאה שעברה והם מייצגים בעיקר סדר וארגון. אלא שבחלקם האחורי תוכנן ארגון שונה בתכלית. הרעיון הוא ליצור בבלוקים סביבת מגורים מינימלית בעוד שסביבות משותפות עומדות לרשות הדיירים באותם חלקים הנראים כמתוכננים באופן אקראי בחלק האחורי הפונה אל החצר הפנימית.

העמדת הבלוקים כמסגרת למתחם, באופן שאינו אוטם את החצר ולא הופך אותה לכזו המוקפת בחומה, יוצר סביבה פתוחה אל הרחובות ההיקפיים. העניין הגרפי בולט כאן, ונראה כי העיצוב תוכנן באופן אחיד מבלי שהתייחס לאופי השונה של הרחובות העוטפים את המתחם, לא התייחס לבינוי ההיקפי המגוון או לכיווני השמש השונים, אבל יתכן ופספסתי את הפירוט הזה.

.

בלוקים

.

מבט מלמעלה: לכל זוג בלוקים הוצמדו סביבות משותפות עם אופי שונה ומשוחרר

.

דגמים רעיוניים

.

תכנית

.

.

(4) טל פורטוס ועידן חי

בקופסאות הכמעט צמודות ניתן למצוא מעברים, חצרות פנימיות, מרווחים צרים, גריעות מהמסה, שהם יחד יוצרים סביבת מגורים עירונית שלא קיימת במחוזותינו. כזו שאם פותחים חלון אפשר לנסות להושיט יד לשכן. הצפיפות אמנם גבוהה אך המסה נמנעת מלטפס לגובה וליצור אובייקט בודד.

.

גריעות, חצרות, מעברים

.

מבט מלמעלה

.

.

(5) דניאל קרצמן מאיה בריל

גם כאן הגרפיקה השתלטה קצת על הפרויקט. אך כשמתבוננים במסות השונות ובפריסה שלהן במתחם, קל לזהות את האיכויות שנוצרו במפלס הקרקע (הנמוך מתחת למפלס הרחוב משום מה) וגם ביחסים בין המסות השונות.

.

כאן הגראפיות בולטת בעיקר בעיצוב החזיתות

.

מבט מלמעלה: אוסף של קופסאות המונחות זו על גב זו ויוצרות סביבה מגוונת

.

.

(6) אורלי אייזמן ואורטל אלוק

עבודה שמזכירה את הבלוקים שהופיעו כאן למעלה, וסוגרים כמו בצורת מלבן על חצר פנימית. אלא שכאן נראה הפתרון מורכב יותר. המסות לא קופסתיות אלא הן מתפרקות, מדורגות, נגרעות וגם בחצר יש חפירה עם פתרון נופי מפותח יחסית.

.

חצר פנימית אך היא פתוחה בקצוות

.

מגוון

.

.

(7) תמר רן כהן ודנה באליט

העבודה הזו שנראית כמו מקבץ של קופסאות גפרורים, מתבססת על מודולציה, כזו שמאפשרת מילוי והסרה מתוך השלד ויצירת מגוון של דירות וחצרות פנימיות בממדים שונים. עבודה שכמה שהיא פשוטה כך אני אוהב אותה יותר.

.

.

.

(8) פרח מג'אדלי וספיר בהט

כמו בעבודה הראשונה שהופיעה כאן למעלה, גם פה יש חצרות פנימיות במרכזן של גופים מלבניים. גופים אלה מונחים כמו באופן אקראי ויוצרים סוג של מגדל בבל עירוני וצנוע. בשונה מאותה עבודה שיצרה סדרה של חצרות פנימיות עם חצר אחת גדולה, כאן נראה שאת מקומה של החצר הגדולה תופסת סביבה פתוחה נסתרת מהעין שמצויה בקומת הקרקע מתחת לכל אותם גופים המצלים עליה.

הגופים השקופים והזוויתיים הם תוספת חריגה שמעשירה את העבודה. בדגם הם נראים דקורטיבים, אבל יתכן שבתכניות מוצג ייעודם. לא התעכבתי לגלות את משמעותם.

.

יש כניסה אל שביל רחב במפלס הקרקע המקורה באמצעות אגפי הבניין העליונים

.

מבט מלמעלה

.

.

(9) אורן אלגלי

אם הזכרתי את דגם "השטיח" בתחילת הרשימה, אז כאן מופיע פיתוח שלו בגרסה צפופה ובקומות. כמו ברעיון המקורי של דגמי "השטיח" גם פה מוצעות דירות המתוכננות כמו וילות קטנות. לכל דירה יש חצר בשטח נכבד אותו ניתן למלא באופן חלקי או מלא ולהגדיל את שטח הדירה בעת הצורך על חשבון החצר, ובעת שאין עוד צורך ניתן להקטין את הדירה וליצור חזרה את החצר. אם החזית יוצרת תחושה של עודף דחיסות, הדגם נראה יותר הגיוני.

.

חזית

.

דגם "שטיח" לגובה

.

מבט מלמעלה

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • amitaisandy  ביום 26/06/2019 בשעה 23:11

    אדריכלים רשעים וחסרי צל אנוש ימשיכו לכלוא בני אדם בקופסאות עינויים מפלצתיות, כי זה מה שהם לומדים באקדמיות המנותקות שלהם.
    לכך יש רק פתרון אחד: חוק "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך" – כל סטודנט לאדריכלות יוכרח לגור בתפלצות אותן הוא מתכנן כל שנות לימודיו, עד שילמד לתכנן מבנים שמטרתם לשרת בני אדם, ולא מבנים שמטרתם לשרת רעיונות אסתטיים מנותקים מהמציאות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: