סיבוב שנים עשר על תמונות אדריכלים

במהלך השנים יצא לי להיפגש ולשוחח עם לא מעט אדריכלים. צברתי תמונות שלהם ולפני כמעט שנתיים פתחתי בסדרת רשימות עם אותן תמונות. ברשימה זו מופיעים 15 אדריכלים שצלמתי.

זו הרשימה האחד עשר (1234567, 8, 9, 10, 11) שנפתחת עם האדריכל מיכאל חיוטין שצלמתי ב"ירקון שבעים" במהלך אירוע שערכתי לכבוד האדריכל יעקב יער. הרשימה מסתיימת באדריכל דניאל זרחי במשרד של הוריו לצד דגם של בניין חדש באוניברסיטת תל אביב שבתכנונו השתתף.

ועל כך ברשימה זו.

.

#12

.

באירוע שערכתי ב-2011 לאדריכל יעקב יער ב"ירקון שבעים", השתתפו גם בני הזוג האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין. ברכה עבדה בתחילת דרכה המקצועית במשרדם של אורה ויעקב יער, לכן גם נשאה דברים באירוע. מיכאל ישב בקהל והתאפק כל הערב מלהגיב. בסוף הוא תפס את המיקרופון ופרק את אשר על ליבו. משמאל מציץ האדריכל טל סוסטיאל, שזמן קצר לאחר האירוע הזה נסע לטייל בדרום אמריקה ולבסוף נותר לגור ולעבוד בצ'ילה עד היום

.

חיוטין

.

האדריכל בן ון ברקל מהמשרד ההולנדי UNStudio, הגיע למרכז פרס לשלום ביפו ב-2011 ונשא הרצאה שלא עמדה בציפיות. היה עדיף שיציג פרויקטים של משרדו ויתן לנו לקנא ולרייר על מה שנותנים לאדריכלים לעשות במקומות אחרים בעולם

.

לא מלהיב במיוחד

.

האדריכל ואמן הרחוב עדי סנד מציג את אחת העבודות שלו, בה שילב דמויות של סנטה קלאוס במצבים שונות. ב-2015 אצרתי לסנד תערוכה מקיפה במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן שהציגה לבד מדמויות הקופסונים שבזכותם התפרסם, גם ציורי שמן על בד ועבודות קרמיקה שמאירים ומשלימים את מכלול יצירתו. פרסמנו גם קטלוג שמן, קטן וחמוד.

.

את האדריכל צבי הקר פגשתי בדירה של בתו בבית דובינר, אותו תכנן לפני יותר מחמישים שנה במשותף עם האדריכלים אלפרד נוימן ואלדר שרון. על הדירה של הבת כתבתי מאמר באתר xnet וכאן הוא מצולם כשברקע קטע מציור שלו. הפעם פגשתי את הקר כדי לשוחח אתו על פרויקט המגורים שתכנן עבור משרד השיכון בשנות ה-70 בשכונת רמות בירושלים. במשך קרוב לשלוש שעות נראה לי שהצלחתי להוציא ממנו חלק משמעותי מהסיפור של הפרויקט (אבל לצערי לא את כולו). בנוסף גלשנו ושוחחנו על הפרויקט הראשון שהוא תכנן כאדריכל עצמאי וללא שותפים (בה"ד 1. קטע זה בשיחה הפך לחלק מכתבה על עבודות ביכורים של אדריכלים שפרסמתי לפני שבועיים), ועל עוד משהו.

.

האדריכלית חיה ברסלבי מתמחה בתכנון אולמות מופעים. לאחרונה השלימה אולם חדש בראש העין. נפגשנו באולם שטרם קיבל אישור מחברת חשמל, לכן למרות שהוא היה נראה לגמרי גמור, הוא לא נפתח לציבור.

.

האוסף של האדריכל מרדכי בן חורין הוא מאוספי האדריכלות המרתקים והבלתי ידועים. הוא שמור בארכיון אדריכלות ישראל וטרם קוטלג. לכן, כשהגיעה האדריכלית ד"ר קרן מטרני וחיפשה חומרים על מוסד "עליה" (כיום: כפר הנוער אמית) בכפר אברהם בפתח תקווה שתכנן בן חורין במשותף עם אביו המהנדס משה בן חורין, היה צורך בשלושה אנשים כדי לנסות ולמצוא את החומרים. כאן היא נחה על השולחן לצד האדריכל ד"ר צבי אלחייני שייסד ומנהל את הארכיון

.

האדריכל דוד דה מאיו יושב בדירתו שברמת גן על אחד הכיסאות שעיצב לאורך קריירה ארוכה ומוצלחת. לכסא הוא קרא "טריו" בעקבות מספר רגליו. הוא עשוי מעץ ומרופד בעור ונועד בעיקר לשימוש ביתי. במקור עוצב הכסא ב-1970 עבור לובי בבית מלון באשדוד. בכסא הזה השתמשו במשך שנים ארוכות בין השאר בסדרת התכניות "חיים שכאלה" ששודרה בערוץ הראשון. מעטים המעצבים שהגיעו להישגים אליהם הגיע דה מאיו, שלבד מעיצוב תעשייתי עיצב גם מבני ציבור (מוזיאון תל אביב, מרכז ענב), תעסוקה (בניין משרדי חברת תדיראן בגבעת שמואל), מגורים וגם מטוסי נוסעים של אל על.

.

במרפסת הדירה של דה מאיו נחה לה מיטת שיזוף מפוליפרופילן מוזרק שהוא תכנן עבור כתר פלסטיק – מעיצוביו היותר פופולריים, לצד פריטים נוספים שעיצב עבור כתר מאותו החומר כמו עגלת שירות ושרפרפים תלת-רגליים להערמה

.

את האדריכל פרופ' פיליפ אוסוולט הזמין האדריכל ישראל גודוביץ הישר מגרמניה למרכז ענב בתל אביב, כדי שירצה בפני הקהל על המותג באוהאוס. אוסוולט הוא מבכירי חוקרי הבאוהאוס ובמהלך ההרצאה הציג עובדות לא ידועות ששחטו כמה פרות קדושות. בחלק האחרון של ההרצאה הוא התייחס לבאוהאוס בישראל. הוא הציג מפה המתארת את הגירת תלמידי הבאוהאוס לישראל (בתמונה) וגם התייחס לכך שבישראל מכנים כל בניין בסגנון הבינלאומי כבניין באוהאוס, בעוד שמבנים שתכננו בוגרי באוהאוס על פי הרוח האידאולוגית שנשבה בו ועל ברכיה התחנכו, דווקא אלה מצויים בסכנת הריסה ואין כל עניין לשמר אותם. כדוגמה הוא הביא את בית התנועה הקיבוצית שתכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין ברחוב לאונרדו דה וינצ'י בתל אביב ומתוכנן להיהרס לטובת מגדל.

.

בחלק השני של האירוע שארגן גודוביץ (בתמונה משמאל) תוכנן להגיש תעודת הוקרה לפעילים חברתיים בנושאי בנייה בתל אביב. באופן מפתיע ברגע שהאדריכל פרופ' פיליפ אוסוולט סיים את הרצאתו, הכריז גודוביץ שהערב הסתיים ואירוע ההוקרה ידחה למועד אחר. באותו רגע קמה מהומה, היות ולאירוע הגיעו עשרות פעילים נרגשים ששמחו שסוף סוף מישהו מעריך את פועלם. חלק מהקהל עזב את האולם, ובמשך רבע שעה היה ויכוח קולני בין הפעילים לבין עצמם אם להמשיך או לעזוב. לבסוף גודוביץ חזר בו, עלה לבמה ונטל את המיקרופון. הוא ביקש לתת את ההוקרה כפי שתכנן. אלא שאחדים מהפעילים החברתיים נעלבו עד עמקי נשמתם וסרבו להשתתף. כאן בתמונה אחת הפעילות מנסה למנוע את המשך האירוע. לבסוף העניק גודוביץ את ההוקרה רק לשניים מאותם פעילים.

.

הבלגן שהיה לא הזיז לגודוביץ. בתום האירוע ירדתי עם גודוביץ מהאולם אל המבואה שם היתה תלויה תערוכה ששחזרה  תערוכה שהציג ממש כאן לפני 20 שנה. התערוכה שהורכבה ממספר גיליונות, עסקה בחזון שניסח לתל אביב כשהיה מהנדס העיר למשך תקופה קצרה של תשעה חודשים ואותם הוא ביקש לממש. 20 שנה אחרי מתברר כי חוץ מרעיון אחד, שינוי כיכר דיזנגוף, לא התממש אף אחד מהרעיונות שהציע.

.

כאן גודוביץ לצד בנו – האדריכל דקל גודוביץ

.

את האדריכלית מיכל קימל-אשכולות ועמרי רון פגשתי ימים ספורים לפני חנוכת בניין צ'ק פוינט, בו התמקם בית הספר למדעי המחשב ואוניברסיטת תל אביב לנוער. כאן הם מצולמים באחד משני אולמות ההרצאה הממוקמים בקומת הקרקע של הבניין שעיקר העניין בו הוא בחזית המורכבת מ-21 אלף תיבות אלומיניום וזכוכית שחלקן גם מתפקדות כגופי תאורה. הפתיע אותי כמה הבניין דומה בגושניותו לבניין מוזיאון הטבע שתכנן המשרד ונחנך זמן קצר קודם לכן. קימל-אשכולות תירצה את הדמיון ואישרה שאכן רוחב שני הבניינים דומה וכך גם גובהם, בעיקר מפני שאלה הממדים האופייניים למבני הציבור באוניברסיטה אותם הם נדרשו לתכנן.

.

עמרי רון עבד על הפרויקט משלב הכנת ההצעה לתחרות בה זכה המשרד ב-2013. הוא ממשיך לעבוד אצל קימל-אשכולות, כשבמקביל הוא מפעיל את המכללה הכי פופולרית לאדריכלים בה לומדים תוכנות שרטוט בתלת-ממד כמו רוויט וסקצ'אפ

.

ביום ההולדת שלי הגעתי למערכת של xnet ושם חיכתה לי הפתעה שערכו לי צמד עורכי האתר, ענת ציגלמן ואיתי כ"ץ. חדי העין אולי ישימו לב שסמוך למחשב תלוי תצלום משותף שלי עם האדריכל רם כרמי בבניין הבימה (בסיבוב שנערך לצורך הכתבה הראשונה שפורסמה ב-xnet) וגם תצלום של הרמטכ"ל בני גנץ

.

דן איתן זכה השנה בפרס ישראל ולכן בחרתי לשוחח אתו על תחנות חייו. עד היום לא ראיינתי לצורך כתבה כל כך הרבה זמן, לא רק בגלל שהתחנות של דן איתן מרובות, אלא בעיקר בגלל שיש לו אינספור סיפורים ששופכים אור על דמויות ואירועים. בסך הכל ארך הראיון במצטבר 11 שעות שנפרסו על פני ארבעה מפגשים נפרדים. הכתבה שפורסמה לקראת טקס הענקת פרסי ישראל ביום העצמאות הכילה רק חלק קטן מהאירועים והסיפורים שאיתן סיפר לי. למשל את הסיפור בו הוא השתתף במתיחה של חניכיו ב"הגנה", לצורך איתור מלשן. באמצע שיעור שהעביר לחניכיו, פרצו לחדר שני אנשי הגנה ודרשו לבדוק מי המלשן. מהלך המתיחה רם כרמי, שהיה אחד החניכים, הניף שולחן והעיף אותו על המותחים. איתן חטף ממנו באותה הזדמנות חבטה בראש. סיפור אחר תאר כיצד הפסיד האדריכל אהרן דורון פרויקט מגורים גדול באיראן. בסיום השיחה הראשונה עם דן איתן צלמתי אותו בחדר הישיבות במשרדו כשהוא אוחז דגם של הצעה שהגיש לתחרות תכנון בית משפט מחוזי בירושלים: "פסלו אותנו כי היינו בשתי קומות יותר גבוהים ממה שהוגדר בפרוגרמה". בתחרות הזו זכו בני הזוג חיוטין, אבל גם את הצעתם לא מימשו ולאחר כמה שנים יצאו לתחרות אחרת.

.

האדריכל דניאל זרחי אמר לי בין השאר שבארצות חמות עם אוכל טוב אז האדריכלות בהן תהיה חלשה, בעוד שבארצות קרות עם אוכל גרוע אז האדריכלות בהן תהיה מצוינת. כך הוא השווה בין המתרחש בישראל הים תיכונית למתרחש בשווייץ האירופית. שווייץ אכן קרה יחסית, אבל לדעתי ולמרות כל הפטריוטיות שלי אני חושב שהאוכל בשווייץ הרבה יותר טוב מזה שבישראל, כך שכל הנוסחה שלו יסודה בטעות. כאן הוא מתבונן באחד מהדגמים הניצבים במשרד שבמרומי מגדל כלל בתל אביב. זרחי בונה היום בתל אביב, תל חי, באר שבע וגם בברן – בירת שווייץ ועל כך כתבתי ב-xnet.

תמונות אדריכלים נוספות:

(1) ממשה ספדיה ועד צבי הקר

(2) מסעדיה מנדל ועד דן איתן

(3) משאול רינד ועד מרדכי בן חורין

(4) מיוליה שלומנזון ועד ישראל גודוביץ

(5) מאיתי כץ וענת ציגלמן ועד אמנון רכטר ורני זיס

(6) מבתיה מלול ומרינה סמבליאן ועד חיים קהת

(7) מרנדי אפשטיין ועד חיים דותן

(8) מאמנון רכטר ועד דן איתן

(9) מהאחיות פלסנר ועד לארד שרון

(10) מאיל זיו ועד גדעון פובזנר

(11) ממנחם כהן ועד עדה כרמי-מלמד

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: