סיבוב ברחוב אד"ם הכהן 10 בתכנון דב כרמי

מכיוון הרחוב הבניין נראה לגמרי סטנדרטי, אפילו כניסה לא רואים. אלא שרק אחרי שנכנסים למגרש מגלים שהאדריכל דב כרמי (1962-1905) נדרש כאן למגרש מיוחד ולכן העניק פתרון מתאים. המגרש המוארך והגדול מעט מהרגיל אפשר לאדריכל להגדיל את מספר הדירות, אך ממדיו המוארכים הצריכו פתרון שונה לגישה לדירות.

את הכניסה לא תגלו מהחזית הראשית והצרה הפונה לרחוב, היות וכך יתבזבז שטח ביצירת הגישה לדירות שבעורף הבניין. לכן, יצר האדריכל את הכניסה בחלק הפונה לחזית הצד המוארכת. גם כאן יצר האדריכל שהיה לראשון שזכה בפרס ישראל לאדריכלות, מערך של שטחים המקשרים בין הפרטי לציבורי – מערך שחלקו הציבורי פתוח ברובו וניתן לבקר בו.

בדרך לחזרה של המקהלה בבית התנועה הקיבוצית, הסתובבתי הפעם בשלושה בניינים שתכנן כרמי ברחוב אד"ם הכהן. רק לאחד מהם, אולי זה המוצלח והמעניין שבהם, ניתן היה להכנס ולהתרשם ושני האחרים שעברו התחדשות התרשמתי רק מהחוץ.

ועל כך ברשימה זו.

.

חתול יוסי

.

מפת התמצאות: רחוב אד"ם הכהן 10

.

.

(1) אד"ם הכהן 18: אדריכל דב כרמי, 1938

היתרון המשמעותי של הספר שפרסמה לאחרונה האדריכלית עדה כרמי-מלמד "אבא שלי, דב כרמי", טמון ברשימת העבודות שמופיעה בחלקו האחרון של הספר. ברשימה שאותה ערך אור אלכסנדרוביץ', ניתן למצוא שברחוב אד"ם הכהן תכנן כרמי שלושה בניינים (4, 10, 18), ומספר כפול של בניינים תכנן כרמי ברחוב הסמוך בשדרות בן גוריון (13, 33, 37, 70, 74, 79). באופן כזה קל לעקוב אחרי הבתים. על כרמי פרסמתי לאחרונה הספד אותו כתב במקור האדריכל מיכאל קון וקודם לכן פרסמתי על בניינים שתכנן כמו בית הסופר, מעון שגריר שווייץ ברמת גן ובניין מגורים בכיכר צרפת בירושלים.

הבית באד"ם הכהן 18 כמו כל שאר המבנים שנבנו באותן שנים מתנשא לגובה של שלוש קומות מגורים מעל קומת קרקע. הוא בולט על פני כל שאר הבתים ברחוב היות ולאחרונה הוא עבר חידוש. העצים בחזיתו, אם היו, לא קיימים ואינם מסתירים את חזיתו המעוצבת באופן סימטרי. הוא בוהק בגוון לבן והמרפסות הזיזיות פתוחות בחזית הראשית הפונה לרחוב. כמו כל שאר הבתים באזור, גם אלה בתים שניצבים בחלקם על קומת עמודים מפולשת שבמקור היתה בהם גינת נוי. מקומות מפולשים אלה שהוסבו לימים ברבים מהמקרים לחניות רכבים, יוצרים אזור ביניים נוסף בין הרחוב הציבורי ובין הבית הפרטי.

.

הבניין שתכנן דב כרמי ברחוב אד"ם הכהן 18 עבר לאחרונה שיפוץ והוא בולט בגלל צבעו הלבן ובכלל שכל המרפסות הזיזיות בו פתוחות

.

חזית סימטרית

.

.

(2) אד"ם הכהן 4: אדריכל דב כרמי, 1939

גם הבניין באד"ם הכהן 4 עבר שימור. לכן, גם בו לא תמצאו עצים שמסתירים, המרפסות הזיזיות פתוחות, ודלת הכניסה סגורה. בחזיתות הצד ניתן לגלות כי בהם הסדר פחות קשוח ונתלו מזגנים ונעשה שימוש במגוון של סגירות פתחים. השטח המפולש שיצר כרמי בקומת העמודים הפונה לרחוב, נשמר כאן כגינת נוי ולא משמש לחניית רכבים. לכן, ניתן להתרשם כאן מהעיצוב הנופי אליו התכוון האדריכל במקור לפני שמונים שנה.

דלת הכניסה המקושתת מאפיינת את הכניסות שעיצב כרמי ברבים מהמבנים המוקדמים שתכנן. כך למשל מצאתי בין השאר פתח כזה בבית שגריר שווייץ ברחוב מקדונלד ברמת גן וכן בבית הספר הארמני ברחוב יפת ביפו.

.

גם הבניין במספר 4 שתכנן כרמי עבר שיפוץ: הוא לא מבהיק בלבן אבל המרפסות בו פתוחות

.

חזית

.

פתח הכניסה לבניין (נעול) מקושת בדומה לפתחים רבים שתכנן כרמי בשנות ה-30

.

.

(3) אד"ם הכהן 10: אדריכל דב כרמי, 1940

המגרש המוארך ששטחו 730 מ"ר, ובו החזית הקצרה פונה לרחוב, הצריך מהאדריכל (כרמי חתם בשם חברת "מדבן" בה היה שותף בין השאר עם המהנדס אליהו פיטלסון) לאתר פתרון שונה לניצול השטח. לא מדובר בהמצאת הגלגל, ואת הפתרון הזה תמצאי בבניינים נוספים בעיר, אבל בכל פעם שאני נתקל בכנסיות כאלה אז הגילוי שלהן מענג אותי. הכניסות לשני הבניינים האחרים ברחוב הן מהחזית הראשית, אלא שכאן הכניסה היא מחזית הצד. מהרחוב לא ניתן לראות את הכניסה וכדי לגלות אותה יש לחדור אל עומק המגרש דרך קומת העמודים.

מבואה פתוחה ומרווחת פונה לדרום לגינה ולצפון לדלתות הכניסה הרחבות. בחזית הכניסה קבע האדריכל שני זוגות דלתות עץ וזכוכית רחבות, כאלה המזכירות בעיצובן את דלת הכניסה בבית ליבלינג ברחוב אידלסון 29 (שבתקופה הקרובה יפתח לציבור כ"מרכז העיר הלבנה" שעליו כתבתי כאן). לצד כל אחת מהדלתות קבוע אינטרקום וגם חריץ אופקי דרכו ניתן לשלשל מכתבים אל תיבות הדואר המשולבות בתוך הקיר, כשאת המכתבים ניתן לשלוף רק מתוך פתחי התיבות הפונות אל החלק הפנימי.

ממשיכים אל מבואה פנימית המואר היטב הודות לדתות הזכוכית הרחבות. המבואה נמתחת לאורך הבניין ומאפשרת אולם מזמין המקשר בשני קצותיו אל שני חדרי המדרגות. בקצה האחד של האולם יש ארון חשמל גדול ובקצה השני חלון המעוצב באופן דומה לדלתות הכניסה. מבואות כאלה יצר כרמי בבניינים אחרים. היפה שבהם נמצא ברחוב רופין 51 (על הבניין ברופין 40 כתבתי כאן) אותו תכנן כרמי ב-1936 ושם הכניסה היא בחזית הבניין הפונה לרחוב.

חדרי המדרגות כללו בעבר פתחי חלונות שהאירו ואווררו אותם באופן טבעי, אלא שפתחים אלה נאטמו. קירות חדרי המדרגות מחופים באריחי טראצו בגוון חול זהוב, בדומה לגוון המופיע במדרגות. כאן מסתיים הסיבוב. לדירות לא נכנס וגם מהחזית לא ניתן להתרשם בגלל העצים שמסתירים.

.

1939: חזית

.

1939: תכנית מוקדמת לקומת הכניסה ובה המבואה הפנימית כפולה בשטחה מזו שבוצעה בפועל. האולם העליון הגדול התופס חלק עיקרי משטח הקומה בוטל ונותר רק מעבר צר יחסית המקשר בין שני חדרי המדרגות

.

תכנית קומה טיפוסית: הול כניסה בכל דירה מוקף בחדר רחצה, מטבח ובשניים או שלושה חדרים גדולים במיוחד ביחס לחדרים שמתכננים כיום (התכניות ההיסטוריות הן מאתר גנזך מנהל ההנדסה של עיריית תל אביב-יפו)

.

העצים, המזגנים, המרפסות הסגורות ופתחים מאוחרים שנפרצו מקשים על התרשמות מעיצוב החזית. בעוד החזית הקדמית מוסתרת לגמרי בעצים, חזית הצד קצת יותר נצפית

.

מכיוון הרחוב הכניסה לא נצפת, אלא קבוצת עמודים שאינם מכוונים במיוחד וביניהם שביל מובילים אל המשך נסתר

.

חלון דקורטיבי הוא הרמז הראשון להימצאותה של כניסה לבניין.

.

בעורף של המגרש מצויה רחבה מקורה המקשרת אל אולם המבואה הפנימי כשדלתות זכוכית רחבות חוצצות בין שני האזורים

.

שני פתחי כניסה דומים והפוכים ולצידם אינטרקום מקורי (שלא עובד) ופס תיבות דואר (התיבות מצויות בחלקו האחורי-פנימי של הקיר)

.

דלתות עץ וזכוכית, אינטרקום ודואר

.

תיבות הדואר משתלבות בקיר החזית ואל החוץ הן מפנות פס דקיק בלבד

.

האינטרקום המקורי עבר חידושים מעת לעת

.

דלתות העץ והזכוכית מקוריות

.

המבואה הפנימית נמתחת לאורך הבניין ומאפשרת אולם מזמין, מואר היטב ומקשר לשני חדרי המדרגות שבשני קצוות הבניין. בקצה האחד של האולם יש ארון חשמל גדול

.

בקצה השני יש פתח הפונה לחצר/חניון המקורה הפונה לרחוב

.

תיבות הדואר משמאל

.

הפתח מעוצב בחלוקה דומה לאלה שבדלתות הכניסה

.

בשונה מהזכוכיות שבדלתות הכניסה, בפתח הפונה למערב הזכוכית חלבית ולא מאפשרת לראות את הגינה/חניון

.

תיבות דואר יש בכל אחד משני אגפי הבניין

.

מעקות עץ

.

פתחי חלונות קבועים בכל חצי קומה במדרגות, אבל כולם נאטמו

.

לצורך שמירה על הקירות מפני בלאי ולכלוך הם מחופים באריחים

.

אריחי טראצו בגוון חול, בדומה לגוון המדרגות

.

בכל קומה מקשר חדר המדרגות לשתי דירות ובסך הכל יש ארבע דירות בקומה

בתים נוספים בתל אביב עליהם כתבתי לאחרונה:

.

בית הדר (קרל רובין)

רופין 40 (אריה קרפץ)

גורדון 79 (סם ברקאי)

בלפור 33 (מרדכי רוזנגרטן)

דיזנגוף 127 (מרדכי רוזנגרטן)

פיארברג 32-30 (יצחק רפופורט)

מגדל דיזנגוף סנטר (מרדכי בן חורין)

סמטת שפ"ר 10-9 (עמיר פלג ועדי גל)

בית העוגן ברחוב פינסקר 23 (פנחס היט)

בן יהודה 85 פינת גורדון 22 (שלמה גפשטיין)

המרכז המסחרי ברח' הגליל והשרון (שלמה גפשטיין)

בית חביב ברחוב שלמה המלך 33-31 (שלמה גפשטיין)

בית הכנסת בסלנט 24 בשכונת שפירא (בלהה וארתור שרגנהיים)

שיכונים ברחוב סלנט בשכונת שפירא (דן איתן ויצחק ישר)

בית קדם ביצחק שדה 26 פינת המסגר 44 (מקס טינטנר)

דיזנגוף 105 פינת פרישמן 39 (יהודה ורפאל מגידוביץ)

שדרות בן גוריון 39 פינת גרץ 2 (יהודה מגידוביץ)

לואי מרשל 38 (משה לופנפלד וגיורא גמרמן)

מנדלסון 4 (מרדכי זברודסקי ויצחק בונה)

נחלת בנימין 16 – בית הכדים (זאב רכטר)

אחד העם 91 – בית פריד (זאב רכטר)

הגר"א 17 – בית גרפוליט (צבי גבאי)

בית ז'בוטינסקי (מרדכי בן חורין)

ראש פינה 26 (אריה כהן)

לבנדה 59 בית האוניה

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: