סיבוב בבית האוניה בלבנדה 56

השער הדרומי לעיר היה עד לאחרונה "בית האוניה", הקרוי כך בעקבות הדמיון לספינה מתקרבת (זהות מתכננו לא ברורה. אלא שחנות המכוניות של ב.מ.ו. הקדימה אותו במגרש צמוד למחלף לה גרדיה. אם בית האוניה מייצג אדריכלות מגורים בעלת מעוף ייחודי שהפך לאחד המבנים הבולטים והזכורים בישראל, הרי שהחנות מייצגת אדריכלות תאגידית וסתמית, כזו שהעיקר בה אלה המכוניות המוצעות למכירה ומתחלפות בה מעת לעת. זה לא עניין של ישן מול חדש, אלא שאת מקומה של האדריכלות הבינלאומית תפסה אדריכלות אנונימית.

העיצוב המודרני המובהק של בית האוניה הוא פיסולי ומוקצן: ממדיו הצרים, ההתייחסות לצומת באמצעות המרפסות המתעגלות, הגבהתו מעל למפלס הרחוב – כל אלה מעניקים לו את איכויותיו וייחודו. אין שער מוצלח יותר ל"עיר הלבנה" מ"בית האוניה". אלא שעל פני השטח נראה שבאזור נווה שאנן כל עניין העיר הלבנה לא מעניין אף אחד. מצד אחד יש את אלה ששורדים, ומצד שני יש את אלה שממתינים מאחורי הפינה לכבוש את האזור. ובינתיים בתי הסגנון הבינלאומי בשכונה הולכים ומתפוררים.

ועל כך ברשימה זו.

.

אפריקה

.

מבט על החזית המזרחית של הבניין

.

זיכרון על אבן באי תנועה

.

הבניין ניצב במגרש בצורת משולש שהעניק לו את צורתו, ממערב רחוב לבנדה וממזרח רחוב החרש

.

הבניין חריג בין בתי הסגנון, היות ובעת שנבנה הוגבלה הבנייה לארבע קומות וכאן הוקם הבניין לגובה של שש קומות.

.

מרפסות מעוגלות עוטפת את מפגש החזיתות ומהוות אזור ביניים בין חוץ ובין פנים, אך גם מהוות אלמנט שמצל על פנים הדירות ויכול להוות פתרון אקוסטי

.

הקומה השישית שונה בעיצובה. בהוראת העירייה נדרש בעל הבניין להרוס את הקומה אך בחדר הקיצוני הוא הזדרז למקם בית כנסת שמנע את הריסתה המלאה של הקומה. כיום ממוקם בחדר ציוד של האנטנה הסלולרית

.

.

(1) ביקור

מצב הבניין עגום אך לא חריג ביחס לבניינים דומים אחרים בשכונת נווה שאנן ובכלל בתל אביב. הבניין עבר שיפוץ ותיקונים ורק בגלל ההזנחה של הדיירים נראה שהוא סובל מבעיות קוסמטיות בלבד אותן ניתן לפתור בקלות. אפילו מרפסות סגורות כמעט ואין בו וזו עובדה משמעותית היות ולמרפסות הרבות שעוטפות את חזיתותיו יש מעמד מרכזי בעיצובו הייחודי של הבניין. דלתות הכניסה לבניין נעקרו ונעלמו וכך גם תיבות הדואר, אך חדר המדרגות שמר על פרטיו המקוריים. ריצוף הטראצו בגוון תפוז שכמוהו ניתן למצוא ברבים מבתי הסגנון הבינלאומי שנבנו בשנות ה-30 ברחבי תל אביב ובחיפה, המעקה המסוגנן בפשטות מודרנית והחלון האנכי הפונה לרחוב ומלווה את חדר המדרגות לכל גובהו וניתן לפתיחה וסגירה פשוטה וקלה.

.

(2) ניתוק

הניתוק של הבניין מהרחוב נובע מקיומה של תשתית שמזמן נעלמה מכאן: הרכבת. בשעתו חלפה כאן מסילת הרכבת ואף שלחה זרוע דרך רחוב הרכבת לתחנה שפעלה למרגלות בית הדר והמסילה המשיכה הלאה עד ליפו. לצורך כך, נחצבה גבעת הכורכר. גם הכבישים שחדרו אל נוה שאנן הותאמו למפלס שקבעה מסילת הרכבת והבתים שנבנו רגע לפני השינויים במפלסים, נותרו במפלס הקרקע המקורי. בית האוניה למשל גבוה בכשלושה מטרים ממפלס הכביש, קיר תומך מבטון מפריד בין הכביש ובין הכניסה לבניין ומדרגות מקשרות בין המפלסים השונים.

.

(3) תכניות

תיק הבניין השמור בגנזך עיריית תל אביב חסר את תכניות הבניין. ביקור בבניין מגלה כי כל קומה מחולקת לארבע דירות, אלא שתכנית קומה שקבלתי משמוליק תגר מגלה כי מסדרון צר וארוך חצה את הקומה כמעט לכל אורכה וקישר לדירות חדר זעירות. תכנית זו מופיעה גם במסמך אותו ערכו ב-1987 יוסי אבי ודורית לשניק ועסק בבניין. האם אכן כך היו הדירות בבניין, אולי זו תכנית של קומה אחת בלבד, אולי בתכנית מאוחרת לאחר שהחלוקה הפנימית המקורית עברה שינויים, או שמדובר בתכנית שלא מומשה. יתכן וגם מדובר בתכנית עקרונית, ובמציאות נמכרו (או הושכרו) חדרים על פי הצורך והתכנון במידות קבועות איפשר לאחד דירות ליצירת דירה גדולה יותר. יתכן והיו גם מטבחים ושירותים משותפים.

.

תכנית קומת הקרקע (מתוך עבודה מאת יוסי אבי ודורית לשניק), 1987

.

.

(4) עדות

עדות למתרחש בבית בנובמבר 1948, שנים ספורות לאחר אכלוסו ובעיצומה של מלחמת העצמאות, מספרת על החיים בו. לפי מכתב השמור בעירייה ועליו חתומים עשרות מדיירי "בית האוניה", הבניין הוא "הגדול ביותר בכל הסביבה ובו גרות 160-150 נפשות, ביניהן הרבה ילדים, זקנים ונשים הרות".

באותו מכתב שיועד ל"מחלקה הטכנית" של העירייה, התלוננו הדיירים על אותן מדרגות שקישרו בין הכניסה לבניין ובין הרחוב, אלא שבשעתו המדרגות היו מורכבות מקרשי עץ. "כעת נתקלקלו המדרגות במידה כזאת, שפשוט סכנת נפש לעבור עליהן, בייחוד בלילות אפלים ורטובים שבחורף". אולי בעקבות המכתב פורקו המדרגות הארעיות והוקמו המדרגות הבנויות הקיימות עד היום.

.

1948: גשר הרכבת היה מורכב מאבן בהירה והיה מעוצב יפה. משמאל מציץ הקצה של ביתה אוניה עם המדרגות הארעיות שהדיירים התלוננו עליהן. מה שמרשים בתמונה זו החציבה של הרחובות (באדיבות שמוליק תגר)

.

בשנות ה-60 נהרס הגשר ומשמאל מציץ בית האוניה (באדיבות שמוליק תגר)

.

.

(5) חריגות

התכניות לבניין הוגשו לעירייה לאישור בתחילת 1935. תכניות אלה, שלא שרדו, הציגו בניין בן שלוש קומות. הבנייה בכל מקרה התרחשה תוך חודשים ספורים, ומה שידוע הוא שתכניות הבניין כלל לא אושרו, ובעוד שבתל אביב נהגו לבנות בתים בני שלוש או ארבע קומות, בית האוניה התנשא לגובה של שש קומות. בקומה השישית הוקם בית כנסת, כנראה מתוך כוונה שהעירייה לא תעז להרוס בית כנסת גם אם הוא ממוקם במיקום לא הגיוני כמו קומה שישית בבניין מגורים ואין לו רישיון.

בנובמבר 1935 שלח יעקב שיפמן, מהנדס העירייה מכתב ל"מפקח משטרת הכפרים" ב"תחנת המשטרה שרונה", דרישה להביא למשפט את הקבלן שבנה את הבניין, שמעון לוי – "על עברו על סעיף מפרק 15 מפקודת בניין עירם בזה שבנה בית בן 6 קומות בלי רישיון". בתמונות היסטוריות נראה הבניין עם שש קומות מלאות, בעוד כיום מהקומה השישית נותר רק חלק קטן המצוי בקצה הדרומי של הבניין, זה הפונה אל הצומת, כששאר שטח הקומה נהרס.

.

(6) עתיד

היות ובית האוניה שוכן בצמידות לאחד ממפגשי הדרכים הכי סואנים, רועשים ומזוהמים בישראל, סביר להניח שהמגורים בו הם בלתי נסבלים. ועדיין המיקום הנוח, העיצוב והזהות הייחודיים לבניין, מצריכים חשיבה לתוכן שיש לצקת בו. לדעתי ראוי ש"התאחדות האדריכלים" תעזוב את משכנה ביפו ותכנס לכאן, תפתח גם גלריה טובה בשילוב כיתות הדרכה לחוגים והרצאות, אולי אפילו בשיתוף העירייה. יכולים לפעול בבניין הזה עוד הרבה מאד גופים וארגונים שיכבדו את המקום ויתרמו לסביבה.

.

2008: חזית מערבית

.

.

(7) האדריכל

בית האוניה הוא מהמבנים המובהקים שהותירו אחריהם אדריכלי הסגנון הבינלאומי בישראל, ולמרות זאת הוא טרם נחקר באופן יסודי. אפילו זהות המתכנן לא ברורה. יתכן והיה זה האדריכל אריה כהן שתכנן מבנים דומים בסביבת השכונה, יתכן והיה זה שמעון חמדי-לוי שמוזכר בהמשך בכמה מסמכים המתייחסים לבניין אך סביר להניח שהיה זה בכלל הקבלן ולא האדריכל.

יתכן והיה זה אדריכל אחר היות והמבנים הסמוכים תוכננו בידי אדריכלים שונים ולא מוכרים. את הבניין הסמוך ברחוב לבנדה 54 תכנן למשל ב-1934 האדריכל א. ארז. את הבניין ברחוב לבנדה 52 תכנן ב-1944 האדריכל שמואל דב חיים קריס. לא שמעתי על שני האדריכלים האלה עד היום. שני מבנים אלה יחד עם "בית האוניה" הוכרזו לשימור במסגרת תכנית השימור העירונית שאושרה ב-2008, ואלה המבנים היחידים לשימור ברחוב לבנדה. יחד עם שלושה אחרים (שעל אחד מהם, ברחוב ראש פינה 26 כתבתי כאן) – אלה ששת המבנים היחידים לשימור בכל שכונת נוה שאנן. בעוד שבסיור פשוט בשכונה אפשר למצוא קרוב ל-60 מבנים ראויים לא פחות מכאלה שהוכרזו במרכז העיר (חלק לא מבוטל מהם תכונן בידי האדריכל יוסף טישלר).

.

2009: שער מגזין ווג בכיכובה של בר רפאלי על רקע בית האוניה (באדיבות שמוליק תגר)

.

הטראסות המעוגלות הן תוספת מהשנים האחרונות. מפלס החצר של הבניין מעיד על גובה הקרקע המקורי באזור.

.

פער של כמעט שלושה מטרים מפריד בין מפלס הרחוב ובין הכניסה לבניין

.

הבניין שוכן על מגרש מוארך בשטח של חצי דונם, כשהכניסה אליו היא מכיוון החזית המערבית הפונה לרחוב לבנדה

.

הכניסה לבניין מודגשת הודות לחלון אנכי הנמתח לכל גובה הבניין ומלווה את חדר המדרגות

.

הבניין צומח מתוך סלע הכורכר החשוף משמאל

.

דלתות הכניסה נעקרו מזמן והמקום פרוץ

.

מבט על חלון הזכוכית האנכי שחלקים ממנו חסרים

.

תיבת הדואר המקורית לא שרדה ורק נותר שקע בקיר

.

מעקה מדרגות שכולו עשוי ממתכת

.

המעקה רציף מקומת הקרקע ועד הקצה העליון

.

מבט למטה

.

המדרגות

.

חלקו התחתון של החלון

.

בכל קומה 4 דירות

.

מדרגות טראצו בגוון כתום

.

הרחוב העילי ממשיך ומלווה את כל חזית הבניין וממשיך הלאה ומקשר לעוד כמה בניינים שגם הם נותקו ממפלס הרחוב היום. כאן יש דיירים שפתחו לעצמם כניסה נוספת בבניין

.

גם מפגש החזיתות מערב ודרום מתעגל

.

עדיין אפשר להתבונן בבניין ויש שמיים ברקע

.

אבל המגדלים כבר מתחילים להסתיר את השמיים

.

המגדל החדש שמעל חנות המכוניות נמצא עדיין בבנייה

.

מי יותר שווה?

.

מבט מצפון-מערב

.

יצירתיות מול עצלנות

.

בצדו השני של הרחוב מוכרים ארוניות ומדפי מתכת

בתים נוספים בתל אביב עליהם כתבתי לאחרונה:

.

בית הדר (קרל רובין)

רופין 40 (אריה קרפץ)

גורדון 79 (סם ברקאי)

בלפור 33 (מרדכי רוזנגרטן)

דיזנגוף 127 (מרדכי רוזנגרטן)

פיארברג 32-30 (יצחק רפופורט)

מגדל דיזנגוף סנטר (מרדכי בן חורין)

סמטת שפ"ר 10-9 (עמיר פלג ועדי גל)

בית העוגן ברחוב פינסקר 23 (פנחס היט)

בן יהודה 85 פינת גורדון 22 (שלמה גפשטיין)

המרכז המסחרי ברח' הגליל והשרון (שלמה גפשטיין)

בית חביב ברחוב שלמה המלך 33-31 (שלמה גפשטיין)

בית הכנסת בסלנט 24 בשכונת שפירא (בלהה וארתור שרגנהיים)

שיכונים ברחוב סלנט בשכונת שפירא (דן איתן ויצחק ישר)

בית קדם ביצחק שדה 26 פינת המסגר 44 (מקס טינטנר)

דיזנגוף 105 פינת פרישמן 39 (יהודה ורפאל מגידוביץ)

שדרות בן גוריון 39 פינת גרץ 2 (יהודה מגידוביץ)

לואי מרשל 38 (משה לופנפלד וגיורא גמרמן)

מנדלסון 4 (מרדכי זברודסקי ויצחק בונה)

נחלת בנימין 16 – בית הכדים (זאב רכטר)

אחד העם 91 – בית פריד (זאב רכטר)

הגר"א 17 – בית גרפוליט (צבי גבאי)

בית ז'בוטינסקי (מרדכי בן חורין)

ראש פינה 26 (אריה כהן)

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • דודי  ביום 11/06/2019 בשעה 21:48

    קראתי פעם שהבניין היה בשעת בנייתו הגבוה בתל אביב וכלל קומה אחת יותר ממה שהותר לו.

  • amitaisandy  ביום 11/06/2019 בשעה 23:52

    כשהייתי ילד מאוד התרשמתי מהבניין ואמרתי להורים שלי שהייתי רוצה לגור בו, אז הם אמרו לי שזה בניין שלא כדאי לגור בו כי גרות בו זונות. אותו דבר הם אמרו על המגדל שמעל הדיזנגוף סנטר. בשנות השמונים היה בו גם בר\מועדון ידוע ומפוקפק, איך קראו לו? בולדוג אולי?

  • אסנת יותם  ביום 12/06/2019 בשעה 2:01

    סבתי וסבי מצד אמי גרו שנים רבות בבית האניה. לפי חישובי הם החלו לגור שם במחצית השניה של שנות הארבעים. ביקרתי אותם בילדותי ואני זוכרת דירה חשוכה שירדו אליה. כניראה דירת-מרתף.

  • Ouzi Zur  ביום 12/06/2019 בשעה 9:31

    תודה רבה עבור תמונת הגשר! ועבור הפוסטים כולם – עוזי צור

  • yaronimus  ביום 16/06/2019 בשעה 7:42

    פוסט מרתק. מעניין אותי מדוע השיפוצים בתל אביב מתקלקלים כל כך מהר.

    • מיכאל יעקובסון  ביום 16/06/2019 בשעה 7:58

      יש לכך כמה סיבות: האקלים המקומי, חומרים זולים עם בלאי גבוה, הזנחה, תנאי הסביבה (זיהום אויר, ויברציות קרקע שנוצרות בעיקר סמוך לצומת סואן ולאתר בנייה).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: