סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ החותרים

האווירה הקיבוצית הפיסית נותרה בקיבוץ החותרים, שתי דקות דרומית לחיפה, למרות השינויים שחיסלו את הרעיון השיתופי. החותרים הופרט לפני עשרים שנה והיה הקיבוץ הראשון שנכנס להקפאת הליכים עם חובות שהגיעו ל-100 מיליון שקלים, מאז נראה שהוא התאושש. שדרת עצים וותיקים מצלה על כביש הגישה לקיבוץ. משמאל המשק, מימין מבני הקהילה והמגורים המאורגנים בקשת מסביב לדשא הגדול.

חדר האוכל הגדול שתכננה האדריכלית שלי ניסים ונחנך ב-1975, בולט בנוף אבל הוא כבר לא מקום המפגש והלב של הקהילה המקומית. בשטח של המטבח ממוקם היום גן ילדים, כך שהחיים שוקקים היום דווקא בצדו השני של הבניין. האולם בו סעדו בעבר החברים ריק, סגור ונקי. מתקיימים בו מידי פעם ריקודי עם, או אירועים מיוחדים אחרים של הקהילה.

ועל כך ברשימה זו.

.

ריק ונקי

.

מפת התמצאות: החותרים

.

שדרת עצים מקשרת בין הקיבוץ ובין כביש 4

.

הדשא המרכזי הוא החצר של הבית החדש שנבנה בשטחו

.

ובקצה השני חדר האוכל

.

אולם האכילה המצוי בקומה העליונה מפנה לדרום חלון אורכי וצר, בעוד למערב הפתח רחב וגבוה אבל לא לגמרי

.

שנות ה-70: חזית מערבית בעת הבנייה (ארכיון החותרים)

.

בחלקו המזרחי של הבניין מצוי המטבח והחצר התפעולית אליה מגיעים ברמפה

.

שנות ה-70: חזית מזרחית ורחבת התפעול בבנייה (ארכיון החותרים)

.

לחדר האוכל ניתן להגיע מכל כיוון. מדרום יש כניסה מרכזית. בקומה התחתונה של הבניין מצוי המועדון לחבר

.

שנות ה-70: חזית דרום בבנייה (ארכיון החותרים)

.

הכניסה הראשית היא רחבה וכוללת גם קיר אמנות

.

את קיר האמנות יצר רוני בר ששת, חבר הקיבוץ

.

תבליט

.

באולם המבואה אליו מגיע שביל מדרום ושביל מצפון, מצויים מדרגות עולות אל אולם האכילה

.

אולם המבואה מואר באור טבעי הודות למסכי הזכוכית העוטפים אותו מדרום ומצפון

.

שינויים: בקצה המדרגות דלתות נעולות וקירות גבס המנתקים בין האולם ובין המבואה

.

.

(1) הבניין

מאז הקמתו של הקיבוץ ב-1952 ובמשך יותר מעשרים שנה, סעדו החברים בצריף ששימש חדר אוכל. הצריך כלל את אולם האכילה והמטבח. ב-1972 הוחל בהקמתו של חדר אוכל קבוע בצמוד לצריף ועם גמר הבנייה, שלוש שנים לאחר מכן, נהרס הצריף.

כמו תמיד גם חדר האוכל בהחותרים ממוקם לצד הדשא הגדול וסמוך למבני הקהילה האחרים של הקיבוץ. הוא קרוב למבני המגורים וגם לאזור המשק וכן לכביש הגישה המרכזי החוצה את הקיבוץ ומקושר לכביש 4. הוא מתנשא לגובה של שתי קומות כשבקומת הקרקע ממוקמים המועדון לחבר שפעיל גם היום, אולם המבואה ולצידו קיר אמנות שיצר רוני בר ששת חבר הקיבוץ, חדר הדואר (כיום הוסב למספרה), שירותים, חדרי מכונות ומחסנים של חדר האוכל (כיום מועדון לצעירים). בקומה העליונה אולם האכילה שנותר ריק והמטבח שהוסב לצהרון.

כמו תמיד גם לכאן מקשרים שבילים מכל הכיוונים. ריבוי פתחי הכניסה מאפיין את הבניין בשתי קומותיו. רמפה גדולה מובילה אל הרחבה התפעולית של האגף המזרחי בבניין, שם שכן בעבר המטבח. רמפה אחרת, צרה יותר, מובילה אל אולם האכילה, כך שגם מי שמגיע בעגלה יוכל להכנס לחדר האוכל מבלי לטפס במדרגות.

כמו תמיד גם כאן אולם האכילה מפנה פתחים לכל כיוון במטרה לאוורר ולהאיר את האולם באופן טבעי. אך לחלונות האלה יש גם מטרה נוספת והיא לאפשר לחברים להשקיף על נכסיהם המשותפים: הבתים, העצים וממערב באופק הקרוב גם הים השוכן כמה מאות מטרים מגדר הקיבוץ. לכיוון דרום בו פוגעות קרני השמש הישירות מרבית שעות היום, מפנה הבניין חלונות צרים. לכיוון מערב ולכיוון צפון פתחי החלונות רחבים וגבוהים ומהם חודרת בריזה נעימה מכיוון הים וגם הנוף מושך את העין.

כמו תמיד גם לחזיתות חדר האוכל בהחותרים העניקה האדריכלית אופי חגיגי המייחד ומבליט אותו משאר הבניינים בקיבוץ. את האופי העניקה באמצעות אכסדרה העוטפת את המועדון לחבר שבקומת הקרקע והדגשת שלד הבניין מבטון אפור על רקע המילואה המצופה בטיח בעיבוד גס. אין כאן אמנם הישג יצירתי, לא בחזית ולא בפנים הבניין, אלא צניעות עיצובית שאפיינה את גישתה של האדריכלית שלי ניסים.

.

1996: הקיבוץ מחולק בין האזור המשקי שמימין ואזור המגורים שמשמאל. חדר האוכל עם הדשא הגדול מצויים במרכז הקיבוץ (צילום: משה מילנר, לע"מ)

.

.

(2) האוכל

את הקיבוץ הקימו ישראלים ומהגרים מצ'כיה, אליהם הצטרפו בהמשך גם מהגרים מארגנטינה. אך ההשפעה על המנות שהוגשו בחדר האוכל הגיעה בעיקר מצ'כיה, לא מעט הודות ליהודית קניגסברג ששימשה, עם הפסקות, בתפקידי אקונומית וטבחית החל מ-1953 ועד לסגירתו. קניגסברג מציינת שבמשך שנים עבד במטבח משה ליניבסקי, יליד ארגנטינה וחבר הקיבוץ, שעבר הכשרה מקצועית בתחום הטבחות בבית הספר הגבוה "תדמור".

"במשמרת אחת אכלו 120 איש כשהילדים אכלו בבית הילדים. ביום שישי בערב אכלו בשתי משמרות ובליל הסדר היו 600 איש", נזכרת קניגסברג בימים שבהם האכילה את החברים. "היה תפריט קבוע: פילה דג, כנפי עוף, קציצות. פעם בשבוע היתה מנה צמחונית – דייסה או בורקס ובשישי בצהריים תמיד היו נקניקיות. בשישי בערב היה עוף, בשר או פלטה קרה של נקניקים עם גבינה צהובה. היה ידוע שאצלנו בקיבוץ אוכלים טוב".

בין המנות אותן הביאה מהמטבח הצ'כי ושילבה בארוחות, מציינת קניגסברג את ה"קנדליק" – כופתאות הלחם שהוגשו כתוספת לגולש, או פרוסות בשר ובתוספת כרוב מאודה. מנה נוספת היתה הבצקניות שהוגשו גם הן עם גולש. לקינוח הכינה קניגסברג ג'לי בכל מיני צבעים, פודינג וניל או שוקולד ובקיץ היתה מכינה מרק פירות קר.

חומרי הגלם היו אמנם קנויים, אך לאורך השנים השתדלו להשתמש בתוצרת עצמית: החלב הגיע מהרפת עד לשלב מסוים, העופות הגיעו מהלול ומפרדסי ומטעי הקיבוץ הגיעו הפירות והבננות.

.

(3) האדריכלית

רחל (שלי) ניסים שתכננה את חדר האוכל היתה ילידת בולגריה ובוגרת הפקולטה לאדריכלות בטכניון. כמו עוד רבים מהעובדים במחלקת התכנון של התק"ם, ניסים לא היתה חברת קיבוץ אלא תושבת תל אביב. היא נפטרה לפני שש שנים ולא הצלחתי למצוא עליה מידע, למעט דבריו של האדריכל ויטוריו קורינלדי שעבד איתה במחלקה שסיפר שבתחילת דרכה עבדה תחת האדריכל חנן הברון, ולאחר תקופה מסוימת עבדה באופן עצמאי. בשנות ה-70 תכננה את חדרי האוכל בקיבוצים מנרה, אורים, משאבי שדה, עינת, אפיק וכן ברביבים – בו תכננה גם שכונת מגורים. אם ברשותכם מידע נוסף על ניסים – אשמח לשמוע ולעדכן את הפרטים.

.

עיצוב הבניין צנוע ובא לידי ביטוי בהדגשת קונסטרוקציית הבטון החשוף

.

אכסדרה מלווה את החזית הדרומית והמערבית

.

1981: חזית דרום (ארכיון דרום)

.

חזית צפונית: אולם האכילה מימין והמטבח משמאל

.

רמפה עם מעבר להולכי רגל מוביל את הבאים ממזרח ומצפון הישר אל אולם האכילה שבקומה העליונה

.

שנות ה-70: בבנייה (ארכיון החותרים)

.

מדרגות בטון מקשרות אל הגשר שמוביל ישירות אל אולם האכילה. אלה מדרגות אופייניות לאדריכל חנן הברון וכמוהן ניתן למצוא במבנים אחרים שתכנן

.

החזית הצפונית של אולם האכילה כוללת פתח רציף לכל אורך החזית

.

בחזית הצפונית מודגש אולם האכילה (מימין) והמטבח (משמאל) כשביניהם יש הפרדה של חצר

.

מעבר מקורה מוביל אל אולם האכילה לאלה הבאים מצפון וממזרח

.

המטבח הוסב לגן ילדים

.

אולם האכילה ריק ונקי. השולחנות הוצמדו לקיר הצפוני

.

מסך הקולנוע משתלשל בצמוד לחלון בחזית הצפונית

.

הפתח הצר נקבע בגובה העיניים של הסועדים בחזית הדרומית

.

כיום האולם משמש את הקהילה המקומית לאירועים מיוחדים ולחוגי ריקוד המוניים

.

גם בלי תאורה מלאכותית האולם מואר היטב

.

.

בסמוך לחדר האוכל יש שני מבני ציבור נוספים לשימוש הקהילה, שאחד מהם משמש ספרייה

.

ומולו מבנה דומה

.

מבנה הספרייה הוא לזכרו של צבי בן יעקב שהיה בין מייסדי קיבוץ החותרים בעת שירותו בפלמ"ח. ב-1944 הוא צנח בסלובקיה במטרה לסייע ליהודים ולפרטיזנים. הוא נתפס ונרצח בידי הגרמנים ומת בגיל 24. בהחותרים נולדה בתו אותה לא הכיר והיא היתה לבת הבכורה של הקיבוץ.

חדרי אוכל נוספים בהם הסתובבתי:

.

רביבים (שלי ניסים)

שלוחות (לאון שרמן)

דברת (מרדכי זברודסקי)

גלעד (ארנונה אקסלרוד)

כפר המכבי (שלמה גלעד)

עין חרוד מאוחד (שמואל ביקלס)

גדות, שמרת ואדמית (חנן הברון, מנחם באר ושמאול מסטצ'קין)

מעיין ברוך (ארטור גולדרייך ורחל ניסים)

גבעת חיים מאוחד (אהוד שחורי)

כרמיה (שמואל מסטצ'קין)

יקום (שמואל מסטצ'קין)

רשפים (מנחם באר)

גת (מנחם באר)

נווה איתן

כפר דרום

נגבה (שמואל מסטצ'קין)

אלונים (שלמה גלעד)

ארז (אלכס קשטן וויטוריו קורינלדי)

צרעה (אריך ראש, מוסה חריף וויטוריו קורינלדי)

אילות (שמואל ביקלס, ישראל גודוביץ, אלכס גרינבאום)

הצעות לחדר אוכל אפיקים (שמואל פובזנר, אברהם יסקי)

אור הנר, רוחמה (שמואל מסטצ'קין, אריך ראש וארנונה אקסלרוד)

מגידו, עין השופט והזורע (חיליק ערד, אברהם ארליק, מוניו וינרויב ואל מנספלד)

דורות (מרדכי זברודסקי)

גלגל (ארנונה אקסלרוד)

בית גוברין (אמנון לוי)

געתון (מנחם באר)

שניר (מנחם באר)

עין החורש (קובה גבר ואברהם ארליק)

נירים ואורים (אברהם ארליק, רחל ניסים)

יגור (יוסף אידלמן ורבקה ורוברט אוקסמן)

יזרעאל, כפר החורש (אדם אייל, פרדי כהנא)

משאבי שדה, שדה בוקר, סמר (רחל ניסים, שלמה גלעד, חיליק ערד)

בית זרע, שער הגולן וטירת צבי (מנחם באר, שמואל מטסצ'קין, לאון שרמן)

כפר סאלד, עמיר, שדה נחמיה (עירא אפרתי, מנחם באר, אהוד שחורי/אפשטיין ובניו)

גבעת עוז, אשדות יעקב איחוד ותל יוסף (שמואל מסטצ'קין, מוסה חריף, לאופולד קרקואר)

עין דור, סאסא, איילת השחר (שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד, מרדכי זברודסקי עם אריך ראש)

ראש הנקרה, עין המפרץ, לוחמי הגטאות (פרדי כהנא, חיליק ערד, נעמי יודקובסקי)

כפר עזה, גבולות ומגן (ויטוריו קורינלדי, חיליק ערד, שמואל מסטצ'קין)

מנרה, הגושרים, דן (רחל ניסים, נעמי יודקובסקי, שמואל מסטצ'קין)

משמר דוד, הראל ונחשון (אריך ראש, אברהם ארליק, חיליק ערד)

כפר מנחם, רבדים וחצור (שמואל מסטצ'קין)

גרופית ומבוא חמה (ארנונה אקסלרוד)

ברעם, כפר גלעדי, מצובה (אהרון אלבוים, ארנונה אקסלרוד)

סער, חניתה, יחיעם (חיליק ערד, מרדכי זברודסקי, מנחם באר)

הסוללים, עין גב, גשר הזיו (מרדכי זברודסקי, דב קוצ'ינסקי, שלמה גלעד)

שדה נחום, חמדיה, אפיקים (שמואל ביקלס, שמשון הלר, ו. י. ויטקובר עם אריך באומן)

צאלים (דוד בסט ויצחק חשמן)

נצר סרני (שמשון הלר)

כברי (חנן הברון)

כפר בלום (פרדי כהנא)

שובל (שמואל מסטצ'קין)

זיקים (מנחם באר)

מבוא גולן (חנן הברון)

נחשונים (אברהם ארליק)

יד חנה (ישראל גודוביץ)

מעלה החמישה (ארטור גולדרייך)

חפץ חיים (לא ידוע)

תל יוסף (לאופולד קרקואר)

בארות יצחק (לא ידוע)

נען (שלמה גלעד)

עין גדי (שמואל מסטצ'קין)

בחן (לא ידוע)

גבעת חיים איחוד (לא ידוע)

כרם שלום (ישראל גודוביץ)

מזרע (אפשטיין ובניו)

גבעת השלושה וגם כתבתי עליו כאן (אריה שרון)

שדות ים (קובה גבר וזיוה ארמוני)

גינוסר (חנן הברון)

גונן (דוד בסט)

גבעת ברנר (רוברט בנט)

גזר – חדר האוכל האחרון (גבי גרזון)

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: