סיבוב בשיכונים בשכונת שפירא בתכנון דן איתן ויצחק ישר

כניסומהעבודות הפחות ידועות שתכננו במשותף האדריכלים דן איתן ויצחק ישר זהו מתחם השיכונים בדרום תל אביב. מדובר בשטח שמצוי לצד רחוב ישראל מסלנט ודרך קיבוץ גלויות בתל אביב, ממש מול בית קברות שיח' מוראד, מול בית הנוער העובד ומול בית הכנסת שתכננו בני הזוג שרגנהיים ועליו כתבתי כאן לאחרונה.

לכאורה מדובר בשיכון טיפוסי, אותו הם תכננו ב-1959. סביר להניח שחלפתן על פניו ולא ייחסתן לו כל חשיבות. אולי גם אחרי שתקראו כאן את הדברים עדיין לא תבינו מה יוצא דופן בו. ועדיין, מדובר בצעד נוסף של השניים, קטן אמנם, בפיתוח סביבת מגורים שונה מזו שהיה נהוג אז לבנות בתחום הדיור הציבורי בישראל.

ועל כך ברשימה זו.

.

השיכונים שמאחורי השקמים

.

ממערב למתחם שתכננו ישר ואיתן שוכנים שרידיו של בית הקברות המוסלמי שיח מוראד.

.

ב-2013 הקדיש הקולנוען רואי מעוז סרט קצר לבית הקברות ושמחתי להשתתף בו. הסרט זכה בפרס קרן פרלוב:

.

.

קבוצת הבתים שתכננו איתן וישר במבט מכיוון דרך קיבוץ גלויות עם בית הקברות שיח מוראד ועם עצי השקמה העתיקים שבמרכז הדרך

.

למרות השאיפה לשנות את העמדת הבניינים, בשלב זה הצליחו האדריכלים רק מעט ומרבית הבניינים במתחם מקבילים זה לזה

.

מציצה כרזה של העירייה עם כיכר רבין בתכנון יסקי-פובזנר

.

המבנים נראים טיפוסיים אך מבט מעמיק מגלה את השינויים שיצרו האדריכלים בדגם הטיפוסי, בעיקר בתכנון הדירתי

.

חזית אחת של הבניין, זו העורפית כוללת את ההפניה לחדרי השינה וחדר הרחצה

.

דירות הממוקמות בקצוות הבניין זוכות לחלון אחד נוסף

.

60 שנות הזנחה. גם בשכונות הכי מוזנחות בפריס, הדיירים והעירייה דואגים לחדש מידי כמה שנים את הבניינים

.

יש כבר גם תוספות

.

צבע: האדריכלים הישראלים לא אהבו מעולם צבע. הוא לרוב נכנס רק בנגיעות קטנות וכמעט בלתי מורגשות, כמו כאן

.

החזית הראשית של הבניין היא זו הצמודה לחלק היותר ציבורי בדירה: הסלון והמטבח. לסלון פתח רחב והמטבח פונה לרפפות קבועות

.

בין הבניינים מפרידות חצרות מוזנחות

.

.

(1) המתחם

לא השתנה הרבה מאז הושלמה בנייתו של מתחם השיכונים בקצה שכונת שפירא. שבעה בניינים נבנו במתחם. למעט אחד שנצבע בצבע ורוד, הבניינים לא עברו חידוש וכמעט ולא נגעו בהם. פה ושם אטמו או הרחיבו פתח של חלון. פה ושם הוסיפו אגף של חדרים ממוגנים. החצרות עזובות ברובן. אבן החיפוי בחדרי המדרגות שומרת היטב על המקום, שגם בלי שמנקים הוא נראה בסדר. גם בית קברות שיח' מוראד לא השתנה משמעותית, אלא רק ממשיך ומתפורר. רק דרך קיבוץ גלויות השתנתה. ב-1967 לאחר שנהרס הבניין בו נרצחו במאורעות הסופר יוסף חיים ברנר ושאר דיירי בית הפרדס, ולאחר שנהרס גם מגרש הכדורגל הסמוך לו, הורחבה הדרך ועצי השקמים שהיו פעם בשולי הדרך הפכו לחלק מאי-תנועה.

בכל בניין בשיכון יש ארבע קומות וקומת מרתף. בכל בניין שתיים או שלוש כניסות כשהדירות הן בנות 2.5 חדרים או 2 חדרים ורק בקומת הקרקע יש גם דירות בנות חדר וחצי. צנוע.

.

יוני 1959: בתכנית המקורית (שלא בוצעה) בולט הניסיון של האדריכלים להימנע מפריסת מבנים סתמית, אלא ליצור סביבות משמעותיות בין המבנים. זוהי אותה התחלה של ניסיון ליצור חצרות פנימיות המנקזות אליהן את הקהילה המקומית של הדיירים (מתוך תיק בניין, עיריית תל אביב)

.

אוגוסט 1959: תכנית חדשה ופחות מהפכנית (שבוצעה) בה מופיעה פריסת מבנים סולידית ושמרנית יחסית של בינוי מקביל כשרק שני בניינים חורגים ובאחד מהם, שני משמאל, יש גם אגף מסחרי בקומת הרחוב (מתוך תיק בניין, עיריית תל אביב)

.

.

(2) דן איתן מספר

"בכנס אדריכלים שהתקיים בבית ירח, האדריכלים הצעירים בניהולו של אברהם יסקי הביעו מחאה כנגד המנגנון של משרד השיכון שהוא לא מוציא עבודות תכנון מחוץ למשרד", נזכר דן איתן באירוע שהתרחש אי שם בסוף שנות ה-50 וקבע את ראשית דרכו המקצועית העצמאית בתחום תכנון מגורים. "כתוצאה מהתלונות הודיע האדריכל ארטור גליקסון, שהיה אחד מהבכירים במשרד השיכון, שהוא מסכים לעשות ניסיון ולתת עבודה בתנאי שהאדריכלים יהיו בעלי משרד ויעבדו לפחות יומיים בשבוע בצריף במשרד השיכון ששכן אז בקריה בתל אביב. שמעון פובזנר, יעקב שלגי, יצחק ישר ואני ענינו לפנייה. פובזנר התחבר עם שלגי וישר התחבר איתי כי היתה לנו הבנה מקצועית, היות והכרנו כבר כשעבדנו יחד במשרד של דב כרמי. בהתחלה קיבלנו פרויקטים קטנים של שיכונים בירושלים ולאט לאט זה התרחב וקבלנו פרויקטים גדולים יותר ביפו, בחולון ובדימונה".

לאיתן וישר היתה ביקורת מנומקת על תכנון השיכונים. הם ביקשו ליישם רעיונות חדשים בתחום באמצעות מעורבות בתכנון. איתן ממשיך: "לא אהבתי את הבנייה בטורים שהיתה נהוגה אז במגורים. היא לא מייצרת קבוצות חברתיות ולא מאפשרת מקומות משחק לילדים. הביקורת שלי התחילה על הבאוהאוס שבאורבניזם היה קטסטרופה. אצלם המרחק בין הבניינים נקבע לפי זווית השמש והבניינים עומדים בטור. משרד השיכון העתיק את הרעיונות האלה במשך שנים, עד שהם פתחו את הדלת לאדריכלים אחרים ויצחק ישר ואני היינו חלק מאותם אלה שפתחו להם את הדלת".

"הדבר הראשון שעשינו היה לשנות את מבנה הדירה, כדי לאוורר אותה יותר וגם כדי לנצל את השטח הבנוי יותר טוב. הדבר השני היה לסובב חלק מבנייני השיכונים וליצור חצרות פנימיות. הבניינים הראשונים שתכננו היו ב-1959 ונבנו ברחוב ישראל מסלנט בקצה שכונת שפירא בדרום תל אביב עבור חברת 'רסקו'. זו היתה ההתחלה".

את ניסיון ההתמודדות של איתן וישר עם תכנון שיכונים ניתן למצוא כאן גם בהעמדת המבנים, למרות שרק בניין אחד מבין קבוצת המבנים אינו מקביל לאחרים ואין כל חצר פנימית כמו זו שהופיעה מיד לאחר מכן בשיכונים הבאים שתכננו. הד לשאיפותיהם נותר על הנייר בתכנית מוקדמת שיצרו השניים למתחם ונדחתה. בתכנית מזהים חצר פנימית אחת וכן חצרות המדופנות בחזיתות הבניינים, כל זה כאמור נדחה והאדריכלים נדרשו לערוך מיד תכנית חדשה.

ניתן למצוא כאן טיפול בקרקע באותו מבנה שיכון יוצא דופן שחורג משאר המבנים, בו גם שולב מסחר. יש תשומת לב לפיתוח החלק המשותף בבניין – המבואה וחדר המדרגות שמזכירים את הרווחה של בתי תל אביב בשנות ה-30. גם לעיצוב מאותה עת יש כאן הד שנדיר למצוא בשיכונים שנבנו באותן שנים וקודם לכן. איתן מציין שהחידוש המרכזי במתחם היה בתכנון הדירות. הכוונה היתה לנסות ולצמצם את שטח הדירות ולבטל שטחים מבוזבזים. אחת המטרות היתה להעתיק בתכנית הדירתית את חדר הרחצה אל מרכז הדירה ובכך לאפשר פתחים רחבים ככל הניתן לחדרי השינה ולסלון. במקרה של השיכון בסלנט עדיין לא התאפשר לבצע את השינוי, אך כבר ניתן למצוא לו הד בשינוי מיקום המטבח שצמוד לכניסה לדירה.

.

1959: תכנית הדירה דומה בכל אחד מהבניינים במתחם (מתוך תיק בניין, עיריית תל אביב)

.

.

"אחר כך קבלנו לתכנן את השכונה ביפו ובה בנינו את מגדל המגורים הראשון בארץ שהיה של 14 קומות. קבלנו גם לתכנן שיכונים בשכונות טלביה ורחביה בירושלים. השכונה שקבלנו לאחר מכן היתה בדימונה ('שכונת הניצחון' עליה כתבתי כאן, מ"י) וכללה 1,000 יחידות דיור. תכננו את כולה עם חצרות פנימיות שיתאימו לאקלים המדברי. אחר כך ביקשו להעתיק את אחד הבניינים לערד (עליה כתבתי כאן, מ"י). אלא שבערד חלק מהבניין תוכנן לא רק למגורים אלא נועד לשמש מעונות לסטודנטים זרים ולדיור מוגן. שם שתלו בחצר עצים ודשא ויש גם מקום למשחקים והבית הוא כמו שכונה קטנטונת".

.

(3) השותפות בין דן איתן ויצחק ישר

במהלך שותפות קצרת ימים זו שארכה בקושי חמש שנים, הצליחו שני האדריכלים לתכנן שורה ארוכה של פרויקטים מגוונים, בכל רחבי הארץ וגם בחו"ל. שני ההישגים המפורסמים ביותר שלהם הם בניין מוזיאון תל אביב שעליו הם זכו בפרס רכטר, ובניין מקסיקו בקמפוס אוניברסיטת תל אביב שעליו זכו בפרס רוקח. ביום העצמאות האחרון דן איתן זכה  בפרס ישראל באדריכלות. לכבוד המאורע בחרתי לפרסם מונוגרפיה קצרה באתר xnet, מהלך שהעניק לי את ההזדמנות לערוך עמו סדרה של שיחות שחלק מופיע כאן.

.

בהמתנה

.

את הרפפות האופקיות הסוגרות על הפתח הפונה למטבח ניתן גם למצוא בשכונת מעוז אביב שתכנן האדריכל זאב רכטר ובשרטוט פרטי הבניינים שבה היה מעורב דן איתן תקופה קצרה קודם לתכנון הבניינים שפה

.

בניין אחד גם נבצע ברבותה שנים בצבע ורוד

.

שניים מתוך שבעת הבניינים מקבילים לרחוב. בחזיתם חצר המוגבהת מעל למפלס הרחוב וגם חצר שקועה ובנוסף לאלה יש גם מסחר בחלק הדרומי של הבניין

.

החצר ריקה אבל הפוטנציאל נשאר (לפיתוח נופי או לחיסול הבניין ולבניית בניין גדול יותר)

.

עבודות הקרקע החריגות שבוצעו בבניין הזה ילכו ויבלטו במתחמי המגורים הבאים שיתכננו איתן וישר: מימין חצר מוגבהת מעל למפלס הרחוב ומשמאל חצר שקועה שדרכה גם נכנסים לבניין

.

1959: חזית (מתוך תיק בניין, עיריית תל אביב)

.

בחצר שמתחת לבניין ניתן להשקיף על החצר העילית ולראות את הקו האלכסוני הדרמטי שיצרו האדריכלים. משמאל הכניסה לבניין

.

הקיר האלכסוני התומך בחצר העילית

.

קיר נוסף מפריד בין החצר הקדמית ובין זו האחורית (משמאל). המקום אמנם מוזנח אך עדיין ניתן להתרשם מתשומת הלב העדינה שהעניקו האדריכלים במגבלות התקציב והשמרנות התכנונית שעימם נדרשו להתמודד

.

בבניין החריג שמאונך לשאר המבנים יש גם שטח מסחרי קטן בחלקו הדרומי שמעוצב בדומה למסחר שנקבע ב"שיכון לדוגמה" שתכנן זאב רכטר ב"שכונה לדוגמה"

.

כמו הסביבה כולה גם המסחר (במקרה הזה מכולת) מוזנח ומכער את הסביבה

.

הדירות בקומת הקרקע הן קטנות במיוחד ביחס לשאר הדירות שבקומות העליונות

.

כל אחת מהכניסות היא רחבה ופתוחה וגם היא שינוי קל שהכניסו האדריכלים לרווחת הדיירים

.

מבט ממבואת הכניסה

.

בכניסה

.

המבואה כמו גם חדרי המדרגות מחופים בלוחות אבן להגנה על הקירות

.

יש קומת מרתף למקלט וגם המדרגות עצמם מעוצבים יחסית למדרגות בשיכון

.

חיפוי האבן

.

מעקה

.

שתי דירות

.

מבט מלמעלה

.

אור טבעי חודר מפתח מזוגג בתקרת חדר המדרגות

.

בדרך החוצה נתקלתי בתמונתו של אופורטוניסט תלוי על חוט

בתים נוספים בתל אביב עליהם כתבתי לאחרונה:

.

בית הדר (קרל רובין)

רופין 40 (אריה קרפץ)

גורדון 79 (סם ברקאי)

בלפור 33 (מרדכי רוזנגרטן)

דיזנגוף 127 (מרדכי רוזנגרטן)

פיארברג 32-30 (יצחק רפופורט)

מגדל דיזנגוף סנטר (מרדכי בן חורין)

סמטת שפ"ר 10-9 (עמיר פלג ועדי גל)

בית העוגן ברחוב פינסקר 23 (פנחס היט)

בן יהודה 85 פינת גורדון 22 (שלמה גפשטיין)

בית חביב ברחוב שלמה המלך 33-31 (שלמה גפשטיין)

המרכז המסחרי החדש ברח' הגליל והשרון (שלמה גפשטיין)

בית הכנסת בשכונת שפירא ברחוב סלנט 24 (בלהה וארתור שרגנהיים)

בית קדם ביצחק שדה 26 פינת המסגר 44 (מקס טינטנר)

דיזנגוף 105 פינת פרישמן 39 (יהודה ורפאל מגידוביץ)

שדרות בן גוריון 39 פינת גרץ 2 (יהודה מגידוביץ)

לואי מרשל 38 (משה לופנפלד וגיורא גמרמן)

מנדלסון 4 (מרדכי זברודסקי ויצחק בונה)

נחלת בנימין 16 – בית הכדים (זאב רכטר)

אחד העם 91 – בית פריד (זאב רכטר)

הגר"א 17 – בית גרפוליט (צבי גבאי)

בית ז'בוטינסקי (מרדכי בן חורין)

ראש פינה 26 (אריה כהן)

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • שביט  ביום 23/05/2019 בשעה 12:34

    לדעתי כבר מזמן הגיע רגע החסד לכל הבלוקים האלה -אני מחכה לדחפורים שיחסלו את הבושה והחרפה הזו . לצערי זה עדיין לא קרה. לא הוד לא הדר להם – אלה בעיקר משכנות מפונים ועכשיו עובדים זרים שגרים בצומת מזוהם רעש ואויר 24 שעות ביממה.

להגיב על שביט לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: