סיבוב בבית הכנסת היכל יצחק ברחוב סלנט 24 בשכונת שפירא

בין מתכנני בתי הכנסת שפעלו כאן במחצית השנייה של המאה שעברה בולטת נוכחותם של בני הזוג האדריכלים בלהה וארתור שרגנהיים, כשבאחת מיצירותיהם הסתובבתי לפני שבועיים עם צבי בדרך לראות פרויקט אחר עליו אכתוב כאן בהמשך. מכיוון רחוב ישראל מסלנט שבשכונת שפירא, נראה הבניין כמו תיבה עם חזית קשתית המוטה בזוית ואינה מקבילה לרחוב. רק כשנכנסים מגלים כי הזוית נובעת מהכוונת הבניין לירושלים ושהבניין אינו קופסתי והוא אינו חד קומתי אלא הולך ומלווה את המדרון הטבעי של המגרש לעומק של כמה קומות.

בית הכנסת היכל יצחק תוכנן ב-1959 ונבנה שנתיים לאחר מכן. הוא נועד לשרת את תושבי השכונה ובמיוחד את חברי תנועת הפועל-המזרחי שהתגוררו בקבוצת שיכונים שהוקמו במיוחד להם ברחוב הסמוך ונקראה "שיכון הפועל המזרחי קרית שלום". במשך השנים השתנתה אוכלוסיית השכונה וגם מתפללי בית הכנסת התחלפו. בעשור הקודם החלה לפעול בבניין "ישיבת אורות אביב". אמנם "אורות" הוא שמו של ספר מפורסם מאת הרב אברהם יצחק קוק, אך סביר להניח שהכוונה בשם היא מטרת הישיבה להאיר את החושך ולכוון את דרכם של העיוורים אל האמת.

ועל כך ברשימה זו.

.

(

.

חזית הבניין הקשתית מוטה בזוית לרחוב ואינה מקבילה לו מהטעם שבית הכנסת מכוון כולו לירושלים

.

1959: חזית הבניין הפונה לרחוב כפי שהוגשה לעירייה על ידי האדריכלים ובוצעה בהתאמה

.

.

פרשנות אחרת למנורה מופיעה מעל לכניסה. בשלט שהוצב מצוין כי זה ביתה כנסת המרכזי בקרית שלום, למרות שמדובר בשכונת שפירא

.

.

הכניסה לבניין מודגשת במרכז החזית ומוגבהת מעט מעל למפלס רחבת הכניסה

.

מדף הצללה מעל לשורת פתחי החלונות בחזית

.

מבט על החזית הדרומית מגלה שהבניין מנצל הבדלי גובה משמעותיים במגרש וכולל שתי קומות תחתונות

.

במקום יש קשר הדוק בין פעילות בית הכנסת ובין הישיבה הפועלת במקום

.

.

(1) הבניין

בתחילת שנות ה-60 ברחוב ישראל מסלנט חלה התפתחות משמעותית ולאורכו נבנו בתי מגורים, מסחר ומבני ציבור. בין מבני הציבור שהוקמו לאורכו בלט בית הכנסת של הפועל-המזרחי שהוקם על מגרש עם שיפוע חד, כך שבחלקו התחתון הגיע לרחוב השילוח. לתכנון המבנה הוזמנו בני הזוג האדריכלים בלהה וארתור שרגנהיים, שהתמחו בתכנון מבני ציבור בכלל ובתכנון עבור תנועת "המזרחי" בפרט.

הדגם שעל פיו תוכנן בית הכנסת חזר והופיע בשאר בתי הכנסת שתכננו וגם במבני ציבור אחרים. צורת הבניין תאמה את תפקודו: הדגשת החזית ברחוב עם פתח רחב ומזמין, וחזית נגדית צרה כשבמרכזה ניצב ארון הקודש. כתוצאה מכך נבנה הבניין עם חזית כניסה קשתית ורחבה (24.2 מ') ותכנית בצורת מצולע המזכיר צורת פעמון. כדי שארון הקודש ואולם התפילה כולו יכוונו לירושלים, תוכנן הבניין בזוית לרחוב ולא במקביל לה, מהלך שמוסיף ומדגיש את נוכחותו של הבניין על פני שאר המבנים בסביבתו שחזיתם הראשית נבנתה כמקובל במקביל לרחוב.

.

1959: הבניין מוטה בזוית לרחוב כדי לכוון את ארון הקודש לירושלים (מתוך תכנית הבניין שהוגשה לעיריית תל אביב)

.

.

ההשכלה של האדריכלים ובמיוחד המודעות הגבוהה של ארתור שרגנהיים למסורת בניית בתי כנסת לאורך הדורות, דחפה אותם ליצור דגם מקומי של בתי כנסת. שרגנהיים הגיע למסקנה כי בתי הכנסת שנבנו לאורך השנים בגולה היו חסרי אופי יהודי מובהק, אלא העתקים חיוורים של בתי תפילה ומוסדות ציבור שהוקמו בסביבתם, ושעל תכנונם ניצחו לרוב אדריכלים שאינם יהודים שלא ניסו ליצור שפה ייחודית התואמת ליהדות.

"רק עכשיו נוצרה הזדמנות, במדינת ישראל העצמאית, בלי השפעה מבחוץ, לחפש את הצורה המבטא מבפנים ומבחוץ את התפקיד של בית כנסת בחיי העם המחודשים בארצו", כתב שרגנהיים. למרות הצהרה זו, קשה לנחש מחזית המבנה כי מדובר בבית כנסת. למעשה צבי חשב שבמקור היה זה בית קולנוע קטן או מרכז קהילתי ולא בית כנסת. הדגש שהעניקו האדריכלים לחזית היתה דווקא לזו המזרחית שפנתה בעבר לכביש מיפו לתל אביב והתנשאה לגובה של 15 מטרים. הודות לבליטה שמתחו לכל גובה החזית ובשעות החשכה האירה באופן לא ישיר, הם קיוו כי החולפים על פני השכונה והבניין ממזרח יזהו את הבניין המיוחד בשכונה כבית כנסת.

האלמנטים המופיעים בבית הכנסת ברחוב סלנט חזרו והופיעו בבתי כנסת האחרים שתכננו ארתור ובלהה שרגנהיים: חזית ראשית עם פס חלונות אופקי בחלק העליון של החזית, כשחלונות אנכיים וצרים מופיעים בקצב קבוע לאורך כל הזית. מנורה עם שמונה קנים (שדלקה כנראה בחנוכה) הותקנה מעל לפתח הכניסה כשהיא בולטת מקו הגג. מנורות כאלה בעיצובים שונים הציבו בני הזוג שרגנהיים גם בבתי הכנסת האחרים שתכננו.

פתח רחב, עמוק ומקורה מזמין את פני החולפים ברחוב אל אולם התפילה. הכניסה אל אולם התפילה היא מידית והמבקר נעמד מול הבמה וארון הקודש, כשבמרכז תקרת האולם מדגישה תקרה כפולה את הציר המקשר בין הכניסה ובין ארון הקודש. בתקרה זו פתחים אופקיים ונסתרים שנועדו לאוורור ובמיוחד להחדרת קרני שמש לא ישירות אל מרכז האולם. המשך להכפלת התקרה ניתן היה למצוא גם בכותל המזרח, כשמאחורי ארון הקודש עוצבה חזית כפולה שאפשרה החדרה של קרני שמש לא ישירות והעניקו לארון הקודש ולכל הקיר אופי מיוחד ושונה משאר קירות אולם התפילה. עם חשכה האפקט היה הפוך והבניין עצמו האיר את החוץ ואותה חזית כפולה הדגישה את הבניין כאמור למרחק. בשתי הדפנות המוארכות של האולם חוזרים ומופיעים הפתחים האנכיים והצרים שמופיעים בחזית הראשית, אלא שהפעם פתחי החלונות מופיעים בזוגות.

במת ארון הקודש הצמודה לחזית המזרחית והבמה שבמרכז האולם נבנו יחד עם הבניין. ארון הקודש המקורי היתה עבודה אותה עיצבו האדריכלים שהתמחו גם בעיצוב יודאיקה בבתי הכנסת שתכננו. הבניין נותר כשהיה למעט ארון הקודש שהוחלף. כמו כן נאטמה והושטחה החזית הכפולה בכותל המזרח והפתחים האופקיים במרכז התקרה נאטמו.

עזרת הנשים ממוקמת בקומת הגלריה ונמתחת לכל רוחב חלקו האחורי של האולם. הפרדה מוחלטת זו רחוקה מהפתרון שקבעו האדריכלים בביתה כנסת בקבוצת יבנה, שם בהתאם להלכה נקבעה עזרת הנשים כמעט ללא הפרדה לא פיסית ולא בגובה מעזרת הגברים.

.

1959: תכנית אולם התפילה (מתוך תכנית הבניין שהוגשה לעיריית תל אביב)

.

.

היות והפרשי הגובה בין החלק המערבי של המגרש לזה המזרחי מגיע ל-9 מטרים, ניתן היה ליצור מבנה של מספר קומות. מתחת לאולם התפילה הוקם אולם מרווח שנועד לקהילה המקומית או לפעילות בני נוער. הוקמו גם חדרים נוספים שניצלו את הפרשי הגובה ונועדו לקיים בהם תפילות מקבילות, לימוד או התכנסויות. משני צידי הבניין תוכננו פתחים דרכם ניתן לצאת אל חצרות צמודות שיכולות לשמש את המתפללים ושאר המשתמשים בבניין.

השימוש בבניין כבית כנסת הופך אותו למקום שרק במשך שעות בודדות הוא מנוצל. לכן, פתיחת הישיבה בבניין מנצלת אותו באופן טוב יותר. במידה והישיבה מקיימת בו לימודים ושיעורים בהם משתתף הציבור על כל גווניו, אז יש כאן גם תרומה לקהילה. אך מה ששימח אותי הוא שהבניין לא עבר שינוים משמעותיים וניתן כאן להתרשם מתכנון מקורי של בית כנסת בן קרוב ל-60 שנה.

.

.

1959: חתך המציג את אולם התפילה שבקומה העליונה, מתחתיו אולם לפעילות הנוער באזור עם חדרי לימוד וחדרים נוספים בקומה תחתונה (מתוך תכנית הבניין שהוגשה לעיריית תל אביב)

.

.

(2) האדריכלים

באמצע המאה הקודמת פעלו בני הזוג ארתור ובלהה שרגנהיים בתחום תכנון בתי הכנסת ומבני הציבור לחברה הדתית-ציונית. ארתור נולד בברלין ב-1893, שרת בצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה בחיל האוויר בתפקיד מטאורולוג. הוא למד ועבד כאדריכל בברלין ותכנן מבני תעשייה, ציבור ומגורים וכן מבנים שונים לקהילה היהודית לרבות בית כנסת. עם עליית הנאצים לשלטון וסגירת משרדו ב-1934, הוא היגר לארץ ישראל במסווה של ספורטאי שבא להשתתף במשחקי המכביה השנייה והשתקע בתל אביב. זמן קצר לאחר מכן הכיר את בלהה לבית שיינזון, ילידת 1911, ויטסבק, כיום בבלארוס. היא החלה את לימודי האדריכלות בעיר קובנו שבליטא וסיימה אותם בפריס. כמו ארתור היגרה לארץ ישראל ב-1935. אחותה היתה מרים בן פורת, שופטת בית המשפט העליון ומבקרת המדינה.

השניים נישאו ב-1937 ופתחו משרד אדריכלים משותף. בנם היחיד, אלי, נולד ב-1944 (לימים הוא יצר סרטים קצרים שבאחד מהם שיחק האדריכל גידי פובזנר). יחד תכננו השניים שכונות מגורים כשב-1955 ערכו את תכנית האב של אוניברסיטת בן גוריון. הם גם תכננו 14 מבנים בקמפוס מהם נבנו שבעה.

בין בתי הכנסת שתכננו השניים: בקמפוס אוניברסיטת בר אילן המשולב עם אודיטוריום מרכזי, בקמפוס גבעת וושינגטון, בקבוצת יבנה, במושב בצרה, בשכונות רמת יצחק ורמת חן ברמת גן ובקרית אונו.

הם האמינו כי ימשיכו ויתכננו את כל מבני הקמפוס בבר אילן, אך כשהנהלת האוניברסיטה בחרה להעניק לאדריכלים אחרים את ההזדמנות לתכנן מבנים, סרבו השניים לקבל את הדין והתפתח מאבק משפטי ארוך ומתיש. בעקבותיו החליט ארתור לפרוש ב-1962 מעבודה ובלהה המשיכה להפעיל את המשרד ארבע שנים נוספות. היא התקשתה להחזיק במשרד לבדה ולבסוף החליטה לסגור אותו ולעבור לעבודה כשכירה במע"צ. במסגרת עבודתה במע"צ פיקחה על בנייתם של בתי החולים בארץ. ב-1978 פרשה גם היא מעבודה.

ארתור נפטר ב-1981 ובלהה ב-2001.

בשנת 2010 ערכו האדריכליות רחל אברהם (אחייניתם של בני הזוג) ואראלה שרגנהיים (כלתם), עבודה מקיפה על השניים ויצירתם. העבודה נערכה במסגרת קורס בהיסטוריה של האדריכלות בארץ ישראל בהנחיית האדריכל ד"ר צבי אלחייני. הודות לכך, נשמרו חלק מהחומרים שהיו במשרד וכן נערך תיעוד ונכתבו קורותיהם.

.

בלהה וארתור שרגנהיים (אוסף המשפחה)

.

אולם התפילה אינו מרובע אלא מצולע המודגש בפתח בתקרה דרכו חדר אור טבעי אך החלונות נאטמו. גם ארון הקודש ניצב היה בחזית פתח שהחדיר אור לא ישיר אך הוא נאטם והקיר הושטח

.

פתחי חלונות אנכיים מופיעים בזוגות לאורך החזיתות המוארכות של האולם

.

ארון הקודש אינו מקורי והוא ניצב על במה חצי עגולה

.

הריצוף והבמה מקוריים

.

מבט מכיוון ארון הקודש אל האולם ואל עזרת הנשים הממוקמת בגלריה מוגבהת ממפלס האולם

.

צבי מתרשם

.

שלט הקבוע בקיר הסמוך לארון הקודש במקום בו ניצב היה מושב רב בית הכנסת יהודה שולמן

.

באולם שמתחת לבית הכנסת

.

תודה לאדריכלים אריאלה שרגנהיים, רחל אברהם וד"ר צבי אלחייני

בתים נוספים בתל אביב עליהם כתבתי לאחרונה:

.

בית הדר (קרל רובין)

רופין 40 (אריה קרפץ)

גורדון 79 (סם ברקאי)

בלפור 33 (מרדכי רוזנגרטן)

דיזנגוף 127 (מרדכי רוזנגרטן)

פיארברג 32-30 (יצחק רפופורט)

מגדל דיזנגוף סנטר (מרדכי בן חורין)

סמטת שפ"ר 10-9 (עמיר פלג ועדי גל)

בית העוגן ברחוב פינסקר 23 (פנחס היט)

בן יהודה 85 פינת גורדון 22 (שלמה גפשטיין)

בית חביב ברחוב שלמה המלך 33-31 (שלמה גפשטיין)

המרכז המסחרי החדש ברח' הגליל והשרון (שלמה גפשטיין)

בית קדם ביצחק שדה 26 פינת המסגר 44 (מקס טינטנר)

דיזנגוף 105 פינת פרישמן 39 (יהודה ורפאל מגידוביץ)

שדרות בן גוריון 39 פינת גרץ 2 (יהודה מגידוביץ)

לואי מרשל 38 (משה לופנפלד וגיורא גמרמן)

מנדלסון 4 (מרדכי זברודסקי ויצחק בונה)

נחלת בנימין 16 – בית הכדים (זאב רכטר)

אחד העם 91 – בית פריד (זאב רכטר)

הגר"א 17 – בית גרפוליט (צבי גבאי)

בית ז'בוטינסקי (מרדכי בן חורין)

ראש פינה 26 (אריה כהן)

בתי כנסת ומדרש נוספים:

.

עלי (דוד נופר)

שלוחות (יוסף שנברגר)

בקיבוץ לביא (יוסף שנברגר)

ישיבת קול תורה (יוסף שנברגר)

בקיבוץ חפץ חיים (יוסף שנברגר)

בקיבוץ בארות יצחק (יוסף שנברגר)

תומכי תמימים בכפר חב"ד (יוסף שנברגר)

בקיבוץ כפר עציון (יוסף שנברגר וטוביה קץ)

שדמות מחולה (טוביה קץ)

בית אלכסנדר ביקנעם (אהרן צורף)

בשכונת בית הכרם (מרדכי בן חורין)

לעדה העירקית בבאר שבע (נחום זולוטוב)

בשכונה ה' בבני ברק (יעקב נטל ויצחק ביגלאייזן)

בכפר הנוער אמית כפר אברהם בפתח תקוה (מוטי בן חורין)

האוניברסיטאי בקמפוס הר הצופים (רם כרמי)

בית חולים בילינסון (רם כרמי)

הראשון והיחיד בהר עיבל

שוהם (ג'ו אבקסיס)

בקריית הטכניון (אהרן קשטן)

במושב ניר עציון (חנוך אחימן)

במחנה רעים (סטיו אדריכלים)

ישיבת כנסת חזקיהו ברכסי (ישראל קומט)

הנטוש במושב שדה יעקב (ישראל קומט)

כפר הנוער ימין אורד (יהודה לנדאו)

המרכזי בהר הכרמל (ישראל קומט)

הנטוש של חסידות קאליב בבני ברק

לשעבר של חסידות קאליב בבני ברק

שער אשר בדרך קיבוץ גלויות בתל אביב

במרכז רפואי שיבא – תל השומר (משה זרחי)

אוהל נחמה בשכונת טלביה (דוד קאסוטו)

בשיכון ותיקים בבת ים (יצחק פרלשטיין)

המרכזי בשכונת הדר בחיפה (מנספלד ווינרויב)

בעיר הבה"דים (קולקר-קולקר-אפשטיין)

בכפר הנוער בן שמן (מרדכי בן חורין)

ישיבת קריית ארבע (דוד קאסוטו)

הרמב"ן ברובע היהודי (דן טנאי)

ישיבת הכותל (אליעזר פרנקל)

מושב בני דרום (אליהו משאלי)

בקיבוץ עין הנצי"ב (ג'ניה אוורבוך)

החילוני בקיבוץ בית העמק (פרדי כהנא)

היכל רוזנטל ובית כנסת עין הים (ישעיהו אילן)

האוניברסיטאי בקמפוס גבעת רם (היינץ ראו ודוד רזניק)

בניין בית המדרש החדש בישיבת כפר הרא"ה (דוד נופר)

ארבעת בתי הכנסת הספרדיים ברובע היהודי בירושלים (דן טנאי)

בית שלום בסן פרנסיסקו (סטנלי סיטוביץ)

ישיבת כפר הרא"ה (מאיר בן אורי)

הדרת קודש בחיפה (אוראל וזוהר)

זכרון משכן שילה (זלמן דויטש)

חפץ חיים בפתח תקוה

ההולנדי (אירית שור)

בית הכנסת ברודוס

בקיבוץ טירת צבי

חדיד הנטוש

בלפוריה

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • etzion.tali@gmail.com  ביום 12/05/2019 בשעה 14:32

    רחוב ישראל מסלנט ולא כפי שכתוב..

  • דרור סמט  ביום 12/05/2019 בשעה 15:03

    לקראת החגים הולכת להתיישב בבית הכנסת הזה ישיבת 'אורות שאול' של הרב יובל שרלו (הליברלי יחסית). הישיבה עוברת לשם בין השאר כיוון שהיא מעוניינת ליצור קשר עם תושבי השכונה.

    המעבר לבית הכנסת לווה בקושי כיוון שכפי שניתן לראות בתכניות הרצפה תוכננה להיות עקומה והיום זה לא עומד בתקן.
    הם מתכננים להסב את קומת המרתף של הבניין לחדר אוכל לטובת התלמידים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: