סיבוב בבית קדם ביצחק שדה 26 פינת המסגר 44

אחד הבניינים האהובים עלי בתל אביב נמצא במפגש הרחובות יצחק שדה והמסגר. שני גושי בניין מרכיבים אותו – אחד עיקרי ואופקי ופונה ליצחק שדה ושני אנכי ופונה לרחוב המסגר, היחס בין שני החלקים מוצלח לטעמי. בנוסף, עיצוב הפתחים בחזית בשילוב האלמנט שנועד לרכך את המזגנים בחזית, מעניק גם הוא סוג של חן מיוחד לבניין.

יש כאן למעשה שני בניינים על מגרשים נפרדים, שנבנו ברצף אחד בתכנון אדריכל מקס טינטנר. חלק נכבד מהשטח נטוש ומוזנח, גם בקומת הקרקע המסחרית וגם בקומות העליונות. מפתיע לגלות שבחלק משטח הבניין בוצעה חלוקה לדירות חדר שנראות מוצלחות למדי (אלא אם כן שכר הדירה מופקע).

ועל כך ברשימה זו.

.

57125793_2575221535840746_3020345118512119808_n

בקרוב

.

תכנית סביבה (מתוך תכנית ההגשה שערך האדריכל מקס טינטנר ב-1970) ובה הדגשתי את שני המבנים הצמודים הנראים כיחידה אחת והוקמו על שני מגרשים נפרדים

.

החזית המערבית של הבניין הפונה לרחוב המסגר היא חזית צרה במיוחד ובולט בה מגדל המדרגות המעוגל והאנכי

 

.

כשנחשפת החזית הצפונית הפונה לרחוב יצחק שדה מתגלה חזית מוארכת בה מודגשים הקווים האופקיים

.

האזור כולו מלא בזיהום אוויר של אינספור רכבים והבניין עצמו מעיד יותר מכל על האוויר הלא נקי בסביבה

.

משהו בבניין מזכיר את הסגנון הבינלאומי עם הפלסטיות והקווים האופקיים וגם העיטור שנועד למזגנים וצבוע בצהוב מעניק לבניין אופי אסתטי מיוחד

.

 

הבניין נראה נטוש ובאמת חלקים ממנו נטושים כבר שנים. בשתי הקומות העליונות יש דירות חדר

.

למעשה מדובר בשני בניינים שהוקמו בידי יזמים שונים אך האדריכל מקס טינטנר תכנן את שניהם כיחידה אחת. לכן יש כאן שתי כנסיות לבניין: כניסה אחת פונה לרחוב המסגר וחדר המדרגות המעוגל קשור אליה, כניסה שנייה פונה לרחוב המסגר והיא מרשימה ומרווחת יותר וניתן לראות אותה מתחת לשרוול השחור המדלדל לאורך הבניין

.

אין כאן מסתורי מזגנים אלא ההפך: המזגנים מודגשים באמצעות אלמנט דקורטיבי צבוע בצהוב

.

ורוד? אפור? לבן? באיזה צבע היתה החזית במקור?

.

קומת המסחר מאוכלסת בדלילות

.

חלק נכבד מקומת המסחר במפלס הרחוב נטושה וסגורה בלוחות פח מזוהמים

.

.

(1) הבניין

בהמשך לרשימה הקודמת שהציגה קבוצה של מבנים שמשמשים כיום תפאורה לזירת הזנות הגלויה מספר 1 בתל אביב, אני מביא כאן מבנה מאזור לא פחות עלוב ברחוב המסגר. הסביבה היתה כולה כזו של מלאכה ותעשייה זעירה וגם הבניין הזה יועד לשמש לאותם ייעודים. לכן, תוכנן שלד הבניין לשאת עומסים גדולים וגם תכנית הקומות נערכה באופן שניתן יהיה לחלק ולאחד שטחים ללא בעיה. קורות ארוכות במיוחד נמתחו לרוחב הבניין כשהעמודים נקבעו בקצוות ושולבו בחזיתות. כך למעשה ניתן להפוך קומה בודדה לשטח אחד גדול ורציף, או לחלופין לפצל לעשרות חדרים קטנים.

המבנה היה חדשני לזמנו, היות וכל שאר המבנים בסביבה היו בני קומה או שתיים ובעיקר מיושנים. הפעם היה זה בניין שמתנשא לגובה של חמש קומות עם קומת מרתף, ובחלקו המזרחי גם היה חניון תת-קרקעי המתפרס על פני שתי קומות. שוב, בשונה מהבינוי באזור שבו לא הושקע בעיצוב החזותי כל מאמץ משמעותי, כאן העניק האדריכל לבניין חזות ייחודית עם חשיבה על פרטים. הפרט העיקרי שזכה להתבלט בחזית היה התא שתוכנן להכיל את קופסת המזגן. הפתרון של מסתור מזגנים לא עלה, וגם לא מזגן מרכזי. כנראה שהיזמים והאדריכל ידעו עם איזה סוג של דיירים יהיה צריך להתמודד, לכן הם בחרו באלמנט שמאחד את חוסר הסדר הצפוי והעניקו לו מראש פתרון.

שני המגרשים הסמוכים שונים זה מזה. ככל הנראה הם נבנו יחד, או שזה המזרחי נבנה שנה אחת לפני זה המערבי. לפי תכניות הבניין השמורות בגנזך עיריית תל אביב, הבניין המזרחי תוכנן ב-1970 וזה המערבי ב-1972. בעוד המגרש המערבי צר ומפנה חזית מוארכת לרחוב יצחק שדה ורק חזית צרה לרחוב המסגר, הרי שהמגרש המזרחי הוא מגרש רחב יותר. בחזותם נראים שני המבנים כמבנה אחד רציף, אך האדריכל דאג לערוך הפרדה תפקודית. למעט קיר פנימי המפריד בין השניים, גם המרתף וגם המדרגות והמעלית הם נפרדים. לכן ישנן שתי כניסות: אחת מכיוון רחוב המסגר ושנייה מכיוון יצחק שדה.

במשך שנים שימש הבניין לייעודו המקורי, כשבבניין המערבי במפלס הרחוב שכן סניף גדול של בנק לאומי. בקומת המרתף הוכשר לבנק חדר כספות גדול. כיום במקום סניף הבנק יש אולם ריק ונטוש שמופרד מהרחוב בלוחות פח עלובים. בעשור הקודם, עם עליית הביקוש בדירות, הוסבו שתי הקומות העליונות באותו בניין למלונית – דירות חדר. עדיין מצב התחזוקה של הבניין ירוד, חלקים נכבדים הם נטושים, בעיקר בבניין המזרחי וזיהום האוויר שמקורו בצומת הסואן השחיר את חזיתות הבניין שכנראה לא חודשו מאז נצבעו לראשונה בעת ההקמה לפני קרוב ל-50 שנה.

.

(2) האדריכל

האדריכל מקס טינטנר (1984-1907) נולד, גדל וסיים את לימודי האדריכלות בעיר ברנו שבצ'כיה ובה גם עבד במקצוע. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם היתה ברנו מוקד מרכזי של אדריכלים שהצליחו בין השאר לגבש גישה אדריכלית ייחודית להם. וילה טוגנדהאט (1930) היא אחת מיצירות המופת של האדריכלות הבינלאומית אותה תכנן בברנו האדריכל לודוויג מיס ון דר רוהה. ב-2007 הוצגה בגלריה ב"בית האדריכל" תערוכה צנועה על פועלם של האדריכלים היהודים בצ'כיה בין שתי המלחמות, וזו גם היתה ככל הנראה הפעם היחידה בה זכה טינטנר להיות מוצג בתערוכת אדריכלות בישראל ולבטח בעת האחרונה.

ב-1939 פלשה גרמניה לעירו וטינטנר נאלץ להגר לארץ ישראל. תחילה התיישב בחיפה והשתלב באדריכלות המקומית ולאחר תקופה עבר לתל אביב. הוא תכנן כמה מהמבנים הבולטים של תל אביב בשנות החמישים. טינטנר תכנן את בניין שגרירות ארה"ב ברחוב הירקון ובנוסף תכנן להקים מגדל במגרש עליו ניצב "בית הפגודה" שאותו הוא ראה לנכון שיש להרוס (לבסוף הבניין עבר שימור והפך לוילה). "בית הפניקס" ברחוב הרכבת היה אחד הבניינים המוצלחים שתכנן. האדריכל ד"ר צבי אלחייני שהתגורר בסמוך מספר ש"יותר משהיה בניין יפה, זה בניין שהיה שיעור באיך בניין משרדים אמור לנגוע ברחוב. הליכה לאורך חזיתו המתעקלת היתה רגע קצר של הליכה בסיטואציה עירונית אמתית, חגיגית. אצל הצ'כים המודרניזם תמיד בכל זאת מאד מעוטר, יש להם אדריכלות יצרית ואפלה לעתים. לא מודרניזם מושלם אלא קצת שבור. זו מסורת של אדריכלות שלא מתאפקת מקישוט גם אם הבניין לגמרי מודרניסטי, כמו במקרה של הבניין ברחוב יצחק שדה שהוא יוצר כמו עיטור למזגנים. בבית הפניקס העיטור מופיע בפרזולים. יותר מזה, בעיר הלבנה והמטויחת יצר טינטנר בבית הפניקס חזית עירונית משיש שחור, ורק זה מעיד עד כמה הוא היה אמיץ ועיקש לאסתטיקה המסורתית שלו ונמנע מליישר קו עם המקובל בתל אביב". כרישי הנדל"ן לא העריכו במיוחד את "בית הפניקס" וגם לא האדריכל גידי בר אוריין שלאחר שנהרס תכנן עליו מבנה סתמי.

.

1972: חתך בבניין המערבי. הפינות הקטומות בחלק העליון של מגדל המדרגות שהיו אפנתיות באותה עת, לא בוצעו כפי שהן מופיעות בשרטוט (מתוך תכנית הגשה שערך מקס טינטנר)

.

1972: רישום על גבי תכנית ההגשה שערך מקס טינטנר המציע חלוקה של קומה טיפוסית בבניין. הודות לשלד הבניין המורכב מעמודים בקצוות, משוחררת הקומה כולה וניתן לחלק אותה באופן גמיש על פי הצורך

.

2016: תכנית קומה ובה חלוקה לדירות חדר שערך אדריכל יבגני בריק (מתוך בקשה להיתר לשימוש חורג – מתעשייה ומלאכה למלונאות)

.

הכניסה מרחוב המסגר צרה במיוחד וגם מזוהמת

.

בקומה הראשונה משרדי עמותת לתת

.

שתי הקומות העליונות של הבניין יש מחולקות לדירות חדר

.

באופן פשוט וזול עוצב המסדרון כמקום יחסית נעים: תאורה טובה, צבעוניות שמחה כשכל דלת צבועה בצבע שונה והריצוף בהתאם

.

על הדלתות אין שמות אלא רק מספרים

.

פנטזיה

.

בזבוז: הגג של הבניין לא מנוצל

.

גג ענק

.

הקזינו בשונצינו ושכונת מונטיפיורי

.

הצומת היפיפייה של המסגר ויצחק שדה מכיוון הגג. ממול ניצב מגדל נצבא

.

את מגדל נצבא תכנן האדריכל דן איתן שהשתתף גם בתכנון מוזיאון תל אביב ובניין מקסיקו באוניברסיטת תל אביב והשנה זכה בפרס ישראל

.

בפרובינציה יש דוברי אנגלית

.

בחלק האחר של הצומת בונים אוסף של מגדלים שסביר להניח יסתמו סופית את האזור

.

הכניסה מרחוב יצחק שדה לחלק המזרחי של הבניין היא הרבה יותר מרשימה מהכניסה מרחוב המסגר. היא מרווחת יותר, יש כניסת אור טבעי מהתקרה וחדר המדרגות מאוורר ומואר היטב באמצעות חלונות רחבים

.

גם כאן אולי יש דירות

.

החלק הזה של הבניין נטוש כמעט לגמרי.

.

כאן למשל היתה פעם הוצאת אור-עם. היא עברה לאזור התעשייה של חולון

.

כבר לא פתוח

.

אולמות גדולים וריקים

בתים נוספים בתל אביב עליהם כתבתי לאחרונה:

.

בית הדר (קרל רובין)

רופין 40 (אריה קרפץ)

גורדון 79 (סם ברקאי)

בלפור 33 (מרדכי רוזנגרטן)

דיזנגוף 127 (מרדכי רוזנגרטן)

פיארברג 32-30 (יצחק רפופורט)

מגדל דיזנגוף סנטר (מרדכי בן חורין)

סמטת שפ"ר 10-9 (עמיר פלג ועדי גל)

בית העוגן ברחוב פינסקר 23 (פנחס היט)

בן יהודה 85 פינת גורדון 22 (שלמה גפשטיין)

בית חביב ברחוב שלמה המלך 33-31 (שלמה גפשטיין)

המרכז המסחרי החדש ברח' הגליל והשרון (שלמה גפשטיין)

דיזנגוף 105 פינת פרישמן 39 (יהודה ורפאל מגידוביץ)

שדרות בן גוריון 39 פינת גרץ 2 (יהודה מגידוביץ)

לואי מרשל 38 (משה לופנפלד וגיורא גמרמן)

מנדלסון 4 (מרדכי זברודסקי ויצחק בונה)

נחלת בנימין 16 – בית הכדים (זאב רכטר)

אחד העם 91 – בית פריד (זאב רכטר)

הגר"א 17 – בית גרפוליט (צבי גבאי)

בית ז'בוטינסקי (מרדכי בן חורין)

ראש פינה 26 (אריה כהן)

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: