סיבוב על סדרת בולי אדריכלות בישראל

"הוצאה של סדרת בולים חדשה על נושא האדריכלות בישראל היא אירוע מעניין הן מבחינה בולאית והן מבחינת ההיסטוריה של היישוב בארץ", כתב האדריכל אליעזר פרנקל בפתח דפדפת שליוותה את סדרת בולי "אדריכלות בישראל" שהוציא "השירות הבולאי" באוגוסט 1974. היתה זו סדרה ראשונה שהוקדשה לאדריכלות בישראל. היא לא התיימרה להציג סקירה תמציתית של האדריכלות בישראל אלא מבנים נבחרים, כאלה בולטים וחדשניים לזמנם. כל אחד מששת הבולים בסדרה הורכב מתצלום מעובד של המבנה ובשובל של הבול הופיע חתך. שמות האדריכלים לא צוינו בבול.

בולים אלה שהונפקו בערכים שונים בין 25 אגורות ל-1.70 ל"י ועוצבו בידי אוסוולד אדלר, הם לדעתי מהיפים שהוציא "השירות הבולאי". ב"ארכיון אדריכלות ישראל" שבמגדל שלום אפשר למצוא את הבולים כולם, כולל השובלים והמעטפות שיצאו ביום ההופעה. בתור אספן בולים לשעבר כשנתקלתי בהם, אז היה ברור לי ששווה להתעכב עליהם.

ועל כך ברשימה זו.

.

בול

.

.

אדריכלות חזרה ותפסה מקום משמעותי בבולים שיצאו לאורך השנים. כיום הבולים כבר איבדו את המעמד לו זכו, ברגע שהדואר הדיגיטלי הופיע וייתר את הצורך בהם. האדריכלות בישראל הופיעה במגוון רחב של בולים, ובאמצע שנות ה-70 הקדיש לה השירות הבולאי שתי סדרות ובהמשך בשנות ה-90 חזר והוציא סדרה נוספת ובעיצוב שונה.

מעצב סדרת הבולים אוסוולד אדלר היה מעצב גראפי שהתמחה בין השאר בעיצוב בולים. יליד הונגריה 1912 היגר בגיל צעיר לרומניה ושם למד ועבד כמעצב גראפי. בגיל מאוחר יחסית בהיותו בן 48 היגר לישראל ב-1960, התיישב תחילה בחולון ולאחר מכן בתל אביב. הוא עסק בעיצוב גראפי עם התמחות בעיצוב בולים ומדליות לישראל ולמדינות אחרות בעולם ובמקביל צייר והציג תערוכות מעבודותיו. האדריכלות היתה קרובה ללבו וגם בעבודות אחרות שיצר אדלר לאורך השנים הוא שילב מבנים, כשלרוב דאג להעצים את המבנים ולהציג אותם באופן מחמיא.

.

בית הבראה מבטחים (כיום מלון אלמא) בזכרון יעקב – רכטר, זרחי, פרי אדריכלים

.

.

המבנים המופיעים בסדרת הבולים תופסים את כל שטח הבול, כשהרקע נקי ממבנים או עצים, ורק היכן שיש הכרח אז הסביבה מופיעה (כמו למשל במוזיאון יד מרדכי שם מופיעה מסלעה בחלק הימני). בדומה לצילום שהיה אופייני לתקופה ובוצע בסרטי בגווני אפור, גם בבולים נשמר מונוכרומטיות, כשכל בול גוון שונה, למשל כחול, אדום או חום.

לסדרה נבחרו 6 מבנים: (1) בית ספר עמל ע"ש ליידי דיוויס בתל אביב בתכנונו של האדריכל רם כרמי – זוכה פרס ראשון בתחרות אדריכלים ב-1966, (2) הספרייה המרכזית ע"ש אליאס סוראסקי באוניברסיטת תל אביב בתכנון האדריכלים שולמית נדלר, מיכאל נדלר ושמואל ביקסון – זוכה פרס רוקח לאדריכלות מבנים לשנת 1970, (3) בית הכנסת האוניברסיטאי בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית בירושלים בתכנון האדריכלים היינץ ראו ודוד רזניק – זוכה פרס רכטר לשנת 1965, (4) בניין עיריית בת ים בתכנון האדריכלים אלפרד נוימן, צבי הקר ואלדר שרון – זוכה פרס ראשון בתחרות אדריכלים, (5) בית הבראה מבטחים (כיום מלון אלמא) בזכרון יעקב – רכטר, זרחי, פרי אדריכלים – עליו זכה רכטר בפרס ישראל לשנת 1973 (6) ומוזיאון יד מרדכי משואה לתקומה בקיבוץ יד מרדכי – אדריכלים אריה שרון ואלדר שרון.

בדברי ההסבר לסדרה, ציין פרנקל כי המבנים נבחרו מתוך אלה שנבנו לאחר קום המדינה. חלקם תוכננו בידי אדריכלים ותיקים כמו אריה שרון והיינץ ראו, וחלקם בידי אדריכלים צעירים שסיימו זמן קצר קודם לכן את לימודיהם כמו אלדר שרון וצבי הקר. פרנקל ציין לצד כל בניין בקצרה את איכויותיו. כך למשל בבית הכנסת האוניברסיטאי ציין כי "האדריכל היינץ ראו ז"ל היה מהבולטים באדריכלי ישראל והצטיין בבהירות, ליטוש ושורשיות מקצועית, שהן גם התכונות הבולטות המציינות בניין זה". על בניין עיריית בת ים כתב: "על אף שבניין העירייה הוא חלק ממערכת כוללת של ככרות, אקסדרות, בנייני ציבור וגינות שביצועם טרם הושלם ניתן לחוש בשלמות הרעיונית אליה שאפו המתכננים". על בית ההבראה בזכרון יעקב כתב פרנקל: "אף במסגרת קטנה של בול נראית בברור התנועה הקצבית הקולחת של מבנה המתרפק על שפול הכרמל – דוגמא מצוינת לשילוב הבנין בנוף".

.

בית ספר ליידי דיוויס בתל אביב – אדריכל רם כרמי ושות'

.

.

"סדרת האדריכלות היתה אתגר רציני שהועמד בפני השירות הבולאי", כתב העיתונאי והבולאי אריה לינדנבאום ברשימה שפורסמה בעיתון "דבר" וליוותה את הוצאת הסדרה. הוא מציין כי השירות הבולאי פנה לציבור שיציע מבנים שיופיעו בסדרה. האדריכל יעקב רודיטי בשם "חוג הארכיטקטים בישראל" (כנראה שהכוונה לאגודה המקצועית) המליץ על שמונה מבנים. חלקם התקבלו – בית הבראה מבטחים, בית הכנסת האוניברסיטאי, מוזיאון יד מרדכי ובניין עיריית בת ים. חלקם נדחו והוחלפו באחרים – המוזיאון העירוני ברמת גן, בית אל על בתל אביב.

בשירות הבולאי המשיכו להתלבט. תחילה הוא קבע תנאי סף למבנים שיהיו כאלה שבגינם זכו בפרס ישראל. כנראה שלא אותרו מספיק מבנים כאלה ובשירות הבולאי המשיכו להתייעץ ולגבש את רשימת הבניינים שייבחרו להופיע בסדרה. "בהתייעצות עם כמה פרופסורים מן הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון בחיפה, סוכם, שלסדרת בולים בנושא זה ניתן לבחור בשתי תקופות: התקופה שלפני קום המדינה ובמסגרת זו הוצעו בית ויצמן ברחובות בתכנון האדריכל אריך מנדלסון, בניין המוסדות הלאומיים בירושלים בתכנון האדריכל יוחנן רטנר, חדר האוכל בתל יוסף בתכנון האדריכל לאופולד קרקאור, בית הספר בדגניה בתכנון האדריכל ריכרד קאופמן ובנייני מגורים ראשונים בתל אביב – בית אנגל בתכנון האדריכל זאב רכטר ובניין נוסף בתכנון דב כרמי. לתקופה השניה סווגו בניינים שנבנו אחרי קום המדינה, כמו מוזיאון ישראל (אלפרד מנספלד ודורה גד), בית אל על (דב כרמי, צבי מלצר ורם כרמי), מוזיאון תל אביב (דן איתן ויצחק ישר) ובית הכנסת של האוניברסיטה בירושלים".

שמעון פרס ששימש אז בתפקיד שר התקשורת התערב וקבע, לדברי לינדנבאום, כי הבניינים שיופיעו יהיו כאלה שנבנו לאחר קום המדינה. הוא זה שהמליץ להציג את בית ספר "עמל" ע"ש ליידי דיוויס. הוא גם הציע את בנייני בזק בירושלים. היה גם ניסיון לשלב את בית אמריקה בתל אביב ובניין מגורים בבאר שבע. פרס להתערב בשנית והסיר מבנים המתנשאים לגובה (כמו בית אמריקה ובית אל על) והרשימה נסגרה עם הבחירה כפי שמוכרת לנו.

בעקבות פרסום הסדרה קמו אדריכלים שטענו כי הבחירה במבנים אלה לא היתה נכונה. באופן חריג פרסם השירות הבולאי תגובה וטען כי "אין בהוצאת הסדרה כדי להוות מעין פסק דין הקובע שדווקא המבנים שהופיעו על הבולים ולא אחרים משקפים את הטוב והיפה ביותר. פסק דינם של בניינים נקבע על ידי ציבור המשתמשים בהם, על ידי אנשי המקצוע הקשורים בעולם האדריכלות והאמנות ועל ידי ההיסטוריה". הסבר לבחירה במבנים אלה ציינו בהמשך הדברים נבעה מהרצון להציג מדגם מגוון של בית כנסת, בית ספר, בית הבראה, מוזיאון, ספרייה ועירייה.

.

הספרייה המרכזית ע"ש אליאס סוראסקי באוניברסיטת תל אביב – אדריכלים שולמית נדלר, מיכאל נדלר ושמואל ביקסון

.

מעטפת יום ההופעה

.

אדריכלות בישראל בפונט מיוחד שהומצא במיוחד לצורך המעטפה ובהשראת שרטוט אדריכלי

.

כרמי ורכטר על מעטפה אחת

.

מוזיאון יד מרדכי משואה לתקומה בקיבוץ יד מרדכי – אדריכלים אריה שרון ואלדר שרון

.

מעטפת יום ההופעה

.

מימין בית הכנסת האוניברסיטאי בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית – אדריכלים היינץ ראו ודוד רזניק. משמאל בניין עיריית בת ים – אדריכלים אלפרד נוימן, צבי הקר ואלדר שרון

.

דפדפת הסברים

.

דפדפת הסבר לסדרה הראשונה שיצאה בשנים 1975-1974

★

הבולים, המעטפות והדפדפת צולמו בארכיון אדריכלות ישראל במגדל שלום

★

שיר לסיום:

.

★