סיבוב במשכן אהוד בהתנחלות איתמר

לפני 7 שנים התכוננתי לפרסם מאמר על בניין ישיבה חדש שהקימו בהתנחלות איתמר. את הפרויקט תכנן משרד "גליל אדריכלים" השוכן בנצרת עילית ושותפים בו האדריכלים שמואל עופר ויעקב קליין. הבניין שנקרא "משכן אהוד" קרוי כך על שמו של רב בישיבה – אהוד פוגל שנרצח עם אשתו ושלושת ילדיהם בביתם ששכן לא הרחק מהאתר בו הוקם הבניין.

לצורך הכתבה ראיינתי את האדריכל שמואל עופר ואפילו צלם מקצועי ומוערך, אדוארד קפרוב, נשלח לצלם מטעם מערכת אתר Xnet. הכתבה לא נכתבה ולכן גם לא פורסמה ומאותו ביקור פרסמתי רשימה על בריכת שכשוך. כעת, בעת ניקיונות לקראת פסח מצאתי את התמונות שצלמתי ב-2012 באירוע חנוכת הבניין בו הייתי. חזרתי לאותן תמונות ושוחחתי עם האדריכל שעדכן אותי בהתפתחויות שהיו מאז.

ועל כך ברשימה זו.

.

שם

.

מפת התמצאות: איתמר

.

משהו מהלוגו של עיריית תל אביב

.

כביש בתוך היישוב. מומלץ לראות להיכן זורמים המסים

.

זו לא אוטוסטרדה חדשה אלא כביש פנימי בתוך איתמר. היחס אל הנוף מרמז על רוח המקום.

.

למכירה

.

בית כנסת (בינתיים מאז צולמה התמונה בנייתו הושלמה והוא כבר פעיל)

.

שלט בכניסה לאתר הישיבה הגבוהה

.

משכן אהוד

.

.

במשך קרוב לעשרים שנים שכנה הישיבה הגבוהה באיתמר במבנים ארעיים. בתחילת העשור הנוכחי פנתה הישיבה לאדריכל שמואל עופר, שהבן שלו למד באותה עת בישיבה, שיערוך תכנית רעיונית לבנייני ישיבה קבועים. המגרש שהוקצה לרשות הישיבה התאפיין בשיפוע חד יחסית, לכן הציע האדריכל לתכנן מבנה מדורג שילווה את הטופוגרפיה הטבעית. אנשי הישיבה התקשו לקבל את הרעיון ובקשו מבנה שמתפרס על פני קומה אחת בלבד. כתוצאה מההחלטה נדרש היה לחצוב במדרון משטח רחב.

לדברי האדריכל התכניות שאותן ערך בשלב זה בהתנדבות כונסו בחוברת לצורך גיוס תרומות, אך לא נראה היה כי הפרויקט אכן יתממש. לדבריו, הוא התרשם כי ראש הישיבה, הרב אבי רונצקי, העדיף לשמור על האווירה הקיימת בישיבה ולהמשיך לפעול במבנים הזמניים.

אלא שהאירועים שפקדו את הישיבה הביאו לשינוי כיוון. במרץ 2011 חמישה מבני משפחה שהתגוררו באיתמר נרצחו בידי שני אחים מהיישוב הסמוך. ראש המשפחה, הרב אהוד פוגל, לימד בישיבה הגבוהה ובעקבות זאת הוחלט כי מימוש בניין של קבע לישיבה הוא מענה הולם. האדריכל נדרש להמציא תכניות מפורטות במהירות האפשרית כדי להתחיל בבניית הפרויקט מיד. 30 ימים בלבד לאחר הרצח נערך טקס הנחת אבן פינה לבניין הישיבה. כמעט במקביל תפסו כוחות הביטחון את שני האחים. הם נחקרו, נשפטו, הורשעו ונגזרו עליהם עונשי מאסר של 130 ו-132 שנים. 

לצורך עמידה בלוחות הזמנים והיות ובאיתמר נשמר העיקרון כי כל בנייה בתחום היישוב תבוצע בידי בנאים יהודים בלבד, הוחלט כי חלק מהבניין יורכב מאלמנטים מתועשים שהובאו מוכנים לאתר. שנה לאחר האירוע, בפברואר 2012, נחנך בניין בית המדרש שהפך למבנה הציבור הגדול והמרשים שנבנה עד אז ביישוב.

.

.

.

הבניין המתפרס על פני כאלף מ"ר שטח בנוי, מורכב משלושה אגפים: אגף מרכזי אולם גדול שנועד לשמש בית מדרש ויכול לשמש גם כבית כנסת לכ-300 משתמשים. באגף נוסף וצנוע יותר ממוקמים חדרי כיתות ללימוד בקבוצות קטנות יותר. בין שני האגפים מצויה מבואה עם חדרי שירותים וחצר פנימית המשמשת לסוכה במועד המתאים. לדברי האדריכל תוכנן הבניין באופן שניתן יהיה להרחיב אותו ולהוסיף לו כיתות ואגף משרדים.

"יש לבניין אופי של אוהל, מה שנקרא 'אוהלה של תורה', שמקנה לו שקט למרות הגודל. הוא נראה כמו משתלב על הקרקע ולא צורם", מסביר האדריכל שמואל עופר את עקרונות העיצוב של הבניין. "עיקרון נוסף היה הכיווניות. כמו כל בית כנסת הוא מכוון כמובן לירושלים, אבל בנוסף יש פה שתי מגמות הפוכות: האלכסון במרכז יורד כלפי מטה ולעומת זאת שתי הכנפיים בצדדים מתרוממות כלפי מעלה. הניגודיות הזאת מרמזת על לומד התורה שמצד אחד הוא מתכנס פנימה ומתרכז ומצד שני הוא צריך לחשוב ולרחף כדי למצוא פתרונות לסוגיות חדשות שהוא לומד ושתי התנועות האלה מורגשות בתוך הבניין".

.

הדמיה (באדיבות אדריכל שמואל עופר)

.

.

את ארון הקודש עיצב אסף קדרון שמתגורר באיתמר והיה גם האדם האחרון שראה את אהוד פוגל, שכנו, דקות ספורות לפני שנרצח בערב שבת. להקמת הארון, אסף קדרון אבנים מהסביבה ובראיון שהעניק לעיתונאי חגי הוברמן סיפר: "ארון הקודש בנוי מאבני המקום שספגו את ההיסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל. האבנים הללו מדברות בעד עצמן והן משדרות חיבור לקרקע, לשורשיות העמוקה, לתנ"ך ולהמשכיות". עוד באותו ראיון גילה קדרון, כי את הבסיס להכנת הטיט לחיבור האבנים, לקח מאדמת הגינה מחצר ביתם של משפחת פוגל. ספר התורה שמונח בארון הקודש, נתרם על ידי תורם אלמוני. את האות הראשונה בספר כתבו ביום ה-30 ואת האות האחרונה כתבו ביום השנה ובעת חנוכת בית המדרש.

בעקבות הפרויקט תכנן עופר עבודות נוספות: לישיבה הגבוהה תכנן גם את מבנה המעונות. מבנה זה נבנה בראש המדרגות שנחצבו בגבעה ומקושר אל בית המדרש בשביל. וכל אותן מדרגות שנחצבו ונראו היו חשופות בעבר, מכוסות כיום בצמחייה. בנוסף, תכנן את הישיבה התיכונית באיתמר "חיצים" הכוללת בית ספר, בית מדרש, חדר אוכל ומעונות שחלקים ממנה מצויים בבנייה.

עופר סיים את לימודיו בטכניון ב-1985 ויצא מיד לדרך עצמאית. שנתיים לאחר מכן הוא הקים שותפות עם האדריכל יעקב קליין ומאז פועל משרדם הנקרא "גליל אדריכלים" מנצרת עילית. הם מתמחים בעריכת תב"עות, מבני מגורים, מבני ציבור וגם מתחמי שווקים (כאלה הקימו בנצרת עילית, עפולה ובמגדל העמק). "משכן אהוד" באיתמר הוא בית המדרש הראשון שתכננו.

.

לצורך בניית הישיבה נגסו במדרון הטבעי. כיום הוא מכוסה בצמחייה ובראשו נבנה מבנה המעונות של תלמידי הישיבה.

.

אולי כדי לא להגיע למצב שיאלצו לעקור נטוע אז פשוט לא נטעו.

.

משולש מייצג עוצמה והמלבן יציבות אבל השניים לא מתחברים והעוצמה לא מתבססת על יציבות

.

בעבודה

.

 

עדיין בבנייה

.

מבט ממערב

.

האבן מסנוורת

.

שקי חול על הגג. משמאל הכניסה

.

כניסה

.

לא דגלי ישראל

.

מימין הכניסה לאגף בית המדרש ומשמאל הכניסה לאגף הכיתות

.

האולם המרכזי ובקצהו הדרומי ניצב ארון הקודש

.

ארון הקודש

.

שלט הנצחה בצמוד לארון

.

פרוכת

.

100% עבודה מקומית: גם האבנים נאספו בסביבה

.

מבט מכיוון במת ארון הקודש לכיוון הכניסה

.

חלון אחורי

בתי כנסת ומדרש נוספים:

.

עלי (דוד נופר)

שלוחות (יוסף שנברגר)

בקיבוץ לביא (יוסף שנברגר)

ישיבת קול תורה (יוסף שנברגר)

בקיבוץ חפץ חיים (יוסף שנברגר)

בקיבוץ בארות יצחק (יוסף שנברגר)

תומכי תמימים בכפר חב"ד (יוסף שנברגר)

בקיבוץ כפר עציון (יוסף שנברגר וטוביה קץ)

שדמות מחולה (טוביה קץ)

בית אלכסנדר ביקנעם (אהרן צורף)

בשכונת בית הכרם (מרדכי בן חורין)

לעדה העירקית בבאר שבע (נחום זולוטוב)

בשכונה ה' בבני ברק (יעקב נטל ויצחק ביגלאייזן)

בכפר הנוער אמית כפר אברהם בפתח תקוה (מוטי בן חורין)

האוניברסיטאי בקמפוס הר הצופים (רם כרמי)

בית חולים בילינסון (רם כרמי)

הראשון והיחיד בהר עיבל

שוהם (ג'ו אבקסיס)

בקריית הטכניון (אהרן קשטן)

במושב ניר עציון (חנוך אחימן)

במחנה רעים (סטיו אדריכלים)

ישיבת כנסת חזקיהו ברכסי (ישראל קומט)

הנטוש במושב שדה יעקב (ישראל קומט)

כפר הנוער ימין אורד (יהודה לנדאו)

המרכזי בהר הכרמל (ישראל קומט)

הנטוש של חסידות קאליב בבני ברק

לשעבר של חסידות קאליב בבני ברק

שער אשר בדרך קיבוץ גלויות בתל אביב

במרכז רפואי שיבא – תל השומר (משה זרחי)

אוהל נחמה בשכונת טלביה (דוד קאסוטו)

בשיכון ותיקים בבת ים (יצחק פרלשטיין)

המרכזי בשכונת הדר בחיפה (מנספלד ווינרויב)

בעיר הבה"דים (קולקר-קולקר-אפשטיין)

בכפר הנוער בן שמן (מרדכי בן חורין)

ישיבת קריית ארבע (דוד קאסוטו)

הרמב"ן ברובע היהודי (דן טנאי)

ישיבת הכותל (אליעזר פרנקל)

מושב בני דרום (אליהו משאלי)

בקיבוץ עין הנצי"ב (ג'ניה אוורבוך)

החילוני בקיבוץ בית העמק (פרדי כהנא)

היכל רוזנטל ובית כנסת עין הים (ישעיהו אילן)

האוניברסיטאי בקמפוס גבעת רם (היינץ ראו ודוד רזניק)

בניין בית המדרש החדש בישיבת כפר הרא"ה (דוד נופר)

ארבעת בתי הכנסת הספרדיים ברובע היהודי בירושלים (דן טנאי)

בית שלום בסן פרנסיסקו (סטנלי סיטוביץ)

ישיבת כפר הרא"ה (מאיר בן אורי)

הדרת קודש בחיפה (אוראל וזוהר)

זכרון משכן שילה (זלמן דויטש)

חפץ חיים בפתח תקוה

ההולנדי (אירית שור)

בית הכנסת ברודוס

בקיבוץ טירת צבי

חדיד הנטוש

בלפוריה

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: