סיבוב אחד עשר על תמונות אדריכלים

במהלך השנים יצא לי להיפגש ולשוחח עם לא מעט אדריכלים. צברתי תמונות שלהם ולפני שנה וחצי התחלתי להציג כאן סדרת רשימות עם אותן תמונות. ברשימה זו מופיעים 22 אדריכלים, אגרונומית, צלם וגם היסטוריונית של אדריכלות שצלמתי.

זו הרשימה האחד עשר (1234567, 8, 9, 10) שנפתחת עם האדריכל מנחם כהן שצלמתי במשרדו שבינתיים נסגר. הרשימה מסתיימת באדריכלית עדה כרמי-מלמד במשרדה שפעיל ומשגשג.

ועל כך ברשימה זו.

.

רק לא ביבי

.

במהלך העבודה על הספר "האדריכל שתכנן את בניין העירייה", מצאתי שחסרות לי סקיצות שמתארות את עקרונות התכנון שהשתמש בהן מנחם כהן בתכנון. לכן, החלטתי לבקש ממנו שיחזור לאחוז ברפידוגרף ויכין את הסקיצות לספר. כהן ניגש לשולחן, הזיז הצידה בעדינות את התמונות הנפלאות של בניין העירייה והחל במלאכה. לשמחתי כל המהדורה הראשונה של הספר שיצא לאור ב-2014 אזלה מן החנויות. כעת מודפסת מהדורה שניה

.

הצלם רוברט דאוסון זכה במלגה מכובדת שאפשרה לו להסתובב כאן חודשיים ולבקר בספריות וגם לצלם אותן. יומיים אחרי שנחת בארץ הקודש הוא העביר הרצאה לקהל באגף המחודש בספריית בית אריאלה. צלמית אותו אחרי ההרצאה ואחרי שראיינתי אותו לצורך מאמר. לארץ הוא הגיע בלי ציוד הצילום שלו, שנגנב כולו ממכוניתו בזמן נסיעה כשזחל בפקק בסיציליה. בחור צעיר פתח את הדלת האחורית, שלף את התיקים עם הציוד ונמלט. אל תדאגו – הציוד היה מבוטח והוא קיבל תוך שבועיים את כולו חזרה וחדש.

.

האדריכל דניאל שטרסבורגר זכה השנה בכמה פרסים: פרס רכטר לאדריכל צעיר ופרס ראשון עם האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין ועמית שלוש בתחרות לתכנון כיכר ספרא בירושלים. כאן הוא מצולם בדירתו ברחוב שקט סמוך לשדרות רוטשילד. נפגשנו לצורך כתבה לכבוד כל הזכיות שלו בתחרויות ובכלל בגלל דרכו המקצועית. הוא היה קצת נקניק, ולמרות ניסיונות חוזרים ונשנים מצידי לא הצלחתי להוציא ממנו אמירה בנושאים של תרבות או חברה ובטח שלא פוליטיקה. לפני שקפצתי לבקר אותו, עצרתי בבניין שתכנן האדריכל יצחק רפופורט השוכן מול ביתו ועליו כתבתי כאן רשימה

.

ד"ר עדה ויטורינה-סגרה היא אגרונומית בהכשרתה אך לפני כמה שנים ערכה עבור אגף השימור של עיריית תל אביב מחקר החושף את מורכבותם וערכיהן של הגינות במבואות בתי המגורים בעיר משנות ה-30 וה-40 והפכה למומחית שימור בתחום הגינות. בהזמנת ארגון איקומוס היא הדריכה סיור בו חשפה את ממצאיה. כאן היא מצביעה על עצי הפיקוס שבכניסה לאחד הבתים בשדרות ח"ן. לדבריה הפיקוסים נשתלו כבר בשנות ה-30 משני צידי הכניסה לבית במטרה ליצור שער וגדר חיה. הדיירים דאגו לקצץ את הפיקוסים וכך לשלוט בעץ וההתפתחות שלו הוגבלה. הוא לא צמח למעלה ולא שלח שורשים לכל הכיוונים. אלא שברגע שהפסיקו לקצוץ אז הפיקוס הוא הפך לעץ ענק ושורשיו העצומים הרימו את כל המרצפות במבואה לבניין ובמדרכה ברחוב, הם חדרו לתשתיות ומי יודע לאן עוד.

.

עוד באותו סיור מרתק השתתפה גם האדריכלית רינת מילוא מאגף השימור בעיריית תל אביב. מילוא ליוותה מצד העירייה את פרויקט השימור של "בית אנגל" – הבית הראשון על עמודים שנבנה בתל אביב בתכנונו של האדריכל זאב רכטר. בשנותיו הראשונות גרו בבניין דמויות כמו רכטר עצמו ומשפחת דה-שליט וגם האחים שמיר החזיקו כאן סטודיו ובו עיצבו בין השאר את סמל מדינת ישראל. לאחר מכן הוזנח הבניין וגרו בו משחות בדמי מפתח, וכעת בעקבות יוזמה של קבוצת רכישה הוא נבנה בחלקו מחדש, הורחב באופן נסתר מהעין ועבר כאמור שימור. כאן מילוא עומדת בחצר הבית ומסבירה על השימור עם דגש על פיתוח הגינה הגדולה של הבניין, שמתחת לחלק משטחה מצוי חניון תת-קרקעי אוטומטי

.

האדריכל רני זיס הגיע להגשות סוף סמסטר בבית הספר לאדריכלות שבאוניברסיטת תל אביב, וכנהוג הביע את דעתו על מה שראה. כתבתי רק פעם אחת על עבודה בה היה שותף לתכנון – מלון אלמא בזכרון יעקב (לשעבר "בית הארחה מבטחים").

.

האדריכלים טלי חתוקה שלי כהן ויוברט לו יון רגע לפני אירוע פתיחת התערוכה "המפעל" בגלריה בבית האדריכל ב-2011. חתוקה אצרה את התערוכה שלמעשה היתה רקע לפרסום הספר "המפעל" על מפעל ארגמן ביבנה שתכנן האדריכל רם כרמי. כהן היתה מנהלת הגלריה ולו יון היה המנטור. בתמונה רואים את כהן אומרת משהו לחתוקה, בזמן שלו יון עומד בצד ומעיין בספר "המפעל".

.

את האדריכלים זוהר אייזנברג ועומרי שפסר פגשתי באירוע שנערך בעיריית ירושלים לתחרות לתכנון חידוש כיכר ספרא. תפקידי באירוע היה להנחות את הטקס וגם את השיחה שנערכה אחריו. את הצעתם הגישו אייזנברג ושפסר במשותף עם שני אדריכלים נוספים והם זכו במקום השני. הקבוצה כולה הורכבה מבוגרים טריים של המחלקה לאדריכלות בבצלאל שם הם סיימו שנה שעברה. במסגרת התחרות הם הצליחו לגבור על הצעות שהגישו כמה מהמרצים שלהם במחלקה.

.

באותו אירוע השתתף גם האדריכל אסף לרמן שהצעתו עלתה לשלב השני בתחרות. הצעתו התייחדה בכך שהוא בחר שלא לגעת בגן דניאל – הגן היחיד שקיים בדופן של רחוב יפו (עלוב או לא, לגן יש פוטנציאל שמחכה להזדמנות להתחדש). כמו בהצעתו לחידוש כיכר אתרים, גם כאן הציג לרמן גישה המתבססת על התפיסה שמרחב ציבורי פתוח חייב להישאר ולהישמר. לעומתו, ההצעות האחרות צמצמו את שטחו, תחמו או סגרו אותו בבניין חדש. לרמן סיפר לי שאותו דניאל אוסטר ששימש בתפקיד ראש עיריית ירושלים ושעל שמו נקרא הגן, הוא קרוב משפחתו של הסופר פול אוסטר.

.

בתערוכה אחרת, שהתקיימה בגלריה הקיבוץ, הגיעו לביקור שניים מהאדריכלים הבכירים שפעלו בתנועה הקיבוצית – פרדי כהנא וויטוריו קורינלדי. שניהם מככבים פה בבלוג בעיקר עם חדרי האוכל והמועדונים לחבר שתכננו לאורך השנים בקיבוצים. פרדי פרסם בתחילת העשור את הספר "לא עיר לא כפר" המציג את מפעל הבנייה בקיבוצים מנקודת מבטו המקצועית. פרדי עדיין גר בקיבוץ בית העמק. ויטוריו עזב את ברור חיל לאחר ההפרטה ועבר לגור בדירה בתל אביב.

.

ד"ר אינס זונדר מגיעה לכאן מגרמניה מעת לעת ומקפידה לפרסם מאמרים על אדריכלות מודרנית, בעיקר בתל אביב. לאחרונה פרסמה מאמר קטן וחמוד בספרון שמלווה תערוכה במרכז באוהאוס ברחוב דיזנגוף המוקדשת לעבודתם של שני אדריכלים גרמנים שהיגרו לארץ ישראל בעקבות עליית הנאצים לשלטון. הכוח המניע לתערוכה היה המוזיאון בעיר אסן שבצפון-מערב גרמניה, שבקשו ממרכז באוהאוס ליצור תערוכה על אדריכל שנולד ופעל באסן והיגר לפלשתינה. הם איתרו את האדריכל יוזף רינגס שכמעט אף אחד לא שמע עליו כאן, וכדי למשוך קהל אז הוסיפו את האדריכל המפורסם אריך מנדלסון שבנה קצת באסן ובעת שהותו בארץ תכנן ובנה בין השאר את וילה וייצמן ברחובות, בית חולים הדסה הר הצופים ובית חולים רמב"ם. בשונה ממנדלסון, יוזף רינגס לא היה יהודי (רק נשוי ליהודיה, שבכלל נשארה מאחור בגרמניה) והוא תכנן פה שכונות מגורים כמו למשל שתי השכונות הראשונות של חולון ואת קרית עמל וגם שכונות רבות שרובן לא יצאו לפועל. בנו של רינגס מסר את רוב ארכיונו של אביו לטכניון בסוף שנות ה-80 אבל שם הוא הלך לאיבוד. החומרים בתערוכה לוקטו מארכיון בציריך שם שרדו חלק מהחומרים, בעיקר תכניות לפרויקטים שלא מומשו.

.

בעקבות אירוע הפתיחה של התערוכה בה דיברה זונדר, נזכר האדריכל שמואל גילר כי ניתקל כבר בשמו של האדריכל יוזף רינגס. גילר הוא אדריכל פעיל שבשעות הפנאי שלו חוקר את תולדות תל אביב ובעיקר את יפו. באחד ממחקריו איתר את התכנית הראשונה שהוכנה לשכונות עבר הירקון. מדובר בסך הכל בתכנית הכוללת שדרה רחבה וירוקה (כיום רחוב איינשטיין ברמת אביב) שראשיתה במערב – במפגש עם חוף הים ובה תכנן מרינה ובריכה ימית. בקצה המזרחי של השדרה תכנן רינגס גן גדול (כיום הכניסה לקמפוס אוניברסיטת תל אביב). התכנית לא מומשה אבל הרעיון לבנות באזור עבר הירקון החל להתפתח מאותה נקודה. חודש וחצי לאחר פתיחת התערוכה על רינגס במרכז באוהאוס, הוזמן גילר לחשוף את אותה תכנית, ובנוסף הוא גם חשף את מחקרו על תולדותיו של שדה התעופה "שדה דב", שבקרוב מאד יסגור את שעריו לאחר כמעט 100 שנות פעילות.

.

שרון גולן ירון בשמלה שחורה ויפיפייה הולכת בביטחון על הפיגומים המקיפים את "בית ליבלינג" ברחוב אידלסון שבלב תל אביב. הפיגומים הוקמו בסטנדרטים גבוהים במיוחד בהתאם לתקנים חדשים שנקבעו בישראל ומכאן הביטחון של שרון. הבית שנבנה בתכנון האדריכל דב כרמי בשנות ה-80, ניתרם לעירייה שהופכת אותו בימים אלה למרכז מבקרים ומחקר שיתמקד באדריכלות המודרנית בתל אביב. שרון שעבדה באגף השימור בעירייה, אחראית כעת לתוכן של המוסד החדש שצפוי להיפתח בסוף הקיץ הקרוב. אחרי שהיא ירדה מהפיגומים והסתובבה איתי בין חדרי הבניין, המשכנו לבית העוגן הסמוך ברחוב פינסקר 23 שבעקבות הביקור פרסמתי כאן רשימה עליו.

.

האדריכל מיקי מנספלד, שותף במשרד האדריכלים מנספלד-קהת שאביו היה מייסדו, הגיע ל"מרכז הירידים" להרצות במסגרת אירוע המיועד לאדריכלים והציג שתיים מעבודות המשרד: תכנית מפורטת ליישוב הבדואי בנגב אום בטין ותכנית לטורבינות רוח במעלה הגלבוע. בין השאר הוא סיפר על האתגר הגדול בתכנית מתאר לבדואים. בגלל שאין שטחים ציבוריים, אז באמצעות הסדר מול המשפחות כל משפחה מוותרת על חלק משטחה לטובת הציבור. כשדנים בעניין בתי ספר שצורכים  עשרות דונמים, המשפחות מסכימות להעמיד את השטח בתנאי שסגל בית הספר יגיע מתוך המשפחה: מנהל, מורים, מזכירה, אב בית וכו'. זה הזכיר לי שפעם הייתי בבית ספר אל סייד, ושם סיפר לי המנהל ששמו הוא סייד אל סייד ושם המשפחה של כל התלמידים בבית הספר הוא אל סייד.

.

בסיומו של ריקוד פלמנקו תפסתי את האדריכל ד"ר צבי אלחייני במוזיאון הרצליה לאמנות. הוא הציג שם תערוכה שאצר לאדריכל ארתור גולדרייך והמעצבת תמר דה שליט. האולם הגדול במוזיאון, אותו תכנן האדריכל יעקב רכטר, הוא אחד האולמות האהובים עלי. האולם מלבני וגדול ופשוט מאד בצורתו. נכנסים אליו דרך פתח צר הצמוד לפינת האולם ומוביל מיד למדרגות מהן ניתן להשקיף מלמעלה על כולו. הוא מרהיב בעיקר בגלל עיצוב הפתחים בתקרה ששוטפים את כולו בקרני שמש לא ישירות ומעניקות לאולם ולתערוכות המתקיימות בו את ייחודן.

.

יובל עם אמר לי שהוא לא סובל בגדים שחורים כי אין בהם שום אמירה. בזמן שיובל טיפס בכבדות במעלה המדרגות (בחולצה משובצת בגווני כתום), מצאתי את האדריכלים גילי שפירא, ד"ר צבי אלחייני וד"ר רועי קוזלובסקי משוחחים בכניסה לארכיון האדריכלות שבמוזיאון תל אביב. צבי טען שהוא לבוש כולו בכחול כהה. לא התערבתי בשיחה אבל אחר כך שאלתי את צבי על מה הם שוחחו. הוא הסביר שלא ראה את קוזלובסקי עשרים שנה, מאז שעבדו יחד עם צבי אפרת במוזיאון על "הפרויקט הישראלי". עוד דבר: בתמונה הזו עומדים צבי מארכיון אדריכלות ישראל וענת מארכיון אדריכלות ישראלית. לפני עשרים שנה לא היה ארכיון אדריכלות והיום יש שניים עיקריים וגם בטכניון יש אחד (אבל לא ברור לי מה הולך אתו). התמונה היום לגמרי שונה.

.

לצורך הכנת כתבה על היצירה הספרותית האחרונה לבינתיים מאת האדריכלית עדה כרמי-מלמד, ספר אישי על אביה האדריכל דב כרמי, נפגשנו במשרדה שב"בית הסוכנות" ברחוב קפלן. תפסתי אותה בדיוק כשישבה לבחון ולתקן גיליון של חתכים בפרויקט חדש שנמצא על שולחנה. אין לעדה במשרד חדר נפרד כפי שהייתם מצפים, כזה עם שולחן גדול וכיסא מנהלים ותמונות של הנכדים. מצאתי אותה יושבת לצד שולחן כמו כל שאר העובדים, צעירים וותיקים. ההבדל היחיד בין העמדה שלה לבין שאר העמדות היא העובדה שאין לה מחשב.

תמונות אדריכלים נוספות:

(1) ממשה ספדיה ועד צבי הקר

(2) מסעדיה מנדל ועד דן איתן

(3) משאול רינד ועד מרדכי בן חורין

(4) מיוליה שלומנזון ועד ישראל גודוביץ

(5) מאיתי כץ וענת ציגלמן ועד אמנון רכטר ורני זיס

(6) מבתיה מלול ומרינה סמבליאן ועד חיים קהת

(7) מרנדי אפשטיין ועד חיים דותן

(8) מאמנון רכטר ועד דן איתן

(9) מהאחיות פלסנר ועד לארד שרון

(10) מאיל זיו ועד גדעון פובזנר

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: