סיבוב בבית הספר לילדי הכפר כוויכאת בקיבוץ בית העמק

רגע לפני שנפרדתי מהאדריכל פרדי כהנא (הסתובבתי אתו בתערוכה שמציגה את עבודותיו), הוא הציע לי עוד משהו: לעלות על הקלנועית ולנסוע לקצה הקיבוץ כדי לראות מבנה מרשים ששימש במקור בית ספר לילדי הכפר כוויכאת שחוסל ב-1948. כשהגענו למבנה גיליתי שכהנא צדק, המבנה מרשים ושווה את הביקור.

מדובר בבית אבן עם גג בטון וסדרה של פתחים אנכיים. הוא ניצב כיום לצד בריכת השחייה ומגרשי הספורט של קיבוץ בית העמק, אותם הקימו החברים שהחליפו את תושבי הכפר שסולקו מרכושם ומנכסיהם.

ועל כך ברשימה זו.

.

כל החבר'ה

.

מפת התמצאות

.

DSC00321

אדריכל פרדי כהנא וברקע הבניין ששימש בית ספר לילדי כוויכאת עד שגורשו עם משפחותיהם ב-1948 וכיום משמש לילדים האזור היהודים

.

הפונדק

.

המבנה בשנות ה-50 כששימש מפעל דבלות (ארכיון בית העמק)

.

מפעל תאנים שנות 50

שנות ה-50 (ארכיון בית העמק)

.

חזית צד ואחורית

 

פרט בחזית

.

פתח לבור מים

.

.

מחדר האוכל נסענו על הקלנועית.

הנסיעה מטלטלת אך שבילי הבטון של קיבוץ בית העמק מתוחזקים היטב והנסיעה בטוחה. בסמוך לבריכה השביל משתנה, ומאותו קטע הוא עובר בתוך מנהרה של צמחייה שעוטפת את הקלנועית ואנחנו בתוכה. בקצה המנהרה נחשפים לחורשה כשמימינינו ניצב המבנה ששימש בית ספר לילדי הכפר כוויכאת. המבנה וסביבתו ריקים מאדם. הפלסטינים בשונה מהיהודים לא עושים טיולי שורשים.

על הקלנועית:

.

.

.

"אני זוכר שבפעם הראשונה שהגעתי לכאן זה היה באמצע הקיץ והיה חם נורא", מספר לי כהנא כשהוא יורד מהקלנועית. "היה פה מפעל דבלות, והפועלים הוציאו את הדבלות לייבוש על המדרכה. מיד הבנתי גם בלי להכנס לפרטים שיש פה משהו מיוחד ומיד אהבתי אותו".

האם התעניינת מי בנה אותו ולמי היה שייך?

"לא, מי חשב על הדברים האלה".

לפני שנים אחדות התחילו השאלות האלה להעסיק את כהנא והוא החל לנסות ולגלות. כהנא שלח אלי תצלום של המבנה ושאל אם יש לי מושג למה הוא שימש במקור. היות וכבר נתקלתי בדגם של המבנה במקומות אחרים בארץ, וגם כתבתי עליו בשתי הזדמנויות, אז עניתי לו ופתרתי את התעלומה. את הדגם הזה מצאתי נטוש למשל בכניסה למושב זכריה, במקור זכריא. מבנה דומה נוסף מצאתי בכניסה למושב בית נחמיה, במקור בית נבאללה, והוא משמש את משרדי מחוז החוף והשפלה של הקק"ל. פרדי איתר מבנה בית ספר נוסף, נטוש כיום וממוקם באתר בו היה בעבר הכפר צאלחה וכיום הוא בסמוך לקיבוץ יראון שבגליל העליון.

בתקופה שבין שתי מלחמות העולם שלטו כאן הבריטים שמיעטו לבנות מבני ציבור אזרחיים. לאוכלוסייה היהודית הם לא בנו בתי ספר, היות ואלה דאגו לבנות לעצמם. לעומת זאת, האוכלוסייה הפלסטינית לרוב לא דאגה לנושא ולכן שלטונות המנדט בנו להם בתי ספר קטנים. חלק מאותם מבני בתי ספר שרדו וניתן כאמור להיתקל בהם בכל רחבי הארץ.

.

IMG_9516

בית הספר של בית נבאללה ניצב כיום בכניסה למושב בית נחמיה (סמוך לשוהם) ומשמש את משרדי מחוז החוף והשפלה של הקק"ל

.

IMG_5495

בית הספר של זכריא ניצב כיום בכניסה למושב זכריה (סמוך לבית שמש) והוא נטוש

.

.

"הפרופורציות שלו הן על פי 'חתך הזהב'", מציין כהנא בזמן שנעמדנו בחזית המבנה שהיה נעול והתרשמנו מערכיו. "מי שתכנן אותו היה מלומד באדריכלות הקלסית ושיחק פה. נתנו לו לתכנן בניין פשוט והוא אמר 'יאללה, בואו נעשה משהו'", הוא מוסיף.

לצורך הוכחת דבריו, ניגש כהנא ונעמד צמוד לחזית, מתכופף ומכוון את ידו לכיוון החלק התחתון של החזית ומציין: "המסד". הוא ממשיך מעלה אל הקירות החוצצים בין החלונות שנראים כמו עמודים רחבים ומציין: "העמודים". ממשיך ומצביע אל החלק שמעל לחלונות: "הארכיטרב" ולבסוף: "הגג". החלוקה הזו שכהנא מזהה כאמור מצביעה לדבריו על הידע המעמיק של האדריכל שתכנן את המבנה.

.

סקיצות של פרדי כהנא המנתחות את חזית הבניין (באדיבות אדריכל פרדי כהנא, בית העמק)

.

.

בשני שלבים הוקם המבנה. תחילה נבנה חלקו המזרחי ונעשה בו שימוש באבן קשה ומעובדת. לאחר תקופה קצרה נבנה האגף המערבי כהמשך ישיר לאגף המזרחי וכנראה בהתאם לתכנית המקורית, אלא שבחלק זה נעשה שימוש באבן צהובה יותר וגם עיבוד האבן נעשה באופן רשלני יחסית.

שתי כיתות הכיל בית הספר, כשכל כיתה מתפרסת על פני כ-60 מ"ר. מחוץ למבנה הוקם פחון לשירותים, אך כהנא לא בטוח אם היתה זו תוספת של הקיבוץ או שהיתה מקורית.

כפי שציין קודם, בשנות ה-50 שימש המבנה למפעל דבלות של הקיבוץ שנקרא היה "דבילי העמק" או "דבילי הגליל" (הוא לא הצליח להיזכר מה היה שמו המדויק). "בית העמק החליט לפתח את ענף התאנים", הוא מספר לי. "שלחו חבר לתורכיה כדי ללמוד את העבודה. הוא חזר ונטעו 20 דונם של עצי תאנים ובנו מפעל שתכננתי ב-58'. אחרי שבאה תולעת וכל התאנים מתו אז גמרנו את המפעל. אחרי זה היה פה מחסן ואחרי זה יצרו כאן קופסאות צילום". לאחר שהמבנה עמד נטוש כמה שנים אימצו אותו צעירי הקיבוץ והפכו אותו ל"פונדק" – מועדון. כל שבת באים כמאה צעירים מהקיבוץ והאזור.

.

חזית הקלסית

חזית המבנה עם השוואה לחזיתות מבנים קלאסיים (באדיבות אדריכל פרדי כהנא, בית העמק)

.

בית העמק פונדק שימור 2

תכנית המבנה (באדיבות אדריכל פרדי כהנא, בית העמק)

.

פונדק מדידה 0001

סקיצה של תכנית המבנה (באדיבות אדריכל פרדי כהנא, בית העמק)

שיר לסיום:

.

עוד בקיבוץ בית העמק:

בית הכנסת

פינות הזיכרון

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: