סיבוב בפינות הזיכרון בקיבוץ בית העמק ובתערוכה לאדריכל פרדי כהנא

ביום שישי קפצתי לקיבוץ בית העמק הסמוך לנהריה, כדי לבקר בתערוכה צנועה על פועלו של האדריכל פרדי כהנא. בדומה לאדריכלים נוספים שחיו בקיבוצים, גם כהנא תכנן את בית העמק ובין השאר בנה בקיבוץ את כל המבנים לאורך השנים. הצטרפתי לכהנא בן ה-92 לסיבוב בתערוכה ולאחר מכן הלכנו לראות מקומות בקיבוץ שלא הכרתי.

שלוש פינות זיכרון עיצב כהנא בבית העמק. הראשונה היא משנות ה-50 והוקמה לכבוד יהודים בריטים שתרמו לקיבוץ. השנייה היא מ-1975 והוקמה בדשא המרכזי לזכרם של שלושה מבני הקיבוץ שנפלו במלחמת יום הכיפורים. השלישית היא מ-1985 והוקמה בבית הקברות לזכרם של קרובי החברים שנספו בשואה, ובהם הוריו של כהנא.

ועל כך ברשימה זו.

.

פרדי

.

מפת התמצאות

.

(1) גן זיכרון לפיל וויליאמס ולכבוד קהילת יהודי בריטניה

זמן קצר לאחר שהצטרף האדריכל פרדי כהנא לקיבוץ בית העמק, הוא הקים גינה לכבוד קהילת יהודי בריטניה. תחילה, הוקדשה הפינה לזכרו של פיל וויליאמס שתמך באופן נלהב בקיבוץ הצעיר בו היו חברים מהגרים רבים מבריטניה. לפני כשלושה חודשים יזם כהנא שינוי בגן, שבא לידי ביטוי בהחלפת השילוט. מ"פינת וויליאמס" הוא מוקדש כעת לכבודה של "קהילת יהודי הממלכה המאוחדת ולהתאחדות עולי בריטניה בישראל". לרגל השינוי, נערך בגינה טקס בו נכחו כמאה איש וגם שגריר בריטניה בישראל.

עדות לתמיכתם של יהודי בריטניה בבית העמק אפשר למצוא בתערוכה בה בקרתי עם פרדי ומוקדשת לפועלו כאדריכל. פרספקטיבה גדולה מ-1965 עליה חתום פרדי, מציגה גרסה מוקדמת של חדר האוכל שהוא תכנן והקיבוץ ביקש לקדם בזמנו ונועדה לגיוס כספים. לדבריו, הקהילה היהודית תמכה בעיקר בהקמתם של מבני הציבור של בית העמק. חוץ מחדר האוכל ומטבח, תרמו היהודים להקמתם של בית הכנסת, בית הספר, מגרשי משחקים ובית תרבות.

הגינה הקטנה היא נתח מחורשת עצי זית עתיקים, זיכרון בפני עצמו לכפר כוויכאת שהיה כאן עד 1948 וחוסל במסגרת הטיהור האתני שבוצע באזור. מהכפר נותר הקבר בכניסה לקיבוץ וכן קבוצה של בתי אבן לרבות בית הספר שהקים שלטון המנדט הבריטי. עצי הזית העתיקים והמרשימים הם חלק בלתי נפרד מהזיכרון המקומי.

השביל המרכזי בקיבוץ תוחם את הגינה. זהו שביל שחוצה את אזור מבני הציבור ומקשר בהמשכו אל שכונות המגורים. כדי להפריד את הגינה מחורשת עצי הזית הגדולה, יצר כהנא ערוגות מגוננות באמצעות אבנים מסותתות. "האבן הגיעה מהכפר הערבי", מספר כהנא. "כל האבנים האלה שהשתמשנו הן מההריסות של הכפר".

עץ זית אחד שולב בתוך הגינה. הוא מקבל את פני הבאים ומודגש באמצעות שורות אבנים המקיפות אותו ועוצבו באופן מעוגל. הצמחייה שבעורף הגינה ומשמשת לה תפאורה ורקע יוצרת סביבה אינטימית, אופטימית ויפה.

ספסלי העץ שעיצב בשנות ה-50 נותרו עד היום. שניים מהם ניצבים זה לזה, אחד קצר שני ארוך במיוחד. ספסל שלישי ארוך גם הוא ממוקם בהזזה לספסל הארוך האחר. כרגע טובלת הגינה ברקפות המכסות חלק משטחה. רגלי הספסלים צומחים מתוך שטיח הרקפות. במקור שולבו גם מתקני משחק לילדים, אך אלה הוזנחו והוסרו והגינה איבדה משהו מאיכויותיה.

.

חורשת עצי הזית העתיקים שהותירו תושבי כוויכאת

.

גינת הזיכרון נפרדת מהחורשה באמצעות גדר חיה

.

השילוט החדש הוצב לפני כמה חודשים

.

1970 (ארכיון בית העמק, באדיבות פרדי כהנא)

.

שלושה ספסלים. משמאל היו גם מתקני מחשק לילדים אך אלה הוזנחו ופורקו

.

שנות ה-50: סקיצה שהכין פרדי כהנא לגינה ומוצגת בתערוכה

.

שלושה ספסלים מאפשרים ישיבה בקבוצה גדולה או קטנה. אבל בקבוצה

.

הספסלים מקוריים, משנות ה-50

.

בהזזה

.

גם האבן מקורה בבתי כוויכאת

.

רקפות ושקית

.

פרדי מתבונן

.

.

(2) פינת זיכרון לבני הקיבוץ שנפלו במלחמת יום הכיפורים ובמת הופעות

שלושה מבני קיבוץ בית העמק נפלו במלחמת יום הכיפורים, לזכרם תכנן כהנא בדשא הגדול שלמרגלות חדר האוכל פינת זיכרון. היא מורכבת מקיר אבנים המעוצב בחצי גורן בגובה של כ-60 ס"מ ועליו הכתובת: "גן הנצחה לזכר בנינו וחברינו". הפינה מוצלת הודות לעץ הזית העתיק השוכן בצמוד לה. יש משערים שהעץ בן 600 שנה.

חלק נוסף במיזם הזיכרון היה הקמתה של במה גדולה למופעים וטקסים בחלקה התחתון של המדשאה. הבמה שהוזנחה מעט חודשה לאחרונה.

.

פרדי יורד במדשאה המרכזית וברקע חדר האוכל שתכנן ופעיל

.

בקצה התחתון של המדשאה יש במה גדולה וחגיגית שעיצב כחלק מאתר הזיכרון לבנים שנפלו במלחמת יום הכיפורים

.

מתחת לעץ העתיק ביותר בקיבוץ הוקמה פינת זיכרון

.

הפינה מורכבת מעץ הזית העתיק, שלושה סלעים וחומת אבנים בחצי גורן

.

החומה הנמוכה יכולה לשמש גם לישיבה יומיומית ולעריכת טקסים

.

הנצחה

.

.

(3) פינת זיכרון לקרובים שנספו בשואה

כמו כל מקום ואתר בקיבוץ בית העמק, גם את בית הקברות תכנן כהנא. הוא שוכן בקצה הצפוני של הקיבוץ והוא עטוף בדממה. עצים ותיקים מצלים על המצבות המאורגנות בשורות מרווחות ומדורגות, כשקירות אבן תומכים בהן. אם בגן הזיכרון הראשון בו בקרתי היום פרחי הרקפות רק הציצו בפינות קטנות, הרי שכאן הרקפות שולטות. לשיא הן מגיעות בפינת הזיכרון שהקים כהנא לזכרם של קרובי החברים שנספו בשואה.

הפינה שהקומה ב-1985 מורכבת מקיר אבני לקט נמוך, בדומה לשורות המפרידות בין המצבות, ומעוצב בצורת מעגל, כשחלקו הפנימי מכוסה בצמחייה. במרכז המעגל ניצבים שלושה לוחות אבן בהירה הנשענים זה על זה בחלקם העליון. במרכזם צומח צבר, אך כהנא אומר שזו תוספת מאוחרת שלא בוצעה בהסכמתו. על לוחות האבן חרותים שמות הקרובים. בראשו של אחד הלוחות מופיעים גם שמות הוריו של כהנא – קטה ולודויג קאהן.

במקור הצמחייה לא כיסתה את הקרקע שהיתה חשופה ואפשרה ישיבה מסביב לאנדרטה. בסיס האנדרטה מורכב מבטון עליו חרוט מגן דוד שאחת מצלעותיו כוונה בקו ישר אל מחנות ההשמדה באירופה, אך היום הבסיס מכוסה והרעיון התפוגג.

.

בית הקברות

.

1984: תכנית האנדרטה (ארכיון בית העמק, באדיבות פרדי כהנא)

.

1984 (ארכיון בית העמק, באדיבות פרדי כהנא)

.

שנות ה-80: סקיצה שהכין פרדי כהנא לפינת הזכרון לקרובים שנספו בשואה ומוצגת כעת בתערוכה

.

הפינה מקבלת את פני הבאים לבית הקברות

.

גדר אבני לקט מקיפה שדה רקפות ושאר צמחים ובמרכזה אנדרטה

.

1985: במקור הצמחייה לא כיסתה את הקרקע ובסיס האנדרטה היה חשוף והציג מגן דוד שאחת מצלעותיו מכוונת בקו ישר אל מחנות ההשמדה באירופה (ארכיון בית העמק, באדיבות פרדי כהנא)

.

1985: האנדרטה והיחס למחנות ההשמדה באירופה (ארכיון בית העמק, באדיבות פרדי כהנא)

.

פרדי מתבונן

.

שמות הוריו בראש אחד הלוחות

.

.

(4) בתערוכה

חברת הקיבוץ שולמית ניר אוצרת סדרה של תערוכות לחברי בית העמק וכעת הגיע תורו של פרדי כהנא. התערוכה צנועה אך מקיפה והיא עומדת להינעל בסוף החודש.

התערוכה "לחלום מקום" נפתחה כבר לפני חצי שנה כחלק מחגיגות ה-70 לבית העמק. היא מתפרסת על פני שלוש מקומות בבניין. היא נפתחת במבואה לחדר האוכל והמועדון, ממשיכה על פני קיר בחדר האוכל ומסתיימת במועדון הצמוד.

כהנא יליד צ'כיה, 1927 היגר בהיותו בן 12 לאנגליה עם קבוצה של ילדים שחייהם נקנו בכסף, 50 פאונד לילד, וכך ניצל. באנגליה התגורר אצל קרובי משפחתו ושם, בפוליטכניק של לונדון (כיום אוניברסיטת ווסטמינסטר), סיים את לימודי האדריכלות. בתערוכה מוצגים לראשונה עבודות של כהנא אותן יצר במהלך לימודיו, כשבין השאר מוצג שרטוט לרהיט אותו תכנן במסגרת קורס שהנחה פיטר מורו שלמד עשרים שנה קודם לכן בבאוהאוס. בתום לימודיו ב-1954 היגר לישראל והצטרף כחבר לקיבוץ בית העמק. במקביל נקלט במחלקת התכנון של תנועת איחוד הקיבוצים ולאחר מכן של התק"מ.

עשרות רבות של פרויקטים תכנן כהנא בקיבוצים בכל רחבי הארץ, ולנבחרים שבהם יש ייצוג בתערוכה. על חלקם כתבתי כאן: כמו חדרי האוכל בכפר ראש הנקרה, כפר החורש ובכפר בלום, מועדון וספרייה בנצר סירני, מועדון בדברת, בית הכנסת בבית העמק וקיבוץ מרום גולן. את חדר האוכל בבית העמק טרם פרסמתי, אך אכתוב עליו בקרוב.

לבד מתכנון פרויקטים, הקדיש כהנא מזמנו למחקר. כשהתנועה הקיבוצית שגשגה הוא התמקד בחקר פיתוח הבינוי בקיבוץ. עם שקיעתה של התנועה הוא עבר לחקר תולדותיה בהיבט האדריכלי. הספר שפרסם ב-2011 "לא עיר לא כפר, האדריכלות של הקיבוץ 1990-1910", סיכם באופן רחב את הפרויקט הקיבוצי (ויצא גם במהדורה בשפה האנגלית ב-2015). כשערוץ 8 שידר סדרה דוקומנטרית על הקיבוצים, בקשתי מכהנא לבחור את 10 המבנים המשמעותיים ביותר שהוקמו בקיבוצים ועליהם אפשר לקרוא כאן. אני מקווה שבהמשך תוצג התערוכה גם במרכז הארץ, כדי שאלה שמתקשים להגיע לבית העמק יוכלו לבקר בה ולהיחשף ליצירתו המרתקת שכיום עליה אפשר רק לחלום.

.

את התערוכה אצרה שולמית ניר, ציירת וחברת בית העמק

.

התערוכה מוצגת בחדר האוכל שהתארגן לקראת ארוחה

.

התפריט

.

פרדי נשען על עגלת הסכו"ם

.

החלק המרכזי בתערוכה מציג עבודות שיצר פרדי בעת לימודיו בלונדון ועבודות שבנה בכל רחבי הארץ

.

תצלומים ושרטוטים

.

עבודה מזמן הלימודים מוקפת בעבודות שתכנן בקיבוצים

.

מבנה מסעדה במושב גדעונה שבעמק יזרעאל, שנות ה-70

.

כתת טבע בקיבוץ כפר בלום, שנות ה-70

.

בית ספר סולם צור, שנות ה-60

.

שכונת מגורים של מבנים מתועשים בקיבוץ תובל, שנות ה-70

.

הצעה מזמן הלימודים לקיבוץ

.

הצעה מזמן הלימודים לדירת מגורים

.

הצעה מזמן הלימודים בהנחיית בוגר באוהאוס

.

החלק השני של התערוכה מוצג במועדון השוכן בצמוד לחדר האוכל. במועדון מוצגות עבודות נבחרות שתכנן בבית העמק

.

פרדי כהנא תכנן את קיבוץ ביתה עמק לאורך השנים מתכנון כולל ועד מבנים קטנים

.

חדר האוכל

.

בגן הילדים

.

בגן הילדים

.

שכונת מגורים

.

סקיצה של פרדי למועדון מ-1970

.

וכך זה נראה במציאות

.

ולסיום: חלק מהספרים והחוברות שפרדי פרסם לאורך השנים

.

★

אתרי זיכרון נוספים שכתבתי עליהם:

.

הטייסים בגן העצמאות (בנימין תמוז ואבא אלחנני)

חללי הספינה ארינפורה בהר הרצל (אשר חירם)

לאדם ולטבע (יגאל תומרקין)

לחסידי אומות העולם בפולין (דני קרוון)

חללי אחוזה בחיפה (גרשון קניספל)

לזכר רצח חיים ארלוזורוב (דרורה דומיני)

יד קנדי (דוד רזניק)

בית הקברות בנתיבות

בית קברות ממילא

שיח' בוריכ

אתר זיכרון לחללי קיבוץ רוחמה (אלי וייסברג)

אתר זיכרון לחללי קיבוץ עין השופט

אנדרטה לחללי מועצה אזורית חוף הכרמל (יעקב אורנשטיין)

מצודת יואב (חיליק ערד)

אנדרטת משמר הגבול (חיליק ערד)

אנדרטת חטיבת יפתח (חיליק ערד)

אנדרטת חללי קרית טבעון (חיליק ערד)

אנדרטה לשיירת יחיעם (חיליק ערד)

אתר ההנצחה בקיבוץ שובל (חיליק ערד)

אתר זיכרון ביתניה (חיליק ערד)

אנדרטת דנגור (חיליק ערד)

אנדרטה לחללי חטיבה 679 ברמת הגולן (נעמי הנריק)

אנדרטה לפורצי הדרך לירושלים (נעמי הנריק)

קברי צדיקים בגליל

נבי מוסא

אנדרטת עוצבת הפלדה (בתכנון ישראל גודוביץ)

אנדרטת הרוגי ניצנים (בתכנון שמעון פובזנר, אברהם יסקי ומשה ציפר)

אנדרטה להרוגי הצוללת דקר (בתכנון דוד אנטול ברוצקוס)

אנדרטה להרוגי אוטובוס הדמים בכביש החוף (יצחק שמואלי)

יד זיכרון לעולי אתיופיה (גבריאל קרטס ושמואל גרואג)

בקעת הקהילות (ליפה יהלום ודן צור)

גלעד לאבשלום פינברג (בנימין אוראל)

אנדרטה וקבר להרוגי חוות חולדה (בתיה לישנסקי)

אנדרטת אלכסנדר זייד וסוסתו (דוד פולוס)

גבעת התחמושת (בנימין אידלסון וגרשון צפור)

אנדרטה להרוגי אוניברסיטת תל אביב (מיכאל גרוס)

אנדרטת ככר רבין בראשון מערב (אליעזר ויסהוף)

אנדרטה לחסידי אומות העולם (ליפא יהלום ודן צור)

אנדרטה לארלוזורוב בחוף תל אביב (דרורה דומיני)

יד לבנים באר שבע (יוחנן רטנר ומרדכי שושני)

קיר זיכרון להרוגי קיבוץ תל יוסף (אהרון פריבר)

היכל יהדות ווהלין (ישראל לוטן)

אוהל יזכור (אריה אל-חנני, ניסן כנען, אריה שרון ובנימין אידלסון)

אנדרטה לנופלים בעמק בית שאן (אלפרד מנספלד ומוניו גיתאי וינרויב)

גן הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב איחוד (ויטוריו קורינלדי)

גן זיכרון לחללי חטיבת הראל במלחמת העצמאות (דני קרוון וצבי דקל)

קבר האחים בקיבוץ נירים (יהלום-צור)

מצבת קבר ליד ספסופה

גלעד לשלמה בן יוסף ליד ראש פינה (יצחק דנציגר)

אנדרטה לנרצחי מפלסי הדרך לים המלח

אנדרטה לחללי אגד ארטילרי 212 ברמת הגולן (הלל פסח)

אנדרטה ובית זיכרון לשואה בקיבוץ נצר סרני (פרדי כהנא ובתיה לישנסקי)

אתר הנצחה לחללי אסון המסוקים בשאר ישוב (שלומית שלמה)

אנדרטת ההתגברות בחוקוק (יחיאל שמי)

פינת הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד (משה הדרי)

בית הקברות של קריית ענבים ואנדרטת חטיבת הראל (מנחם שמי)

אנדרטה לזכר הנספים באסון השריפה בכרמל (נתנאל בן יצחק)

אנדרטה לזכר ליל הגשרים (יחיאל שמי)

אנדרטה בעין החורש להרוגי המצור (אילון כהן)

קבר ד"ר ברוך גולדשטיין

אנדרטאות בגטו ורשה

בית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה

מוזיאון לתולדות יהודי פולין

חסידי אומות העולם הפולנים בורשה (דני קרון)

האנדרטה בנגבה (נתן רפופורט)

אנדרטה לשפיות (יגאל תומרקין)

חללי קיבוץ גת (ישראל הדני)

קבר יוסף בנימיני בבית ספר אביחיל

לצעונים שנרצחו בשואה (דני קרוון)

★