סיבוב בבית שומר גן החיות בורשה

סיפורו של "בית ז'בינסקי" הוא מהסיפורים ההירואיים והמרגשים ביותר שתוכלו לשמוע בורשה ולאחרונה אפילו הפיקו בעקבותיו סרט קולנוע שזכה להצלחה. גן החיות של ורשה התפרסם בשנות ה-30 הודות לפעילותו של הזואולוג יאן ז'בינסקי (Żabiński) שהתגורר במרכז גן החיות בוילה שנבנתה ב-1931 במיוחד עבורו. גן החיות שהוקם ונפתח לציבור ב-1928 נחשב היה לאחד המודרנים מסוגו בעולם, וגם היום הוא נחשב לאטרקציה מוצלחת. אך מי שמתעניין באדריכלות ובהיסטוריה, סביר להניח שלא יפסח על ביקור ב"בית ז'בינסקי" שנשמר באופן קפדני על תכולתו.

יופיו של הבית הוא גם בערכיו האדריכליים. זהותו של מתכננו אינה מוחלטת. הבת של בני הזוג ז'בינסקי טענה לימים כי את הבית שתוכנן בסגנון הבינלאומי עיצב האדריכל יאן רוגויסקי (Rogoyski), שהיה חבר משפחה. הבית עוצב בגישה דומה לזו שהיתה מקובלת בארץ ישראל באותן שנים – מינימליזם פשוט, פונקציונלי וצנוע שמורכב מגושי בניין בסיסיים, ללא עיטורים ופרטים מושקעים במיוחד. בין השנים 1944-1940 קיבלו בני הזוג ז'בינסקי את ההחלטה הנועזת לסכן את חייהם ואת חיי קרוביהם, כשבחרו להציל קרוב ל-300 יהודים. את חלקם הם הבריחו מורשה ואת חלקם אירחו בסתר בביתם שבמרכז גן החיות הנטוש עליו שמרו. לימים, סיפרה בתם, כי הוריה חיו בפחד מתמיד, אך ראו בפעילותם אחריות להגנה על החיים והאמינו בכנות שהצלת אנשים ממוות היא המטרה החשובה ביותר.

"בית ז'בינסקי" עבר לפני שנים אחדות תהליך של שימור. הוא פתוח כיום לביקורים הממחישים לא רק את סגנון החיים בבית שבמרכז גן החיות בשנות ה-30, אלא גם את סיפור ההצלה המרתק שהתרחש בין כתליו.

ועל כך ברשימה זו.

.

קוביות לבנות

.

מפת התמצאות

.

בכניסה

שלט בגן: שעות ביקור מגובלות

.

הסגנון הבינלאומי בו עוצב המבנה דומה מאד לזה שבו נעשה שימוש גם בארץ ישראל: קוביות לבנות, פשוטות ומינימלסטיות

.

חזית אחורית

.

שלט בכניסה

.

הבית נשמר לאורך השנים עם חלק מהריהוט המקורי הכולל גם פרטים האוסף הזואולוגי של בעלי הבית. מימין הפסנתר המפורסם עליו ניגנה בעלת הבית כשהגרמנים התקרבו וכך יכלו הדיירים היהודים שהסתתרו בבית להתכונן לביקור שיכול היה להסתיים בחיסולם של יושבי הוילה

.

בחדר העבודה של בעלי הבית

.

הריהוט כמו גם פריטים רבים אחרים נותרו מקוריים והם מוצגים לציבור

.

.

הבית תוכנן במיוחד לפי צרכיו של מנהל גן החיות, באופן בו המגורים יהיו צמודים לעבודה. בני הזוג גרו בו החל מ-1931 עם שני ילדיהם שהיו מעורבים כולם בפעילות גן החיות ובטיפול בבעלי החיים. לצד בניין המגורים הותקנו גם חצרות לבעלי חיים שנדרשו לטיפול פרטני של המנהל בעצמו. בבית ניתן למצוא בקומתה קרקע סלון, חדר עבודה, חדר האוכל וכן מטבח שממנו יש מדרגות היורדות למרתף. חדרי שינה ממוקמים בקומה העליונה. קומת המרתף יועדה בעיקר לאחסנה, אך גם לעיסוקיהם של בעלי הבית: יאן טיפח בו את עיסוקיו הזואולוגיים ואנטונינה טיפחה את תחביב הפיסול. כשהחליטו לארח בביתם את היהודים שהצילו, התאים המרתף לצורכיהם. הקומה הראשונה והמרתף השתמרו ופתוחים לציבור, לרבות הריהוט המקורי, בעוד הקומה העליונה משמשת כיום למשרדים. את הביקור בבית ערכתי כאורח המכון הפולני ועיריית ורשה.

כבר מהרגע בו קיבל לידיו ז'בינסקי את ניהול גן החיות הוא השקיע בו את כל מרצו והפך אותו לאחד מגני החיות המוצלחים באירופה. במשך עשר שנים הוביל את הגן שמשך אליו מידי יום אלפי מבקרים. גני החיות של מינכן והמבורג היו הדגמים שהיוו השראה לז'בינסקי, והוא השתדל להסיר גדרות ומחיצות בין המבקרים ובין בעלי החיים, כדי לתת תחושה של פתיחות וחופש ולא של כלובי מאסר עצובים. במקום גדרות יצר חפירים או בריכות ותעלות מים, דגם שגם אומץ על ידי מתכנני גן החיות של הספארי ברמת גן.

תחילתו של הסיפור ההרואי שהתרחש פה נפתח בהפצצות על העיר עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. האזור בו שוכן הגן סבל מההפצצות שבמהלכן נפגעו הכלובים. חלק מבעלי החיים נהרגו וחלקם נמלטו מהגן והסתובבו חופשיים בעיר. גן החיות סגר את שעריו וז'בינסקי ומשפחתו גורשו מהבית ונאלצו למצוא מחסה זמני, היות ואת הבית תפסה יחידה צבאית. היחידה אמנם עזבה תוך זמן קצר את הבית, אך התמקמה בחלק אחר של גן החיות והמשפחה חזרה לבית ולא עזבה אותו במהלך כל המלחמה.

חלק מבעלי החיים שנותרו, כמו פילים והיפופוטמים, נבזזו על ידי הגרמנים ונשלחו ברכבות לגני חיות בגרמניה. בעלי חיים שהגרמנים לא מצאו בהם עניין מיוחד נורו למוות. גן החיות בוטל והפך למעשה לגן ציבורי. ז'בינסקי שחשש שהגרמנים והמציאות החדשה שהוכתבה לגן יהרסו את כל התשתיות שהיו חדשות יחסית, הצליח לשכנע את הגרמנים למנות אותו לתפקיד שומר הגן וכן לנצל את המקום ולגדל בו חזירים למאכל. הרעיון התקבל בברכה וז'בינסקי קיבל את האחריות לגידול החזירים ואת הזכות להישאר בגן עם משפחתו ולשמור עליו.

.

.

.

הודות לתפקידו נידרש ז'בינסקי בין השאר להשיג אוכל להאכלת החזירים. לכן ניתנה לו הרשות להסתובב באופן חופשי בעיר ולאסוף אוכל. בדרך זו הוא הציל מאות רבות של יהודים, שאת חלקם הבריח מורשה ואת חלקם שיכן לתקופות שונות בכלובים הריקים ברחבי גן החיות וכן במרתף ביתו שבמרכז הגן. גן החיות שהפך בחלקים ממנו וממש מתחת לאפם של הגרמנים למחנה פליטים נסתר, אכלס נוסף על פליטים יהודים, גם פולנים שנרדפו על ידי הגרמנים ומצאו בו מקום מפלט. ז'בינסקי לא רק עצר בהגנה על חייהם של בני אדם, אלא גם אחסן נשק ותחמושת בתחום גן החיות עבור המחתרת הפולנית והפך את גן החיות למעשה לבונקר תחמושת ענק.

לא רק יהודים הצילו בני הזוג, אלא הם גם פעלו באופן אקטיבי נגד הכובש הגרמני. יאן ז'בינסקי היה חבר במחתרת הפולנית, הארמיה קראיובה, והוא לקח חלק פעיל במרד ורשה שהתרחש בקיץ 1944. המימון לשהייתם של כל אלה שהסתירו הגיע מכספם הפרטי של בני הזוג, ורק בשלב מאוחר הם הצליחו לקבל סיוע מ"ז'גוטה", ארגון פולני מחתרתי שסייע ליהודים בעת המלחמה. 

כדי לא למשוך תשומת לב מיוחדת, דאגו בני הזוג לערוך מידי פעם ערבי חברה בביתם. בנוסף לא שינו מאורח חייהם הישן כדי לא לעורר חשד, כך למשל לא פיטרו את עוזרת הבית שלא ידעה לאורך כל אותן שנים כי בבית ובסביבתו מוסתרים יהודים. כשהגיעו אורחים חשודים ניגשה בעלת הבית בזריזות לפסנתר הכנף הגדול שניצב בסלון הבית, והחלה לנגן נעימה מתוך "הלנה היפה" מאת אופנבך. הנעימה היתה למעשה אות אזהרה והדיירים הלא ידועים היו שומרים מיד על שתיקה וזהירות.

בחדר האוכל שבבית מוצג חלק מהאוסף הנדיר של שמעון טננבאום, תושב ורשה שהיה ידיד משפחה של בני הזוג ז'בינסקי. טננבאום שנולד בורשה ב-1892, היה לזואולוג בכיר שקנה לעצמו שם עולמי לאחר ביקור שערך ב-1913 באיים הבלאריים שבים התיכון. שם ערך טננבאום מחקר חלוצי בנושא חיפושיות האיים. המחקר שערך ופרסם העניק לו פרסום בינלאומי, לא רק הודות לכך שבמהלך המחקר הוא זיהה לא פחות מ-1,677 מינים שונים של חיפושיות, אלא בעיקר בגלל שיטות המחקר אותם יישם בעבודתו. טננבאום השקיע את כל מרצו במחקר בעיר הולדתו, אותה לא עזב גם עם הכיבוש הגרמני וגם לא לאחר שנאלץ לעזוב את ביתו ולעבור להתגורר בשכונה אחרת בעיר בה קובצו כל היהודים. רגע לפני שעבר דירה, הוא הפקיד בידיו של ידידו יאן ז'בינסקי חלק נכבד מהאוסף הזואולוגי שטיפח לאורך השנים. שנה לאחר מכן ניפטר טננבאום. פריטים ששרדו מהאוסף מוצגים לציבור כאן בבית שבגן החיות. שאר חלקי האוסף נותרו בידי אלמנתו של טננבאום, שניצלה הודות למעורבותו של ז'בינסקי, והיא מסרה אותם בסיום המלחמה למוזיאונים ולמוסדות מחקר שונים בפולין.

ב-1944 כשפרץ מרד ורשה השתתף ז'בינסקי באופן גלוי בקרבות. הוא נתפס ונפל בשבי ואשתו ושני ילדיהם גורשו מביתם ומורשה. יאן נותר בשבי, אך אנטונינה וילדיהם נמלטו וירדו למחתרת.

בתום המלחמה שבו בני הזוג לשגרת חייהם. הם חזרו וטיפחו את הגינה המקיפה את הבית ודאגו לשקם את גן החיות. בבית הם התגוררו עד 1951, אז אולץ יאן להתפטר מתפקידו ולעזוב את גן החיות.

עם הקמת מדינת ישראל והקמת מוסד יד ושם, הוזמנו בני הזוג ז'בינסקי והוכרזו כחסידי אומות העולם. בראיון שנערך עם יאן הוא נשאל מה הניע אותו לכל אותם מעשי גבורה שעשה. "לא היתה זו גבורה", ענה לעיתונאי ירון בקר. "זו היתה פשוט חובה אנושית ותו לא. …[הצלתי יהודים] משום שהם נרדפו עד צוואר, באכזריות. עזרתי להם לא משום יהדותם דווקא, אלא משום היותם בני אדם כמוני, שמצבם האיום נגע אל לבי עד מאד". באותו ראיון סיפר חשף ז'בינסקי כי ילדותו עברה עליו ברחוב נובוליפיה, שאוכלס ברובו ביהודים, עימם הוא גם למד בבית הספר. "עוד בילדותי למדתי בהשפעת אבי להתייחס אל היהודים כאל שווים לי, ללא שמץ של רחמנות או פילנתרופיה. התייחסתי אליהם כאל סביבתי הטבעית, סביבה בה נולדתי וגדלתי". על אשתו הוא סיפר: "הגבורה האמתית של הפרשה היתה אשתי. החינוך הקתולי-מסורתי שקיבלה בביתה לא הפריע לה, אלא להפך, חיזק בה את יושר הלב וההקרבה העצמית. תכונות אלה השקיעה במעשי העזרה לדייריה".

ב-2011 פורסם התרגום העברי לספר "גן החיים – על אנשים וחיות" (עם עובד) החושף את יומנה האישי של אנטונינה, אותו כתבה במהלך המלחמה. ביומן תיעדה בגוף ראשון את סיפור ההצלה בו נטלה חלק פעיל. בעקבות הספר הופק הסרט התיעודי "מקום מפלט: גן החיות של ורשה".

סיפורו של הבית וחשיבותו החלו לצבור תאוצה לאחר שב-2007 על בסיס אותו יומן, פרסמה הסופרת האמריקאית דיאנה אקרמן את סיפור ההצלה שהתרחש בין כתליו. הספר שלו העניקה אקרמן את השם "אשתו של שומר גן החיות", הפך במהירות לרב-מכר. לגן החיות החלו להגיע מבקרים מכל העולם שלאו דווקא התעניינו בנמרים ובקופים אלא הם קראו את הספר, וביקשו לחזות בעיניהם במקום בו התרחשו האירועים. בין המבקרים הראשונים היה גם הלורד אריק פיקלס, עד לאחרונה שר בממשלת בריטניה. בעקבות דחיפות הביקורים החליטה הנהלת גן החיות בשיתוף עיריית ורשה להפוך לאתר תיירות את המבנה ששימש עד אז למשרדים ולהשיב לו את חזותו המקורית ככל הניתן. עשור לאחר מכן הופק סרט הקולנוע המצליח באותו שם ובכיכובם של ג'סיקה צ'סטיין ודניאל בריהל. הסרט תוכנן להצטלם בגן החיות המקורי בו התרחשה העלילה, אלא שמסיבות תקציביות החליטה ההפקה לערוך את הצילומים בפראג.

ניתן לבקר בוילה ביום ששי בשעה 16, ובימי ראשון בשעות 11, 13 ו-15. הכניסה כלולה במחיר הכניסה לגן החיות.

.

.

חדר האוכל

.

על הקירות חלק מהאוסף הזואולוגי של שמעון טננבאום. האקוריום הוא תוספת מאוחרת.

.

פינת עבודה המשקיפה אל הגן

.

ראש של דג

.

המטבח – משמש כיום את עובדי המשרדים הפועלים בקומה העליונה של הבית

.

הירידה אל מרתף הבית בו הסתתרו היהודים

.

מסדרון מוביל לחדרים השונים במרתף ששימשו במקור לאחסנה

.

בעלת הבית עסקה באמנות והפכה את אחד החדרים במרתף לסטודיו ששימש גם הוא למגורי היהודים

.

כלי האמנות של בעלת הבית

.

תצלום שניים מהדיירים היהודים שהסתתרו כאן. מבעד לפתח הצר היה ניתן להימלט דרך תעלה צרה אל מחוץ לבית

.

פתח היציאה דרכו ניתן היה להימלט בעת הצורך מהבית

עוד אדריכלות בורשה:

.

(1) תערוכה בבית ספר נטוש ובניין המוזיאון לאמנות בחנות רהיטים

(2) תחנת הרכבת ורשבה פובישלה ומגדל מגורים סמוך

(3) האנדרטאות משני צידי מוזיאון לתולדות יהודי פולין

(4) מגדל חדש שתכנן דניאל ליבסקינד במרכז העיר

(5) הגג הירוק של ספריית אוניברסיטת ורשה

(6) מוזיאון לתולדות יהודי פולין

(7) זוג שווקים תאומים לא זהים

(8) כנסיית אלכסנדר הקדוש

(9) סיור אדריכלות בוורשה

(10) ארמון התרבות והמדע

(11) בית הספר לכלכלה

(12) מוזיאון ורשה

שיר לסיום:

.

מוזמנים לאירוע:

ביום שלישי הקרוב 12.2 אנחה את אירוע הענקת הפרס לזוכי התחרות לתכנון חידוש כיכר ספרא. הכניסה חופשית:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: