סיבוב עשירי על תמונות אדריכלים

במהלך השנים יצא לי להיפגש ולשוחח עם לא מעט אדריכלים. יצא שצברתי תמונות שלהם ולפני כמה חודשים התחלתי להציג כאן סדרת רשימות עם אותן תמונות. מופיעים כאן 21 אדריכלים, הנדסאים ואמן שצלמתי.

זו רשימה תשיעית (1234567, 8, 9) שנפתחת עם האדריכל איל זיו במשרדו שברחוב בית אשל ביפו. הרשימה מסתיימת באדריכל גדעון פובזנר.

ועל כך ברשימה זו.

.

#10

.

בעשור האחרון נחנכו ארבעה מתחמי מסחר ובילוי באתרים בהם פעלו בעבר הרחוק תחנות רכבת: בתל אביב, ירושלים, באר שבע ולאחרונה הצטרף אליהם גם המתחם בעפולה. המשותף לכולם הוא האדריכל איל זיו שתכנן אותם. כאן הוא במשרדו שברחוב בית אשל ביפו, רוכן על התכנית למתחם בעפולה.

.

אירית שור תכננה את שיחזורו של בית כנסת ששכן בכפר הולנדי והקהילה שלו נרצחה בשואה. הבית כנסת נהרס לאחר המלחמה. אחד מצאצאי הקהילה מצא את התכניות שנערכו בידי אדריכל הולנדי ב-1900, הביא אותן לארץ וסייע בהקמתו מחדש בהתנחלות מבוא חורון. בית הכנסת משרת בעיקר את קהילת פגועי הנפש המתגוררת בסמוך, אך גם חלק מהמשפחות ובהם גם משפחתה של שור שמצולמת כאן באולם התפילה. לצילומים היא הגיעה במקרה בבגדים בצבעים זהים לצבעים אותם בחרה לעיצוב הפנים של אולם התפילה.

.

אחרי הביקור באנדרטה לצוענים שנרצחו בשואה שיצר דני קרוון בברלין, קפצתי לבקר אותו בסטודיו שלו בתל אביב כדי לשוחח אתו על האתר

.

אלדר יוסף ביטון על מדרגות העץ שתכנן באחד ממחדרי המגורים שתכנן בבניין היסטורי בחיפה, מטרים בודדים מהנמל. הוא קיבל לידיו חתיכה אחת מהבלוק העירוני המרשים ביותר שנבנה בישראל. הבריטים תכננו אותו כרחוב ראשי בחיפה ורק חלק ממנו הם הספיקו לבנות לפני שסולקו מכאן. קבוצת יזמים לקחו את אותה חתיכה והפכו אותה למגורים משותפים לצעירים. מאד התרשמתי מהפרויקט ותמונות וטקסט תוכלו למצוא באתר xnet

.

האדריכל מתי רוזנשיין מתכנן בעיקר וילות לאנשים עשירים בירושלים, אבל לכזו וילה לא ציפיתי. מבחוץ היא נראתה צנועה ורגילה, אבל בפנים הגזימו בכל פרט. רוזנשיין לא כל כך התלהב מפרסום הבית, אבל אילן נחום דחף וכך יצאה הכתבה. כאן הוא מצולם בתחתית חדר המדרגות שמובילב קצה העליון אל הבריכה על הגג.

.

אדריכל אהרון טלר מציג כאן בית ספר שתכנן בשכונת נוה יעקב שבצפון ירושלים. מהחתך שבולט כאן בפינה אפשר ללמוד שההתמודדות עם הטופוגרפיה היא אחד מעקרונות התכנון בשכונה. אתגר נוסף בתכנון הוא המחסור בשטחים פנויים לעומת דרישה למספר כיתות גדול.

.

גם האדריכלית נעמי רומן מתכננת בתי ספר בשכונה ומתמודדת עם אותם אתגרים. כאן היא פורסת תכנית לצד גדר בית ספר אותו היא מתכננת להרחיב מחוץ לגדר. הנוף שיקבלו התלמידים והמורים משגע וכולל את הרי מדבר יהודה, חומת ההפרדה ובתי הכפר חיזמא

.

מבקרת האדריכלות הטובה ביותר שפעלה כאן היא ללא ספק זיוה שטרנהל. הקישורים שהיא יוצרת במאמריה לאורך השנים מפתיעים באופן עקבי ורק חבל שהיא מפרסמת בתדירות כל כך נמוכה את מאמריה האיכותיים. במשך שנים העבירה שטרנהל קורסים על אדריכלות בבצלאל וכאן היא מופיעה ב-2005 במהלך הרצאה לקבוצה קטנה של סטודנטים לאדריכלות ואמנות. מימין האדריכלית אורלי צרפתי (אז עדיין סטודנטית), האמן רועי ויקטוריה חפץ (אז עדיין רק רועי) ויונתן אמיר (לימים מבקר אמנות, מייסד ועורך שותף במגזין האמנות 'ערב רב')

.

אחת התערוכות שחתמה את פועלה של גלריית הקיבוץ ברחוב דב הוז עסקה באדריכלות. באירוע שנערך לפני חודשיים וסגר את התערוכה (ואת הגלריה), התקבץ קהל מצומצם יחסית כדי לשמוע סדרת הרצאות קצרות. בין המאזינים היה משה צור שישב בשורה הלפני אחרונה ונראה מרותק לדברים שנשא יוברט לו יון

.

אדריכל נאור מימר נשען על אחד העמודים הנושאים את הפרגולה שהוקמה בכניסה לביתו של אברהם קריניצי, ראש עיריית רמת גן המיתולוגי. 15 שנה לאחר מותו של קריניצי בתאונת דרכים, הפך הבית למוזיאון לתולדות רמת גן ולמרכז תרבות ומורשת. מימר תכנן לאחרונה את חידוש הבית.

.

שנת 2019 הוכרזה בגרמניה כשנת הבאוהאוס. בית הספר המיתולוגי ללימודי אמנות, עיצוב ואדריכלות נפתח בעיר ויימאר לפני משה שנה והגרמנים מציינים את האירוע בפתיחת מוזיאונים, הצגת תערוכות ועריכת כנסים מכאן ועד הונולולו. באירוע שארגן משרד התיירות הגרמני הוזמן האדריכל ארד שרון להציג את השפעת בית הספר גם על מדינה קטנה בשוליים המזרחיים של הים התיכון. סביו, האדריכל אריה שרון, בוגר באוהאוס היה מהאדריכלים הפעילים והמשפיעים בארץ במשך ששה עשורים ושרון הנכד ממשיך את מסורת המשרד

.

מבואת הכניסה לבית הדירות שתכננו במשותף האדריכלים עמי שמלצמן (בתמונה) ואסף גוטסמן הוא מהמרשימים שבקרתי בהם וקשה להעביר בתמונה את מה שיש במציאות. האולם מתנשא לגובה של שלוש קומות, משמש גם למעבר אנכי ואופקי ומקשר לדירות. בתחתיתו יש בריכת השתקפות שחורה שרק חסר בה פסל. אבל מה שיותר שווה בבניין הזה הוא המיקום שלו: 100 מטרים מקו החוף. את זה תוכלו להשיג בארסוף בתמורה לכמה עשרות מיליוני שקלים.

.

האדריכל עמי שמלצמן משקיף על הים ממרפסת דירה בבניין החדש שתכנן בארסוף

.

לפני שנתיים הזמין ארגון איקומוס את האדריכל ירמי הופמן, מנהל אגף שימור בעיריית תל אביב-יפו, לבחון הצעה להכריז על אסמרה, עיר הבירה של אריתראה, כאתר מורשת עולמי. מדובר בעיר שהורכבה במקור על ידי ארבעה כפרים קטנים וזכתה להתרחבות ושכלול כשהאיטלקים בחרו בה כעיר בירה בעת ששלטו באריתראה. האיטלקים שלטו באריתראה עד 1941 והותירו בה חותם משמעותי כמעט בכל תחום: אדריכליות, תחבורה, תרבות ועוד. תחנת הדלק "פיאט" ובתי הקולנוע "רומא" ו"אימפרו" מפורסמים בזכות עיצובם המודרני שהוענק להם בסוף שנות ה-30 וזכו לתיעוד וחשיפה בעשור הקודם. תשעה ימים בילה הופמן במדינה הסגורה הזו ונחשף לעושר האדריכלי הקיים בה ולמצבו המצוין. כך לדוגמה התגלה כי כל תכניות הבתים נשמרו וקוטלגו ולצורך כך הוקם אגף שימור בעירייה. לאחרונה הוא הוזמן להציג את התרשמותו מאסמרה בערב שהתקיים בגלריה 1:1 ברחוב השרון – מבנה שכתבתי עליו כאן בבלוג ומומלץ לבקר בו. אבל עכשיו אני רק רוצה לטוס ולהסתובב באסמרה. מי בא?

.

כמה ימים לאחר שבקרתי במוזיאון העיצוב בלונדון, הזדמן לי לפגוש ביפו את האדריכל ג'ון פוסון שתכנן אותו וגם את מלון ג'אפה. כאן הוא נשען בחצר המלון על חומה עתיקה שנחשפה והפכה לחלק מהתפאורה. אם לא בקרתם עדיין בבר המלון שהוקם בכנסייה שפונה לרחוב יפת אז אני ממליץ לכם לקפוץ ולראות. האפסיס הפך לבר המשקאות.

.

מי שליווה וערך את תכנון מלון ג'אפה ביפו כבר משלב התב"ע הוא האדריכל רמי גיל שהוביל אותי בביקור. כאן הוא מצולם בשביל הצר המקשר בין הרחוב ובין לובי המלון, כשמשני צידי השביל סבכות מתכת שעוצבו בהשראה של משרבייה אופנתית.

.

גיל ופוסון

.

האדריכלית מלכי קסלר היא בת המחזור הראשון שסיים שנה שעברה בבצלאל את המסלול המיועד לאוכלוסייה חרדית. פרויקט הגמר שלה הציע לפתח מגמה של ניצול מרתפים וחניונים והסבתם למגורים. הסתובבתי איתה בכמה דוגמאות קיימות של המגמה וכאן היא מצולמת בכניסה לדירה שבמקור תוכננה כמחסן תת-קרקעי בבית דירות בשכונה רוממה וכעת גרה בה משפחה חסידית.

.

האדריכל ישראל גודוביץ ממעט להביט אחורה, אבל אחרי שהוא גילה שבית ספר שדה חצבה שהוא תכנן לפני חמישים שנה, ניצב נטוש ומוזנח, הוא החליט לבדוק מדוע החברה להגנת הטבע שמחזיקה בנכס ממשיכה לא עושה בו שימוש אך ממשיכה להחזיק בו. טסנו לחצבה ולמועצה האזורית כדי לבדוק לעומק. כאן אנחנו ליד המטוס בשדה דב.

.

גודוביץ על רקע המבנה המיוחד שתכנן בחצבה ומורכב מחלקים טרומיים שייצרה חברת אשטרום בימיה הראשונים

.

מתבונן

.

עם אייל בלום ראש מועצה אזורית ערבה תיכונה במשרדי המועצה במרכז ספיר. בזמן שגודוביץ שקע במסמכים במועצה, אני קפצתי לראות את אולם הספורט שתכנן האדריכל גרשון צפור מול הבניין ועל כך כתבתי רשימה.

.

ב"בתים מבפנים" האחרון בתל אביב הוביל האדריכל דקל גודוביץ, בנו של ישראל גודוביץ, סיור בעקבות בריכות דגי זהב בחצרות בתי העיר. שלושה סיורים כאלה הוא העביר וכולם הצליחו למשוך מאות משתתפים. גודוביץ נולד לתפקיד. מאז אני מחפש בלי הפסקה את שרידי הבריכות ולפעמים גם מוצא.

.

כאן גודוביץ עומד על שפת בריכה שאחד מקבלני השיפוצים שעבד בבניין, החליט למלא אותה בפסולת בניין

.

וכאן הוא עומד על שפת בריכה משושה שמורכבת מאבני כורכר ברחוב זמנהוף. לסיכום: אני לא אפספס יותר אף פעם סיור עם גודוביץ.

.

אחרי הסיור של גודוביץ המשכתי לסיור שערכה האדריכלית נילי פורטוגלי במרכז יום לקשיש שתכננה לפני עשרים שנה ברחוב רש"י

.

הבניינים שפורטוגלי מתכננת נראים כאילו הם היו פה כל הזמן. את התכנון היא מבססת על דפוסים שמופיעים בכל קנה מידה – החל מפריסת המבנים בשטח ועד לעיצוב הידיות בדלתות. הכל מתוך תפיסה הוליסטית שהולכת עד הסוף. כתבתי כאן על הספרייה למוסיקה שהיא תכננה בבית אריאלה ובאקסנט כתבתי על בית הדירות שתכננה ברחוב דבורה הנביאה בצפון תל אביב.

.

אחרי הסיור של פורטוגלי המשכתי ליפו, לבית הספר הדו-לשוני שתכנן האדריכל ליאור ציונוב, ממשרד ציונוב-ויתקון. כאן הוא מתבונן בקהל שהגיע לשמוע אותו ומדובר היה בקרוב ל-150 איש. הסיור היה קצת משעשע: ציונוב הסביר את כוונות המתכנן, הקהל השתרך אחריו, ובקצה הלך אב הבית שהתלונן שכל מה שציונוב אומר הוא לא נכון ושהבניין לא מתפקד.

.

באירוע שנערך בבית החייל בתל אביב לכבוד הספר על האדריכל שמעון פובזנר שתכנן את הבניין, דיבר האדריכל גידי פובזנר, בנו של שמעון, על אביו עמו הוא עבד בשותפות במשך עשרים שנה עד לפטירתו של האב. אחר כך הובלתי סיור בבניין שעבר שינויים מפליגים וקשה היום להכיר באיכויותיו. בשביל זה הצגתי תחילה את התמונות של הבניין משנות ה-60.

תמונות אדריכלים נוספות:

(1) ממשה ספדיה ועד צבי הקר

(2) מסעדיה מנדל ועד דן איתן

(3) משאול רינד ועד מרדכי בן חורין

(4) מיוליה שלומנזון ועד ישראל גודוביץ

(5) מאיתי כץ וענת ציגלמן ועד אמנון רכטר ורני זיס

(6) מבתיה מלול ומרינה סמבליאן ועד חיים קהת

(7) מרנדי אפשטיין ועד חיים דותן

(8) מאמנון רכטר ועד דן איתן

(9) מהאחיות פלסנר ועד לארד שרון

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: