סיבוב בהגשות סטודיו שנה א' בבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב

אחרי שיצאתי מהגשות של סטודיו שנה ג' וד' בבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב, גיליתי שדלת הסטודיו הסמוך פתוחה, אז נכנסתי. החדר היה ריק מתלמידים אבל מלא בעבודות לקראת הגשה. אלה היו עבודות של תלמידי שנה א' שעבדו על הפרויקט האדריכלי הראשון בלימודים ואולי גם בכלל בחיים. 20 סטודנטים – 15 בנות וחמישה בנים.

תוצרי העבודה נתלו על הקירות וכיסו אותם לכל גובה החדר, טפט של שרטוטים ידניים בגווני שחור ואפור ותצלומים בגוונים דומים. הדגמים הונחו למרגלותיהם. יותר מהדגמים, משכו את תשומת ליבי החתכים שהוכנו באופן ידני, חתכים בסיסיים שהציגו רעיון מובהק. במקום למצוא עבודות גולמיות ופשטניות, מצאתי עבודות שהזכירו לי את המבנים שאני הכי אוהב לבקר בהם וחלק מהם הופיעו כאן בבלוג.

מבין עשרים העבודות ארבע מצאו חן בעיני יותר מכולן ובחרתי להציג אותן. אלה עבודות של אליאס בטשון, ג'נא עומרי, מיה ברדנשטיין ומאיה לוי. למחרת התקשרתי למנחות הסטודיו, האדריכליות רבקה כרמי ושלי אמריו, כדי לשמוע מה היה התרגיל שאתו נדרשו הסטודנטים להתמודד במהלך הסטודיו וגם קצת על העבודות עצמן.

ועל כך ברשימה זו.

.

חתך

.

חלק מהצגת העבודות, זו של ג'נא עומרי במרכז

.

.

(1) התרשמות

קורס הסטודיו הנערך לתלמידי שנה א' בסמסטר הראשון דומים לרוב משנה לשנה וגם בין מוסד למוסד. הסטודיו, למי שלא מכיר, הוא הקורס המרכזי בכל סמסטר לאורך חמש שנות לימודי האדריכלות. הוא מתקיים פעמיים בשבוע וכל מפגש נמשך שש שעות בשיטה של הנחייה. זה מסע הכומתה הארוך שעוברים תלמידי האדריכלות, הוא קשה ומייגע אבל מהנה ביותר. באופן עקרוני המטרה היא להשלים בסופו של הקורס הצעה לפרויקט. כל סטודיו מתמקד בנושא אחר, כשלפעמים המנחים קובעים אתר בו יתמקדו התלמידים ולפעמים מותירים את הבחירה בידי התלמידים. כמה שבועות אחרי סיום הסמסטר מתקיימות "הגשות" להן יש אופי חגיגי והן לא דומות למבחן או הצגת רפרט כנהוג בשאר הקורסים. בהגשות מתכנסים תלמידי הקורס כשעבודותיהם תלויות על קירות הכיתה בה עבדו לאורך הסמסטר (במרבית המקרים העבודה כוללת סט של שרטוטים, דגם ומצגת). לאירוע מוזמנים אדריכלים ומנחים של סטודיו משנה אחרת או ממוסד מקביל ולפעמים מוזמנים גם כאלה שקשורים לפרויקט כמו דיירים, או מהנדס הרשות המקומית. כל תלמיד מציג את עבודתו, והאורחים מגיבים ומביעים את דעתם על ההצעות השונות.

התרגילים הנערכים במסגרת הסטודיו של שנה א', נועדו להפגיש את הסטודנט הטרי עם מושגים בסיסיים. בעיקר נועדו התרגילים לאפשר לסטודנט להתמודד עם טכניקות הבעה עצמית כמו הפשטת רעיונות ופיתוחם ושל שרטוט ובניית דגמים. קנה המידה הוא זעיר ומתרכז בשטח מצומצם (בסמסטר ב' ממשיכים בדגש על הפשטת רעיונות אך קנה המידה יוצא מהפינה הקטנה ועובר לכזה של עיר). הסטודיו מורכב מקבוצה של תרגילים כשבשלב האחרון והעיקרי יוצרים תכנית, חתך ודגם לרעיון שהתגבש במהלך העבודה. בבית הספר לאדריכלות באריאל למשל הגדירו קופסה בגודל של 40 על 40 על 40 ובתוכה כל אחד יוצק רעיון. בבצלאל נתנו לנו למשל להתערב באולם המבואה של בניין המחלקה וליצור מקום אישי. הסטודנטים מגיבים כל אחד באופן שונה. חלקם בהיסטריה ולא מבינים את מהלך ההפשטה הרעיוני, נכנסים לדיכאון, לא ישנים בלילות ומרגישים כישלון. יש כאלה שקולטים את המהלך ונהנים מהעבודה. בסופו של הדבר כולם מציגים רעיונות מפתיעים ויצירתיים.

ההנחיות של התרגילים האלה יוצרות מסגרת ברורה – כמו בחירת החומר, גודל התוצר או האתר הנבחר. לכן, צפייה בעבודות מהנה במיוחד, היות וכל סטודנט יוצק לתוך אותן מסגרות תוכן שונה ואישי. בגלל שזהו התוצר הראשון של מפגש הסטודנטים עם עבודת האדריכלות לרוב העבודות גולמיות. יש תמיד כמה כאלה שכבר שולטים ברזי העבודה ומצליחים ליצור אמירה יותר מפותחת, אך הם מעטים. מה שהלהיב אותי בעבודות שכאן אלה הם האלמנטים שאני מוצא בעבודות האדריכלות שנעשו כאן בארץ לפני ארבעים וחמישים שנה וחלקן גם מופיע כאן בבלוג. אלה עבודות שבעת ביקור בהם ניתן לחוש שהאדריכל נהנה לעבוד עם החומרים, יודע לנצח על מערך השטחים הפתוחים והסגורים ויודע כיצד לעצב אותם בהתאם לחזונו. אדריכלים כמו דוד רזניק, נחום זולוטוב, יעקב רכטר, מרדכי בן חורין ורם כרמי היו הבכירים שבהם. לכן היה משמח להיתקל בכל אותם חתכים שיצרו הסטודנטים ולמצוא בהם את העיסוק בחומר והיחס בין מסה וחלל.

היקף התוצרים הצביע על עבודה אינטנסיבית ורציפה. אפשר בקלות להיתקל בפרויקטים של סטודנטים שנראה שחצי סמסטר הם בזבזו על התלבטויות. כאן נראה שמנחות הסטודיו לא נתנו לסטודנטים את ההזדמנות להתחרבש ודאגו שקצב תהליך העבודה יישמר ויוביל לגיבוש התוצרים הרצויים.

בעקבות הסיבוב פניתי למנחות הסטודיו, האדריכליות רבקה כרמי ושלי אמריו, כדי לשמוע על התהליך שהובילו.

.

(2) מהלך הסטודיו

"הנושא של הסטודיו היה חלל ואור. שיטת העבודה בסטודיו היא תרגיל מתגלגל, כשכל תרגיל מוביל לתרגיל אחר עד התרגיל של העמדה באתר. התחלנו בתרגיל בו הסטודנטים הביאו סצנה מתוך סרט. הם פרקו את הסצנה לתמונות ואחר כך עשו הפשטה של התמונות לדו-ממד. מהדו-ממד עברו הסטודנטים לעבודה בתלת-ממד בקוביות גבס. העבודה עם הגבס עוזרת לפתח את החשיבה התלת-ממדית , צריך לגרוע מתוך המסה את החלל. לכל אורך הסמסטר חשוב היה לנו שהסטודנט יהיה נאמן לשפה האישית שלו, שפה שהחלה בדו-ממד. במעבר לקונטקסט עבדנו אתם על פנוי ובנוי, ועל גריעה של המסה מתוך הבנוי כדי ליצור את החלל, ואיך אנחנו מכניסים את האור לחלל שנוצר.

"בסטודיו שלנו לא משתמשים בדבק, כך שהיציקות היו צריכות להיעשות תוך חשיבה קונסטרוקטיבית, כדי שהמודל יהיה מחושב באופן שלא יקרוס. העבודה בגבס היא זו שאפשרה לנו לדבר על אור וחלל ועל יחסי הגומלין שביניהם כי החומר נוטרל.

"הסטודיו נטול מיומנויות מחשב ואנחנו שומרות על הטכניקה של הפעם. הכל ידני כדי ללמוד לחשוב דרך היד. חתך ככלי עבודה, עבודה במודל תלת-ממדי של גבס שאפשר לחוש בו את האור. אם אתה לא רוכש את המיומנות הזו בשלבים המוקדמים האלה אז יש מצב שכבר לא תרכוש את המיומנות הזו ולכן מאד הקפדנו על עבודה ידנית.

"יצאנו לסיור במשכן לאמנות בעין חרוד, לחדר האוכל בקיבוץ תל יוסף ולאחר מכן למרכז המבקרים בזכרון יעקב של עדה [כרמי-מלמד] – כדי ללמוד איך להכניס אור לבניין. הסטודנטים עשו סקירה של פרויקטים עם כניסות אור ישירות ובלתי ישירות. השלב האחרון בסטודיו הוא עבודה באתר הנבחר. השנה בחרנו באזור שבקצה גן הפסלים של הגלריה האוניברסיטאית שבכניסה לקמפוס. יש שם קיר שסוגר את הגן ובשטח הזה נדרשו הסטודנטים לשלב את הרעיון בשפה האישית שלהם.

"היו כל מיני הצעות. היו שבחרו להשקיע את כל הפרויקט מתחת לאדמה ולפנות את פני הקרקע. היו כאלה שהקיר שימש להם אלמנט קונסטרוקטיבי והפרויקט מרחף מעליו והיו כאלה שתכננו את הפרויקט על הקרקע. אחת עשתה גלריה לאדריכלות שממשיכה את הגלריה האוניברסיטאית. היתה הצעה לחדר חזרות שקשור לבית הספר למוסיקה שנמצא ממול והיתה מישהי שהציעה לעשות מקום לפעילויות של נשים כמו כושר ופינות הנקה.

(I) מיה ברדנשטיין

מקום לריקודים הוא הדבר שהכי חסר בקמפוס. בתוך גוש של קלקר אותו היא המיסה נוצר אולם הריקודים בו פתחה גם כניסות לחדירת קרני שמש, כשהמבנה כולו נראה כמו מערה המרחפת על הקיר.

.

חתך

.

דגם

.

(II) ג'נא עומרי

העבודה מתייחסת לקליגרפיה של אותיות בערבית ומעבר מקליגרפיה מרובעת לכזו עגולה. ממנה יצרה בחזית המבנה משרבייה גדולה, כשפונקציונלית משמש המקום להפסקות אוכל.

.

ג'נא עומרי: העבודה מתייחסת לקליגרפיה ועל בסיסה מציעה בין השאר משרבייה

.

שילוב המבנה בגן הפסלים של הגלריה האוניברסיטאית בכניסה לקמפוס

.

חתכים

.

חתך

.

(III) מאיה לוי

באמצעות גריעה מהמסה יצרה לוי אולם המואר באמצעות בארות אור. היא רצתה לשלב פעילות מאורגנת של בני נוער בקמפוס, לכן ייעדה את המבנה לפעילויות של תנועת הצופים.

.

דגם

.

ראש של דגם ורישומים

.

חתך

.

חתך

.

(IV) אליאס בטשון

ההתחלה של בטשון היתה עם סצנה מהסרט ויפלאש שעוסק בקורותיו של סטודנט לתיפוף. את המבנה המרכזי המשמש כחדר חזרות הציב על הקיר כמו מרחף עם פתח לחדירת אור מסונן מכיוון מערב, בעוד מתחתיו יצר תיאטרון פתוח.

.

דגם

.

חתך

רשימות נוספות על בניינים בקמפוס אוניברסיטת תל אביב:

(1) בית הספר למוסיקה

(2) בית הספר לרפואה

(3) בניין שרת למדעי החינוך

(4) הספריה המרכזית ע"ש סורסקי

(5) בניין תחזוקה

(6) בניין מקסיקו

(7) אתר ההנצחה לזכר חללי אוניברסיטת תל אביב

(8) בית הספר למינהל עסקים

(9) ספרית המפות

(10) המעבדה למחקרי תכנון סביבה

(11) שרידי הכפר שיח' מוניס

(12) בניין גילמן

(13) בית הספר לאדריכלות בבניין דה-בוטון

(14) בניין שרמן ובניין בריטניה למדעי החיים

(15) המנהרות התת-קרקעיות בקמפוס

(16) אודיוטוריום סמולרש

(17) בניין בית הספר למדעי היהדות

(18) הריסות חזיתות בנייני מדעי החיים

(19) בית הספר פורטר ללימודי סביבה

(20) מתחם חדש של מעונות הסטודנטים

(21) ביקור ראשון במוזיאון אוספי הטבע

(22) ביקור שני במוזיאון אוספי הטבע

(23) ביקור שלישי במוזיאון אוספי הטבע

(24) אוספי הטבע לפני העברתם לבניין החדש

(25) הספרייה למדעים מדויקים

שיר לסיום:

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • ג׳נא עומרי  ביום 20/01/2019 בשעה 12:47

    היי .. ממש תודה על המחמאות
    ואני ממש שמחה שהפרוייקט שלי הוא אחד הפרוייקטים שמצאו חן בעינייך:)
    شكرا

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: