סיבוב בבית הדר

הנוכחות המרשימה של "בית הדר" הנמצא באחד ממפגשי הרחובות הסואנים בתל אביב היא מהמוצלחות שתוכננו. בניין המשרדים הזה אמנם מכוסה בשכבת פיח מזוהמת שמגחיכה את ההגדרה של תל אביב כ"עיר לבנה", אבל התנוחה לו במגרש ביחס לרחובות, הצורות שבחר האדריכל לכל אחד מגושי הבניין והחיבור ביניהם הופכים את "בית הדר" לאחד הבניינים הבולטים בעיר.

הוא נחנך ב-1937 בתכנון האדריכל קרל רובין, והיה לאחד מבנייני המשרדים הראשונים שנבנו בתל אביב שהורכב כולו משלד פלדה. את היוזמה להקמתו הובילה חברה לייצוא פרי הדר שאכלסה חלק משטחו כששאר השטחים הושכרו לאחרים. בשנות הארבעים תפסו הבריטים את הבניין והקימו בו בין השאר את בית הדין שלהם, מה שהפך אותו ליעד למחתרות. כיום לעומת זאת שוכן בו אחד ממשרדי האדריכלים המובילים.

ועל כך ברשימה זו.

.

הדר

.

הבניין מכיוון רחוב בגין ומימין מגדל לוינשטיין בתכנון האדריכל עודד רפופורט ובנייתו הושלמה בשנת 2000

.

מבנה הקשתות שנמצא מול בית הדר (בגין פינת השפלה) הוא מהמבנים הבודדים ששרדו בתל אביב ותוכננו בסגנון מזרחי בשנות ה-20

.

הבניין מורכב ממספר מגוש מרכזי מעוגל שמשני צידיו גושים קופסתיים. פתחי החלונות מדגישים קווים אופקיים אחידים ורציפים לכל אורך חזיתות הבניין

.

קומת הקרקע הפונה לרחובות בגין והרכבת היא מסחרית. במקור שכנה בה סוכנות מכוניות פורד וכיום סוכנות קטנועים

.

במקור התנשא הבניין לגובה של 3 ו-4 קומות מעל קומת קרקע, אך בשנות ה-50 נוספו לכל אגפיו קומה נוספת.

.

את החזית הלבנה מחליף כיום בעיקר פיח אפור כהה שמעיד על הזנחה ועל זיהום האוויר

.

.

(1) למרות הכל

הנוכחות המרשימה של בית הדר לא הצליחה להיעלם גם לא בגלל ההזנחה והעליבות של מצבו. לאחר שנוספה לו קומה בשנות ה-50, איבד הבניין את הפרופורציות המושלמות שהעניק לו האדריכל. זיהום האוויר והתחזוקה הנמוכה הפכו את הטיח הבהיר לכזה בגוון אפור כהה. פרטי החלונות הוחלפו לאורך השנים באופן אקראי ויצרו חוסר סדר וארגון. כרגיל גם כאן הוציאו אל חזיתות הבניין מזגנים וצינורות, ומהשטחים המשותפים בתוך הבניין לא נראה שלמישהו אכפת והם נראים כמו בעולם השלישי.

אבל פעם, בשנים הראשונות של הבניין, היה בית הדר בניין מפואר. כמות הרכבים בכבישים היתה מצומצמת כך שהזיהום והרעש היו נמוכים יחסית, אבל במשך חמישים שנה עבר כאן תוואי הרכבת וגם תחנה גדולה היתה פה. לא הרחק פעלה התחנה המרכזית שבצמוד לה הוקם אזור מלאכה ומשרדים שגם לו היה מעמד מכובד לזמן קצר. מאז הדרדר האזור וברחוב השרון והגליל הזנות חשופה ברחוב. אך כנראה שלא להרבה זמן כי האזור כולו עומד להיהרס לטובת בינוי חדש. ביתה דר יישאר.

.

בית הדר (אוסף שמוליק תגר)

.

(2) הבניין

חמש מסות מרכיבות את הבניין. הן צמודות זו לזו ואינן סימטריות, מהסיבה שהאדריכלים בתל אביב ראו בסימטריה ערך ירוד ונמנעו ממנה באופן עקבי. פריסת המסות ועיצובן נובעים בעיקר מממדי המגרש והתייחסות לסביבה העוטפת. ארבע מבין חמש המסות הן קופסתיות, אחת מהן פונה לרחוב בגין ושלושת הנותרות פונות לדופן הארוכה של המגרש הצמודה לרחוב הרכבת. המסה המעוגלת היחידה גבוהה בקומה אחת משאר המסות ופונה לכיוון מפגש הרחובות. המהלך שהעניק לבניין את ייחודו ואת איכותו הוא הקשר בין כל חמש המסות. הן נראות כמו נובעות זו מזו ומכוונות כמו חץ אל הקודקוד שהוא הגוש המעוגל הגבוה מהשאר ומכוון בעצמו אל הצומת. רובד נוסף הוא המתח העדין שיצר האדריכל בין הגושים הקופסתיים המתאפיינים בזויות ישרות, לעומת ההתעגלות החושנית של הגוש המעוגל.

מהלך עיצובי נוסף שמעניק לבניין את ייחודו ואיכותו הוא הבחירה בהדגשת הקווים האופקיים. את קומת הקרקע מלווה גגון מצחיה עמוק ורציף המצל על חלונות הראוווה לכל אורך שעות היום. אך יותר ממנו, פסי החלונות בקומות העליונות הם שמדגישים את הקווים האופקיים. פתחי החלונות עוצבו כולם כמו פס ארוך ורציף החורץ את כל דופן החזית ויוצר מהמסה רצועות דקות ואופקיות. בשעת חשיכה הרצועות מודגשות הודות לתאורה המלאכותית הנדלקת בחדרי הבניין ומעניקה לו ממד פיסולי נוסף על זה הגושני. שני פסי חלונות אנכיים קיימים רק בעורף הבניין. חלונות אלה נסתרים מהרחוב ותפקידם לאוורר ולהאיר את שני חדרי המדרגות המצויים בבניין.

.

שנות ה-30: חזית מזרחית בה בולט הגוש המעוגל הגבוה משאר הגושים שמשני צדיו (ארכיון עירוני)

.

תכנית קומת הקרקע המקורית מציגה קומה מסחרית כשלכל עסק יש מדרגות פנימיות לקומה עליונה. יש כאן בית קפה, בנק, בית דפוס וחנויות

.

תכנית קומה 3: הודות לשלד הפלדה לא היה צורך בקירות ולכן רק העמודים מודגשים. המייחד את קומה 3 הוא אולם כנסים בגוש המעוגל. האולם התנשא לגובה כפול וכלל קומת יציע. לצידו אולם ישיבות, בר, וחדר קריאה.

.

(3) מחוות

מחווה ראשונה לבניין ערך האדריכל מרדכי רוזנגרטן. ב-1950 הציע רוזנגרטן לבנות במגרש שבפינה הנגדית של הצומת מבנה מסחר ומשרדים המאזכר בעיצובו את בית הדר ומורכב מגוש מעגלי הפונה לצומת. הצעתו לא מומשה ועשור לאחר מכן, תכנן אינג' יעקב בן סירה, מי שהיה מהנדס העיר המיתולוגי של תל אביב שניצח על הפיכתה של תל אביב ל"עיר הלבנה", בניין ברוטליסטי וללא כל התייחסות לבית הדר הסמוך והבולט. הבניין שתכנן בן סירה מורכב מגושים קופסתיים בעלי חזות של מבנה אדמיניסטרטיבי, ללא כל קשר לבינוי ההיקפי וכמעט גם לא למפגש הרחובות. הצעתו של בן סירה אמנם מומשה, אך בתחילת העשור הקודם עבר הבניין שינוי משמעותי ועדכון עיצובי בתכנונו של האדריכל אבנר ישר.

רק בשנות ה-90, שישים שנה לאחר הקמת בית הדר, התממשה מחווה אותה יצר האדריכל ישראל גודוביץ. ב-1995 נחנך פרויקט "מגדלי אביב" בפינה הנגדית של מפגש הרחובות. גודוביץ אמנם הותיר רחבה סתמית בחזית, אך בעיצוב הגושני של הבניין עצמו, הוא יצר סדרה של מסות קופסתיות במערך המזכיר את בית הדר. במסה הגבוהה והבולטת הוסיף גודוביץ רצועות מעוגלות (לטענתו אלה הכנות למרפסות) המהוות הד לגוש המעגלי שמופיע בבית הדר.

.

1950: מחווה ראשונה לא יצאה אל הפועל כשבמגרש ממול תכנן האדריכל מרדכי רוזנגרטן מבנה המזכיר בצורתו את בית הדר (ארכיון העיר)

.

שנות ה-60: מימין בית הדר ומשמאל הבניין שתכנן אינג' יעקב בן סירה. הבניין קיים גם היום אך חזיתותיו עוצבו מחדש בידי אדריכל אבנר ישר בחזית התמונה מסילות הרכבת (באדיבות הארכיון העירוני, עיריית תל אביב-יפו)

.

מכיוון רחוב הרכבת מתגלים האגפים הקופסתיים, משמאל בניין המשרדים משנות ה-90 שתכנן האדריכל ישראל גודוביץ עם מחווה לבית הדר

.

(4) תולדות

קשה כיום לדמיין שברחוב הרכבת עבר במשך עשרות שנים תוואי מסילה עם תחנת רכבת גדולה. התחנה פעלה מ-1920 ועד 1970. אז הופסקה פעילותה, פורקה המסילה, נהרסו מרבית מתקני התחנה ורק בית המכס נותר. תוואי הרכבת הועתק לאורך נחל איילון, כשתחנה חדשה נפתחה בסמוך לגשר קיבוץ גלויות וכיום גם תחנה זו, אותה תכנן האדריכל נחום זולוטוב, אינה פעילה עוד והפעילות עברה לתחנת ההגנה.

.

1944: תחנת הרכבת וברקע בית הדר (צילום: זולטן קלוגר, לע"מ)

.

.

הפיכת האזור באמצע שנות ה-30 למוקד תחבורתי מרכזי בארץ (תחנת האוטובוסים המרכזית הסמוכה נפתחה ב-1941), הובילה לתנופת בנייה באזור. באותה עת הוקם "פרדס סינדיקט" – ארגון המאחד את איגודי הפרדסנים, ענף שהיה באותה עת בשיא הצלחתו, והוא שבחר לרכוש את החלקה ששטחה 2.2 דונם ולהקים עליו בניין משרדים מודרני בו ישכנו משרדיו. לצורך מימוש הפרויקט היקר והשאפתני, הוקמה "חברת בית הדר" ולבד מהסינדיקט נמכרו מניותיה למשקיעים נוספים. בסינדיקט היו חברים פרדסנים שהחזיקו בכ-80% משטחי הפרדסים הרשומים באגודות בארץ, והארגון היווה אם כן לא רק אחד מהמעסיקים הגדולים במשק אלא גם גורם כלכלי משמעותי. כבעל אמצעים התיר לעצמו הארגון להקים לעצמו מבנה חדשני ומהודר, שיעניק לעובדיו ולחבריו תנאי עבודה ואירוח שטרם נראו אז בארץ.

לביצוע עבודת התכנון נערכה תחרות אדריכלים בה זכתה הצעתו של האדריכל קרל רובין שנחשב היה לאחד מבכירי האדריכלים שפעלו אז בארץ, והיה גם מקושר היטב במשרדי העירייה. באותה שנה בה תכנן את בית הדר היה רובין עסוק בליווי ביצוע תכנית השינויים לביתו של מאיר דיזנגוף בשדרות רוטשילד, שהוסב מבית מגורים למוזיאון תל אביב לאמנות. רובין נולד בגליציה ב-1899 ולאחר שהשלים את לימודי האדריכלות בוינה, היגר לארץ ישראל ב-1921. לאחר עשר שנים נסע לגרמניה ועבד שנה במשרדו של האדריכל אריך מנדלסון, שסביר להניח שצורותיו המעוגלות והאקספרסיונסטיות של הבניינים שתכנן, חלחלו אל עבודותיו של רובין ומצאו את ביטוין בין השאר בבית הדר. ב-1955 הוא ניפטר.

את המדידה של המגרש, אגב, ביצע ב-1933 מרדכי קריתי שהחזיק בכמה פרדסים בשרון וגם היה אחיו של האדריכל בוגר הבאוהאוס שמואל מסטצ'קין.

.

שנות ה-30: בניית שלד הפלדה (מתוך הספר "בתים מן החול")

.

.

קומת הקרקע יועדה למסחר ונפתחו בה סוכנות רכב למכירת דגמי חברת פורד האמריקאית, מסעדת "בית הדר" וכן חנויות שונות. הקומות העליונות יועדו כולן למשרדים. אולם התכנסויות הוקם בגוש המעוגל והתפרס על פני שתי הקומות העליונות בבניין ולכן כלל גם קומת יציע. האולם היה שייך לחברת "פרדס סינדיקט". באולם זה קיימה החברה כנסים שכינסו תחת קורת גג אחת את נציגי אגודות הפרדסנים, המועצה לשיווק פרי הדר ונציגי ההסתדרות ולרוב מנו כמאה משתתפים. לרוב דנו באיחודים נוספים של הסינדיקט, הקמת אגודות חדשות, הסדרים לשיווק פרי הדר לרבות ייצוא (מרבית הייצוא התבצע לאנגליה), קביעת מחירי מינימום, פיקוח על מחירים, קביעת הנחיות ותקנות לאריזת פרי הדר וכן נבחרו וועדות ונציגים.

עם הסתלקות הבריטים מהארץ, ולמרות ההשתלטות על פרדסי הפלסטינים שקע ענף הפרדסנות במשבר. שיטות עיבוד מיושנות, שליטה של קבוצה מצומצמת של פרדסנים בשוק וירידה בכדאיות הייצוא לאנגליה הובילו את ענף הפרדסנות לשמרנות שהחלישה את הענף והעוסקים בו. פרדס סינדיקט נחלש ונכסיו בבניין נמכרו.

בשיאה של מלחמת העולם השנייה, ב-1941, הוחרם בית הדר ובניין סמוך על ידי שלטונות המנדט הבריטי. חמש שנים לאחר מכן הוחרמו בניינים נוספים והם הפכו כולם לחלק ממחנה צבאי בריטי. הדיירים ובעלי הנכסים נדרשו לעזוב את בתיהם ואת עסקיהם ולהפקידם בידי נציגי השלטון, למעט המסעדה שפעלה בבית הדר ונותרה לפעול לשירות העובדים והחיילים הבריטים שהשתלטו על המקום. מאותה עת הוקף האזור בגדרות תיל ולבית הדר שהיה הגדול והבולט בין המבנים שעליהם השתלטו הבריטים הוענק הכינויים "מצודת תל אביב" ו"בוינגרד". בין השאר התמקמה בבית הדר יחידת החקירות ובית המשפט, מהלך שהביא לאיבה גלויה כלפי הבניין מצד היישוב העברי.

.

1947: בית הדר בעת הפקעתו בידי שלטון המנדט הבריטי (צילום: האנס פיין, לע"מ)

.

.

ביטוי לאותה איבה גררו פעולות ירי חוזרות ונשנות שכוונו כלפי הבריטים במתחם והתרחשו ברובן ב-1947, בעת שבוצעו פסקי דין מוות לכמה מחברי האצ"ל כמו דב גרונר, אליעזר קשאני ומרדכי אלקחי. פעולות הירי על בית הדר גבו חיי אדם, כשחלק מההרוגים והפצועים היו יהודים. כך למשל במרץ 1947, ערב פורים, נהרגו 12 איש מהתקפת ירי ופצצות מרגמה שכוונו לבית הדר ובניין המשטרה הסמוך לו בידי טרוריסטים מהאצ"ל. חמישה מההרוגים היו יהודים ו-14 יהודים נוספים נפצעו. בתגובה לירי, פתחו הבריטים באש בלתי פוסקת וללא הבחנה על בתי העיר. כתוצאה מהירי נהרגו אזרחים יהודים נוספים ונגרמו שריפות במוקדים שונים.

לשיא הגיעה האיבה עם גיבושה של תכנית נועזת שיזם האצ"ל בקיץ 1947. חברי הארגון התכוונו לפוצץ את בית הדר בדומה לפיצוץ מלון המלך דוד שגבה עשרות הרוגים. אלא שהיות והבניין היה מוקף כולו גדרות ושומרים נאלצו לחפור מנהרה מבניין סמוך בצידו השני של הרחוב, לעבור מתחת לכביש ולהגיע עד לקומת המרתף של בית הדר. באמצעות המנהרה התכוונו להחדיר חומרי נפץ, לפוצץ את הבניין ובכך לפגוע בביטחונם ובגאוותם של הבריטים. מידע על המבצע הגיע ליחידת המודיעין של "ההגנה", ואנשיה חשפו את המנהרה. אנשי האצ"ל מילכדו את המנהרה ואחד מאנשי ההגנה נהרג מהפיצוץ. ההיסטוריון ניר מן טוען כי יש כאן טעות והאירוע הפוך: "אנשי הש"י של 'ההגנה' הם שחפרו את המנהרה, התחברו למִרכזת הטלפונייה הראשית של הפיקוד הבריטי, והאזינו לתעבורת הקשר המסווגת ביותר של הכוחות הבריטיים בתל-אביב. אנשי האצ"ל אטמו ומִלכדו את הכניסה החשאית, ומהמִלכוד נהרג זאב ורבר בן ה-17, ששירת בש"י".

אולי היו אלה פעולות הטרור ואולי היה זה המועד ההולך ומתקרב של סיום המנדט, אבל בנובמבר אותה שנה עזבו הבריטים את האזור ובכלל זה את בית הדר. פורקו עמדות השמירה, הוסרו גדרות התיל והנכסים הושבו לבעליהם.

עם הקמת המדינה התמקמו בבית הדר גופים שונים הקשורים לענייני ביטחון ותעשייה ביטחונית. גם רשות המיסים פעלה כאן. כיום הגוף הציבורי היחיד שפועל בבניין הוא משרד המשפטים שמפעיל בתי דין. בכל שאר החדרים שוכנים משרדים, ביניהם משרד אדריכלי הנוף צורנמל-טורנר ומשרד האדריכלים קולקר-קולקר-אפשטיין.

.

1947: מימין הבית (שקיים גם כיום) ממנו נחפרה מנהרה לצורך פיצוץ בית הדר הניצב משמאל ומוקף בגדר תיל נמוכה. ברקע רכבת משא (לע"מ)

.

שנות ה-30: בבניין שכנה גם סוכנות יבוא לתרופות של חברת באייר (היבואנים היו האחים גרין, לימים חברת כצט) וסמל החברה התנוסס על החזית מימין (אוסף שמוליק תגר)

.

1941: סמל סוכנות פורד וגמל (אוסף שמוליק תגר)

. . .

בלילה: בחלקו הצפוני של הבניין שלושה גושים קופסתיים

.

במשרד של קולקר המצוי באגף המעוגל בקומה האחרונה עובדים עד מאוחר

.

קומת הקרקע נפרדת מהקומות העליונות גם בעיצוב חזיתות המורכבת ממסכי זכוכית וגם בגגון הבולט מקו החזית

.

רצפת זכוכית המחדירה קרני שמש לתת-הקרקע מעידה על קיומו של מרתף

.

הכניסה הדרומית בבניין מקשרת לגוש הקופסתי הגדול ולזה המעוגל. לגושים הצפוניים יש כניסה נפרדת מכיוון רחוב הרכבת

.

מבט למעלה מהכניסה

.

משרד קולקר קולקר אפשטיין שוכן בקומה החמישית (שהיא תוספת בנייה משנות ה-50) ותופס את כל שטח האגף המעוגל

.

גם משרדי אדריכלי הנוף צורנמל טורנר ממוקם כאן

.

וגם משרד המשפטים

.

המעלית במקור עוצבה באופן אלגנטי עם סורגי ברזל מעוצבים. משמאל קטע מהחלון האנכי הנמתח לכל גובה הבניין ופונה לחצר אחורית

.

משמאל עדיין אפשר לראות את רשת הברזל שסגרה על המעלית המקורית

.

החצר האחורית משמשת לחנייה. מימין מציץ החלון האנכי של חדר המדרגות השני בבניין

.

שני חדרי המדרגות מפנים לחצר האחורית חלון אנכי

.

 

שתי הכניסות לבניין דומות. זו הכניסה מכיוון רחוב הרכבת

.

דלתות הכניסה הפנימיות אמנם תקועות אבל הן הדלתות המקוריות ומורכבות ממסגרת עץ ומסך זכוכית רחב וגבוה. בשתי הכנסיות יש מעלית

.

על לוחות האבן המחפים את מבואת הכניסה יש גם קרדיט לאלה שסיפקו את האבן לבניין

.

בחדר המדרגות

.

חדרי המדרגות מחופים בלוחות אבן כשבמרכז יש פיר מעלית

.

בכניסה למשרד המשפטים שמפעיל כאן בית דין שרדה דלת כניסה מקורית

.

הידית

.

למשרד של הקולקרים יש דלת זכוכית חדשה

.

המשרד הוקם בירושלים ב-1982 ובאמצע העשור הקודם העתיק את עיקר פעילותו לתל אביב והפך לאחד ממשרדי האדריכלים הגדולים בארץ

.

האדריכלים רנדי אפשטיין והאחים התאומים עופר ואמיר קולקר במשרדם שבמרומי בית הדר

בתים נוספים בתל אביב עליהם כתבתי לאחרונה:

.

רופין 40 (אריה קרפץ)

גורדון 79 (סם ברקאי)

בלפור 33 (מרדכי רוזנגרטן)

דיזנגוף 127 (מרדכי רוזנגרטן)

פיארברג 32-30 (יצחק רפופורט)

סמטת שפ"ר 10+9 (עמיר פלג ועדי גל)

בן יהודה 85 פינת גורדון 22 (שלמה גפשטיין)

דיזנגוף 105 פינת פרישמן 39 (יהודה ורפאל מגידוביץ)

שדרות בן גוריון 39 פינת גרץ 2 (יהודה מגידוביץ)

לואי מרשל 38 (משה לופנפלד וגיורא גמרמן)

מנדלסון 4 (מרדכי זברודסקי ויצחק בונה)

נחלת בנימין 16 – בית הכדים (זאב רכטר)

אחד העם 91 – בית פריד (זאב רכטר)

הגר"א 17 – בית גרפוליט (צבי גבאי)

בית ז'בוטינסקי (מרדכי בן חורין)

ראש פינה 26 (אריה כהן)

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • itamsh  ביום 01/01/2019 בשעה 10:19

    כמה כבר עולה להסיר את הפיח המתועב הזה? זה לא שאין פתרונות לעניין. חוסר אכפתיות של ועד הבית המשותף וחוסר כבוד למרחב הציבורי.

  • שביט  ביום 01/01/2019 בשעה 12:49

    משרד האדריכלים היוקרתי יושב בבנין הזה בתוך הטינופת וההזנחה ולא מוציא פרוטה ליפות משהו מההיסטוריה של תל אביב? קמצנים !

    • itamsh  ביום 01/01/2019 בשעה 12:57

      זו לא אמורה להיות מטלה שלהם רק בגלל שהם אדריכלים. זה באחריות הבית המשותף כולו. והאמת היא, שלא הייתה מזיקה גם רגולציה קצת יותר נשכנית מצד העירייה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: