סיבוב בזוג שווקים תאומים לא זהים בורשה

בתחילת המאה העשרים נבנו כמה שווקים מקורים במרכז ורשה. המהלך לא היה יוצא דופן, היות וכאלה הוקמו בכל רחבי אירופה ועל אחדים מהם אכתוב כאן בהמשך. בניינים אלה, במיוחד בבירת פולין, מספרים את סיפורה של העיר. מבנייני מסחר הם הפכו בזמן מלחמת העולם השנייה למפעלים לשרות מכונת המלחמה. הם הופצצו ועמדו חרבים שנים עד שחודשו באופן חלקי והמשיכו בתפקודם המסחרי, אך לא זכו לפופולאריות מהם נהנו בשנותיהם הראשונות. כעת, עם השגשוג הכלכלי והתיירותי הם משנים את פניהם.

לאחרונה חודש באופן יסודי אחד מהם, הלה קוסזיקי (Hala Koszyki) שנחנך במקור ב-1909 בתכנון האדריכלים בולסלאב מיקובסקי, לודוויג פאנזאקייביץ', אפולוניוז נייבסקי ולאדיסלב קוזלובסקי. הוא הפך כעת לגרסה פולנית למה שאנחנו מכירים בשוק שרונה. לעומתו, השוק השני, הלה מירוסקי (Hale Mirowskie) שנחנך ב-1902 בתכנון האדריכל יוליוס דז'ירזנובסקי, נותר כמו בימים שהקומוניסטים שלטו כאן. לשניהם יש קסם מיוחד ולכן שווה להתעכב בהם.

ועל כך ברשימה זו.

.

אצא לי השוקה

.

מפת התמצאות

.

.

(1) הלה קוסזיקי (Hala Koszyki)

האופנה של שוקי אוכל כבשה את העולם. אז לא רק בברצלונה ובתל אביב תמצאו אותם, אלא מעכשיו גם בוורשה. כאן לקחו שוק וותיק שהוקם ב-1906 במבנה שהיה מפלדה, לבנים וזכוכית, הרסו את רובו, הקימו בנייני משרדים בהיקף ואת השוק עצמו בנו מחדש. החלקים היחידים שנותרו בו מקוריים אלה שני מבני השער הגדולים אותם עיטר האמן זיגמונט אוטו (Otto), בתבליטים ופסלים הקשורים למורשת הוורשאית (כמו דמות הבתולה עם גוף של דג) ושל מגוון דימויים הקשורים למוצרים הנמכרים בשוק. החלון המעוגל הקבוע בחלקו העליון של העשר משלים את החזית המזמינה ומחזק את תחושת השקיפות והניקיון של הבניין, מרכיב שחוזר ומופיע גם בשווקים מקורים אחרים ואני משער שהוא לקוח מאדריכלות הכנסיות ותחנות רכבת. למרות שמרבית הבניין חדש, הקפידו האדריכלים לעקוב אחרי התכניות המקוריות של השוק.

תמצאו כאן שלוש קומות של מסעדות מעדניות וסופרמרקט גדול, וגם חנות ספרים גדולה (בכל זאת – פולנים). סיפורה של וורשה משתקף כאן היטב: שוק עירוני נמכר ליזמים פרטיים שהקימו בו מיזם כלכלי המשלב תעסוקה, הסעדה ומסחר. במקרה הזה התוצאה חיובית, אבל במקרים אחרים השינויים לא מיטיבים עם העיר. כשהשוק נפתח הגיעו לכאן תושבים ותיקים שחיפשו את החנויות בהן הם היו רגילים לקנות פעם. הם ראו מה מוכרים ויצאו חזרה לרחוב מאוכזבים. הקהל המבוגר והותיק הבין עם מה יש לו עסק ומדיר את רגליו. במקומו מי שמגיע למתחם הוא ברובו קהל צעיר ובעל אמצעים, כי המחירים כאן גבוהים יחסית לשאר המקומות בעיר.

בכל מקום בורשה נתקלים בתזכורות למלחמה ההיא. במבנה השוק פעל בית חולים של התושבים הפולנים שבחרו לסכן את חייהם ולמרוד בשלטון הכובש. בעקבות זאת הופגז האזור ונהרס ברובו. גם בניין השוק נפגע, אך מיד לאחר המלחמה חידשה העירייה את הבניין וחזרה והפעילה בו שוק.

חידוש המתחם והבנייה החדשה נמסר למשרד הוורשאי JEMS Architects, המתמחה במתחמי משרדים ולאחרונה השלים את מרכז הקונגרסים בקטוביץ'.

.

לשוק הלה קוסזיקי (Hala Koszyki) יש שני שערים זהים, כל אחד בקצה הבניין שבצורת האות ח'

.

בראשו של השער יש תבליט בטון המציג את סמלה של ורשה: בתולת ים, חציה דג וחציה פולניה לוהטת. על התבליטים והפיסול בשער הופקד האמן זיגמונד אוטו (Otto)

.

כניסה

.

במבואה נותרו כתובות מתקופת הכיבוש הרוסי בכתב קירילי. השילוט נחשף במהלך העבודות לאחר שהיה מכוסה במשך יותר מחמישים שנה

.

מודעה. גם הקרמיקה בה חיפו את הקירות היא ברובה מקורית.

.

השוק נבנה למעשה מחדש אך האדריכלים השתדלו לעקוב אחרי התכנית המקורית של השוק – כמו כאן בזרוע המקשרת את הכניסה אל האולם המרכזי ומקורה במסכי זכוכית

.

האולם המרכזי מורכב משני מפלסים הפתוחים זה לזה ומזכירים את התכנית של קניון טיפוסי בישראל

.

העסקים הם בעיקר בתי קפה, מסעדות וברים

.

הגעתי מוקדם בבוקר ולכן המקום היה יחסית ריק

.

ויש גם חנות ספרים, אבל יותר מידי מעוצבת וחסרה את האופי שנראה לי מתאים יותר לתולעת ספרים פולניה

.

הבינוי שמקיף את השוק הוא חדש, חלק מהפרויקט, וכולל בעיקר משרדים. זו המבואה לבניין המשרדים שהתקרה שלה מורכבת מצינורות אנכיים

.

יש גם ציור קיר

.

התקרה

.

הבנייה בדיוק הסתיימה ולכן אפשר היה להיכנס ולראות את החלק שמעל אגף השער לשוק. המנורות עדיין בנילונים

.

מבט על השוק ועל החצר שהוא עוטף ומשמשת למסעדות. הבינוי ההיקפי הוא חדש וחלק מהפרויקט

.

לאדריכלים היה חשוב מאד הקשר עם הרחוב, כדי למשוך כמה שיותר מבקרים פנימה היות והשוק כיום ניצב ברחוב יחסית צדדי

.

.

(2) הלה מירוסקי (Hale Mirowskie)

כשגיליתי שיש לשוק המחודש גם אח תיאום שנותר ממש כמו בימי השלטון הקומוניסטי, מיהרתי לבקר גם בו. מתברר שמדובר במרכז מסחרי גדול יותר ובעיקר עממי. הוא מורכב משני מבני שוק – אחד פעיל ושני (שנקרא Hala Gwardii) נותר נטוש שנים רבות וגם בו נפתח לאחרונה שוק אוכל שהיה סגור בעת הביקור. על שני אלה נוסף שוק פתוח המורכב בחלקו מביתנים קטנים ובחלקו מדוכנים התופסים שטח נרחב לצד הבניינים ומציעים מוצרים מכל הבא ליד ובעיקר ירקות ופירות.

בניין השוק הפעיל מוסתר בחלקו במבנה בצורת תיבה מוארכת שהוקמה בשנות ה-70 בחוסר התאמה לבנייה הקלאסית שאפיינה את בניין השוק המקורי מ-1902, ובו נפתחה מסעדה הפועלת עד היום. בבניין עצמו יש סופר גדול באולם המרכזי והוא מוקף חנויות ודוכנים קטנים ומגוונים. הקהל שונה מהקהל בשוק האוכל, וכאן תמצאו את הלקוחות הוותיקים.

לעומת העיצוב האופנתי והקפדני בשוק המחודש, כאן תמצאו צבעוניות. המגוון לא נועד לענות על צרכי מותרות אלא על צרכים בסיסיים של חיי יומיום. אפשר לטעום פה את הטעמים האמיתיים של ורשה ופולין וגם לדמיין שהקומוניסטים עדיין שולטים, סוג של שמורת טבע.

מומלץ באזור הזה להיכנס לאחד מבתי הקפה או הקונדיטוריות ולהזמין את העוגה W-Z Wuzetka. זו העוגה הפופולארית בוורשה והיא באמת טעימה. היא מורכבת משתי שכבות עוגת שוקולד ספוגה בתרכיז פירות ובטווח שכבת שמנת סמיכה. העוגה נקראת כך, על פי אחת הפרשנויות, על שמו של הכביש הראשי שחוצה את העיר. האגדה האורבנית מספרת שעובדי הכביש נהגו לאכול באחת ההפסקות את העוגה המדוברת שהוגשה במסעדה שהיתה סמוכה למחנה העובדים של כביש  W-Z, ומכאן ניתן לה שמה. שריד נוסף לימים אחרים, מסתתר בצידו השני של הרחוב ובחצר של בלוק מגורים (רחוב זלוטה 62): קטע יחיד מהחומה שהקיפה את השכונה היהודית בורשה בתחילת שנות ה-40.

.

בשלב מאוחר מישהו תקע גוש מלבני בחזית השוק שמשמש מסעדה

.

כך זה היה נראה בהתחלה

.

וגם כך

.

1932

.

במלחמה הופצץ הבניין והוחרב ברובו

.

מסביב לבניין פועל שוק בדוכנים קבועים

.

תוסס ומצליח, הרבה יותר מהשוק המפונפן



.

מבט למעלה

.

עיטורים

.

על החזית המערבית ולצד הכניסה שלט לזכרם של 510 מתושבי האזור שנרצחו תוך יומיים באוגוסט 1944. מתוכם נרצחו 110 בסמוך למבנה השוק. בורשה פזורים כ-200 לוחות זכרון כאלה שאותן עיצב ב-1948 האמן קרול טצ'ורק (Tchorek).

.

בחוץ נותרו שרידי ירי ממלחמת העולם השנייה על חזיתות הבניין

.

פולניות

.

הכניסה הראשית

.

בפנים מתגלה אולם גדול שנדרש לעלות במדרגות נעות

.

למעלה מתגלה סופרמרקט שאפשר להקיף עליו מקומתה גלריה

.

בקומתה גלריה חנויות שונות שאהובות, כמו כלה עסקים באזור, על ידי הקהל הורשאי המבוגר

.

יש גם דוכנים

.

בשר פולני

.

האולם גדול, פתוח ומואר היטב ושונה לגמרי מהשוק המצועצע שראיתי קודם

.

אפשר להשקיף על הסופרמרקט

.

סופרמרקט

.

יש בבניין כל מיני אזורים שקטים יותר

.

כמו המקום הזה

.

כלוב

.

וזקו

.

מי בחר את הצבע?

תודה למכון הפולני ולעיריית ורשה על הביקור.

עוד אדריכלות בורשה:

.

(1) מגדל חדש שתכנן דניאל ליבסקינד במרכז העיר

(2) תערוכה בבית ספר נטוש ובניין המוזיאון לאמנות בחנות רהיטים

(3) כנסיית אלכסנדר הקדוש

(4) תחנת הרכבת ורשבה פובישלה ומגדל מגורים סמוך

(5) הגג הירוק של ספריית אוניברסיטת ורשה

(6) ארמון התרבות והמדע

(7) האנדרטאות משני צידי מוזיאון לתולדות יהודי פולין

(8) סיור אדריכלות בוורשה

(9) מוזיאון לתולדות יהודי פולין

(10) מוזיאון ורשה

(11) בית הספר לכלכלה

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • amitaisandy  ביום 31/12/2018 בשעה 23:06

    חלון מסמל שקיפות! מהשקרים המטופשים ביותר שאדריכלים אוהבים לספר לעצמם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: