סיבוב בבניין ברחוב ארלוזורוב בחיפה

רבים מהאדריכלים החיפאים מכירים את הבניין השוכן ברחוב ארלורוזוב 65-63 בחיפה: מדובר בבניין מגורים גדול יחסית השוכן על שני מגרשים צמודים, חזית סימטרית שמוסיפה לנוכחותו. ללא ספק מדובר באחד מהאדריכלים המוכשרים ויצירתיים שפעלו בחיפה בשנות השלושים של המאה הקודמת.

הבניין שעוצב בסגנון הבינלאומי ניצב מוזנח כמו רבים מהבתים בשכונת הדר אך הוא תחנת חובה לכל מי שרוצה להתרשם ממבני הסגנון בעיר. ניסיתי לגלות האדריכל שתכנן אותו. בתיק הבניין בעירייה לא שרדו מסמכים מקוריים. פניתי לשני אדריכלים שמכירים היטב את המורשת הבנויה של חיפה, פארה גולדמן וגיא שחר. שניהם נענו לפנייתי, טרחו וניסו למצוא, אך לא הצליחו לגלות.

ועל כך ברשימה זו.

.

מוזנח ומיוחד

.

העצים קצת מסתירים: הבניין עם חזית סימטרית, מוגבה מעל מפלס הרחוב ומנצל את הטופוגרפיה הטבעית של הר הכרמל

.

שתי כניסות ובכל אחת מהן חדר מדרגות עם חלון זכוכית אנכי (זה החלון בחלק של ארלוזורוב 65)

.

בחלקו העליון מודגש חדר המדרגות האנכי בחלון אופקי עם גגון מצחייה לו נועד בעיקר תפקיד עיצובי

.

מרפסות מעוגלות נסגרו מזמן בתריסי פלסטיק

.

חזית אגף חדר המדרגות מודגשת גם באמצעות צבע ורדרד שיתכן שהוא שינוי מאוחר (החזית של חדר המדרגות בארלוזורוב 63)

.

מדרגות רחבות מקשרות בין הרחוב ובין הכניסה לבניין. רק באמצען מופיע קיר המחלק אותן ומפנה לשתי הכניסות. קומת הכניסה כוללת רחבה מפולשת המקשרת גם לחצר פנימית עליה סוגר הבניין

.

הריצוף המקורי כולל מרצפות לבנות במרכז ובהמשך המרצפות הן ורודות: שני מהלכים בצדדים מקשרים לחדרי המדרגות ומהלך רחב ממשיך ישר אל החצר הפנימית. מכאן אפשר גם להשקיף היטב על הרחוב

.

החצר מורכבת ממדרגות מגוננות שראו ימים יפים יותר וכיום הן מוזנחות והשבילים חסומים בצמחייה פראית

.

.

אמנם לא ידועה (עדיין) זהות האדריכל שתכנן את הבניין, אך נראה שהוא הקפיד לבצע את כל 5 עקרונות האדריכלות שקבע לה קורבוזיה: (1) בנייה על עמודים, (2) תכנית חופשית, (3) חזית חופשית, (4) חלון סרט ו-(5) גג שטוח שנועד לפעילות הדיירים.

עיון חוזר בספרה של האדריכלית ניצה סמוק "בתים מן החול, אדריכלות הסגנון הבינלאומי בתל אביב, 1948-1931" (משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1994), מראה שגם האלמנטים שזיהתה סמוק בבתי הסגנון בתל אביב, מופיעים כמעט כולם גם כאן. יש כאן "חזית תפאורה" שפונה לרחוב ומושקעת במיוחד בעוד שאר החזיתות פחות. יש גם "חזית בעלת מימד ציבורי" באמצעות מדרגות רחבות המובילות למבואה פתוחה ומפולשת המקשרת לגן הנראה היטב מכיוון הרחוב. יש "ציר אנכי כאלמנט ציבורי" שמופיע בשני חלונות הסרט האנכיים הקבועים בחדרי המדרגות שבקצות החזית הראשית. "מרחב חיצוני פרטי למחצה" הוא הגן הפנימי המורכב ממדרגות מגוננות.

כמו רבים ממבני התקופה, כמו גם הבניין האחרון שהצגתי כאן בתל אביב, הוא בנוי בצורת האות ח'. למעשה שוכן הבניין על שני מגרשים צמודים ולכן הוא כפול בגודלו משאר הבניינים ברחוב, עובדה המעניקה לו דגש מיוחד על פני שאר המבנים.

כל אלה לא פיתו חוקרי אדריכלות להתעכב על הבניין הזה. פרטיו לא נחקרו בעבר ולכן גם לא ידוע עליו דבר ובמיוחד לא ידוע מי האדריכל שתכנן אותו. האדריכל אייל מלכא סובר שמדובר באדריכל החיפאי משה גבעוני, אך התכנית שעליה אכן גבעוני חתום ומצויה בתיק הבניין, היא תכנית מאוחרת לשינוי חלקי שנערכה ב-1950 ואינה מוכיחה בהכרח כי גבעוני היה האדריכל המקורי. האדריכל ד"ר אור אלכסנדרוביץ' מציע שמדובר באדריכל אוסקר קאופמן שידוע כמתכנן תיאטרון "הבימה" בתל אביב. בשנות ה-30 תכנן קאופמן בשיתוף האדריכל אויגן שטולצר מבנים בחיפה, אך מה שהוביל את אלכסנדרוביץ' הוא הדמיון של חזית הבניין לחזית בניין מגורים שתכנן קאופמן ברחוב יעל 3 בתל אביב. פניתי לאדריכלית דנה סוקולצקי ממשרד "שגב-סוקולצקי" שהשתתפה בעריכת תיק התיעוד לבניין ברחוב יעל 3.

"אני לא חושבת שהוא תוכנן על ידי אוסקר קאופמן", מגיבה סוקולצקי, "אומנם יש כמה אלמנטים דומים, בעיקר עיגול מעקה המרפסות והבמה, אך רוב האלמנטים די דומים לשפה המודרניסטית של שאר אדריכלי התקופה. קאופמן תכנן ביתר פירוט וקישוט והיה תיאטראלי מאד. אנחנו חקרנו את הביוגרפיה של אוסקר קאופמן במסגרת סקר תיעוד לבית דונקלבלום בפינת הרחובות יעל 3 ורות 2 בתל אביב וקשה לי להאמין שקאופמן עשה את הבניין בחיפה בארלוזורוב. הוא לא תכנן מבני מגורים בארץ, אלא אך ורק כאשר היתה מעורבות אישית. כך היה בבית דונקלבלום, כי לאה דונקלבלום היתה שחקנית בהבימה והיו להם קשרים חברתיים. גם בחיפה הוא תכנן מבנה באחוזה שהזמינו אותו במיוחד עבור משפחה אמידה מאנגליה. אך בהחלט יכול להיות שמי שתכנן את הבניין היה שותפו בארץ – אויגן שטולצר, בעלה של אדריכלית יהודית סגל. שטולצר תכנן בסגנון מאד דומה לקאופמן וידוע שהוא תכנן מספר מבני מגורים בחיפה וגם מבני ציבור בחיפה. צריך לחקור לגביו".

אז בינתיים טרם התבררה זהות האדריכל. אם תצליחו לגלות אשמח שתיידעו אותי.

.

מבט מהחצר אל המבואה הפתוחה והרחוב: הבטון שמכסה את החלק המפולש הוא אולי תוספת מאוחרת

.

מישהו צבע בורוד את העמודים ואת חלקן התחתון של החזיתות, גם באחד מחדרי המדרגות

.

אין כאן דלתות כניסה כפי שנהוג היה להתקין לצורך הגברת הביטחון.

.

פס החלון האנכי מאיר את חדר המדרגות ומקבל בברכה את הבאים

.

את תיבות הדואר המקוריות והשקועות בקיר שהיו בטח עשויות מעץ, מחליפות כיום תיבות מאלומיניום מוזהב

.

מבט מלמטה

.

אור

.

מרצפות בגוון כתום-צהוב

.

הכניסה לחדר המדרגות מבוצעת מהפינה, בדיוק כמו החלון האנכי

.

שתי דירות בכל קומה בחדר המדרגות

.

הקצה העליון של חדר המדרגות מואר עוד יותר הודות להתרחבות החלון

.

נוף העיר והמפרץ

.

מעל לצמרות

.

ורטיגו

.

מעקה

.

פארק הירקון, 1972

.

יוצא מהכניסה האחת וממשיך לכניסה השנייה. באותה הזדמנות נפרד מהצבע הורוד

.

חמישה עמודים עגולים מפרידים בין המבואה ובין הרחוב. כאן יש שלושה מהם

★

על חיפה פרסמתי רשימות נוספות (אלה הנבחרות):

.

(1) שכונת בת גלים

(2) שכונת קרית אליעזר

(3) בית הכנסת בשכונת עין הים

(4) בניין הנהלת קופת חולים

(5) בית הספר הנטוש בקצה שכונת נווה דוד

(6) בניין מעבדות הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון

(7) הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון

(8) בית הכנסת המרכזי בהדר

(9) בלוק ברמת הדר

(10) מלון טלטש

(11) בית הכנסת המרכזי בכרמל

(12) דרך הים 99

(13) ארבעה בתים בהדר הכרמל בתכנון אוראל-זוהר

(14) מגדל הנביאים

(15) בית ספר נטוש ברחוב חלוצי התעשייה

(16) המאבק על גבעת העיזים

(17) המאבק על הבית בשדרות יצחק 5

(18) בית הקרנות

(19) מערות וגשר רושמייה

(20) הכרמלית

(21) אנדרטה לחללי אחוזה של גרשון קניספל

(22) בריכת גלי הדר הנטושה

★