רבים מהאדריכלים החיפאים מכירים את הבניין השוכן ברחוב ארלורוזוב 65-63 בחיפה: מדובר בבניין מגורים גדול יחסית השוכן על שני מגרשים צמודים, חזית סימטרית שמוסיפה לנוכחותו. ללא ספק מדובר באחד מהאדריכלים המוכשרים ויצירתיים שפעלו בחיפה בשנות השלושים של המאה הקודמת.
הבניין שעוצב בסגנון הבינלאומי ניצב מוזנח כמו רבים מהבתים בשכונת הדר אך הוא תחנת חובה לכל מי שרוצה להתרשם ממבני הסגנון בעיר. ניסיתי לגלות האדריכל שתכנן אותו. בתיק הבניין בעירייה לא שרדו מסמכים מקוריים. פניתי לשני אדריכלים שמכירים היטב את המורשת הבנויה של חיפה, פארה גולדמן וגיא שחר. שניהם נענו לפנייתי, טרחו וניסו למצוא, אך לא הצליחו לגלות.
אבל לבד מעניין האדריכל, כאן גדלה הזמרת ירדנה ארזי. היא אמנם נולדה בקיבוץ כברי, אך עוד כשהיתה בת שנתיים בחרו הוריה לנטוש את הרעיון השיתופי, לעזוב את הקיבוץ ולהגר אל העיר הגדולה. בדירה קטנה בבניין הנושא את מספר 63 התמקמה המשפחה והאבא פתח ברחב הסמוך חנות למוצרי חשמל. לאחרונה זכתה ארזי ורחוב בעיר נקרא על שמה. ומה ירדנה היפה היתה אומרת? זה לא יתכן…
ועל כך ברשימה זו.
.
מוזנח ומיוחד
.
ארלוזורוב 65-63
.
העצים קצת מסתירים: הבניין עם חזית סימטרית, מוגבה מעל מפלס הרחוב ומנצל את הטופוגרפיה הטבעית של הר הכרמל
.
שתי כניסות ובכל אחת מהן חדר מדרגות עם חלון זכוכית אנכי (זה החלון בחלק של ארלוזורוב 65)
.
בחלקו העליון מודגש חדר המדרגות האנכי בחלון אופקי עם גגון מצחייה לו נועד בעיקר תפקיד עיצובי
.
מרפסות מעוגלות נסגרו מזמן בתריסי פלסטיק
.
חזית אגף חדר המדרגות מודגשת גם באמצעות צבע ורדרד שיתכן שהוא שינוי מאוחר (החזית של חדר המדרגות בארלוזורוב 63)
.
מדרגות רחבות מקשרות בין הרחוב ובין הכניסה לבניין. רק באמצען מופיע קיר המחלק אותן ומפנה לשתי הכניסות. קומת הכניסה כוללת רחבה מפולשת המקשרת גם לחצר פנימית עליה סוגר הבניין
.
הריצוף המקורי כולל מרצפות לבנות במרכז ובהמשך המרצפות הן ורודות: שני מהלכים בצדדים מקשרים לחדרי המדרגות ומהלך רחב ממשיך ישר אל החצר הפנימית. מכאן אפשר גם להשקיף היטב על הרחוב
.
החצר מורכבת ממדרגות מגוננות שראו ימים יפים יותר וכיום הן מוזנחות והשבילים חסומים בצמחייה פראית
.
.
(1) הבניין
כמו רבים ממבני התקופה, כמו גם הבניין האחרון שהצגתי כאן בתל אביב, הוא בנוי בצורת האות ח'. למעשה שוכן הבניין על שני מגרשים צמודים ולכן הוא כפול בגודלו משאר הבניינים ברחוב, עובדה המעניקה לו דגש מיוחד על פני שאר המבנים.
תמצאו כאן מספר אלמנטים מושקעים מבחינה תכנונית, שכיום אדריכלים וקבלנים לא טורחים הלשקיע בהם ולכן לא תמצאו בבתי דירות עכשוויים: כניסה מרשימה שמרחיבה את הלב. נכון, היא לא מצופה בשיש מבריק, הטיח הלבן הזדהם והיא מפולשת – אבל היא מתוכננת במידות הנכונות, האלמנטים שמרכיבים אותה מרשימים – כמו העמודים בעלי החתך העגול הפונים לרחוב ומאורגנים בשורה זקופה כמו משמר כבוד. המבט על הרחוב ממרומים, המעבר אל הגן הגדול שבעורף הבניין, שגם אם כיום הוא מוזנח אז עדיין העצים ומדרגות האבן יוצרים פנינה חבויה שמאפשרת לברוח משאון העיר הצפופה. הכניסה עצמה מתוכננת באופן סימטרי.
שני חדרי המדרגות מרשימים גם הם. אין כאן אמנם מעלית, אך המעבר במדרגות מעניק לעולים וליורדים מבטים אופקיים ואנכיים שמושכים את העין. מבט אחד אל הפיר שבמרכז המדרגות המקיפות אותו. מבט שני הוא מבעד לחלון האנכי המלווה את חדר המדרגות לכל גובהו. החלון מחדיר אור ואוויר טבעיים אל פנים הבניין וגם מאפשר להתבונן בחיפה ובמיוחד במפרץ הנשקף באופק.
.
(2) אדריכל
אמנם לא ידועה (עדיין) זהות האדריכל שתכנן את הבניין, אך נראה שהוא הקפיד לבצע את כל 5 עקרונות האדריכלות שקבע לה קורבוזיה: (1) בנייה על עמודים, (2) תכנית חופשית, (3) חזית חופשית, (4) חלון סרט ו-(5) גג שטוח שנועד לפעילות הדיירים.
עיון חוזר בספרה של האדריכלית ניצה סמוק "בתים מן החול, אדריכלות הסגנון הבינלאומי בתל אביב, 1948-1931" (משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1994), מראה שגם האלמנטים שזיהתה סמוק בבתי הסגנון בתל אביב, מופיעים כמעט כולם גם כאן. יש כאן "חזית תפאורה" שפונה לרחוב ומושקעת במיוחד בעוד שאר החזיתות פחות. יש גם "חזית בעלת מימד ציבורי" באמצעות מדרגות רחבות המובילות למבואה פתוחה ומפולשת המקשרת לגן הנראה היטב מכיוון הרחוב. יש "ציר אנכי כאלמנט ציבורי" שמופיע בשני חלונות הסרט האנכיים הקבועים בחדרי המדרגות שבקצות החזית הראשית. "מרחב חיצוני פרטי למחצה" הוא הגן הפנימי המורכב ממדרגות מגוננות.
כל אלה לא פיתו חוקרי אדריכלות להתעכב על הבניין הזה. פרטיו לא נחקרו בעבר ולכן גם לא ידוע עליו דבר ובמיוחד לא ידוע מי האדריכל שתכנן אותו. האדריכל אייל מלכא סובר שמדובר באדריכל החיפאי משה גבעוני, אך התכנית שעליה אכן גבעוני חתום ומצויה בתיק הבניין, היא תכנית מאוחרת לשינוי חלקי שנערכה ב-1950 ואינה מוכיחה בהכרח כי גבעוני היה האדריכל המקורי. האדריכל ד"ר אור אלכסנדרוביץ' מציע שמדובר באדריכל אוסקר קאופמן שידוע כמתכנן תיאטרון "הבימה" בתל אביב. בשנות ה-30 תכנן קאופמן בשיתוף האדריכל אויגן שטולצר מבנים בחיפה, אך מה שהוביל את אלכסנדרוביץ' הוא הדמיון של חזית הבניין לחזית בניין מגורים שתכנן קאופמן ברחוב יעל 3 בתל אביב. פניתי לאדריכלית דנה סוקולצקי ממשרד "שגב-סוקולצקי" שהשתתפה בעריכת תיק התיעוד לבניין ברחוב יעל 3.
"אני לא חושבת שהוא תוכנן על ידי אוסקר קאופמן", מגיבה סוקולצקי, "אומנם יש כמה אלמנטים דומים, בעיקר עיגול מעקה המרפסות והבמה, אך רוב האלמנטים די דומים לשפה המודרניסטית של שאר אדריכלי התקופה. קאופמן תכנן ביתר פירוט וקישוט והיה תיאטראלי מאד. אנחנו חקרנו את הביוגרפיה של אוסקר קאופמן במסגרת סקר תיעוד לבית דונקלבלום בפינת הרחובות יעל 3 ורות 2 בתל אביב וקשה לי להאמין שקאופמן עשה את הבניין בחיפה בארלוזורוב. הוא לא תכנן מבני מגורים בארץ, אלא אך ורק כאשר היתה מעורבות אישית. כך היה בבית דונקלבלום, כי לאה דונקלבלום היתה שחקנית בהבימה והיו להם קשרים חברתיים. גם בחיפה הוא תכנן מבנה באחוזה שהזמינו אותו במיוחד עבור משפחה אמידה מאנגליה. אך בהחלט יכול להיות שמי שתכנן את הבניין היה שותפו בארץ – אויגן שטולצר, בעלה של אדריכלית יהודית סגל. שטולצר תכנן בסגנון מאד דומה לקאופמן וידוע שהוא תכנן מספר מבני מגורים בחיפה וגם מבני ציבור בחיפה. צריך לחקור לגביו".
אז בינתיים טרם התבררה זהות האדריכל. אם תצליחו לגלות אשמח שתיידעו אותי.
.
מבט מהחצר אל המבואה הפתוחה והרחוב: הבטון שמכסה את החלק המפולש הוא אולי תוספת מאוחרת
.
מישהו צבע בורוד את העמודים ואת חלקן התחתון של החזיתות, גם באחד מחדרי המדרגות
.
אין כאן דלתות כניסה כפי שנהוג היה להתקין לצורך הגברת הביטחון.
.
פס החלון האנכי מאיר את חדר המדרגות ומקבל בברכה את הבאים
.
את תיבות הדואר המקוריות והשקועות בקיר שהיו בטח עשויות מעץ, מחליפות כיום תיבות מאלומיניום מוזהב
.
מבט מלמטה
.
אור
.
מרצפות בגוון כתום-צהוב
.
שתי דירות בכל קומה בחדר המדרגות
.
הקצה העליון של חדר המדרגות מואר עוד יותר הודות להתרחבות החלון
.
נוף העיר והמפרץ
.
מעל לצמרות
.
ורטיגו
.
מעקה
.
פארק הירקון, 1972
.
יוצא מהכניסה האחת וממשיך לכניסה השנייה. באותה הזדמנות נפרד מהצבע הורוד
.
חמישה עמודים עגולים מפרידים בין המבואה ובין הרחוב. כאן יש שלושה מהם
★
על חיפה פרסמתי רשימות נוספות:
.
בית הספר הנטוש בקצה שכונת נווה דוד
בניין מעבדות הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון
הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון
תערוכת בוגרי אדריכלות בויצו חיפה
בית ספר נטוש ברחוב חלוצי התעשייה
האנדרטה שיצר גרשון קניספל לחללי אחוזה
ארבעה בתים בהדר הכרמל בתכנון אוראל-זוהר
שיכון עובדי בתי הזיקוק בתכנון אלפרד גולדברגר
חידוש בית אבא חושי בתכנון אמסטרדם ובן נון
פרויקט לב הדר הכרמל בתכנון תאודור מנקס
★
שיר לסיום:
.
★
חלון אחורי 
תגובות
בבניין מימין התגוררה בנערותה הזמרת ירדנה ארזי.
אני מציעה לך ללכת גם לרחוב החשמונאים בחיפה.
תחילת הרחוב בנויה כולה עם בתים ששימשו את אצולת המנדט, עם שרידי מזרקות וטרסות מפוארות לפני הכניסה לבניינים
אני מציעה את הבנין ברח בר גיורא 19/בלפור 35 שתוכנן ע,י האדריכל קומט תוך ניצול מכסימלי של שיפוע ההר.