סיבוב בבית בלילובסקי ברחוב בן יהודה 85 פינת גורדון 22

כבאני מקנא באלה שמחוץ לדלת דירתם ממתין להם חדר מדרגות יפה, כמו זה שנמצא ב"בית בלילובסקי" שבמפגש הרחובות בן יהודה וגורדון. המבט כלפי מטה והמבט כלפי מעלה, האור, העומק, הקולות, השכנים, בן יהודה, מקסיקנה, הים. רק חבל שבעלי הבית מזניחים ונמנעים מלסדר את דלת הכניסה, סייד ולצבוע, לשתול צמחים בערוגות ולפתור את המזגנים שמכערים את החזיתות.

על חשיבותו של הבניין שבנייתו הושלמה ב-1935 ניתן ללמוד מהעובדה שהוא מהמבנים בודדים בישראל שהוכרזו לשימור מחמיר. תכנן אותו האדריכל שלמה גפשטיין, שלאורך עשרים שנים תכנן בתל אביב רבים ממבני המגורים המרשימים בסגנון הבינלאומי. בעשור האחרון חלק מהמבנים שתכנן גפשטיין זכו לחידוש. הבניין בבן יהודה פינת גורדון, המכונה בית בלילובסקי, על שמו של חיים בלילובסקי שיזם את הקמתו, נותר עלוב ומוזנח.

ועל כך ברשימה זו.

.

פשוט

.

מפת התמצאות

.

חזית צד לרחוב גורדון: רק כאן הצליחו בעלי הבית לדחוס חנויות

.

החזית הראשית היא לרחוב בן יהודה: חזית סימטרית

.

מלון דבורה בצדו השני של הרחוב, פעם היה גם קולנוע

.

במקור היה עבר לחצר אחורית אך הוא נחסם ב-1956 באמצעות "דוכן עיתונים" שהפך לחנות. הבניין מוגבה ממפלס הרחוב ומפנה אליו שתי טראסות צבועות לבן שהיו אמורות להיות מעוטרות בצמחייה

.

היום צבע החזית הוא בין חום לשחור. שני סוגי טיח: לבן חלק בקצוות וגס במרכז

.

את החלק השקוע במרכז החזית חוצה קורה דקורטיבית

.

14 מדרגות עם פודסט במרכז המהלך

.

.

(1) חזות

הנוכחות של הבניין הגדול שבמפגש הרחובות גדולה, אולי אפילו יותר מכל שאר המבנים הפונים לצומת. הכניסה לבניין גבוהה בכשלושה מטרים מעל למפלס הרחוב. מדרגות רחבות מקשרות בין המדרכה ובין הכניסה ומשני צידיה טראסות רחבות שנועדו לשלב בהן צמחייה. הגבהת הבניין אפשרה להרחיק מעט את הדירות מרעשי הרחוב, אך גם העניקה קומת מרתף שנסתרת במבט מהחזית הראשית אך פתוחה לגמרי בעורף המגרש.

הפלסטיות מודגשת באמצעות הבחירה לפרוס את גושי הבניין באופן סימטרי ובצורת האות ח', כשהטראסות, המרפסות הזיזיות ופתחי החלונות יוצרים את משחקי האור והצל. קורה עליונה חוצה את החזית ולה יש תפקיד עיצובי בלבד המדגיש אופקיות, בעוד התעגלות מפגשי החזיתות שמשני צידי פתח הכניסה מדגישים אנכיות.

חסרונן של חנויות בחזית הופכים גם הם את הבניין לחריג בנוף הרחוב. נוצרת כאן אתנחתא מכל הרעש הויזואלי של חלונות הראווה. לפתע רואים בניין. בשונה מעמיתיו, בחר גפשטיין להשקיע את מיטב תשומת הלב בחזית אחת – זו הפונה לרחוב בן יהודה, ונמנע מלהתייחס לצומת, כפי שנהוג היה לעשות בתקופתו. יותר מזה, האדריכל התייחס לחזית הפונה לרחוב גורדון באופן סתמי כפי שהתייחס לחזית צדדית או עורפית.

.

1944: חזית מזרחית לרחוב בן יהודה עם תוספת דירות גג (מקור התכנית כמו גם שאר התכניות במאמר הן מאתר מינהל ההנדסה של עיריית תל אביב-יפו)

.

.

(2) חדר המדרגות

ניתן לבקר בחדר המדרגות היות ודלת הכניסה פרוצה. זהו אחד מחדרי המדרגות המרשימים בתל אביב, בעיקר הודות למהלכי המדרגות העוטפים פיר מרובע הנמתח לכל גובה הבניין.

"ככל הנראה זהו חדר מדרגות שנוצק באתר מבטון מזוין וחופה במוזאיקה", תיארה אותו האדריכלית פני גולדשמיד שב-2013 ערכה לבניין תיק תיעוד מקדים. "הגוון כתום והמוזאיקה מאיכות מעולה. החלל נשמר היטב עד היום. המעקה עשוי ברזל ובית האחיזה שלו עשוי עץ. חדר המדרגות בכלל ופרטי המעקה בפרט מיוחדים ובעלי ערך אסטטי רב. מעל דלתות הכניסה אל הדירות קיימים חלונות צרים אשר משמשים את הדירות לאוורור נוסף. בכל הקומות קיימים עדיין ארונות החשמל עם דלתות העץ המקוריות שלהם. בנוסף יש בחדר המדרגות אלמנט מיוחד ומקורי נוסף שהוא קופסת תאורה מעץ שבתוכה היתה נורה".

.

(3) שינויים

הדירות שתוכננו במקור בכל אחת משלושת הקומות היו גדולות במיוחד, גם במספר החדרים (6-5) וגם בשטחם. אלא שתוך זמן קצר הוגשו לעירייה תכניות לשינויים והדירות פוצלו. בנוסף, ב-1940 ביקשו בעלי הבית מהעירייה לאפשר את הסבת שטחי קומת המרתף שבמפלס הרחוב לחנויות. הבקשה המקורית היתה לחסל את הטראסות ולפתוח חנויות בחזית. העירייה אישרה לבסוף חנויות רק בחזית הפונה לרחוב גורדון, בעוד החזית הפונה לרחוב בן יהודה נותרה כפי שתוכננה במקור.

.

1934: תכנית קומה שלישית כוללת חדר מדרגות במרכז ושתי דירות גדולות במיוחד

.

1934: תכנית קומה ראשונה כוללת שתי שלוש דירות

.

1934: חתך

.

.

(4) האדריכל

שלמה גפשטיין היגר לארץ ישראל בגיל מבוגר, 42, לאחר שעבד שנים במקצועו ברוסיה ובגרמניה. לאורך חייו שילב בין האדריכלות ובין עיתונות ובכך ביטא את יכולותיו האינטלקטואליות הגבוהות. כבר מגיל צעיר פרסם מאמרים וידיעות בעיתונות, תחילה בעיתון "ראזסבייט" במהדורתו הרוסית בו שימש מזכיר מערכת, ובהמשך גם במהדורה הברלינאית בה גם שימש כעורך. עם הגיעו ארצה פרסם ב"דואר היום" והיה גם עורכו לתקופה קצרה, בהמשך פרסם ב"המשקיף" ו"חרות".

הוא נולד ב-1882 באודסה, כיום בדרום אוקראינה, ואת הכשרתו המקצועית קיבל באקדמיה לאמנות ואדריכלות בסנט פטרסבורג שברוסיה. בשנים אלה הפך גפשטיין למקורבו של זאב ז'בוטינסקי. בהיותו בן 40 היגר לגרמניה ושנתיים לאחר מכן המשיך לארץ ישראל והתיישב בתל אביב.

בארץ המשיך גפשטיין לעסוק בכתיבה ולבד מפרסום מאמרי דעה, ערך ופרסם ספרים בנושאים הקרובים ללבו. עדות להערכה לה זכה ניתן למצוא בתפקידו כנציג תנועת הצה"ר במועצת עיריית תל אביב, בהמשך בהתמנותו לנשיא כבוד של מכון ז'בוטינסקי. עם מותו זכה במסע לוויה מכובד שיצא מ"המצודה" ברחוב המלך ג'ורג' ובין מספידיו היה מנחם בגין.

עד ל-1950 תכנן בעיקר מבני מגורים, כשלפחות מבנה תרבות אחד שתכנן הפך לנקודת ציון – קולנוע אלנבי, שניצב היה ברחוב אלנבי 58 עד שנהרס לפני שנתיים. המבנים שתכנן התייחדו באיכותם העיצובית ולכן גם רבים מהם הוכרזו כבתים לשימור. בתחילת שנות ה-50 סגר את משרדו הפרטי והצטרף למינהל ההנדסה בעיריית תל אביב, שם עבד עד לפרישתו לגמלאות.

הוא ניפטר ב-1961 בגיל 79. בהספד שפרסם אייזיק רמבה, עורך עיתון "חרות" ביום השנה למותו של גפשטיין, הוא תאר את אישיותו: "אופיו האישי גילה אצילות-נפשו. ללא התגנדרות. בלי קורטוב קל שבקלים של סנוביזם אינטלקטואלי. כל אשר בא אתו במגע למד מה רב היה חינו של האיש, אשר למרות שלא חונן בכשרון דיבור, היה מצודד נפשות במיטב ההגדרה של מושג זה. …הוא לא הכיר בזיקנה. התהלך, דיבר וכתב כאילו היה בן שלושים וכאילו לא חרטו השנים חריטות עמוקות לא רק בפניו, אלא בגופו כולו" (חרות, 2.10.1962).

.

המדרגות רחבות וחגיגיות, מזמינות את עוברי האורח לטפס אל הכניסה הפתוחה

.

ההזנחה בכל פינה. את המדרגות כנראה לא ניקו כבר שבעים שנה, דלת הכניסה הוחלפה בדלת סתמית ותיבות דואר חדשות הורכבו על החזית. גם הגגון השתנה ונוספו לו שני מזגנים

.

הטראסות הצבועות בלבן היו כנראה יפות מאד כשהגינות לאורכן היו מטופחות. בינתיים יש בהן רק שני דקלים

.

הפלסטיות של החזית מפותחת ומציגה מחשבה לכל פרט במסה

.

מפגש החזיתות מבוצע באמצעות התעגלות בולטת. הפתחים שמימין משרתים את חדר המדרגות כשחלקם הם פתחים פיקטיביים

.

ערוגות (מוזנחות) לצד הכניסה לבניין ומשמאל הטיח מעוצב כמו לוחות אבן

.

במבואת הכניסה מצויים תיבות הדואר המקוריות שנותרו שלימות ומורכבות מעץ

.

המפתח אבד

.

מבואת הכניסה ולצידה דלת המקשרת למדרגות היורדות למרתף

.

עם הכניסה כשמרימים את הראש נחשפים חדר המדרגות המתנשא לגובה של שלוש קומות

.

מה שבחוץ נראה כמו שורת חלונות מתגלה בפנים רק כחלון צר. מתברר שחלק מהחלונות בחזית הם פקטיביים

.

מעקה ברזל פשוט עם מאחז יד מעץ

.

באלה חדרי מדרגות גם עם הזנחה של שמונים שנה הם נראים נהדר. האור והאוויר טבעיים, אפשר להפגש עם השכנים.

.

ורטיגו

.

מהלך המדרגות מורכב ממעבר אופקי המקשר בין דלתות הכניסה לדירות, ושלושה מהלכי מדרגות משופעים

בתים נוספים בתל אביב עליהם כתבתי לאחרונה:

.

רופין 40 (אריה קרפץ)

גורדון 79 (סם ברקאי)

בלפור 33 (מרדכי רוזנגרטן)

דיזנגוף 127 (מרדכי רוזנגרטן)

סמטת שפ"ר 10+9 (עמיר פלג ועדי גל)

דיזנגוף 105 פינת פרישמן 39 (יהודה ורפאל מגידוביץ)

שדרות בן גוריון 39 פינת גרץ 2 (יהודה מגידוביץ)

לואי מרשל 38 (משה לופנפלד וגיורא גמרמן)

מנדלסון 4 (מרדכי זברודסקי ויצחק בונה)

נחלת בנימין 16 – בית הכדים (זאב רכטר)

אחד העם 91 – בית פריד (זאב רכטר)

הגר"א 17 – בית גרפוליט (צבי גבאי)

בית ז'בוטינסקי (מרדכי בן חורין)

ראש פינה 26 (אריה כהן)

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • amitaisandy  ביום 24/11/2018 בשעה 23:10

    מקסיקנה זה בפינת בוגרשוב, לא גורדון.

  • Menachem Cohen  ביום 25/11/2018 בשעה 9:54

    באמת בניין מדהים,כל פעם שעוברים לידו הוא מושך תשומת לב

    מנחם

  • ורד  ביום 25/11/2018 בשעה 10:36

    כתבה מעולה. כמו תמיד, אתה מפנה את תשומת הלב למקומות שאני עוברת לידם בלי להרים ראש..

  • אבי צוקר  ביום 25/11/2018 בשעה 20:56

    כתבה טובה, בנין מרשים שזכור לי היטב מימי ילדותי.
    הכתובת המדויקת היא בן יהודה 85.

  • Gal blr  ביום 30/11/2018 בשעה 1:17

    בשביל עיר שמתהדרת ב"בהואוס" היית מצפה שהעירייה תשקיע בתיחזוק אלמנטרי של בניינים מסוג הזה

    • מיכאל יעקובסון  ביום 30/11/2018 בשעה 6:04

      זו העירייה שמתהדרת. מדובר בנכסים פרטיים וחובת הדיירים ובעלי הנכסים לטפח את סביבת המגורים שלהם ואת נכסיהם. בערים במערב אירופה גובה העירייה במסגרת הארנונה היטלים המוקדשים לקרנות שנועדו לשפץ את הבתים מידי מספר שנים. אלא שבישראל הרעיון לא הונהג בעבר וקשה יהיה מאד להנהיג אותו כיום. אנשים פשוט צריכים להיות מודעים לסביבה בה הם חיים ולהיות פחות מלוכלכים.

להגיב על מיכאל יעקובסון לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: