סיבוב במסגד הנטוש של חושניה וגם יגאל תומרקין

1,136 תושבים גרו בכפר חושניה ב-1960, בעת שנערך בו מפקד אוכלוסין. עד 1967 התגוררו בגולן 150 אלף תושבים ב-153 כפרים וב-112 חוות. כיום גרים רק 46 אלף תושבים, כמחציתם מתנחלים וכמחציתם דרוזים ועלווים. ברוב ההתנחלויות בגולן גרים בסך הכל בין 270 ל-800 תושבים בכל התנחלות. בשתיים מההתנחלויות המוגדרות כיישובים קהילתיים הגיעו ליותר מאלף, אבל לא יותר מזה. בקצרין גרים כ-7,000 מתנחלים.

סמוך למושב קשת שבגולן מצויים שרידיו של הכפר חושניה שהיה כאן עד 1967. מרבית מבני הכפר נהרסו אך עדיין נותרו כמה מהם שלימים והבולט בהם הוא מבנה המסגד שנפגע בפינתו. המסגד נבנה מבטון ובאיכות גבוהה ולכן למרות פגיעת הפגז שגרמה להרס, הוא נותר על תילו והוא מרשים בנוף הפתוח העוטף אותו.

ההזנחה וחשיפת הזיונים יביאו להתפוררותו. לבסוף תגיע קריסתו המוחלטת ומחיקתו מהנוף. כפי שההיסטוריה מלמדת אותנו, אם הליכוד יישאר עוד כמה שנים בשלטון אז סביר להניח שהגולן שוב יחזור ויחליף ידיים והמסגד ישוקם.

ועל כך ברשימה זו.

.

עשירית

.

מפת התמצאות

.

על מה חושבים תושבי האזור כשהם חולפים על פני מבנה הדת החרב?

.

.

מבנה מלבני פשוט שבפינתו ניצב צריח מואזין

.

בשונה מעיצוב גוש הבניין המרכזי, מעוצב הצריח עם עיטורים

.

המלחמות הותירו בבניין את פגיעות הירי

.

.

את המסגד המרשים הזה זאב וילנאי לא הזכיר בספרו המקיף "גולן וחרמון" שפורסם ב-1970 ונכתב זמן קצר אחרי מלחמת ששת הימים. עובדה זו מעידה על כך שמסגדים כאלה היו פזורים בכל רחבי הגולן ולא משכו תשומת לב מיוחדת, גם לא מטיפוס סקרן כמו וילנאי. כיום נותרו רק בודדים. המרשים והגדול שבהם נמצא בתחומי חמת גדר (בעבר כתבתי עליו כאן).

חלק ממבנה המסגד קרס. על פי המסופר, במלחמת ששת הימים כשכוחות הצבא התקרבו לחושניה, פתח טנק סורי שהתמקם בסמוך למסגד בירי על הכוחות. התגובה לא איחרה לבא, הטנק הופגז ואתו גם המסגד. במהלך היום הראשון של מלחמת יום הכיפורים, 6 באוקטובר 1973, חזר השטח לידיים סוריות. למחרת התחולל כאן קרב קשה בו ספגו כוחות הצבא הישראלי אבדות, בעיקר היות והסורים נמנעו מלקחת שבויים אלא דאגו לחסל את החיילים הישראלים שנפלו לידיהם. ב-10 באוקטובר חזרה חושניה לידיים ישראליות.

האלמנט שמצא חן בעיני במבנה הוא צורתו התיבתית הנקייה. ללא קישוטים. הצריח הוא הדבר האנכי היחיד באזור ובשונה מהמבנה יש בו מעט עיטורים, אבל גם הם יצוקים בבטון. סימני ירי הותירו את חותמם בצריח ואלה נוספו על ההרס של הפגזים שהותירו פגזים בבניין. המבנה נותר ערום אך עדיין אפשר למצוא בו שרידי פרטי פרזול בפתחי החלונות וריצוף. גם שרידים של גופי התאורה נותרו בתקרת האולם הגדול והריק. מחראב ולעומתו שוקת מלבנית הם החלקים היחידים בתוך האולם הגדול המעידים כי היה פה בית תפילה. כתובות גרפיטי מעטרים את חזיתותיו ואת חלקיו הפנימיים של המבנה. בצריח מישהו השתין וחירבן. עם הסגולה ביקר פה, אבל מי שמעוניין לראות כיצד העם הקדוש מיישב את השממה, אז שימשיך עם הכביש ויבקר בקשת.

היישוב קשת הוא היצירה המוחשית והמשמעותית ביותר שצמחה כאן לאחר המלחמה. הוא הוקם כמושב שיתופי דתי של תנועת הפועל המזרחי. תחילה התמקמו התושבים בבתי חושניה שנותרו ריקים מאז 1967 ובמקביל פעלו להקמת יישוב של קבע. ב-1978 קם היישוב מחדש בנקודת הקבע שלו, בשטח סמוך לשרידי בתי הכפר. בחנוכת היישוב נכחו בין השאר זאב וילנאי, הרב זאב דרוקמן והרב שלמה אבינר ששימש בתפקיד רב היישוב עד 1981. בקשת יש בית כנסת שאולי אכתוב עליו בהמשך.

.

העלייה למעלה קלה ומהירה אבל אותה מומלץ להותיר לסוף

.

הדלתות והחלונות נעקרו ונעלמו מזמן, נותרו רק חורים שחורים

.

אולם התפילה תופס את כל שטח הבניין. לא שרדו כל פרטי ריהוט, שטיחים או מנורות

.

במחראב שרידי אש שהוצתה במרכזו

.

9 בנובמבר 1938 היה רק יום אחד. כאן עושים את זה כבר חמישים שנה

.

עמודים נושאים את הקורות הנושאים את התקרה

.

פגז פגע בפינת הבניין שקרס וממשיך להתפורר

.

אם המבנה לא יעבור שיקום אז הוא כולו יקרוס

.

עוד פגיעה בתקרת הבטון חשפה את הברזלים שהולכים ומחלידים גם עמוק בתוך התקרה שנותרה שלימה.

.

בצמוד לכניסה לאולם יש אגן רחצה לרגליים

.

בחלק מהפתחים שרדו סבכות מתכת דקורטיבים

.

מבט על הכניסה הראשית (ובמקור היחידה)

.

סבכת המתכת נותרה כאן שלימה ומבעדה ניתן להשקיף על שרידי בתי הכפר שחרבו

.

מרצפות טראצו פשוטות ערוכות כמו לוח שח מט בנשי גוונים

.

.

פתח הכניסה למגדל המואזין מצוי בסמוך לפתח הכניסה למסגד

.

הכניסה למגדל המואזין

.

המדרגות

.

פתח במגדל דרכו ניתן להציץ על הכביש

.

פתח נוסף נמצא בצמוד לגג המבנה

.

בדרך למטה

.

בסמוך למסגד יש בריכת מים מבטון שנועדה כנראה להשקיה ולצרכי המסגד

.

מבט מתוך הבריכה שמישהו דאג גם אותה להחריב

מכל האתרים בגולן נראה שחושניה הותיר אחריו את הרושם העמוק ביותר על אמנים. פחות האתר ויותר הקרבות שהתחוללו בו. אלישע פורת, המשורר בן קיבוץ עין החורש, פרסם ב-1975 בהוצאת ספרית פועלים את ספרו – "חושניה, המסגד". שנה קודם לכן יצר יגאל תומרקין סדרה קטנה של הדפסי הרשת "אוקטובר 73 – חושניה".

המלחמה וסבלותיה העסיקו את תומרקין לכל אורך דרכו. אחד משיאיו של העיסוק בנושא הגיע בתערוכה "רשמי מלחמה", שהוצגה לאחר מלחמת יום כיפור במוזיאון תל אביב. בתערוכה שנפתחה בפברואר 1974 חשף תומרקין סדרת עבודות חדשה של הדפסי משי לצד תצלומים שצילם במהלך המלחמה בגולן ובסיני (בתערוכה הוצגו גם פסלים וציורים מוקדמים יותר).

תומרקין שרת ככתב וצלם צבאי במלחמת יום כיפור. כך ניתנה לו ההזדמנות להיות עד ולתעד את האירועים מקרוב. השמות שהעניק לתצלומים שהוצגו בתערוכה היו ישירים: "שבויים מצריים", "מוצב טילים הרוס ליד איסמעליה", "טלפון הביתה", "החוה הסינית", "כלב למרגלות ג'בל ג'ניפה", "חלל סורי בגולן", "המקלחת", "אחרי קרב בגולן", "טנקיסטים בגולן".

.

שער קטלוג התערוכה "רשמי מלחמה", 1974 (ספריית מוזיאון ישראל)

.

"הראשון כמדומה, שניסה להתמודד באמצעות האמנות עם חוויות המלחמה, או לפחות הראשון שיוצא בפומבי עם ניסיונותיו, הוא יגאל תומרקין", כתבה עדית זרטל, היסטוריונית וחוקרת תרבות, במאמר שפרסמה ב"דבר" עם פתיחת התערוכה. "המלחמה עוברת ביצירתי", כתב תומרקין בטקסט שליווה את התערוכה, "דומה שלעולם לא אשתחרר ממנה. זאת לא מחאה, זו תגובה למצב כפוי כדיבוק".

"המלחמה – סיטרא אחרא של נפש האדם", כתב תומרקין באותו טקסט וחשף את אופיו הרגיש ואת האינטלקט המפותח והמנוסח היטב שכל כך חסר היום אצל עמיתיו היוצרים. "המלחמה ילדת השעשועים של אמצעי התקשורת בני המאה העשרים הדואגים להביאה לבתינו על היבטיה השונים, האימביוולנטים: גבורה, תהילה, זועה והרס. ישראל מאז היווצרה, חיה בדמיה ומציאות זו משאירה צלקות בל תימחנה ביושביה. אינך יכול לברוח מהמלחמה, אתה חי במלחמה, אתה אוכל במלחמה, אתה שותה מלחמה עם הקפה של הבוקר, אתה הולך לישון עמה במהדורת החדשות של הלילה". חושניה שנראית כיום מקום שקט ופסטורלי בו ניתן בקלות להתעלם מההרס והחורבן, מוצגת אצל תומרקין כמקום מרוטש ומאיים.

.

יגאל תומרקין, אוקטובר 73 – חושניה, 1974 (הדפס רשת, צבעי-שמן ואקריליק על בד, גובה 95 ס"מ, רוחב 195 ס"מ. תצלום מארכיון הצלם ישראל צפריר, מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים. תודה ליאיר טלמור)

.

חושניה, 1974, הדפס רשת גובה 38 ס"מ רוחב 52 ס"מ (הופק והודפס בהראל מדפיסים ומוציאים לאור. מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים)

.

חושניה, 1974, הדפס רשת גובה 38 ס"מ רוחב 52 ס"מ (הופק והודפס בהראל מדפיסים ומוציאים לאור. מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים)

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • איתן  ביום 14/11/2018 בשעה 18:02

    . עם כל הכבוד לדעות פוליטיות, אני חשבתי שהאתר עוסק הארכיטקטורה בלבד.
    מענין, מה חושב הכותב על הצד הפוליטי המוסלמי ברקע בניית המסגד, ששירת דוקא חיילים סורים.
    גם. מספרי האוכלוסין לא נראים לגמרי אמינים

  • מיקי מלכה  ביום 14/11/2018 בשעה 18:24

    לא הבנתי למה אתה מתעקש לקרוא למתיישבי הגולן בשם "מתנחלים".
    דעתך הפוליטית ברורה אבל חבל שהיא חודרת לבלוג המקסים שלך…
    גם לתושבי ק"ש שהתיישבו בבתי חלסה תקרא מתנחלים?

  • ישראל גולדמן  ביום 14/11/2018 בשעה 21:20

    נראה שהנתונים המספריים המתייחסים לאוכלוסיה, עוסקים באלו שהתגוררו בכל הגולן- כולל הגולן הסורי

  • amitaisandy  ביום 14/11/2018 בשעה 21:50

    לי אין בעיה עם איך שאתה מכנה את מתיישבי הגולן.

  • ורד נבון  ביום 14/11/2018 בשעה 22:26

    פוסט יפה, תודה. במבנים הנטושים יש אמת חשופה. ולמרות שאני בשמאל, חושבת שבמקום ״מתנחלים״ היה אפשר לכתוב ״יהודים״, ויפרשו כל אחד ואחת כרצונם. הגולן הוא שטח שסופח לישראל, אזור אסטרטגי שחולש על עמקי הצפון ושנוי במחלוקת. הגדה המערבית מעולם לא סופחה לישראל, יש בה רוב פלסטיני ומיעוט יהודי כובש עם שלטון צבאי. זה משהו קצת שונה.

  • יעל  ביום 15/11/2018 בשעה 7:22

    תושבי חושניה תמכו בצבא הסורי שהפגיז מהגולן בתי ילדים בקיבוצים ישראלים בעמק החולה והם שילמו את המחיר לאחר שצה"ל היה צריך לכבוש את הגולן כדי להפסיק את הירי על היישובים הישראלים.

    • מיכאל יעקובסון  ביום 15/11/2018 בשעה 7:25

      תושבי עוטף עזה תמכו בצה"ל שהפגיז משטחי ישראל בתי ילדים בעזה והם שילמו את המחיר לאחר שהחמאס היה צריך לכבוש את עוטף עזה כדי להפסיק את הירי על היישובים הפלסטינים.

      • ניר  ביום 15/11/2018 בשעה 14:42

        באמת חבל שאתה כולל את דעותיך הקיצוניות בבלוג ככ יפה ואינטיליגנטי. מכבד את דעתך אך האם זה המקום? ואם אתה מעלה נתוניחים כאלה – על מה אתה מתבסס? מה המקורות שלך? אחרת זו דמגוגיה ותו לא

      • יעל  ביום 17/11/2018 בשעה 9:57

        תושבי עוטף עזה תומכים בצה"ל שמגיב לירי שמגיע מכיוון עזה, אם מעזה לא ירו גם מישראל לא ירו.
        הצבא הסורי הפגיז קיבוצים בעמק החולה למרות שישראל לא ירתה בכלל על יישובים ברמת הגולן הסורית

        • מיכאל יעקובסון  ביום 17/11/2018 בשעה 17:38

          ברור שירו ליישובים הסורים, ישראל לא הפסיקה להתגרות. ולגבי עזה: ישראל לא צריכה לירות ראשונה, היא מסתפקת בכיתור העיר ובהגבלת תנועת התושבים וסחורות.

  • בור־סוד  ביום 15/11/2018 בשעה 7:24

    " בנובמבר 1938 היה רק יום אחד. כאן עושים את זה כבר חמישים שנה"
    "והסורים נמנעו מלקחת שבויים אלא דאגו לחסל את החיילים הישראלים שנפלו לידיהם"

    אז גם בנובמבר 1938 חיסלו שבויים סורים שנפלו לידי היהודים?

  • חנוך  ביום 16/11/2018 בשעה 6:16

    וטוב שאתה מזכיר מה שמנסים להשכיח:
    שבגולן יש מתנחלים
    שהגולן הוא בסיכומו של דבר שטח כבוש
    ושמה שקורה למסגד בחושניה דומה למה שעשו לבתי כנסת בארצות אחרות.

  • מנחם  ביום 21/11/2018 בשעה 0:04

    מצטרף לתגובה של ניר למעלה ומוסיף.
    מתנחלי רעננה ההולכים לקאנטרי קלאב באיזור התעשיה רעננה למעשה רוחצים להנאתם באדמות עזבת עזון.עדיין אפשר לראות שרידים של מבנים מלפני 48.
    הציירים ממתנחלי צפת בקרית האומנים שוכנים בבתי הערבים שברחו משם ב48 כולל אבו מאזן.
    אין לי ספק שלא כל המתנחלים ברעננה ובצפת הם מהימין…
    יש מקום בארץ הזו לכל מי שרוצה לחיות בשלום אמיתי ולא מזוייף. ומי שרודף אותנו מוצא עצמו מחוץ לארץ הנפלאה הזו.
    השם מתנחלים מתאים לכל מי שגר בארץ ישראל השלמה מסיני ועד גולן מירדן ועד ים (נשירה שיר איזו ארץ יפה) בדרך כלל מדובר בדור הראשון להתישבות.
    מנחם. רעננה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: