סיבוב בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד

מעטים האדריכלים הישראלים שאני שמח באופן חריג לבקר בבניינים שהם תכננו. אחד מאותם בודדים הוא האדריכל יוסף שנברגר שתכנן את בניין ישיבת תומכי תמימים שבכפר חב"ד. בניין הישיבה שנחנך בשלבים בין השנים 1967-1962, מורכב משלושה גושי בניינים שפריסתם נערכה בהשראת בניין בית הספר באוהאוס בדסאו.

הבניין מורכב מאגף כיתות ואולם בית מדרש, אגף ספרייה ומבואה ואגף חדר אוכל עם מטבח ומעליו מעונות תלמידים. העיצוב הבסיסי שהיה אחד מעקרונות התכנון שאפיינו את גישתו של שנברגר, מופיעים כאן במיטבם, כשבאמצעות מהלכים פשוטים הצליח האדריכל ליצור מבנה ייחודי ששיאו מצוי בבית המדרש.

ועל כך ברשימה זו.

.

אנה פנה עדרי ללכת

.

אגף בית המדרש (בחלק העליון) והכיתות (בחלק התחתון)

.

במרכז המתחם מצוי אגף דו-קומתי כשבחלקו התחתון מבואה מפולשת הפתוחה משני הכיוונים, ומעליה ספרייה. האגף משמאל הוא אגף המגורים וההסעדה

.

לכל אגף אופי עיצובי משלו וממדים שונים ושלושתם סוגרים על חצר פנימית המקושרת היטב לבניין

.

מבט מהמבואה המפולשת שבאגף האמצעי. חיפוי הקירות והעמודים הדקים באבן נסורה נועדה להדגיש את חשיבותו של חלק זה בבניין ואת החגיגיות שבכניסה לישיבה

.

חלק מחדר האוכל במבט מהכניסה אליו. חדר האוכל תופס את כל שטח קומת הקרקע של האגף בו מצויים מעונות התלמידים. התקרה האקוסטית והריצוף לא מקוריים. מעניין שאת הפתחים בחר האדריכל לעצב בחלק העליון של גובה החזית ולמנוע מהסועדים לצפות אל החוץ

.

באגף בית המדרש מצויה בקומה העליונה מבואה המקבלת את פני הבאים לאולם בית המדרש כשהאלמנט הבולט בה הוא לוח זיכרון

.

ואלה יעמדו עלה ברכה

.

הודעה והבהרה על לוח המודעות בכניסה לבית המדרש

.

DSC02195

מבט מכיוון המבואה לבית המדרש על החצר ועל חזית אגף המעונות (בשלוש הקומות העליונות) וחדר האוכל (בקומת הקרקע)

.

מבט על חזית אגף בית המדרש

.

בית המדרש במבט מהכניסה אליו: הקירות משני הצדדים נראים אטומים

.

.

(1) הישיבה

במרכז כפר חב"ד מצוי המוסד המרכזי של היישוב והוא ישיבת תומכי תמימים, שנקראת בשם זהה למוסדות הישיבתיים האחרים של חב"ד בארץ ובעולם. בראשם של אותם מוסדות מצויה בברוקלין הישיבה המרכזית של הזרם שנקראת "תומכי תמימים המרכזית 770" והוקמה ב-1951. הישיבה הראשונה של חב"ד שנקראה כך, הוקמה ב-1896 בכפר ליובאוויטש שברוסיה.

כ-240 תלמידים לומדים כיום בישיבה בכפר חב"ד, ובמהלך היום ניתן למצוא אותם בבית המדרש הגדול. הגעתי לישיבה בשעה 13:30 אחרי דיון עם מהנדסת ומנכ"ל המועצה האזורית (שמשרדיה שוכנים בכניסה לכפר חב"ד). קומץ תלמידים ורבנים סיימו בדיוק תפילת מנחה והותירו את האולם ריק, למעט בחור אחד שהמשיך ושקד על תלמודו. כנראה מדובר בהפסקת צהריים.

.

(2) הבניין

בחמישים השנים האחרונות כמעט ולא נערכו שינויים בבניין המקורי, למעט החלפת ריצוף וחיפוי קירות. האדריכל יוסף שנברגר יצר כאן מכלול של מבנים המקושרים זה לזה, כשכל מבנה מתוכנן בנפח שונה בהתאם לייעודו, אך תוך תשומת לב ליצירת תזמור נאה ומגוון. המערך מתרחק מסימטריה וחזרתיות, אלא נאמן להגיון משלו. בנוסף, כמו בדסאו, גם כאן נבנה המוסד בסביבה כפרית, הרחק מבתי מגורים והבניין משתלב במרחב הפתוח והחופשי. כפי שציינתי, ההשראה שקיבל האדריכל מעיצוב בניין בית הספר הגבוה לאמנות ואדריכלות באוהאוס בדסאו (הושלמו ב-1926) היא ברורה. לספקנים הבאתי כאן תמונה של הבאוהאוס.

סביר להניח ששנברגר הכיר היטב את הבאוהאוס ולא מתמונות אלא מהיכרות פיסית. בצעירותו היה מרוחק הבאוהאוס בדסאו מרחק נסיעה מביתו בפרנקפורט, בה נולד ב-1912, בסמוך לה גם למד אדריכלות ואותה עזב והיגר לארץ ישראל ב-1935. כך, ששנברגר נחשף לבאוהאוס בזמן אמת, ויתכן ואף שוטט בין הכיתות, התלמידים והמייסטרים של המוסד המהולל.

.

בנייני הבאוהאוס שתכנן האדריכל ומייסד המוסד וולטר גרופיוס (2013, צילום: M_H.DE)

.

.

לא רק לעיצוב החזותי העניק האדריכל תשומת לב בבואו לתכנן כל אחד מהאגפים, אלא גם לעיצוב הקונסטרוקטיבי: באגף המעונות שהוא הגבוה מבין שלושת אגפי המתחם, מודגשים בחזית העמודים הנושאים את הבניין – עמודים גליליים, מסיביים, מעט צפופים ויוצרים קצב קבוע. את החזית שבעורף העמודים עיצב האדריכל באופן שמחציתם התחתונה אטומה והמחצית העליונה מזוגגת ובכך מאירה בפנים את אולם חדר האוכל הגבוה מעט מעל למפלס החצר. התוצאה היא שלעומדים בחצר מפנה הבניין קיר אטום – פתרון לא מוצלח שפוגע באווירה הפתוחה של החצר, אך מכוון את המבט, כפי שכנראה רצה האדריכל, אל הגוש המרכזי במכלול הפתוח במפלס הקרקע.

באגף בית המדרש בולט גג האקורדיון, שנועד לחסוך בזיוני פלדה, ומהווה גם אלמנט עיצובי המושך את העין ומאפשר יצירת חלונות אופקיים בחלק העליון של גוש הבניין. האגף האמצעי של המבואה והספרייה הוא הנמוך מבין שלושת האגפים ומתנשא לגובה שתי קומות בלבד. הוא מעין מבנה גשר הנשען על עמודים דקים, שבקומת הקרקע שלו במבט מתוך המבואה מחלקים את המבט אל החצר לשלוש מסגרות, כמו טריפטיך.

כשנכנסים לאולם בית המדרש הגדול, הגבוה והמרווח, שני הקירות האורכיים שמשני צידיו נראים אטומים. רק כשחודרים אל עומק האולם, מתגלה כי החזיתות הן תלת-ממדיות ומורכבות מפתחים אנכיים המאפשרים את חדירתם של קרני שמש לא ישירות ואוורור טבעי (מערכת מיזוג אוויר נסתרת שולבה בתקרת האולם, מבלי לפגוע בעיצוב תקרת האקורדיון המקורית ולכן אין צורך בקיץ לפתוח חלונות). פתחי תאורה נוספים מצויים בחזית המזרחית, זו שמשמשת בין השאר רקע לארון הקודש. עיצובה הסימטרי מורכב משתי קבוצות של פתחים ריבועיים קטנים ושני פתחים אנכיים הקבועים משני צידי הארון.

יש גם גלריה קטנה בעורף האולם. היא מאפשרת כניסה אינטימית לאולם בחלקו התחתון, וגם מאפשרת את קיומה של עזרת נשים בחלק העליון (כנראה בימות החגים או בהתוועדויות חגיגיות אליהן מוזמנות הנשים להשתתף, גם אם במרחק פסיבי). ביומיום משמשת קומת הגלריה לספרייה קטנה. בכלל, בשונה מהישיבות המודרניות, כאן אין מיחשוב והלימוד נאמן לספרים.

האלמנט הבולט בבית המדרש שעבר חידוש, הוא ארון קודש המזכיר בצורתו את תיאורי בית המקדש השני. עיצובו המצועצע בולט על רקע הבניין הפשוט והמעוצב באופן בסיסי. מימין לארון ניצב עמוד תפילה לחזן, שגם הוא מעוצב ברוח דומה. שאר הריהוט פשוט ומאורגן ברשת דימיונית עליה שומרים התלמידים בצייתנות. היות ולא מדובר בבית תפילה אלא באולם ללימוד עצמי או בזוגות, כולל הריהוט שולחנות מרובעים וקטנים היכולים לשרת שני לומדים – ולשם אירוע אינטימי המתרחש לצד אותו שולחן קטן נבנה הקומפלקס השלם הזה.

.

תקרת האקורדיון חוסכת כסף אבל היא גם אלמנט עיצובי. הריהוט בבית המדרש פשוט ופונקציונלי. הוא נועד לשרת לומד בודד או זוגות הלומדים בחברותא

.

.

(3) האדריכל 

יוסף שנברגר (1982-1912) תכנן לאורך קרוב לחמישים שנות עבודה כמה מבתי הכנסת המרשימים בישראל, שחלקם מצוי בקיבוצים כמו אלה בבארות יצחק, לביא, חפץ חיים שלוחות וכפר עציון. יצירתו הטובה ביותר, לדעתי, היא עיצוב רחבת הכותל המערבי – עבודה מבריקה ומינימליסטית שירדה לפרטים הקטנים של ריצוף, שיפועי קרקע, מעקות וכדומה. לצערי, עבודתו ברחבה לא נשתמרה לפרטיה עם השנים, אך הרעיון נותר בעיקרו.

כמו ברחבת הכותל כך גם בבתי הכנסת והישיבות שתכנן, לא מדובר במבנים בעלי חזות או נפחים יוצאי דופן, אלא במבנים פשוטים יחסית. הודות לעיצוב חגיגי שבא לידי ביטוי בכמה מהלכים בסיסיים, הצליח שנברגר להפוך את המבנים ליוצאי דופן. בנוסף, נמנע שנברגר באופן עקבי מלשכפל את המבנים שתכנן, אלא יצר כל פעם מבנה שונה. יחד עם זאת, ניתן לזהות את גישתו החומרית, שילוב אמנות באדריכלות (שבמקרה של כפר חב"ד נראה כי נעדרה מטעמי תקציב, אידיאולוגיה או שהיתה וסולקה) וההקפדה על החדרת אור ואוורור טבעי ככל הניתן לאולמות התפילה.

.

ארון הקודש מעוצב בהשראת חזית בית המקדש השני וכך גם עמוד התפילה של החזן הניצב מימין

.

בעורף האולם גלריה לעזרת נשים קטנה המשמש ביומיום ספרייה

.

החזיתות האורכיות הנראות אטומות לנכנסים, מתגלות כפתחי חלונות

.

בעזרת הנשים. ברוב הישיבות אזור זה מיועד גם ללומדים המעדיפים להתבודד מעט בשקט והרחק ממבטים, אך כאן המקום נקי משולחנות כך שכנראה נאסרה ההתבדלות וכולם לומדים יחד באולם המרכזי

.

מבט על אולם הלימוד מכיוון עזרת הנשים

.

הרבי משקיף על חסידיו מימין

.

על המדף

בתי כנסת ומדרש נוספים בהם הסתובבתי:

.

(1) האוניברסיטאי בקמפוס הר הצופים (רם כרמי)

(2) בקיבוץ בארות יצחק (יוסף שנברגר)

(3) לעדה העירקית בבאר שבע (נחום זולוטוב)

(4) בשכונה ה' בבני ברק (יעקב נטל ויצחק ביגלאייזן)

(5) הראשון והיחיד בהר עיבל

(6) בית אלכסנדר ביקנעם (אהרן צורף)

(7) במושב ניר עציון (חנוך אחימן)

(8) בכפר הנוער אמית כפר אברהם בפתח תקוה (מוטי בן חורין)

(9) בקריית הטכניון (אהרן קשטן)

(10) בקיבוץ בארות יצחק (יוסף שנברגר)

(11) ישיבת כנסת חזקיהו ברכסי (ישראל קומט)

(12) בקיבוץ חפץ חיים (יוסף שנברגר)

(13) במחנה רעים (סטיו אדריכלים)

(14) בשכונת בית הכרם (מרדכי בן חורין)

(15) הנטוש במושב שדה יעקב (ישראל קומט)

(16) בקיבוץ כפר עציון (יוסף שנברגר וטוביה קץ)

(17) בקיבוץ לביא (יוסף שנברגר)

(18) במרכז רפואי שיבא – תל השומר (משה זרחי)

(19) המרכזי בהר הכרמל (ישראל קומט)

(20) בשוהם (ג'ו אבקסיס)

(21) הנטוש של חסידות קאליב בבני ברק

(22) לשעבר של חסידות קאליב בבני ברק

(23) שער אשר בדרך קיבוץ גלויות בתל אביב

(24) שדמות מחולה (טוביה קץ)

(25) כפר הנוער ימין אורד (יהודה לנדאו)

(26) אוהל נחמה בשכונת טלביה (דוד קאסוטו)

(27) בקיבוץ טירת צבי

(28) בשיכון ותיקים בבת ים (יצחק פרלשטיין)

(29) בלפוריה

(30) המרכזי בשכונת הדר בחיפה (מנספלד ווינרויב)

(31) בקיבוץ עין הנצי"ב (ג'ניה אוורבוך)

(32) בעיר הבה"דים (קולקר-קולקר-אפשטיין)

(33) בכפר הנוער בן שמן (מרדכי בן חורין)

(34) ישיבת קריית ארבע (דוד קאסוטו)

(35) בית חולים בילינסון (רם כרמי)

(36) הרמב"ן ברובע היהודי (דן טנאי)

(37) היכל רוזנטל ובית כנסת עין הים (ישעיהו אילן)

(38) האוניברסיטאי בקמפוס גבעת רם (היינץ ראו ודוד רזניק)

(39) חדיד הנטוש

(40) מושב בני דרום (אליהו משאלי)

(41) החילוני בקיבוץ בית העמק (פרדי כהנא)

(42) בית הכנסת ברודוס

(43) ישיבת הכותל (אליעזר פרנקל)

(44) בניין בית המדרש החדש בישיבת כפר הרא"ה (דוד נופר)

(45) ישיבת כפר הרא"ה (מאיר בן אורי)

(46) הדרת קודש בחיפה (אוראל וזוהר)

(47) בית שלום בסן פרנסיסקו (סטנלי סיטוביץ)

(48) חפץ חיים בפתח תקוה

(49) זכרון משכן שילה (זלמן דויטש)

(50) ארבעת בתי הכנסת הספרדיים ברובע היהודי בירושלים (דן טנאי)

(51) שלוחות (יוסף שנברגר)

(52) ההולנדי (אירית שור)

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: