סיבוב ברחוב עמק רפאים 32

דוגמאות לכל סגנונות הבנייה שעברו על ירושלים ב-150 השנים האחרונות ניתן למצוא ברחוב עמק רפאים. הטמפלרים היו הראשונים שבנו בו את בתיהם בסגנון אותו ייבאו מגרמניה. לאחר מכן הצטרפה בנייה בסגנון אוריינטלי שהוחלפה בסגנון בינלאומי. אחר כך הגיעו הסגנון המודרני המאוחר, הברוטליזם (נדלר-נדלר-ביקסון תכננו פה את בית תרבות העמים לנוער), הפוסט-מודרניזם ולבסוף הסגנון הירושלמי העכשווי שהצליח להתגבש בשני העשורים האחרונים. התוספת החדשה לרחוב היא מלון "אוריינט", המשלב מבנים טמפלרים שחודשו ולצידם הוקם בית מלון גדול וחדש (בתכנון פייגין ואיל זיו).

יש פה גם שילוב של ייעודים כמו מגורים, מסחר, תרבות, מלונאות, תעסוקה. יש גם בית קברות לדיירים שלא מוכנים בשום אופן להיפרד מהרחוב.

הבניין במספר 32 משך את תשומת ליבי בעיקר בגלל החלון האנכי בחדר המדרגות (אלה החלקים שלרוב מושכים אותי). זה בניין שנבנה בסגנון הבינלאומי אך יש בו אלמנטים שלא תוכלו למצוא במבני הסגנון שנבנו במקומות אחרים.

ועל כך ברשימה זו.

.

שולי

.

המבנה לא סימטרי: בגוש אחד מצוי חדר המדרגות עם החלון האנכי ובגוש השני חנות ודירה עם מרפסת

.

בשונה ממעקות המרפסות בבתים שנבנו בסגנון הבינלאומי שהתאפיינו לרוב בקוים נקיים ללא קישוטים, כאן המעקה מעוטר בפיתוחי אבן שהופכים אותו לחריג על רקע החזית

.

האבן הורודה בה נעשה שימוש נחצבה באזור וכיום היא נדירה

.

חלון חדר המדרגות מתנשא לגובה של שתי קומות וניצב בפינת הבניין כשגגון בנוי מדגיש את מקיומו הפינתי

.

.

למרות ההזנחה לאורך השנים, כזו שכיסתה את הבניין בתשתיות שונות ומשונות, צינורות, כבלים, מזגנים ושלטים – עדיין נשמר הבניין היטב בעיקר הודות לשימוש באבן. היא אולי מתלכלכת ומתכהה אך בשונה מהטיח המתקלף ונסדק בו נעשה שימוש בבתי הסגנון בתל אביב, האבן שומרת היטב על הבניין.

לא ידועה זהות היזם וגם לא ידוע מי האדריכל שתכנן את הבניין. לא מדובר כאן באחד המבנים הבולטים לאורך הרחוב. האדריכל והיסטוריון האדריכלות הירושלמית דוד קרוינקר הקדיש ספר שלם לרחוב עמק רפאים, ולא התייחס למבנה הזה. לאורך הרחוב יש מבנים אחרים עם סיפורים הרבה יותר ידועים. אבל עדיין מכל המבנים האחרים, המבנה הזה משך את תשומת ליבי לא בגלל סיפור אלא פשוט בגלל התכנון.

מסכי זכוכית בחדרי מדרגות אפשר למצוא לרוב בחיפה ובתל אביב, אך בירושלים הם נדירים יותר. אם בחיפה ובתל אביב אפשר למצוא מסכי זכוכית המתנשאים לגובה של שלוש וארבע קומות, כאן הוא מתנשא רק לגובה של קומה וחצי, ועדיין הוא מבוצע באופן חריג באיכותו. כלפי חוץ הוא מדגיש את פינת הבניין, כשגגון מצחייה קטן מסוכך עליו מלמעלה. בפנים מתגלה כי כל לוח זכוכית הוא במרקם אחר. בשונה מהאבן הורודה המופיעה בחזית בתנוחה אופקית, לוחות הזכוכית ניצבים בתנוחה אנכית, כאילו מרמזים על הפונקנציונליות של החדר אותו הם מאירים ונועד לקשר בין מטה ומעלה.

הבניין נבנה בסגנון הבינלאומי שחדרי מדרגות מסוג זה אופייניים לו. חזיתות הבניין נקיות מקישוטים ובעיקר מכאלה שאפיינו את הבנייה הירושלמית המקומית. הוא מורכב משני גושים קופסתיים: זה של חדר המדרגות וזה של החנות שבמפלס הרחוב ודירת המגורים הבודדת שמעליה. הפרט החריג הוא מעקה המרפסת. כאן חזר האדריכל לסגנון הבנייה האוריינטלי. הוא לא יצר מעקה בנוי וחלק או כזה המורכב מצינורות ורשת מתכת כפי שניתן לרוב למצוא במעקות שנבנו בבנייני הסגנון הבינלאומי, אלא הוא יצר מעקה בנוי אבן ומעוטר. המעקה שבולט מקו החזית, בולט פי כמה הודות לעיטורים והם שמעניקים לו את אופיו הירושלמי, זאת בנוסף כמובן לשימוש באבן.

למזלי חדר המדרגות היה פתוח אז ניתן היה להציץ ולהתרשם ממסך הזכוכית גם בחלקו הפנימי, שם נשפך אור קרני השמש המסונן.

.

בשונה מפריסת האבן האופקית, מורכב מסך הזכוכית מלוחות אנכיים

.

דלתות הכניסה אינן מקוריות אך שומרות משהו מהסגנון

.

לאורך השנים כוסה הבניין בצינורות, כבלים, מזגנים ושלטים

.

קטע החזית הצמוד לכניסה מתעגל כלפי פנימה ומזמין את הבאים

.

חדר המדרגות כמו ברבים מהבתים הוותיקים נפתח בארבע מדרגות כשהתחתונה שבהן רחבה יותר ומדגישה את תחילת המהלך. חלון מלבני ופשוט פונה לחצר האחורית ומחדיר אור טבעי ואוויר מפולש

.

מסך הזכוכית הפונה לרחוב מתגלה

.

הוא ממשיך למעלה אל המשך מהלך המדרגות בקומה העליונה

.

זכוכיות במגוון מרקמים מתגלים כשמתקרבים

.

V

היום בשש סיור

בבית החייל בתל אביב

מחר אני ממליץ על האירועים הבאים שיתקיימו במסגרת "בתים מבפנים" ואליהם אני מתכונן ללכת:

סיור בריכות דגי הזהב בהדרכת דקל גודוביץ (נקודת מפגש בריינס 4) 09:30

מרכז יום לקשיש בהדרכת נילי פורטוגלי (רש"י 48) 11:00

הגלריה בבית האדריכל ביפו 12:45

בית ספר דו-לשוני (שבטי ישראל 77) 13:30

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: