מוזמנים לסיור בבית החייל בתל אביב

קוראות וקוראים יקרים,

באופן חד פעמי יתקיימו הרצאה וסיורבבית החייל ברחוב ויצמן 60 בתל אביב ביום חמישי 20.9 בשעה 18:00 ואני שמח להזמין אתכם. ההשתתפות חופשית וללא הרשמה מוקדמת. האירוע נערך במסגרת "בתים מבפנים" ולמעשה יהיה השקה לספר "שמעון פובזנר, אדריכל" (הוצאת דביר, 2018) שפרסמתי במשותף עם אדריכל ד"ר צבי אלחייני. בסיור ישתתף לבד מצבי וממני, גם אדריכל גידי פובזנר.

ועל כך ברשימה זו.

.

5y

.

1959: פרספקטיבה ותכנית בינוי מההגשה לתחרות

.

שנות ה-60: אדריכל שמעון פובזנר במרכז התמונה בסיור בעת הבנייה

.

שנות ה-60: דוד בן גוריון עם אדריכל שמעון פובזנר בסיור בעת הבנייה

.

1965: מבט מהרחוב

.

.

את בית החייל ע"ש יוסף ברץ בתל אביב תכנן האדריכל שמעון פובזנר בעקבות תחרות בה זכתה הצעתו. זה היה פרויקט הבניה הראשון המשמעותי שקידמה ומימשה האגודה למען החייל שנוסדה שני עשורים קודם לכן, וגם מבנה הציבור העירוני המורכב ביותר שתכנן עד אז פובזנר כאדריכל עצמאי. בית החייל הוא למעשה חלק מקבוצת פרויקטים מרכזיים שתכנן כמעט במקביל והתאפיינו כולם במורכבות שימושים, כשכל אחד מהם שונה בייעודו ובשיטת תפעולו: מכון ון ליר, תיכון ליד"ה וכן משכן הכנסת.

הבנייה הושלמה ב-1965 על פי התכנית המקורית שאפיינה באופן מובהק את גישתו התכנונית הייחודית של פובזנר, גישה שחזרה והופיע בפרויקטים שתכנן לאורך השנים. בית החייל הוא הפרויקט המרכזי ביותר שתכנן לאורך חמשה עשורים. למרות שהבניין עבר שינויים לאורך השנים ואולי דווקא בגללם, בחרנו לערוך בו את האירוע.

אני מביא כאן חלק מהפרק בספר "שמעון פובזנר, אדריכל" שכתבתי עם צבי אלחייני ומתייחס לבית החייל בתל אביב. את הספר ניתן להשיג בכל חנויות "צומת ספרים" בחנות "מרכז באוהאוס" ובחנות מוזיאון תל אביב. בתחילת האירוע יימכר הספר בהנחה חד-פעמית.

.

(1)

פובזנר בחר בשפה מאופקת, מודרניסטית נייטרלית, כזו שיכולה להשתלב בכל מגרש. הוא נמנע מהתייחסות למיקומו המרכזי של המגרש, סמוך לכיכר המדינה ולכניסה הצפונית של העיר מכיוון חיפה, והן ממחוות אורבניות-מונומנטליות. החומריות מודגשת בחזיתות המבנה ובחלקיו הפנימיים הודות לשימוש בחומרים פשוטים וזמינים והותרתם חשופים: לבני סיליקט לבנות, בלוקים, בטון, זכוכית ולוחות אסבסט צבועים לבן.

כמו גישתו הכללית והעקבית של פובזנר לאורך דרכו המקצועית, מייצג המבנה בהיבט החומרי והגושני ברוטליזם קונסטרוקטיבי. גישה המדגישה את שלד הבניין באמצעות הותרת שלד בטון חשוף בחזית, כזה הקושר בין קירות הלבנים, וכן מדגישה גושים קופסתיים, שימוש בצורות בסיסיות כשהעושר הצורני מתקבל באמצעות המפגש בין הגושים השונים. גישה דומה ניתן למצוא במבנים רבים אחרים שתכנן ובמיוחד במבני המרפאות בנתניה ובטבריה וכן בהצעתו לתחרות תכנון ספריית בית אריאלה בתל אביב.

הרישומים הפרסקפטיביים הרבים שיצר פובזנר ושליוו את הצעתו להתחרות ולאחר מכן את תהליך התכנון, מציגים מודרניזם קליל שמשלב הווי של פנאי עם צבאיות, ובכך מעלה על נס את הממד הפרוגרמתי החלוצי של המבנה, שהיה ראשון מסוגו בישראל.

.

1965: החצר הפנימית אליה הפנה חדר האוכל מסכי זכוכית

.

.

(2)

למעברים בין הקומות ניתנה תשומת לב באמצעות מדרגות רחבות המהוות מוקד מרכזי באולם המבואה, וגם באמצעות מדרגות לולייניות המרככות את הקווים הישרים והנוקשים.

.

1965: אולם למשחק וקריאה בקומת הכניסה

.

.

(3)

גן עם בריכת שחייה ומגרשי ספורט תוכננו בחלקו הדרומי של המגרש אך הם לא בוצעו. במקומם נסלל מגרש חנייה. בחלקו הצפוני של המגרש הותקנה חצר טקסים גדולה לכינוס אלפי משתתפים התחומה מדרום בבניין ומשאר עבריה בחומת המגרש ההיקפית. במהלך התכנון והשנים התמלאה החצר במבנים שונים.

מתחת לשטח החצר, במקום בו היה קיים בור עוד קודם להקמת הפרויקט, טמון אולם הופעות והתכנסות עם 900 מושבים, כמספר החיילים של שני גדודים מלאים. את האולם שנחשב היה בשעתו לאחד האולמות הנאים והאיכותיים בארץ, תכנן פובזנר לאחר שצבר ניסיון באולמות ההרצאה הרבים שתכנן בקמפוס גבעת רם וכן אולם ההתכנסות שתכנן במקביל בתיכון ליד"ה בירושלים. באולם ניתן דגש על ההיבט האקוסטי והודות לכך נגזר עיצובו: דפנות האולם חופו בפסי עץ אנכיים, כשאת תקרת האולם קירתה תקרת לוחות אקוסטיים בשילוב גופי תאורה, שחצו את האולם לרוחבו ויצרו מקצב קבוע. פס תאורה דקורטיבי בצורת זיגזג נתלה מהתקרה וליווה כל אחת משתי דפנות האולם כשהוא זורק אור על קירות האולם ומעניק לו נופח אלגנטי. המושבים חולקו לארבעה גושים במטרה להקל את התנועה וההתמצאות באולם.

.

שנות ה-60: הצעה לבריכת שחייה שלא בוצעה

.

.

(4)

אבן הפינה לבית החייל הונחה כבר ב-1960 והבניין נחנך לאחר עיכובים בשנת 1965 בטקס חגיגי בהשתתפות תזמורת צה״ל, ראש הממשלה לוי אשכול, יושב ראש הכנסת קדיש לוז, ראש עיריית תל-אביב מרדכי נמיר. אולם המופעים נחנך עם התכנית "כל הכבוד" של להקת פיקוד הצפון. תחילה יועד האולם לשימוש חיילי צה"ל בלבד, אך עם ההבנה כי עלות הפעלתו אינה בהישג ידה של האגודה למען החייל, הוחלט להשכיר את האולם גם לשימושים אזרחיים.

האולם הפך לאחד הפופולריים בתל-אביב. הוא משמש ברציפות כבר ששה עשורים להופעות, הצגות תיאטרון והתכנסויות אזרחיות. בראשית ימיו, היווה האולם חידוש הודות למיקומו מחוץ למרכז הבידור של תל אביב ולמרות זאת הצליח למשוך קהל רב הודות לאיכות האקוסטיקה והבמה הרחבה המקושרת היטב לקהל. הודות לכך התחבב האולם על מוסיקאים ובדרנים רבים, כמו שלישיית הגשש החיוור, אריק איינשטיין, להקת כוורת, להקת המחול בת שבע, דודו טופז וחנה לסלאו, שהעדיפו כולם להופיע במיוחד באולם זה.

.

(5)

לאורך השנים נערכו שינויים בבניין. חלק מהשינויים תוכננו בידי פובזנר בעצמו בשיתוף בנו, גידי, שהמשיכו וליוו את הבניין עד לשנת 1999. מתכנון הפנים והריהוט המקורי שעיצב פובזנר לבניין לא נותר זכר. השינוי המהותי ביותר היה שילוב משרדי הנהלת הוועד למען החייל בשטחי מועדונים ומבואות וסגירת החצר הפנימית והסבתה לאולם אירועים. מאז, נערכים מעת לעת שינויים בבניין בתכנון אחרים ועתידו של הבניין לוט בערפל. סביר להניח שהוא ימחק בשנים הקרובות.

.

1959: דגם הבניין שבנה פאול ורבנה (ארכיון אדריכלות ישראל)

.

שנות ה-60: חזיתות

.

שנות ה-60: חתכים

.

שנות ה-60: תכנית קומת האולם

.

שנות ה-60: תכנית קומה עליונה

.

שנות ה-60: פרספקטיבה מוקדמת של מבואה בקומת הכניסה

.

שנות ה-60: פרספקטיבה של אולם המופעים

.

1965: המדרגות במבואת הכניסה

.

1965: המדרגות היורדות אל מבואת אולם המופעים

.

1965: אולם המופעים

.

כריכת הספר (עיצוב: סטודיו מיכאל גורדון)

.

כל הדימויים נסרקו על ידי מיכאל גורדון, מאוסף אדריכל שמעון פובזנר, ארכיון אדריכלות ישראל

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • קומט  ביום 12/09/2018 בשעה 19:43

    זה יהיה פשע למחוק כזה בנין ל"טובת" מבנה אחר (לתועלת הציבור ? מספוקני – תלוי של מי המגרש ואיזה תאב בצע יחמוד את מכירתו) . בנין כל כך יפה במאוקות שלו ועם זאת ברב שימושיות שלו שהועד למען החייל הצליח להרוס כמובן במהלך הזמנים . חבל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: