סיבוב בבניין בית הספר גורן לתקשורת חזותית במכללת עמק יזרעאל

הביקור במכללת יזרעאל פתח את הבוקר באופן מוצלח, תמיד משמח לגלות מבנים מיוחדים שלא בקרתי בהם קודם לכן. המשכתי את היום בביקור בפרויקט חדש ולא פחות מסקרן בעפולה והוא הסתיים במשרד בנמל תל אביב שם ניסיתי לערוך עם אורלי שרם ראיון שיצא הזוי, משעשע ובעיקר חשף את גישתה העיצובית דלת העומק.

לפני שבועיים פרסמתי כאן על בניין הספרייה במכללת עמק יזרעאל. כעת אני מציג את בניין בית הספר גורן לתקשורת חזותית במכללה, אותו גם תכנן האדריכל מנחם באר ובנייתו הושלמה ב-1985. הבניין העגול שבחזיתו מתנוסס תבליט בטון שיצר אריה סרטני, מצטרף לקבוצת מבני האקדמיה שתכנן באר בשנות ה-80 וה-90 בשתי מכללות בגליל.

ועל כך ברשימה זו.

.

.

הבניין עגול: חזיתות אחוריות

.

חזית הכניסה הראשית עם תבליט הבטון שיצר אריה סרטני המכוסה בכרזה זמנית

.

.

כבוד לאמנות

.

בטון

.

חתימת האמן

.

התורמים

.

מסכי זכוכית חוצצים בין המבואה הפתוחה ובין המבואה הפנימית

.

מבואה קטנה מקשרת אל מרכז הבניין המתנשא לכל גובהו

.

מהאולם המרכזי המעבר לחדרים המקיפים אותו וכן קשר לקומה העליונה

.

מבט למעלה

.

שילוב של תאורה טבעית ומלאכותית

.

בהשראת הכיפה המחודדת בכנסיית הבשורה בנצרת

.

.

(1) בית הספר

לומדים כאן כמאה תלמידים לתקשורת חזותית שבאים בעיקר מאזור העמק והגליל. הלימודים הם לתואר ראשון בתקשורת חזותית ומשך הלימודים הוא ארבע שנים בדומה למוסדות אחרים כמו בצלאל ושנקר.

.

(1) הבניין

צורתו המונומנטלית מוסתרת ברובה מאחורי צמרות עצים ורק כשמתקרבים אליו ממש אז מתגלה ייחודו והעובדה שהוא עגול. בניין עגול הוא לא דבר נדיר אך מעטים כמוהו נבנים. מנחם באר הוא ככל הנראה האדריכל הישראלי שתכנן הכי הרבה בניינים עגולים (דוד נופר הוא אולי השני). שני בניינים עגולים נוספים שתכנן באר הם חדר האוכל בקיבוץ געתון ובניין המרכז ללימודי סביבה במכללת הגליל המערבי. תכנית הבניין העגול היא מושלמת ולא ניתן לערוך בה שינויים. אם יבקשו להוסיף לו אגף, קטן או גדול, סביר להניח שהמהלך יפגע באופיו המקורי והשלם.

האולם המרכזי בבניין מנקז אליו את כל החדרים ומתפקד גם כאולם מבואה מרשים. "אני חושב שיש משהו הגיוני בצורת העיגול", טוען אבירם מאיר, מנהל בית הספר שנתקלתי בו במקרה בעת הסיבוב. מאיר מלמד כאן כבר 15 שנה ומאז 2006 מנהל את המוסד. הוא מסביר: "אני מסייר בין הכיתות ואני הולך את המעגל ועובר כתה כתה. זה לא מסדרון שאתה הולך וחוזר. כולם רואים את כולם ואתה תמיד מרגיש בעניינים. אין פינה פחות נחשבת או נחותה ביחס לפינה אחרת. יש משהו מאד שיוויוני בתכנית העגולה". מאיר מספר שבתום השיעור התלמידים והמרצים יוצאים מהכיתות והמפגש הוא בלתי נמנע: "כמוסד יש משהו מחבק במבנה, כולם רואים את כולם ונמצאים אחד עם השני ונוצרת חוויה מאד מכנסת ונעימה.

את ההשראה לעיצוב האולם סביר להניח שבאר שאב מהאולם המרכזי בכנסיית הבשורה בנצרת, השוכנת קילומטרים בודדים מהבניין. כמו בתקרת האולם בנצרת שעוצבה בהשראת שושנה צחורה, גם כאן ביצע האדריכל מהלך עיצובי דומה, באמצעות שילוב של קורות קונסטרוקטיביות הנושאות את התקרה וגם באמצעות עיצוב התאורה הטבעית והמלאכותית. התוצאה מרהיבה, מהלך נדיר ביצירתו של באר שדבק בצניעות ובחוסר התחכמות מתוך אידאל כמעט סגפני, כזה שאפיין את החברה הקיבוצית במאה הקודמת.

החדרים הפנימיים אינם רגולרים, החזית המעוגלת לא מאפשרת בחדרים זוויות של תשעים מעלות ומה שנראה מבחוץ כגוף מושלם, מתגלה בחלוקה הפנימית כמקטעים. באר ידע זאת, ולכן הוא לא הסתפק בעיצוב חזית מעוגלת וסתמית, אלא העניק לה מעין תחרה תלת-ממדית, כזו בעלת אופי ברוטליסטי ולא מצועצע. הוא גם שילב בחזית פתחי חלונות להחדרת אור ואוויר. ככל שהכיתות אליהם נכנסים בבניין הן גדולות יותר, כך התחרה מרשימה יותר. בנוסף, קירות הבניין ברובם אינם עגולים אלא ישרים. כדי להעניק לשטחי הפנים חזות שונה ומושקעת, ציפה באר את הקירות בטיח מסוג מרמירנה בעל הטקסטורה. בעקבות ביקורת של תלמידים ומורים שטענו כי לא ניתן להשתמש בקירות לצורך תליית עבודות, כוסו הקירות בטיח לבן וניטרלי. בקומת הקרקע יש ארבעה חדרים וכן חדרי מורים, מנהלה ומחסן ובקומה העליונה שש כיתות.

.

תכנית (באדיבות נעמי מורג)

.

פרספקטיבה בה משולב כבר קיר האמנות (באדיבות נעמי מורג)

.

.

(2) שילוב אמנות באדריכלות

מנחם באר אהב אמנות ובעיקר את המהלך המשלב אותה ביצירותיו האדריכליות. האמנים עמם עבד לאורך השנים היו כמעט כולם חברי קיבוצים, בחלקם מוכשרים ויצירתיים כאלה שידעו לנצל את הבמה שהעמיד לרשותם, והיו גם כאלה שפחות. את האמנות שילב באר כך שתעניק או תדגיש את חשיבותו ומעמדו של הבניין ביחס למבנים אחרים. את השראתו לשילוב הוא שאב מהבנייה העירונית באירופה. הוא למד להכיר מקרוב את התוצר האיכותי המתקבל מהשילוב ושערכו נותר לאורך שנים רבות. באר התאמץ להשיג את הסכמת היזמים, את התקציב המתאים וגם את נכונות האמנים. עשרות המבנים בהם הצליח בשילוב הם עדות מרשימה לכשרונו, הם גם משקפים את שאיפותיה של החברה הישראלית שהוא ייצג והיה לה פה וידיים. 

בעת הסיבוב היה הבניין ריק מתלמידים וגם הקירות נותרו חשופים לאחר שננעלה תערוכת עבודות הבוגרים. שריד שלא הוסר מהתערוכה היא כרזה שנתלתה על חזית הבניין והסתירה בחלקה את קיר האמנות.

אריה סרטני (2017-1920), נולד בפולין והיה מרבית חייו חבר קיבוץ מרחביה. הוא התמחה בין השאר בקירות אמנותיים אותם שילב באדריכלות. עבודתו של סרטני טרם נחקרה, אך מהיכרותי הדלה מצאתי כי שיתף פעולה עם האדריכל חיליק ערד. עמו הוא יצר את האנדרטה בדנגור עליה כתבתי כאן. בציורי הנוף שיצר שלטה צבעוניות עזה, ולעומת זאת בתבליטי הבטון כמו כאן בחזית הבניין במכללה, שלט האפור על גווניו השונים שהתקבלו מפגיעת קרני השמש בשקעים ובבליטות שעיצב.

.

(3) האדריכל

מנחם באר נולד ב-1925 בבודפשט, הונגריה. שם הוא גדל ושם גם התחנך. הוא גם החל ללמוד אדריכלות, אך הכיבוש הנאצי הפסיק מיד את לימודיו ואת מהלך חייו התקין. אחרי ששרד את השואה היגר לארץ, אך הבריטים מנעו את כניסתו והוא נשלח למחנה מעצר בקפריסין שם שהה שנה. זמן קצר לאחר הגיעו לארץ, הקים עם חבריו את קיבוץ געתון שבגליל העליון ושם גם שהה במהלך מלחמת העצמאות.

באמצע שנות ה-50 סיים באר את לימודי האדריכלות בטכניון, הצטרף למחלקה הטכנית של תנועת הקיבוץ הארצי ומאז תכנן עשרות רבות של מבנים בעיקר בקיבוצים בכל רחבי הארץ. גם לאחר שהמחלקה הטכנית פורקה. הוא הקים משרד עצמאי בקיבוצו ותכנן בעיקר באזור הגליל המערבי.

קרוב ללבו יותר מכל הבניינים האחרים שבתכנונם היה מעורב, היה חדר האוכל בקיבוץ געתון. את הבניין הוא תכנן בשנות ה-60 כמבונה דו-קומתי וקופסתי. עם התפתחות הקיבוץ הוא חזר בשנות ה-80 והוסיף לו אגף חדש ועגול במסגרתו שולבו תבליטי בטון וקרמיקה שיצר שמואל כ"ץ. הפרטת חדר האוכל הביאה לסגירתו, אך באר חזר וחידש את הבניין והסב אותו לאולמות מחול (בנו, רמי באר, הוא המנהל האמנותי של להקת המחול הקיבוצית שזהו ביתה). חדר האוכל "מככב" בסרט הקצר המופיע כאן בהמשך.

בימי חייו האחרונים של באר, כשהוא כבר בן 92, היה עסוק בתכנון אולם ספורט חדש למועצה וגם מספר בתי מגורים פרטיים. בינואר 2017 נפטר.

.

מנחם באר במועדון בקיבוץ געתון, 2015

.

שנתיים קודם למותו, ב-2015, פרסמו מוקי צור ויובל דניאלי את הספר "אבני דרך, אבני בניין – דרכו האדריכלית של מנחם באר" (הוצאת יד יערי. ניתן להשיג בחנות "מרכז באוהאוס" ברחוב דיזנגוף 77 ובחנות במוזיאון תל אביב). הספר חושף בעיקר באמצעות תצלומים חדשים של עמרי טלמור, את הבניינים שתכנן באר החל משנות ה-60 המוקדמות ועד לתחילת שנות האלפיים. בעקבות הספר פרסמתי כאן וב-Xnet מספר לא מבוטל של מאמרים. כך גם אצרתי שתי תערוכות והמועצה לשימור אתרים ערכה בהשתתפותו של באר סיור מקצועי בגליל המערבי שהתמקד ביצירתו. בנו הוא הכוראוגרף רמי באר, ונכדתו היא השחקנית גאיה באר גורביץ'.

מאמרים נוספים שפרסמתי על עבודותיו של באר: (1) אולם ספורט בקיבוץ כרמיה, (2) אולם תרבות בקיבוץ יקום, (3) חדר אוכל בקיבוץ געתון, (4) חדר אוכל בקיבוץ בית זרע, (5) חדר אוכל בקיבוץ יחיעם, (6) חדר אוכל ומועדון לחבר בקיבוץ שניר, (7) חדר אוכל וספרייה בקיבוץ זיקים, (8) חדר אוכל בקיבוץ עמיר, (9) קן השומר הצעיר בפתח תקוה, (10) המרכז ללימודי סביבה באקדמית גליל מערבי, (11) חדר האוכל והמועדון בקיבוץ שמרת, (12) בניין מועצה אזורית עמק חפר, (13) ספרייה אקדמית במכללת עמק יזרעאל. באתר xnet פרסמתי הספד עם פטירתו.

.

סרט קצר שיצרתי על האדריכל מנחם באר:

.

.

.

בקומה העליונה מעקה עץ מדגיש את הפתח העגול ואת צורת האולם

.

אור טבעי בשילוב אור מלאכותי

.

בחדרים שבקומתה קרקע פתחים קטנים וצרים

.

בחדרים שבקומה העליונה הפתחים משתלבים בצורת הבניין

.

הקירות ניצבים בזויות אלה לאלה

שיר לסיום:

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: