סיבוב בבית הלפרין ברחוב גורדון 79 פינת סמטת יל"ג 2

בדרך לפגישה עם האחיות פלסנר, עצרתי לראות משהו בדרך. שלושה מבנים בלבד מפנים את הכניסות שלהם לסמטת יל"ג, שנקראת על שמו של יהודה לייב גורדון. הסמטה יוצאת מרחוב גורדון הקרויה על שמו של אותו גורדון. את "בית הלפרין" הפינתי בסמטה שבנייתו הושלמה ב-1935, תכנן האדריכל שמואל ברקאי והוא מתאפיין במסך זכוכית רחב הנמתח לכל גובה הבניין ומלווה את חדר המדרגות שבו. קשה להאמין אבל הבניין הזה היה פעם גם לבן.

סיבוב בבית הלפרין ששוכן באחד האזורים הכי יקרים בישראל בכלל ובתל אביב בפרט מעורר את השאלה כיצד בסביבה כל כך אטרקטיבית גרים אנשים בתוך מבנה שבעבר הרחוק היה מרהיב בניקיונו, וכבר שנים ארוכות שהוא חורבה מוזנחת ומתפוררת. בעיריית תל אביב פועל גוף שמנסה למצב את תל אביב כ"עיר עולם", אבל במרכזי ערים כמו פריס ולונדון לא תמצאו מקומות כאלה מוזנחים, מקומות בהם לדיירים לא אכפת שהבניין כבר לא לבן אלא שחור, דיירים שמוציאים מזגנים לחזית, סוגרים מרפסות בתריסי פלסטיק מצהיבים ותוקעים סורגים בכל צורה שרוצים.

ועל כך ברשימה זו.

.

אור ג'

.

משכנות עוני

.

החזית הלבנה הפכה לשחורה ולמעלה מתפוררת פרגולת הבטון

.

המרפסות עוצבו בהשראת המרפסות שיצר האדריכל וולטר גרופיוס בחזית אגף מעונות הסטודנטים בבית הספר באוהאוס, רק ששם מעקה המתכת עטף את המרפסת משלושה כיוונים ולא מכיוון אחד בלבד

.

מסמך זכוכית מלווה את חדר המדרגות האנכי ומדגיש את השקיפות – גם היא מרכיב שהופיע באופן מודגש בחזית אגף אולמות המלאכה בבית הספר באוהאוס

.

מסך הזכוכית מתחיל מעל לפתח הכניסה לבניין ומסתיים בחדרון המקשר לגג הבניין

.

מספר מדרגות מקשרות בין מפלס הרחוב ובין קומת הכניסה המוצלת בגגון בנוי

.

דלתות הכניסה המקוריות נותרו במקומן והן מתאפיינות בפתח עגול בכל כנף

.

דלתות הכניסה תמיד פתוחות

.

.

(1) הבניין

מפלס מבואת הכניסה לבניין גבוה בשני מטר ממפלס הרחוב. הסיבה היא הרצון ליצור קומת מרתף ומעניק לבניין גם להתנשא מעל שאר הבניינים בסביבתו. המרוויח מהגובה החריג הוא בעל הבניין ומשפחתו שגרו בדירה בקומה העליונה. 6 דירות בלבד יש ב"בית הלפרין" שמתנשא לגובה של שלוש קומות על מגרש של כחצי דונם. הדירות הפונות למפגש הרחובות הן בנות ארבעה חדרים ובשטח של 120 מ"ר. הדירות לכיוון צפון הן בנות שלושה חדרים ושטחן 80 מ"ר. חריגה היתה הדירה הדרומית בקומה השלישית בה התגוררו בעלי הבניין, בני הזוג טובה ויצחק הלפרין. בשונה משאר הדירות היתה דירתם בת חמישה חדרים היות והם "לקחו" חדר אחד מהדירה הסמוכה בקומה. כך היו להם שלושה חדרי שינה, חדר אוכל וסלון. לימים חזר החדר והצטרף לדירה הצפונית והאיזון נשמר.

התכנית בדירות דומה: כניסה למבואה המקשרת לחדרים, ובקצה שלה מצוי המטבח. בדירות הדרומיות חדר הרחצה ובית הכסא מפרידים בין שניים מהחדרים, בעוד שבדירות הצפוניות הם צמודים למטבח. לכל דירה שלוש מרפסות: מרפסת אחת קטנה פונה בכל דירה לחזית המערבית ולסמטת יל"ג ובשונה משאר המרפסות היא מעוצבת עם מעקה המורכב מצינורות ברזל בקוטר 3 ס"מ, בהשראה של המרפסות שעיצב האדריכל וולטר גרופיוס בחזית אגף מעונות התלמידים בבאוהאוס בדסאו ב-1926. עוד בכל קומה מרפסת גדולה פונה לכיוון דרום לרחוב גורדון או לכיוון צפון. מרפסת שלישית פונה לכיוון מזרח והיא מחולקת בין שתי הדירות. לבניין יש גם מרתף קטן שבמקור נועד למכבסה, חדר הסקה מרכזי, מחסנים ובית כסא, שתוך שנה מיום הקמת הבניין הוסב בחלקו לדירת שני חדרים בתירוץ שהבניין שוכן בקצה הבנוי של העיר, הדיירים מפחדים ולכן יש צורך בשומר שיגור בבניין.

.

תכנית קומת קרקע: דירות לכיוון דרום, רחוב גורדון, בנות ארבעה חדרים, ואלה לכיוון צפון בנות שלושה חדרים, 1935 (מתוך תיק בניין)

.

כמו רבים מהבניינים שהוקמו באותה עת, גם "בית הלפרין" נבנה כהשקעה. בני הזוג הלפרין שיזמו ומימנו את ההקמה התגוררו כאמור בדירה שבקומה העליונה, וכל שאר הדירות הושכרו לדיירים. הדיירת המפורסמת ביותר שהתגוררה כאן, לפחות מבחינתי, היתה דורה גד, מעצבת פנים וכלת פרס ישראל. ב-1936 התחתנה גד עם יחזקאל גולדברג והשניים עברו לגור בדירת שלושה חדרים בבניין.

את הבית עוטפות רצועות קרקע פתוחות שנועדו להרחיק את הבית מהבתים והכבישים השכנים. הן גם נועדו לגינון – שריד מתכניתו העירונית של פטריק גדס שהציע באזור מגרשים קטנים לבתים צמודי קרקע ולא לבתים משותפים. האדריכל סם ברקאי טען שאת המרפסות יש לגנן וליצור בהן גינות שישפרו את החיים בדירה וגם את מראה הרחוב והעיר: "הצמחים והפרחים האלה משווים רבגוניות נעימה לחדגונות הצבע של הבתים בימינו" כתב ברקאי במאמר שפרסם בכתב העת "הבניין" ב-1937. "הקירות שאין להם חלונות והם נראים אטומים וקודרים משמקשטים אותם בצמחים מקבלים צורה נאה ומושכת. אין לחשוש שהצמחים יגדילו את הלחות ויגרמו להריסת הקירות. להפך, יש מיני צמחים המייבשים את האוויר ואת הקרקע שעליו הם צומחים ושומרים מפני הגשמים השוטפים והורסים". ובהמשך מתייחס ברקאי גם להגנת הצומח, שלושים שנה לפני שנחקק חוק בנושא: "פעמים אנו רואים שבני אדם קוטפים פרחים ודורכים עליהם, יש לצורך כך בהגנתם של אלה. יש להלחם על שמירת הצמח, למשוך לכך חוגים רחבים מתושבי המקום, בייחוד את הילדים והנוער".

.

חזית מערבית לכיוון סמטת יל"ג, 1935 (מתוך תיק בניין)

.

חזית צפונית לכיוון רחוב גורדון, 1935 (מתוך תיק בניין)

.

למרות ההזנחה ניתן לזהות את איכויותיו של הבניין:

  • חזיתות בהן שילב האדריכל אלמנטים שמעניקים למסה הגדולה קלילות וגם פלסטיות – אם באמצעות המרפסות הקטנות המופיעות בחזית המערבית ואם באמצעות מסך הזכוכית.
  • שקיפות שבאה לידי ביטוי באמצעות אותו מסך זכוכית שגם מאיר באור טבעי את חדר המדרגות לאורך כל שעות היום, הופך אותו למקום שנעים לצאת ולחזור אליו ובכלל אל הבית.
  • קלילות מתקבלת גם הודות לתוספת הפרגולה שהוקמה בגג הבניין. הפרגולה הנראית כמרחפת, נמתחת לאורך של יותר משלושה מטרים ומורכבת מרשת של ריבועים, נועדה בעיקרה להצל ולהגדיר שטח בראש הגג, אך גם מעניקה למסה תנופה. כיום היא עדיין שלימה בצורתה, אך מהרחוב ניתן להבחין כי היא מתפוררת.
  • גג פעילות היה אמנם נהוג בקרב האוכלוסייה הערבית המקומית, שם ייבשו פירות וגם ישנו בלילות הקיץ החמים. בתל אביב ההשראה באה מגישתו המודרנית של לה קורבוזיה אותה הוא מימש בבתים שתכנן, גישה שהופיעה גם בבניין בית הספר באוהאוס בעיר דסאו שבגרמניה אותו תכנן מייסד ומנהל הבאוהאוס האדריכל וולטר גרופיוס. בגגות אלה ייבשו הדיירים את הכביסה אך גם ערכו בהם הרצאות, קיימו אירועים חברתיים, שיעורי התעמלות והתוועדויות מקצועיות. 

בשנות ה-90 הוכן לבניין תיק תיעוד על ידי ג. ל. גוטמן. במסגרת זו הוצע לחדש את חזות הבניין וביו השאר להסדיר את השינויים שחלו בו לאורך השנים. הוצע לסגור מרפסות באופן אחיד, להוסיף מעלית, לפצל כל דירה לשתי דירות ולהקים דירה חדשה על הגג – רעיונות שלא מומשו.

.

(2) האדריכל

ארבעים שנה לאחר פטירתו זכה שמואל (סם) ברקאי (1975-1898) ואבי מאייר פרסם עליו מונוגרפיה מקצועית. בספר "סם ברקאי – אדריכל המידות הטובות" מסופר כיצד ברקאי היה תקוע כל חייו באותם ימים בודדים בהם עבד במשרדו של לה קורבוזיה. בשונה מלה קורבוזיה שהיה מחונן בהבנה ובשימוש של פרופורציות, הספר לא חושף כל כשרון דומה אצל ברקאי. הספר מתמקד באופן מרתק ולא צפוי בדרכו של לה קורבוזיה בשנות ה-30.

בדומה לאדריכל זאב רכטר שהיה בן גילו והיה גם שותפו לתקופה קצרה, החל ברקאי את דרכו המקצועית בתל אביב כמתכנן של מבנים בסגנון האקלקטי. ב-1926 עזבו ברקאי ורכטר את הארץ ונדדו לאיטליה ללימודי אדריכלות. רכטר למד ברומא, ברקאי למד בונציה ולאחר זמן קצר עבר להמשך לימודים בפריס.

בתום לימודיו עבד בהתנדבות חודשיים עם הפסקות במשרדו של לה קורבוזיה, כמסופר במונוגרפיה, תקופה שהותירה בו חותם והעסיקה אותו עד לפטירתו. עם חזרתו לתל אביב ב-1934 פתח משרד עצמאי והתמחה בתכנון מבני מגורים, בעיקר פרטיים כמו וילה כ"ץ ברחוב מגידו 11 (שנהרסה), ווילה לובין ברחוב אלעזר ויינשל 6 בתל בנימין שברמת גן, ובתים משותפים כמו בית אגינסקי ברחוב אנגל 5 בתל אביב – שהדמיון שלו לבית הלפרין גדול ואני מקווה לכתוב עליו כאן בהמשך. ברקאי תכנן דגם של וילה לשכונת אפקה ששוכפלה עשרות פעמים. הוא תכנן את "קולנוע שרון" בנתניה שנטוש כבר הרבה שנים, את "בית השריון" ביד אליהו שעבר לאחרונה חידוש, ואת "יד אבנר" – מרכז התרבות של שכונת אפקה שלא הושלם במתכונתו המקורית, אלא הוסב ב-1970 בתכנונו של ברקאי לבניין החוג לגיאוגרפיה של אוניברסיטת תל אביב.

.

הכניסה לבניין: אופניים, עלונים זרוקים על הרצפה וקירות מלוכלכים

.

חדר המדרגות מואר היטב לאורך כל שעותה יום הודות למסך הזכוכית

.

מעקה הברזל מסתיים במאחז יד מעץ שנותר שלם

.

מבט מלמעלה

.

מסך הזכוכית משמש גם הוא כרקע לחניית אופניים

.

למרות ההזנחה חדר המדרגות הוא מהמרהיבים בתל אביב

.

חלק מהחלונות ניתנים להזזה על ציר ומאפשרים אוורור טבעי

.

הזכוכית

בתים נוספים בתל אביב שכתבתי עליהם לאחרונה:

בלפור 33 (מרדכי רוזנגרטן)

לואי מרשל 38 (משה לופנפלד וגיורא גמרמן)

מנדלסון 4 (מרדכי זברודסקי ויצחק בונה)

נחלת בנימין 16 – בית הכדים (זאב רכטר)

אחד העם 91 – בית פריד (זאב רכטר)

הגר"א 17 – בית גרפוליט (צבי גבאי)

ראש פינה 26 (אריה כהן)

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: