סיבוב בבניין מרפאות קופת חולים בבני ברק

מחלון הקומה ה-35 נפל המבט על בניין בטון השונה מכל המבנים בסביבה. בסוף היום קפצתי לראות ולהכיר אותו מקרוב. הוא מוקף בתי מגורים עלובים ומוזנחים בהתאם לסגנון הבני ברקי. הוא בולט לא רק בגלל עיצובו, אלא גם מהסיבה שהוא שוכן על מגרש ששלושה רחובות עוטפים אותו: עלי הכהן, נתן הנביא ואחיה השילוני. שלושתם רחובות צדדיים באזור.

ב-1971 נחנך בניין מרפאות בלומנטל של קופת חולים בבני ברק. הבניין שוכן ברחוב מגורים מיושן ומוזנח כשהוא עצמו בולט הודות לחומרים המעולים מהם נבנה שהצליחו להשתמר לאורך כמעט חמישים שנה ושמרו על אופיו המקורי שלא עבר שינויים חיצוניים. בהתאם לסגנון הברוטליסטי החזיתות מורכבות מבטון חשוף בשילוב של לבנים שגם הן נותרו חשופות. בפנים אין זכר לחומריות שהופיעה בחזית, והעיצוב מתגלה כסתמי וגנרי לאחר שעבר שינויים.

ועל כך ברשימה זו.

.

?

.

מבט ממרומי המגדל: למטה משמאל בולט בניין המרפאות בבני ברק, ומימין רחוב בן גוריון ומתחם השלישות ברמת גן

.

.

.

.

.

.

.

.

(1) תולדות: המטרה המרכזית של בניין המרפאה היה להחליף את מרפאת קופת חולים הוותיקה, "מרפאת בלומנטל" ששימשה את תושבי בני ברק מעת הקמת היישוב בשנות ה-20. המרפאה החדשה נקראה באותו שם כמו זו הוותיקה ועד היום היא משמשת את תפקידה המקורי.

(2) אדריכל: הייתי בטוח שהפרויקט תוכנן במשרד רכטר-זרחי-פרי שתכננו מבני מרפאות בשנות ה-60 וה-70. פניתי למשרדים של רכטר ושל זרחי – אך לא מצאו שם עדות לפרויקט. מדובר באדריכלים אחרים שלא הצלחתי לגלות מיהם.

(3) מסה: בניין המרפאות בבני ברק שמתנשא לגובה של חמש קומות וכולל בתוכו כמאה חדרים, מייצג אם כן את גישתו של זרחי: הדגשת קווים אופקיים באמצעות שיקוע פתחי החלונות בעומק החזית באופן שמעקה בטון סוגר על מרפסת צרה המקיפה את הבניין כולו, ומשמשת כיום כמקום מצוין להצבת גופי מזגנים. הבניין אינו קובייתי, אלא מורכב ממישורים שמשחקי אור וצל נוטלים חלק מרכזי בפירוק המסה – מהלך אותו ניתן למצוא בבניינים דומים שתכנן זרחי כמו הבניין המרכזי בבית חולים קפלן ברחובות, בית חולים צפת ובניין האשפוז בבית חולים שיבה בתל השומר.

(4) חזיתות: בהשפעה יפנית מעוצב מעקה הבטון באופן הנראה שהוא מורכב מקורות ופלטות כנהוג בבנייה היפנית המסורתית, אלא שכאן מדובר ביציקות בטון באתר באופן הפשוט ביותר. הגופים הנראים כמו קצוות של קורות יש להם תפקיד דקורטיבי בלבד. הם בולטים מקו החזית של לוחות המעקות ויוצרים קצב, משחק של אור וצל ובעיקר מונעים שבלוניות בקווים האופקיים המקיפים את הבניין.

(5) כניסות: חזיתות הבניין דומות זו לזו ואינן מתייחסות לבינוי המקיף אותן ומורכב ממבני מגורים סתמיים. לבניין ניתן להכנס מכניסות שנקבעו בשתי החזיתות הנגדיות, זו הפונה לרחוב נתן הנביא ולזו הפונה לרחוב אחיה השילוני. לחזית הצפונית הפונה לרחוב עלי הכהן שהוא הרחוב היחסית יותר מרכזי מבין השלושה (הוא מקשר בין רחוב בן גוריון המרכזי ברמת גן ובין רחוב רבי עקיבא המרכזי בבני ברק), נמנע האדריכל מלפתוח כניסה כמו שלא פתח לחזית הנגדית בדרום הפונה למגרש חניה של בית מגורים משותף. אך עדיין גם בחזיתות אלה יש דלת צדדית. פתחי הכניסה המרכזיים מצויים בחזיתות המזרחית והמערבית הפונות לרחובות יחסית צדדיים. בחזיתות אלה מדרגות רחבות המקשרות בין מפלס הרחוב ובין הכניסה לבניין, כשבמרכז החזיתות ניצב מגדל אטום מבטון חשוף, שמתגלה בפנים כחדר מדרגות המקשר בין קומות הבניין נוסף על זוג המעליות הצמודות אליו.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • amitaisandy  ביום 12/08/2018 בשעה 23:07

    אכן מכוער, אפור, משעמם ומדכא כמו שאתה הכי אוהב!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: