סיבוב בתערוכת סוף שנה של המחלקה לאדריכלות בבצלאל

אחרי דיון במינהל התכנון המשכתי לתערוכת עבודות בוגרי המחלקה לאדריכלות בבצלאל. המעבר הוא חד: מהבוץ של הפרקטיקה אל פסגת האולימפוס של האקדמיה. העבודות בבצלאל הן מגוונות וברובן עוסקות בפתרונות של דיור במציאות ישראלית שזו הבעיה העיקרית שלה.

החידוש בתערוכה הוא הצגת קבוצת עבודות שערכו בוגרות המחזור הראשון של התכנית החרדית שבצלאל החל להפעיל לפני ארבע שנים. 70 סטודנטיות לומדות כיום בתכנית ובמסגרת התערוכה שבמרכז העיר מוצגות עבודות הגמר של הבוגרות. התוצרים הירודים מפתיעים, אך מתברר שהעבודות המוצגות הן מבחר מייצג וחלקי.

ועל כך ברשימה זו.

.

lol

.

חזית בניין המחלקה במרכז העיר

.

למה באנגלית?

.

.

בשונה משנים קודמות העבודות השנה הן פחות יומרניות. הן פחות מנסות להמציא את הגלגל או לחדש, פחות מעזות ופחות חולמות. החיבור לקרקע הדוק, אולי הדוק יותר מידי. בשונה משנה שעברה יש דגש על שרטוט איכותי וטיפול מעמיק בלי קיצורי דרך בעיקר אצל אלה שתכננו מגורים, ובודדים הסטודנטים שלא בחרו להתמקד בתחום.

הבדל משמעותי בין התערוכה של בוגרי ויצו חיפה בה בקרתי ביום שישי ובין זו של בצלאל היא שהביקור בבצלאל היה מתיש. הסיבה ככל הנראה נובעת מכך שהעבודות דורשות מאמץ מהצופה שמעוניין להבין אותן. הן מורכבות וחלק נכבד מההצגה כל כל עבודה מוקדש למחקר המקדים. הצגת המחקר חושפת את התהליך, את החיפוש וההתעמקות במושגים, בסגנון חיים ובשורשים של המקום. המחקרים האלה שאורכים לרוב זמן רב, אולי יותר ממה שצריך, משפיעים על התוצר הסופי שבו ההתלבטות והחיפוש ממשיכים לבעבע מתוך השרטוטים וההדמיות.

חלק נכבד ממני פרויקטי הגמר בויצו חיפה הם אדריכלים שמצויים בפרקטיקה ועובדים על מגוון פרויקטים בממדים וברמות מורכבות שונות. בבצלאל ההיקף של המנחים שמצויים בחזית הפרקטיקה או התיאוריה היא דלה. כך היה כשלמדתי שם לפני 12 שנה וכך זה גם היום. במציאות כזו הסטודנט נאלץ לתהות ולחפש את דרכו במקרה הטוב, או לטעות במקרה הרע.

בעת הביקור בתערוכה היו רוב החדרים אפלים ואף אחד לא טרח להדליק בהם את האור וגם לא את המסכים שנועדו להציג חלק מהעבודות לצד הדגמים והשרטוטים. הצגת העבודות של הבוגרות החרדיות היא המחפירה ביותר. מוצגת בפינה צדדית ונראית כמו הגשה ישנה שמישהו שכח לפנות מהמקום. כמו שנה שעברה נראה שהתערוכה לא עניינה את הנהלת המחלקה.

הבאתי כאן חלק מ-26 עבודות שהוצגו בתערוכה ועוררו אצלי עניין.

.

"ארכיטקטורה אינטלקטואלית": טקסט קצר שכתבו מנחי הסטודיו המוצג בפתח התערוכה. לחצו כדי להגדיל ולנסות להבין מה הם רוצים.

.

(1)

.

בכניסה לתערוכה חדר שלם מוקדש לעבודה של מאיה דן. דגם גדול ומרשים ניצב במרכז החדר וסביבו עשרות שרטוטים. היא תוכל להשתלב מצוין אצל גידי בר אוריין. זו הבשורה שבפתח התערוכה

.

דומה גם למגדל שצמח ליד שוק מחנה יהודה.

.

דופן של רחוב מפעם לעומת הדופן המוצעת

.

(2)

.

העבודה של תום זילביגר ונעמי ניר נקראת "איך גרים?" ומתמקדת בערד

.

חתך פרספקטיבי שמציג שילוב של שימושים סמוכים. "זוהי אילוסטרציה של העיר המודרנסטית, כפי שאנו מזהים מהמרחב הבנוי הישראלי-מודרניסטי. אנו מאפיינים בעזרת חתך זה את ההפרדה שנוצרת בין שלושת התנאים (עבודה, מלאכה, פעולה), מצב המהווה אנטיתזה לפרויקט שלנו". עוד הם מציינים בטקסט שמלווה את העבודה: "פרויקט זה מציע יחידות-חיים מרחביות מהפכניות בהישג-יד המאפשרות את כל שלושת התנאים לקיום האנושי, בתוך העיר ערד".

.

"יחידות החיים המוצעות מאפשרות את שלושת התנאים לקיום האנושי (עבודה, מלאכה, פעולה)"

.

חלון

.

דגם

.

איזומטריה

.

(3)

.

העבודה של נוי יעקבי מתמקדת בשכונת התקווה בתל אביב

.

הסבר

.

תכנית

.

(4)

.

עבודה מורכבת ומושקעת שיצרה צליל הראל שחקרה את השכונות רמת אביב וכרם התימנים בתל אביב וחיברה בין הטיפולוגיות השונות

.

התכנית הקיימת של רמת אביב

.

מתוך המחקר המקדים: פריסת הבינוי ברמת אביב וברקע פריסת הבינוי בכרם התימנים

.

דגם

.

תכנית

.

(5)

.

אמיל דיקרמחר בחר לעסוק במרכז שכונה ג' בבאר שבע בה יש מרכז מסחרי וגם את בניין קולנוע אורות שעומד נטוש כבר עשרות שנים ועליו כתבתי כאן בבלוג

.

חלק מהמחקר המקדים. למרות שהכיתוב לתמונה התחתונה משמאל הוא מציין שזה קולנוע אורות מ-2018, זו תמונה שהוא לקח מהבלוג וצלמתי אותה ב-2013. מעניין אם הוא בכלל טרח ללכת ולראות את האתר

.

התוצאה של כל המחקר הגדול שנערך: פריסה של מבני ציבור נמוכים

.

דגם

.

תכנית

.

(6)

.

ההגשה של ניצן שטרית: בניין אחד. חלק גדול מהעבודות עוסק במרקמים עירוניים בקנה מידה גדול. כאן יש התמקדות בבניין אחד שמנותק מקונטקסט.

.

הסבר

.

1955

.

הדמיה

.

תכנית

.

חתך

.

(7)

.

מרחבי תעסוקה של עובדי אמזון בירושלים הוא הנושא בו התמקדה העבודה של גל גרנות

.

הבניין המוצע בפרויקט נועד למלא את כל צרכי העובדים: תעסוקה, מגורים ופנאי. והכל בבניין גנרי ללא כל הבדל חזותי בין חלקיו השונים כי למעשה כך הופכים העובדים לעבדים

.

שוב החתך שמציג עירוב שימושים

.

קטע מתכנית

.

דגם גדול ומושקע כמו רבים מהדגמים בסטודיו

.

(8)

.

שיר לוונשטיין לקחה את בניין מלון פנינת דן הקטן שתכנן האדריכל אלדר שרון מול שער יפו לפני שלושים שנה וננטש מהר מאד ומציעה להשמיש אותו חזרה לשימושים מעורבים כמו "מגורי אמנים, חללים משותפים לעבודה, חללי שירות למשרדים, חללי תצוגה, סטודיו, ספריה, קפטריה, אודיטוריום, טרקלין".

.

תכנית קומה

.

דגם ענק פתוח לצפייה על חתך הבניין

.

(9)

.

יאיר בן דוד יוסף מתמקד בגבול ומציע בו עבודה של פיתוח נוף

.

העבודה עוסקת בטשטוש גבולות ומתמקדת באופן קונקרטי בגבול בין שלוש שכונות ביפו "שהוקמו בתקופות שונות בזמן ועל כן הן מנותקות האחת מהשנייה. השאיפה והמטרה העיקרית היא לחבר בין חלקיה המנותקים של עיר על ידי יצירה של מרחב ציבורי א-פורמאלי חדש, לאורכו של ציר רציף אחד משתנה ודינאמי. ציר אשר יקנה זהות חדשה וייחודית ולמעשה יעורר את האזור המוחלש והאותנטי הזה של העיר מבחינה חברתית, תרבותית וכלכלית".

.

(10)

.

העבודה של טל חיקי יפה למרות שלא הבנתי אותה

.

הדגם מציג קופסה לבנה ואטומה אך בחתך מתגלים בה חיים. "המבנה אותו תכננתי נוצר כתוצאה של דיאלוג אדריכלי ביני לבין מערכת המסוגלת ללמוד מהדוגמאות אותן הזנתי לתוכה. התהליך לא סיפק תשובות של כן או לא, 1 או 0, אלא שדות של אפשרויות המגלמים בתוכם את מגוון השילובים האפשריים של אותן דוגמאות".

.

חתך

.

(11)

.

כששאלתי את אחת הבוגרות מה לדעתה העבודה הטובה ביותר מבין כולן היא הצביעה על זו של מתן גל שמציע קו רכבת בין ישראל לבין עומק יבשת אפריקה ונועד להוות גשר של מסחר

.

ההצעה כוללת תכנון של שתי תחנות רכבת: אחת בעיר ג'ובה שבדרום סודן ושנייה בבאר שבע

.

כמו רבים מהסטודנטים גם כאן מוצג ספר מושקע שהופק בעותק בודד במיוחד לסיכום העבודה. הספר של גל מושקע במיוחד כמו העבודה כולה

.

הדמיית התחנה בבאר שבע

.

הדמיית התחנה בג'ובה

.

דגם התחנה בג'ובה

.

(12)

.

סיון לזר בחרה להתמודד עם שכונת שיכונים בלוד

.

(13)

.

ההגשה של דנה עסיס. "ללמוד מהבית האדום" היא קראה לעבודה שלה שעוסקת בבית הבאר הוותיק ברחוב סלנט שבשכונת שפירא.

.

את הערכים החיוביים שהיא מצאה בבניין היא מציגה בטקסט: "עם השנים ובהדרגה הבית התרחב ועבר שינויים, אך תמיד קיים מערכת פתוחה המהווה תשתית מקיימת לפונקציות ולמשתמשים משתנים".

.

הסבר

.

(14)

.

איה סלאלחה ממחישה פתרון של זכות השיבה בכפר ליפתא

.

הסבר

.

מול חמדנות הכיבוש

.

הפתרון האדריכלי לא משתווה לבוטות הטקסטואלית שמלווה את הפרויקט והוא תקוע במאה שעברה ומציע בינוי דומה לזה שהיה: צמודי קרקע, סמטאות, פנטזיה

.

(15)

.

שני סבג עוקשי התמקדה בשכונת אושיות שברחובות ובהצעתה היא קושרת בין חלקי השכונה ובין השכונות הסמוכות לה באמצעות שביל הליכה שחוצה אותה ועובר בין הבתים

.

פרספקטיבה

.

(16)

.

דגם של אליה מונדרר לסביבת מגורים ביפו במסגרת הפרויקט "יחידת שכנות עכשווית"

.

חזית

.

קטע מחתך

.

(17)

.

נדב (דובי) אביטל מציע בפרויקט "גרים לחוד – חיים ביחד", מרחב שהייה לתושבי מג'ד אל כרום והיישובים הסמוכים, יהודים וערבים

.

(18)

.

חן רינסקי מציגה עבודה מושקעת במיוחד שמציעה התחדשות עירונית בסביבת מגורים של אוכלוסייה מבוגרת, שוכרים, זוגות צעירים חסרי אמצעים

.

"כל בלוק מתפקד כקהילה אחת, המשתמש בקומת הקרקע ובשטח החום במרכז הבלוק לטובת כל פעילויות הקהילה. שכונה בנויה מכמה בלוקים ומכמה בניינים מרכזיים שיוצרים מערכת קהילתית שלמה שמתוחזקת על ידי הזקנים. והעיר – בעלת רשת של מוקדים קהילתיים".

.

(19)

.

מבט כללי על התצוגה בסטודיו בהנחיית האדריכלים יוסי קליין ואחמד חארוף

.

שמואל נמט מציע גשר החוצה את גיא בן הינום ובו הוא ממקם בחלק קבוע של מבנה הגשר בית ספר לילדי שכונת אבו טור ובחלק ארעי הוא ממקם מגורים, מסחר, לימוד ותפילה לעולי רגל בני כל הדתות

.

עירוב שימושים

.

דגם

.

(20)

.

הבסיס להצעה של רותם גלבוע לקריית שפרינצק בחיפה היא חתונה. תכלס ההצעה מציע כמה פרגולות בגינה, אבל אלה מקבלות פרשנות של חופה ציבורית.

.

הדמיה

.

דגם

.

(21)

.

הפרויקט של נועה ירקוני הוא מהבולטים בתערוכה. ההצגה יפה, מסודרת והניתוח הרחב מוצג לכל רוחבו ותופס חלק נכבד מההצגה

.

הופכת את התכנון העירוני לשפה של קודים. היא בחנה טיפולוגיות של סביבות מגורים, הרכיבה אותן מחדש ושתלה אותם במתחם השוק הסיטונאי.

.

הניתוח: שכונות. שוב שכונת רמת אביב מופיעה

.

הניתוח: בניינים

.

הניתוח: רחוב

.

"המטרה של התכנון החדש היא לפתח מוצר מגורים, הטרוגני, חברתית, רעיונות ותכנונית. כך נוצרת בקרה ושליטה על התפתחות ותכנון העיר". כנראה שכאן המנחה לא שם לב מה היא עושה…

.

הצעה

.

ההצעה

.

(22)

.

דוד כהן מטפל בשכונות עג'מי וג'בליה ביפו בפרויקט לו הוא קרא "דרך הדגים"

.

יצירת סביבה שנועדה לחזק את הקשר בין יפו ובין הים

.

בתערוכה

 

.

(23)-(26) עבודות בוגרות השלוחה החרדית

.

דברי המנחים

.

מראה כללי של ההגשות המוצגות בפינה אפלה. כנראה התביישו

.

הגשה

.

הצעה

.

חן אלון מציעה בלוק ובו מגוון של דירות. אפשר היה פשוט להביא את הבלוק של קורובוזיה ולחסוך שעות של העתקה

.

כבר בהדמיה נראה כמו סלאמס

.

ההגשה של לירון אהרונוב "עיר זמנית לנצח". בדקתי פעמיים ולפי דוברות בצלאל אלה התוצרים של חמש שנות לימוד

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אמיר ג  ביום 25/07/2018 בשעה 15:20

    פשוט נורא. חוץ מההצעה המעט מעניינת (בקושי) של הגשר, השאר משמים, לעוס, מיושן, ממוחזר, וחסר מעוף. מה קרה בצלאל?

    • רועי  ביום 25/07/2018 בשעה 17:42

      זה מה שהכותב בחר להראות לך. עבודות לעוסות ומשעממות.. מציע לך ללכת לראות בעצמך.

  • רננה  ביום 25/07/2018 בשעה 20:33

    לרוב ההגשות בבצלאל הולכות לכיוון המופשט, וכמעט לא נוגעות בקונקרטי.
    כנראה השנה הוחלט לנסות להשקיע יותר בחיבור הרעיון אל התכנון הקרקעי, המבורר.
    מצער שהתוצאות לא מרשימות דיין.

  • נטע  ביום 26/07/2018 בשעה 11:57

    לכו לשלוחה החרדית של בצלאל ותראו איזה יצירות מופת מוצגות שם לראווה, ולגבי הצינוק הדחוק והחנוק בעל הקירות המקולפים, זה החדר שבצלאל הועילו בטובם לתת לשלוחה, אחרת השלוחה היתה תופסת להם את ההצגה כולה, ולמצקצקים בלשונם ממליצה בחום לבוא לבקר בבית הדפוס 33 ואחכ נוכל לדון בסוגיה.

  • קרן  ביום 26/07/2018 בשעה 12:14

    התערוכה האמיתית של השלוחה החרדית היא בכלל בקמפוס הנפרד ברחוב כנפי נשרים 31 קומה 2 .

    מה שהוצג במחלקה בעיר זה היה רק מדגם וחבל מאוד שכותב השורות הנכבד לא בדק את מקורותיו לפני שהשתלח ככה בעבודות של השלוחה החרדית. מה גם שהפרויקט שנבחר לייצג את כל המחלקה לארכיטקטורה בארוע 10/10 של בצלאל, הוא דווקא מהשלוחה החרדית.

    • מיכאל יעקובסון  ביום 26/07/2018 בשעה 12:17

      זה המדגם שהוצג במסגרת התערוכה. האם את אומרת שהעבודות שנבחרו להיות מוצגות אלה העבודות החלשות דווקא? בכל מקרה גם אם לא מתייחסים לשיקולי הבחירה של ההנהלה, מטריד לגלות שמתירים לתלמידים להגיש בתום חמש שנות לימוד שני גיליונות קטנים כפרויקט גמר.

  • קרן  ביום 26/07/2018 בשעה 13:06

    העבודות שהוצגו הם לא דווקא העבודות החלשות, המדגם הוא פר פרויקט, לכל עבודה שהוצגה יש מסמכים ומודלים נוספים שלא מופיעים במחלקה בעיר, שתי הגליונות הקטנים שאתה מדבר עליהם לדוגמה, הם לא גליונות כמובן אלא פרוספקט שהוצג ליד העבודה שתלויה בקמפוס החרדי (באורך של שבע מטר, עם מודלים בקנ"מ של 1:1)
    לא היה אפשרי להעביר את העבודות בשלמותם (אנחנו מדברים על הגשות באורך של שש מטר) ההנהלה עצמה לא איפשרה לתלות יותר משתי מטר במחלקה בעיר)

    אני ממליצה לך לבקר בתערוכה בשלוחה החרדית שמבשרת על משהו חדש בעולם האדריכלות, עבודות מעולות! עם מטען ורקע תרבותי עשיר.

    אם תרצה פרטים נוספים אתה מוזמן לפנות בפרטי.

  • מגי  ביום 26/07/2018 בשעה 13:21

    לכל המבקרים למינהם, מה שהוצג בבצלאל הוא רק פרומו מהתערוכה העיקרית המופיעה בשלוחה החרדית. מי שחשוב לו לכתוב חוות דעת רצינית צריך לדעת ראשית על מה הוא כותב. אתם יותר ממוזמנים לבקר אצלינו בשלוחה,
    הסטודנטיות והצוות גאות ושמחות בתוצאות שהגיעו אליהם. ומי שביקר בתערוכה יוכל גם לנהל דיון ענייני על כך. אחרת זו סתם הקנטה שלא לצורך.

    • מיכאל יעקובסון  ביום 26/07/2018 בשעה 13:25

      זו לא הקנטה. בשום מקום בתערוכה לא מצוין שמדובר בהצגה של חומר חלקי והמבקרים לא אמורים לנחש. אם מחליטים להציג חומר חלקי אז רצוי שהוא יהיה החומר האיכותי והייצוגי ביותר.

      • קרן  ביום 26/07/2018 בשעה 13:29

        בכניסה לחדר מופיע שלט ועליו כתוב שזה לא כל העבודות בשלמות, יש אפילו הפניה וכתובת לתערוכה המלאה..

  • שמואל  ביום 26/07/2018 בשעה 15:13

    מכאל ,עדיין לא מאוחר לתקן את המעוות,התערוכה המשובחת של בוגרות השלוחה החרדית מוצגת במרכז אומן בצלאל במשך עוד חודש לפחות.
    חבל לגזור דעה כה נחרצת על עבודות מרתקות של הסטודנטיות בלי ללכת לראות את התערוכה המלאה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: