סיבוב ביד יערי שבגבעת חביבה בתכנון חיליק ערד

בדרך לפגישה בעמק חפר קפצתי לביקור ביד יערי שבגבעת חביבה. בית יד יערי כולל משרדים, ארכיון מוזיאון ואתר זיכרון שתכנן האדריכל חיליק ערד ונחנך ב-1983. 35 שנה לאחר חנוכתו הוא נותר ללא שינוי של ממש, אי של זיכרון לאידאולוגיה הנועזת שייצגו חברי השומר הצעיר במאה שעברה.

ועל כך ברשימה זו.

.

חזק ואמץ

.

מפת התמצאות

.

השומר הצעיר יש לו חום בהיר

.

חזית דרומית: צרה ואטומה יחסית ובעיקר מוזנחת: מזגן חשוף ותרנים ערומים

.

1983: מראה הבניין לפני תוספת הקומה השלישית (ארכיון יד יערי)

.

1983: הכניסה לקומת הארכיון (ארכיון יד יערי)

.

2018: הבניין מורכב ממסה קופסתית כשבאמצעות גריעה והוספה הוענקה לו פלסטיות

.

לבניין שתי פונקציות מרכזיות כשלכל אחת כניסה נפרדת: בקומה התחתונה חדר זיכרון, מוזיאון ואודיטוריום, בקומה האמצעית ובעליונה ארכיון ומשרדים

.

1985: הבניין לאחר תוספת הקומה השלישית ועם קיר האמנות שיצר רודא ריילינגר (ארכיון יד יערי)

.

את החזית הראשית עיטר רודא ריילינגר, חבר קיבוץ הזורע, בתבליטי בטון

.

1983: טקס חנוכת הבניין (ארכיון יד יערי)

.

1983: טקס חנוכת הבניין, נואם: יעקב רונן (בניטו). הבניין והמוסד עדיין לא היה קרוי "יד יערי" אלא "מרכז תיעוד ומחקר" (ארכיון יד יערי)

.

בחזית הבניין יצר רודא ריילינגר שני דימויים של אוהל – אחד מבטון חשוף ושני ממרצפות בטון

.

קיר המכוסה כולו בתבליט בטון סמלי מלווה את המבקרים אל הכניסה לקמה התחתונה בה מצויים מוזיאון, חדר זיכרון ואודיטוריום

.

חתימת האמן

.

הקיר מופשט וכולל אזכורים לסמלי השומר הצעיר

.

דברות השומר

.

פתחי החלונות שקועים בעומק החזית

.

פתח הכניסה הראשי מורכב משתי כנפי עץ עם מסכי זכוכית משני הצדדים

.

על דלת ימין מדבקה

.

.

(1) תולדות

"הכל התחיל כשעלה הצורך להקים מבנה ראוי לארכיון התנועה שהלך וגדל ועד אז ישב בבית המוסדות בקיבוץ מרחביה", מסביר לי דודו אמיתי מנהל יד יערי. "היה צורך לא רק במבנה לארכיון אלא גם במרכז תיעוד וחקר. לכן הוחלט להקים ועדה שבראשה עמד בניטו, יעקב רונן, מקיבוץ העוגן שהיה ממנהלי גבעת חביבה. ב-1980 התקבלה ההחלטה שהמוקד עובר ממרחביה לגבעת חביבה והבניין יכיל גם אולם תצוגה".

ב-1983 הושלמה הבנייה של שתי הקומות התחתונות ויד יערי החל לפעול. תחילה היה נקרא "מרכז חקר ותיעוד" ולאחר תקופה קצרה הוחלף השם ליד יערי. שנתיים לאחר חנוכת הבניין בוצעה הרחבה והושלמה בנייתה של קומה שלישית. כיום מכיל הבניין לבד מארכיון יד יערי גם את הנהלת גבעת חביבה ואת משרדי קרן חבצלת שהיא ארכון התומך במפעלי חינוך ותרבות של התנועה. הנהלת תנועת השומר הצעיר ששכנה במשך שנים בבניין היסטורי בתל אביב וכיום שוכנת ברמת אפעל צפויה גם היא להצטרף לגבעת חביבה, בבניין נפרד ולהשלים את המהלך לריכוז הנהלת מסודות גופי התנועה.

.

1983: ההזמנה לאירוע הפתיחה (מקור: דוד לב שגם עיצב את ההזמנה ואת הלוגו בהשראת אוהל)

.

(2) בניין

בשנות ה-70 הגיע האדריכל חיליק ערד להישגים מרשימים, שהתייחדו בכל שתוכננו רובם ככולם בתחומי הקיבוצים. הוא תכנן עשרות חדרי אוכל, אולמות מופעים, מועדונים, מפעלים, מוסדות חינוך, מרפאות, ספריות, משרדים ומגורים – ועל חלקם כתבתי כאן. אחת העבודות הייחודיות שתכנן היה בית יד יערי בגבעת חביבה שהכיל מספר שימושים שונים ובנוסף תוכנן כך שיבנה בשני שלבים. עד לסוף שנות ה-70 היה האדריכל שמואל מסטצ'קין האדריכל שליווה את גבעת חביבה והוא זה שתכנן בה רבים מהבניינים. עם חילופי המשמרות, העביר מסטצ'קין את השרביט לידיו של ערד שהחל מאותה עת לתכנן בה את הבינוי החדש לאורך שנות ה-80. עבודתו האחרונה בגבעת חביבה ובכלל היתה ב-2011 כשתכנן אתר לזכרה של הצנחנית חביבה רייק שנהרגה במלחמתה עולם השנייה ועל שמה קרוי המוסד (עליו כתבתי כאן).

הבניין מתנשא לגובה של שלוש קומות כשהוא מנצל את הטופוגרפיה הטבעית. הכניסה לקומה האמצעית ממוקמת בקצה שביל הבא ממרכז קמפוס גבעת חביבה שמדרום, בעוד הכניסה לקומה התחתונה ממוקמת בקצה רחבה צפונית המקושרת לכביש ההיקפי של הקמפוס.

תכנית הבניין פשוטה ומלבנית וכדי להעניק לבניין את ייחודו ביצע האדריכל שני מהלכים: אחד בחזית ומהלך שני בפנים.

(1) בחזית: את הפתחים בחזיתות קבע כאלמנטים המחוללים את הפלסטיות הגושנית. בכדי להצל על הפתחים ולמנוע ככל הניתן חדירת קרני שמש ישירות, נקבעו החלונות בשקעים עמוקים, כשפעמים גוש שלם של החזית הודגש והובלט לצורך יצירת פתחים רחבים יותר – אלה המשרתים את המשרדים שבקומה העליונה. נוסף על אלה הוזמן האמן רודא ריילינגר, חבר קיבוץ הזורע לשלב תבליטי בטון וליצור פיסול סביבתי צנוע ברחבת הכניסה לקומה התחתונה. התבליטים מופשטים בעיקרם,וכוללים גם סמלים של השומר הצעיר.

(2) בתכנית: את שתי הקומות העליונות קושרת חצר פנימית ומקורה בגג שקוף המאירת באור טבעי את האולם המנקז אליו את הפעילות. במקור התנשא הבניין לשתי קומות בלבד והחצר שהיתה פתוחה כולה לשמיים, היתה תחומה במסכי זכוכית. עם הקמת הקומה העליונה הוסרו המסכים. בחצר הוצב מיצב קרמיקה קבוע שיצרה במיוחד למקום האמנית יעל לב, חברת קיבוץ גן שמואל. בקצה המדרגות יצר האדריכל מדרגות לולייניות המקשרות בין שלושת קומות הבניין. התערבות פנימית נוספת שיצר האדריכל במטרה להעניק לבניין את ייחודו, היתה בקומה התחתונה שם עיצב חדר זיכרון יחד עם ריילינגר. בסמוך לו אודיטוריום עם 40 מושבים בו שילב קיר אמנות שיצר משה סעידי, חבר קיבוץ כפר מנחם. אולמות אלה מעוצבים בקפידה ולכל אחד זהות מובהקת משלו. האודיטוריום אטום אל החוץ ולמעט קיר הקרמיקה הוא מצופה כולו בצבע או שטיח כחול עמוק. המושבים עצמם מעוצבים באופן לא צפוי ואופנתי. בחדר הזיכרון שקירותיו נראים מפוסלים, שילב ריילינגר עבודת ברזל המוארת באור טבעי החודר מבעד לחריץ בחזית. בסוף שבוע הבא תפתח במוזיאון וילפריד ישראל בקיבוץ הזורע (עליו כתבתי כאן) התערוכה "העולם הוא כאן" שאצרו גליה בר אור ורתם לבנון.

בעוד ששתי הקומות העליונות מתפקדות כולן, הקומה התחתונה איבדה את מעמדה. לחדר הזיכרון כמעט ואין גישה בגלל ערימות של שקים, רהיטים וקופסאות שחוסמים את הדרך. התצוגה המוזאלית שהוצבה כאן ולא זכתה להצלחה, פורקה בחלקה הגדול והאולם הגדול הפך למחסן חסר סדר.

.

(3) תוספות שבאו לאחר פרסום הרשימה

כתב לי דוד לב, חבר קיבוץ נירים, בוגר המחלקה לעיצוב גרפי בבצלאל: "בשנת 1983 נפתח לציבור והחל לפעול רשמית מת"ח – מרכז תיעוד וחקר ולא 'יד יערי'. גם הצילום המופיע אצלך מראה זאת. אלי שדמי ז"ל ממענית ופנינה דורון ז"ל מגן-שמואל קבעו יחד עם בניטו (יעקב רונן) מהעוגן את הנושאים וליקטו את החומר אותו ראו לנכון להציג. התצוגה והביצוע היו עלי.

היה לי הכבוד לעבוד עם רודא ריילינגר ועם חיליק ערד. כשהצטרפתי אליהם, יצקו את רחבת הכניסה וממנה שאבתי את הרעיון ללוגו של המקום. רודא בחר ביציקה המדמה את המדרכות והרחובות באירופה של פעם וההתרוממות שלה בצורת אוהל. דבר זה בא גם לידי ביטוי בהמשך בהחלטה על אוהל הזיכרון. את נושא הזיכרון הטילו עלי להנציח על קיר עם שמות הנופלים בני וחברי הקיבוץ הארצי. הארץ מלאה קירות כאלה. סברתי כי קיר אינו פתרון הולם. קיר גם מעלה שאלות לא מעטות. האם לפי הא"ב? האם להשאיר מקום אחרי כל אות? האם ליצור קיר שניתן יהיה להמשיכו למצב שהיה ויקרה? מה שלא דמיוני בארצנו הקטנה והחמה. חיליק ורודא תמכו ברעיון שלי ליצור אוהל יזכור ובו אוגדנים ודפים אישיים של כל חלל. את אוהל הזיכרון רודא ואני תכננו יחד. למשימה של ביצוע האוגדנים נרתמו יואל דרום ז"ל מכפר מנחם ורחל'ה( רחל) דביר ז"ל מיד-מרדכי.

.

נייר המכתבים של יד יערי שעיצב דוד לב (מקור: דוד לב)

.

באשר לתערוכה. אין הנחתום מעיד על עיסתו ולכן אמנע מלתת ציונים. לא מדובר ביצירות התלויות קבע במוזיאון. מדובר בהנגשת חומר תיעודי שבמהלך הזמן/השנים עשוי להתחלף. כאן חשוב לי להזכיר כי בשנה וחצי של העבודה, לא היה מחשב, פוטושופ ושאר מרעים טובים. החל להיכנס לשימוש סדר צילום, שעזר להקטין את כמות העבודה שנעשתה בלטרסט או קליגרפית. מפעל שהיה בחיפה בעיר התחתית לעבודות בפרספקס ייצר לפי תכנון שלי מדף כפול שקוף שיוכל להכיל מסמכים אותנטיים בלא שניתן יהיה לגעת בהם. כמו כן, לפי הפטפונים שהיו אז באופנה הוא יצר לי את מכסי הפרספקס למוצגים תלת ממדיים שהונחו על קוביות עץ וכוסו במכסים השקופים. ממסגר חיפאי מומחה 'גיהץ' את הכרזות הישנות כדי שניתן יהיה להציגן ועוד ועוד.

אבל בכך לא די. את הטיפול: כל ההגדלות, הדפסות הצילומים, והריטוש עשו לא אחרים אלא מרים רודי ודריו. מי הם? רודי ומרים ויסנשטין מ'הצלמניה' פרי-אור ודריו שהיה מפליא לרטש עם מכחול כמעט ללא שער.

לא היה צריך להיות חוזה כדי לדעת שתצוגה זו לא תחזיק מעמד בתקופה בה השתנו וממשיכים להשתנות כל הזמן האמצעים המאפשרים אמצעי תצוגה מתקדמים ומגוונים. כיום, כל מי שייבחר כדי לעצב תערוכה יקבל סכומים שכנראה 'יד יערי' קצרה ידם מלגייס. את התערוכה עיצבתי וביצעתי במו ידי תמורת מה שנקרא אז 'ימי פעילות'. סכום שאמור היה לכסות לקיבוצי את העדרי מלוח סידור העבודה בימים האלה.

קוריוז: המקום עדיין לא היה ממוזג, והעבודה בחלל די אטום, בטון ושטיח מקיר לקיר הגירה מפלים…".

.

1983: דף הסבר לתערוכה בעיצוב דוד לב (מקור: דוד לב)

.

1983: החצר הפנימית קודם לתוספת הקומה השנייה (ארכיון יד יערי)

.

1985: החצר הפנימית לאחר השלמת הקומה השלישית העליונה (ארכיון יד יערי)

.

בשתי הקומות העליונות יש אולם המתנשא לגובה וקושר את השתיים כשבמרכזו חצר המכוסה בעבודות קרמיקה שיצרה יעל לב מקיבוץ גן שמואל

.

.

(3) ארכיון

מ"י: מה יש בארכיון?

דודו אמיתי: "בארכיון שמורים חומרים של תנועת השומר הצעיר מאז היווסדו ב-1911 וכן כל מה שצמח ממנה – תנועת נוער בעולם ובארץ, התיישבות, פעילות פוליטית, כלכלית, חינוכית, ביטחונית תרבותית כמו צוותא, הוצאת ספריית פועלים, מקהלת הקיבוץ המאוחד, וכן ארכיונים אישיים. בגלל התפקיד המרכזי שהיה לתנועה בתקופת השואה אז יש גם חומרים על השואה, פרטיזנים ולוחמים. יש אמנות וחומרים על אמני התנועה. יש חדר מיוחד שכולו מוקדש לציורים. כתבי עת החל מעיתונים כמו "על המשמר" ועד בטאוני התנועה ועלוני הקיבוצים. יש גם חומרים על ארגונים שהתנועה קשורה בהם כמו שלום עכשיו, הפנתרים, מצפן, מחסום ווטש. יש ארכיוני תצלומים גדולים, וידאו, הקלטות, דגלים, מפות, כרזות, עטיפות ספרים. יש גם חטיבת נפטרים שמתבססת על איסוף מידע על כל נפטר". בארכיון שמורים גם אוספים של האדריכלים שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד, מיכאל קון, שמחה יום טוב ויעקב פינקרפלד.

מ"י: 35 שנה לאחר שהבניין הושלם הוא נראה מתפקד נהדר, מה בכל זאת צריך לשנות בו היום?

ד"א: "אנחנו באמת מרוצים ממנו מאד. זה בניין לא צפוף או קלסטרופובי כמו בניינים אחרים שהם ארכיונים, גם הגנזכים שתוכננו הם עדיין מספיק גדולים. הנקודה היחידה היא שחסר לנו מפרט של שלד הבניין כדי שנדע כמה עומס ניתן להעמיס על הקומות מבחינת קומפקטוסים. עדיין, זה כבר לא בניין חדש וצריך לחדש בו לא מעט כמו סדקים שנוצרו בקירות, דלתות אש שהן כבר מיושנות ותאורה מיושנת שלא מתאימה. בקומה התחתונה היה מוזיאון של השומר הצעיר שהתצוגה בו התיישנה ולא משכה מבקרים. נעשו מאמצים לחדש אותה והיה כבר תכנון, אבל לא נמצאו התקציבים. המחשבה היא לצמצם את התצוגה או לפרק לגמרי ולהפוך את האולם לחלל אחסון. בחדר זיכרון נדיר שמשתמשים למרות שהוא עודכן בפעם האחרונה ב-2006. היווצרות התנועה הקיבוצית שאיחדה את הזרמים גרמה להזנחה וגם לא היו הרבה נופלים. האודיטוריום לעומת זאת עדיין בשימוש. מתקיימים בו כנסים שקשורים למקום כמו אלה של ארכיונאים וגם כנסים שלא קשורים כמו קורס של רופאי שיניים".

.

(4) גבעת חביבה

סמינר גבעת חביבה הוא מוסד ייחודי שנועד להוות מרכז אידאולוגי של תנועת מפ"ם, השומר הצעיר והקיבוץ הארצי. הוא מכנס בתוכו בבסיסו מבנים בריטים ששימשו מחנה צבאי שהיה כאן עד תום המנדט. עם הקמת הסמינר תכנן פה האדריכל שמואל מסטצ'קין את המבנים החדשים וכאן כתבתי על שניים מהם: הספרייה הנטושה ואולם הכנסים.

.

(5) אדריכל 

חיליק ערד הוא מהאדריכלים שכתבתי עליו הכי הרבה. יליד פולין, 1927. היגר לארץ ישראל ב-1933. ייסד את קיבוץ סער וגר שם עד לפטירתו לפני שנה. תכנן פרויקטים רבים בעיקר בתנועה הקיבוצית ובמיוחד חדרי אוכל ומבני ציבור אחרים. הוא גם התמחה בתכנון אנדרטאות ברחבי הארץ שעל רובן כתבתי כאן: (1) אנדרטת חטיבת יפתח, (2) אנדרטת חללי קרית טבעון, (3) אנדרטה לשיירת יחיעם, (4) אתר ההנצחה בקיבוץ שובל, (5) אתר זיכרון ביתניה, (6)חללי משמר הגבול, (7) חללי חטיבת גבעתי במצודת יואב, (7) אנדרטת דנגור (8) הנצחה לחביבה רייק. ב-2013 פורסם הספר "הבית, המקום – מתיקיו של המתכנן חיליק ערד" שערכו מוקי צור ויובל דניאלי, וניתן להשיג אותו בחנות מרכז באוהאוס (125 ש"ח). עם פטירתו פרסמתי באתר Xnet מאמר הספד, אותו אפשר לקרוא כאן.

.

hilik_04

אדריכל חיליק ערד, שנות ה-70 (באדיבות נעמי מורג)

.

.

המשרדים מקיפים את החצר הפנימית

.

דודו אמיתי – מנהל הארכיון ויו"ר איגוד הארכיונאים במשרדו

.

בקצה החצר מדרגות לולייניות המקשרות בין הקומות

.

סורג ברזל צבוע בכחול-טורקיז התואם חלק מחיפוי התקרה מקיף את המדרגות

.

הקומה השנייה היא תופסת בנייה שבוצעה שנים ספורות לאחר השלמת שתי הקומות התחתונות

.

חדר העיון

.

.

(6) פריט אחד

בחדר העיון תלוי ציור שמן על מזונית מ-1952. את הציור יצר עמירם תמרי, אמן שזכה להערכה בימי חייו אך נשכח. הציור מתאר הפגנת תמיכה בחתימת חוזה שלום. המפגינים שאותם מובילה אשה מוארים היטב, ולעומתם השוטרים המונעים את התקדמותם ונראים רגע לפני שהם מתנפלים באלימות מופיעים כשהם באפלה קודרת. הציור מעיד על מאבק לדמותה של מדינת ישראל בשנותיה הראשונות – האם להישאר מדינה ניטרלית או שמא לתמוך במערב או בגוש המזרחי.

כיצד הגיע הציור לארכיון? מספר יובל דניאלי, אמן שעובד בארכיון יד יערי וגם ערך וכתב בשיתוף מוקי צור שלוש מונוגרפיות על האדריכלים מסטצ'קין, ערד ומנחם באר: "התמונה היתה תלויה בסניף המפלגה הקומוניסטית בחדרה. אחר כך הפך לסניף מפלגת מפ"ם ואחר כך של רצ ומרצ. לפני עשר שנים התמונה נזרקה לרחוב. חברים טובים מקיבוץ גן שמואל אספו והביאו אותו ליד יערי. יש בתמונה חור וגם הצבעים שנבלעו במזונית דהו מעט. אנחנו מחפשים עזרה כספית במימון רסטורציה שתחזיר לתמונה את הצבעים וגם לתקן את הפגמים האחרים".

.

ציור של עמירם תמרי מ-1952 מתאר הפגנת תמיכה של אזרחים בהסכם שלום כשהשוטרים (האפלים) מתנפלים על המפגינים (המוארים). הציור היה תלוי עשרות שנים במשרדי מפלגת מפ"ם, הושלך לרחוב, נאסף ונתרם ליד יערי

.

האשה בראש

.

שמור בארכיון

.

בקומה התחתונה בבניין מצויים שרידיו של מוזיאון השומר הצעיר שפעל כאן

.

האולם אטום למעט פתחים בתקרה המחדירים בקושי אור

.

שנות ה-80: התערוכה (ארכיון יד יערי)

.

שנות ה-80: בתערוכה (צילום: דני וסרלאוף, ארכיון יד יערי)

.

שנות ה-80: חומה ומגדל בתערוכה (צילום: דני וסרלאוף, ארכיון יד יערי)

.

דגם

.

באודיטוריום 42 מקומות ישיבה והוא עדיין פעיל

.

1983 (ארכיון יד יערי)

.

קירות ושטיח כחול עמוק וקיר אמנות שיצר משה סעידי מקיבוץ כפר מנחם

.

מהקירות היפים שנוצרו בארץ

.

1983 (צילום: דני וסרלאוף, ארכיון יד יערי)

.

חתימת האמן

.

פרט

.

1983: הכניסה לחדר הזיכרון היא מבעד לחריץ שמזכיר אוהל או פתח למערה. אפילו הריצוף שונה (צילום: דני וסרלאוף, ארכיון יד יערי)

.

הגישה לחדר הזיכרון חסומה ברהיטים, ספרים, קופסאות ושקים

.

1983: בכניסה לחדר הזיכרון עמדות ישיבה עם שולחן עיון בספרי זיכרון (צילום: דני וסרלאוף, ארכיון יד יערי)

.

רצפת חלוקי נחל ושולחנות עם ספרי שמות החללים לזכר הנופלים במערכות ישראל מבין חברי ובני הקיבוץ הארצי

.

ציטוט משירו של נתן יונתן "שיר ארץ" שנפתח במילים: ארץ שיושביה היא אוכלת וזבת חלב ודבש ותכלת

.

1983: קיר זיכרון (צילום: דני וסרלאוף, ארכיון יד יערי)

.

קיר זיכרון שעיצב רודא ריילינגר

.

חיים, מוות, נשמה, קבר

.

ומכאן אפשר להמשיך לספרייה הנטושה שתכנן שמואל מסטצ'קין שבקרוב תפתח כמרכז פעילות לנוער

תודה לדודו אמיתי, יובל דניאלי, לעתליה סקיבה ולדוד לב

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: