סיבוב על בניין גרפוליט בנווה שאנן

החזית הייחודית של בניין חברת דפוס גרפוליט בשכונת נווה שאנן בתל אביב היא מהבולטות באזור. מפתיע לגלות כי ברחוב הסמוך חוזרת ומופיעה החזית, אלא שמדובר באגף נוסף של אותו בניין השוכן על מגרש בצורת האות ר'. מאחר ובעלי הבניין לא הצליחו לרכוש את הבניין הפינתי שנותר על תילו, נוצר המבנה השוכן על שני רחובות.

האדריכל צבי גבאי שתכנן את הבניין כנראה ייזכר בעיקר בגלל "מגדל נוה צדק" שבולט בינתיים בנוף עד שיבנו את שאר המגדלים בסביבה. גבאי תכנן את בניין "דפוס גרפוליט" ומערכת המגזינים של "ידיעות תקשורת" בהזמנתו של עודד מוזס. מערכת המגזין נדדה מזמן אך המגזין עצמו עדיין מודפס כאן מידי שבוע. שלושים שנה לאחר הקמת הבניין, הוזמן גבאי על ידי נוני מוזס, בן משפחה אחר, לתכנן את בניין ידיעות אחרונות בראשון לציון.

ועל כך ברשימה זו.

.

הגר"א פינת בני ברק (צילום ועריכה: חגי פרגו)

.

רחוב בני ברק: הבניין משמאל ניצב במפגש הרחובות בני ברק והגר"א וכלוא בין בניין דפוס גרפוליט. הבניין מימין נטוש.

.

בניין דפוס גרפוליט בולט משאר המבנים באזור הודות לשימוש בפריקסטים מבטון המחופים בפסיפס בגוון לבן

.

מנותק מהקשר מקומי

.

חזית, 1986

.

תכנית קומה טיפוסית, 1987 (האגף הפונה לרחוב בני ברק מימין נבנה ראשון ואחריו נבנה האגף הגדול שמשמאל שפונה לרחוב הגר"א)

.

תוספת אגף חדש מימין, 1995

.

חזית הבניין לכיוון רחוב הגר"א עם האגפים המאוחרים, 1995

.

חזית

.

רשת

.

בניין בנק הפועלים מציץ

.

.

(1) שיחה עם אדריכל צבי גבאי

צבי גבאי: הבניין נבנה כמערכת עיתון "לאשה" וצמוד לו בית הדפוס גרפוליט שעוסק בהדפסה שטוחה איכותית, זה היה אחד המקומות הראשונים בארץ שעבדו בדפוס ממוחשב. הוא תופס שני רחובות בלי הבניין הפינתי. העבודה הגיעה דרך המהנדס עמוס רונקין שהיה המהנדס של הבניין.

מ"י: בין כל המבנים באזור, גם הוותיקים וגם החדשים, לבית גרפוליט יש חזית צורנית מיוחדת ובולטת.

צ"ג: במקום לקבל עוד קוביה תל אביבית משעממת פרקתי אותו לאלמנטים חוזרים בעלי צורות מרחביות, וזה מה שמושך את העין עד היום. כל המבנה בוצע על ידי "סולל בונה" ומורכב מאלמנטים מתועשים. זו צורה שמשתלבת בבניין קובייתי ויש בה מספיק חזרתיות, היא מנסה להמשיך את התנועה המורפולוגית שהשתמשה בצורות גאומטריות בעיקר במעטפת של בניינים.

מ"י: היו פרויקטים נוספים שהצגת גישה חזותית דומה?

צ"ג: במרכז הספורט של בית ספר כדורי ובתים פרטיים בגבעת המורה.

מ"י: למה לא המשכת לטפל באותו אופן בחזיתות של בניינים אחרים וגם באגף האחרון של הבניין הזה?

צ"ג: הבניין הזה תוכנן לפני קביעת ההוראות המרחביות של העירייה. אלה הוראות שלא היו מאפשרות כזה בניין כי הן כופות אחידות. בנוסף, לא היה ניתן כבר ליצור פריקסטים מחדש. לא היה מי שיעשה את התיעוש. הבניין המקורי נבנה בעידן שבו חשבו שהתיעוש יהיה העתיד של הבנייה בארץ אבל בסוף שנות השמונים הוא כבר לא היה רלוונטי.

מ"י: בימים אלה מקודמת תכנית על המגרשים באזור שתביא להקמת בינוי חדש במקום זה הקיים. מה עמדתך ביחס להריסת הבניין?

צ"ג: אני לא חושב שצריך לשמר אף בניין אלא אם כן הוא קדוש למישהו. מטבעו בניין צריך להיהרס לחיים חדשים ופעולה של שימור היא אקט קולוניאלי.

.

אדריכל צבי גבאי במשרדו ברחוב אבן גבירול

.

.

(2) שיחה עם עודד מוזס – הבעלים של בית הדפוס גרפוליט

עודד מוזס: הייחודיות של הבניין התחילה מרעיון משותף ובעיקר של צביקה גבאי. הרעיון היה לבנות בליטות ולמלא אותן בתוכן בתוך הבניין. להמשיך אותן פנימה ולשלב בהן את השולחנות והארונות, אבל הרעיון לא הצליח לצערי.

מ"י: איך הכל התחיל?

ע"מ: אבא שלי, אלכסנדר מוזס, התחיל בתחום של הדפוס ב-1931. בשנות ה-60 עבד בית הדפוס בשיטת דפוס בלט, שזו שיטה של אותיות יצוקות. לקחנו בשכירות את קומת הקרקע של בניין ברחוב הגר"א 9 ששימש עד אז בית חרושת צורי לתרופות. גדלנו ולקחנו גם את הקומה הראשונה ואחר כך גם את הקומה השנייה. שם שכנו מחלקות ההכנה, והדפוס עצמו היה ברחוב פין 7 יחד עם המערכת של מגזין "לאשה", כי היה מקובל שהדפוס חייב להיות צמוד למערכת. כשעברנו לשיטת דפוס אופסט אז עברנו לכאן כדי שיהיה יותר מקום. המבנה החדש נבנה בשלבים במהלך עשר שנים על חמישה מגרשים שנקנו בתקופות שונות.

מ"י: האם עשיתם שינויים במהלך התכנון?

ע"מ: העירייה רצתה שהמרתפים של הבניין יהיו לחנייה, אבל אני רציתי שהם יהיו לדפוס. חנייה דורשת גובה של כשלושה מטרים לעומת דפוס שדורש שבעה מטרים גובה תקרה, ובסוף בוצעה תקרה של שבעה מטרים.

מ"י: אזור נווה שאנן הלך ושקע במהלך השנים, האם הדעיכה שלו השפיעה עליכם?

ע"מ: לא הייתי אומר דעיכה. זו שכונה מוזנחת. זה לא משפיע ישירות אם כי גם העובדות בבנק הפועלים שנמצא בהמשך הרחוב אז בערב מלווים אותן החוצה לרכב. אנחנו היום נמצאים בתהליך של הכנת תב"ע על כל הגוש שנמצא בין הרחובות בני ברק, הגר"א, סלומון והרכבת. זו תכנית לגוש של 12 דונם שעומדת להיות מוגשת לעירייה ומציעה בינוי חדש עם עירוב שימושים.

.

החלונות כמעט ונעלמים בחזית

.

משחק צורני

.

תלת ממד

.

פתחים של מערכת האוורור

.

מבט מלמטה

.

הפסיפס

הזרוע של הבניין הפונה לרחוב הגר"א לא מורכבת כולה מהפריקסטים מבטון ובצמוד לה נבנה אגף מאוחר וקונבנציונלי שחלקו מחופה זכוכית

.

מימין הבניין הפינתי שנכלא בין אגפי בניין דפוס גרפוליט

.

בשונה מהאגף הראשון הפונה לרחוב בני ברק, כאן הפריקסטים לא מכסים את כל גובה החזית והחלק העליון הוא דו-ממדי

.

גם את האגף המחופה זכוכית תכנן האדריכל צבי גבאי אלה שלטענתו הזמנים השתנו וכך גם הסגנון ולכן את האגף המאוחר תכנן באופן שונה

.

מפגש

.

בבניין הפינתי שכלוא בין שתי זרועות בניין דפוס גרפוליט נמצא משרד האדריכלים מייזליץ כסיף

.

בדרך חזרה נתקלתי בעוד כמה בניינים:

.

בניין בית דפוס מ-1963 בתכנון אדריכלים טולידנו ורוסו

.

איילת השחר 10: אדריכל אריה כהן, 1935

.

רחוב ראש פינה 17 פינת רחוב רבי עקיבא איגר 15: אדריכל אריה כהן, 1935

.

רחוב ראש פינה 18 פינת רחוב רבי עקיבא איגר 17: אדריכל אריה כהן, 1936

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • amitaisandy  ביום 06/06/2018 בשעה 11:52

    למרות שזה עוד מבצר בטון, הצורה עושה אותו למעניין.
    ועמדת האדריכל שלא חושב שהבניין שתכנן קדוש ואין לו בעיה שיהרסו אותו היא מרעננת ביותר.

  • asher0  ביום 06/06/2018 בשעה 12:02

    צ"ג: אני לא חושב שצריך לשמר אף בניין אלא אם כן הוא קדוש למישהו. מטבעו בניין צריך להיהרס לחיים חדשים ופעולה של שימור היא אקט קולוניאלי.

    כל הכבוד.

  • אסף  ביום 11/06/2018 בשעה 10:53

    הוא מזכיר מעט את הבניין שבשדרות רוטשילד 80. יש קשר?

    • מיכאל יעקובסון  ביום 11/06/2018 בשעה 20:34

      הבניין בשדרות רוטשילד הוא בתכנונם של האדריכלים אריה אל-חנני וניסן כנען. בהיבט העיצובי זו רוח התקופה. בכל מקרה הבניין יהרס בקרוב ובמקומו יקום בניין חדש בתכנונו של האדריכל גידי בר אוריין שמשרדו שוכן בהמשך הרחוב.

      • אסף  ביום 12/06/2018 בשעה 10:30

        תודה. וחבל, אני מחבב את שני הבניינים. ואם כבר משוחחים, הזדמנות להגיד שאני מאוד נהנה מהבלוג.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: