הזמנה לאירועים לכבוד שני ספרים שפרסמתי לאחרונה

באופן מקרי יוצא שביום רביעי הקרוב (2.5) אערוך שני אירועים בזה אחר זה לכבוד שני ספרים שפרסמתי. ספר אחד מוקדש לבניין וספר שני הוא מחקר על המרחב הציבורי. האירועים יתקיימו באוניברסיטת תל אביב, כל אחד בבניין אחר ובהשתתפות אנשים שונים.

הספר "אסם הידע" שירד השבוע לדפוס מוקדש לבניין ספריית סוראסקי שתכננו האדריכלים שולמית נדלר, מיכאל נדלר ושמואל ביקסון. הוא נחנך ב-1968 ולכבוד המאורע החליטה ד"ר נעמה שפטלוביץ לציין את היובל בתערוכה ובספר, אותם אצרתי וכתבתי. לכן, בשעה 16:00 תוכלו להצטרף אלי לפתיחת התערוכה והשקת הספר שיחולק למשתתפים.

שעה לאחר מכן, ב-17:00, יתקיים באודיטוריום בבית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר, שבע דקות הליכה מהספרייה, אירוע לכבוד הספר "ארץ-גנים" שפורסם במסגרת המעבדה לעיצוב עירוני ברשות האדריכלית ד"ר טלי חתוקה. בספר הזה השתתפו גם עו"ד כרמל חנני, חן רוזנק ויונתן גת. הספר הוא פרי מחקר שנמשך יותר משנתיים והתמקד במרחב הפנאי והנופש בערים בישראל. באחד מפרקי הספר נתנו את הבמה לתשעה אדריכלי נוף להציג את עמדתם לנושא ובאירוע ישתתפו, בין השאר, אותם אדריכלי נוף.

ועל כך ברשימה זו.

.

קופסת גפרורים תלויה על חוט

.

הזמנה 2

.

(1) אסם הידע – אדריכלות הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי ביובל להקמתה

סיבוב בספריית סוראסקי ב-2018 מעורר אופטימיות. הבניין האטום ממנו הדרתי את רגלי בזמן הלימודים שלי באוניברסיטה, שינה את פניו. לפחות באופן חלקי. בתחילת העשור כשכתבתי את התיזה, אפשר כבר היה להסתמך על מאגרי המאמרים שנמצאים ברשת וגם הספרים ברובם כבר נסרקו (או שמצאתי אותם בספריית החוג לגאוגרפיה) והאיתור שלהם היה מהיר. כך יצא שהביקור בספריית סוראסקי לא היה ממש נדרש. הבניין האטום אמנם מלהיב את מי שאוהב אדריכלות, אך לא בטוח שהוא מעורר תחושות חיוביות אצל אלה שמשתמשים בו. בעיני רוחי ראיתי כיצד באים ומפרקים את החזיתות ופותחים את האולמות הגדולים אל הנוף, אל האור ואל האוויר הנהדר של הקמפוס. קודם מפרקים אתה חזיתה אטומה שפונה לכיוון צפון, השינוי הזה לא יפגע בכל מקרה בחזות המבנה שתכננו האדריכלים כי בקושי רואים אותה. ההצלחה שיביא השינוי, יגרור את הנהלת הספרייה להשיג את התקציב ולפרק גם חלק מהחזית המזרחית. עם המערבית פחות כדאי להתעסק כי השמש המסנוורת בשעות אחר הצהריים רק תסבך את העניינים. על החזית הדרומית אולי כדאי לשמור.

התערוכה "אסם הידע" מורכבת מסדרה של תמונות, אותן בחרתי מתוך אוסף גדול שצברתי ממקורות שונים לאורך השנים אותן אני מלווה בהסברים מפורטים. לכל אלה מתלווה וידאו שליווה כתבה על הספריות באוניברסיטה שפרסמתי לפני 7 שנים. בספר יש הרבה יותר חומר. בכלל, נדיר מאד בספרות העוסקת באדריכלות ישראל שיוצא לאור ספר שמוקדש לבניין. יצאו כאלה אולי חמישה ספרים (ואני לא מתכוון לסתם אלבומי תמונות עם טקסט חסר תוכן), כך שלספר הזה יש חשיבות מיוחדת עבורי. בשלב הנוכחי את הספר ניתן יהיה להשיג רק במסגרת התערוכה. באירוע הפתיחה יחולק הספר במתנה לכל מי שיגיע.

.

דפנות המבנה לא עוצבו באופן אנכי, אלא בהטיה קלה כלפי מעלה

.

אליאס סוראסקי (1986-1899) תרם סכום נכבד להקמת בניין הספרייה והודות לכך זכה ונקראה על שמו. סוראסקי היה איש עסקים מצליח במקסיקו שתרם רבות לאוניברסיטת תל אביב וכן למרכז הרפואי על שם איכילוב, שלימים נקרא על שמו. הוא גם תרם לתושבי העיר תל אביב את "גן יעקב" בצמוד להיכל התרבות ונושא את שם בנו שמת בטרם עת.

.

המבואה. רצפת הלינולאום האדומה היא מקורית

.

אולם המבואה מחולק לשני חצאי-מפלס ומתפקד כחלל ביניים בין חוץ ובין פנים. המפלס בקומת הקרקע מתאפיין בפתיחות רציפה. הקומה העליונה, שעוצבה כקומת גלריה שקופה, פוצלה מיד לאחר חנוכת הבניין לחדרי חוקרים קטנים; בכך נסתמה חדירתן של קרני השמש אל אולם המבואה הדו-מפלסי. ב-2017 פורקו החדרים הללו, והמחיצות והאולם הפך לסביבת לימוד ועבודה תוססת ומוארת היטב

.

את פסלו המופשט של יחיאל שמי, המורכב מקרעי פלדה שהיו במקורם שברי אוניות (לכן כונו חלק מאותן עבודות "גרוטאות ים"), הציבו האדריכלים על במת בטון חשוף לצד המדרגות העולות ממבואת הכניסה, ולצד מסך זכוכית הפונה לכיוון מזרח.

.

האבן המופיעה בחיפוי חזיתות קומת המסד, חוזרת ומופיעה גם באולמות קומת הקרקע ובכך מחזקת את הקשר בין פנים ובין חוץ בקומת הקרקע

.

חלון פנימי

.

קומת הגלריה הפכה לסביבת לימוד

.

המדרגות

.

רק בחלקים קטנים בבניין הפנו אולמות העיון פתחים אל החוץ, כאלה שאפשרו חדירת אור טבעי. עדיין, היו אלה פתחים שפנו אל החצר הפנימית והריקה ולא אל נוף הקמפוס המטופח ושוקק החיים.

.

לא רק ספרים. בספרייה יש גם כמה גופים אחרים כמו ארכיון ישראלי לתיאטרון

.

פופים

.

(2) ארץ-גנים

הספר "ארץ-גנים" פרי המעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל אביב, הוא הספר השלישי והאחרון בטרילוגיה על הנוף הבנוי בישראל. הספר הראשון היה "שכונה-מדינה" ועסק במרחב המגורים, השני היה "עיר-תעשייה" ועסק במרחב התעסוקה. "ארץ-גנים" מתמקד ביחסים שבין תושבי העיר למרחב הציבורי. הספר אופטימי וזה למרות הביקורת שבו על תכנון השטחים הפתוחים בעיר בישראל. ברוב הערים קיימת מודעות לחשיבותם של הגנים והפארקים בעיר, ורשויות רבות משקיעות הון רב בתחזוקה של מרחבים אלו.

באירוע שיתקיים ביום רביעי, בהנחיית האדריכלית ד"ר טלי חתוקה, ישתתפו אדריכלי נוף שהתראיינו במסגרת העבודה על הספר. האירוע בפייסבוק.

.

חורשה

.

שבילים שמקשרים בין סביבות שונות

.

הכל אותו דבר. משוכפל

.

חוסר התאמה בין תכנון שטחים פתוחים לנוהגי החברה המקומית

.

גישות שונות לפיזור השטחים הפתוחים

.

מתן מקום לפרשנות אישית תוך הימנעות מתכנון יתר

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: