ספר חדש על אדריכל שמעון פובזנר

לאחר עבודה של שנה וחצי יצא לאור הספר: שמעון פובזנר, אדריכל בהוצאת דביר. הספר אותו כתבתי עם האדריכל ד"ר צבי אלחייני, חושף כארבעים שנות יצירה של אחד האדריכלים הפוריים ביותר שפעלו כאן בשלהי המאה הקודמת. עד פרסום הספר הכרתי רק מעטות מהעבודות של פובזנר, וההזדמנות לגלות את כל שאר העבודות שתכנן, לרבות אוסף השרטוטים העצום שהותיר אחריו ונשמר לאורך כלה שנים – הפכו את העבודה לתהליך מרתק בפני עצמו.

התוצאה היא ספר של 355 עמודים המציג את גישתו המובהקת של פובזנר (1999-1919). הספר נמכר כעת בכל חנויות רשת "צומת ספרים" וכן בחנויות הספרים הפרטיות ומחירו 128 שקלים (בחנות אדרבא בירושלים מחירו 90 ש"ח). אפשר גם באתר של סטימצקי ובאתר bookme.

ועל כך ברשימה זו.

.

עכשיו בחנויות: שמעון פובזנר, אדריכל (הוצאת דביר)

.

שמעון פובזנר במשרדו, שנות ה-50

.

הצעה מ-1952 לאנדרטה בגן העצמאות לזכר הטייסים שנפלו על הגנת תל אביב, בשיתוף אדריכל אברהם יסקי. ההצעה זכתה בפרס שני, וההצעה של בנימין תמוז והאדריכל אבא אלחנני בוצעה

.

שנות ה-50: שורת בנייני הפקולטות בקמפוס האוניברסיטה בגבעת רם אותן תכנן בשיתוף אדריכל אברהם יסקי

.

רחבת הכניסה לקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם, 1957

.

.

העובדה שחלק משמעותי מאוסף האדריכל נשמר לאורך כל השנים וברובו באיכות מאד גבוהה, היא הישג שמייחד את יצירתו של שמעון פובזנר. לא רק מדובר באוסף שרטוטים הכולל פרספקטיבות מעולות ומושקעות שבוצעו כולן על ידו, אלא גם בטכניקה שנעלמה. מי מחזיק היום רפידוגרף ומשרטט תכניות ופרטי בניין? מדובר בחלק מהמקצוע שנעלם ובספר הזה הוא נחשף במלוא הדרו.

היות ואוניברסיטת הרווארד שסרקה את החומר מסרה אותו באופן שקשה היה למצוא את הפרויקטים, נאלצתי לעבור בכמה סבבים על כל אחד מאלפי המסמכים שנסרקו, והיו קרוב לעשרת אלפים. כך עיינתי בכל תכנית, פרט בניין ופרספקטיבה, מהלך שאיפשר לי לבחון באופן מעמיק את גישתו של פובזנר ואת ההתפתחות האטית והזהירה ביצירתו. את דרכו המקצועית הוא החל במשרדם של האדריכלים אריה שרון ובנימין אידלסון, שם עבד במשך עשר שנים. לאחר מכן פתח משרד משותף עם האדריכל אברהם יסקי – תקופה שהיתה קצרה אך פוריה ומשמעותית לשניהם. את עיקר יצירתו הוא מימש במשרדו העצמאי כשבסוף שנות ה-70 הצטרף אליו כשותף בנו – האדריכל גדעון פובזנר, ומאותה עת מיצב המשרד את מעמדו כמוביל בתחום תכנון מוסדות חינוך.

פובזנר נגע בכל תחום של אדריכלות: תעסוקה, תרבות וקהילה, כיכרות, אתרי זיכרון ואנדרטאות, חינוך ואקדמיה, בריאות וסיעוד, תיירות, עסקים ומסחר, מרכזי תחבורה ומגורים. בכולן ניתן לחוש את גישתו הייחודית: חומרית וצורנית. פובזנר הירבה להשתמש בבטון חשוף ובלבני סיליקט, ובמרכזי הבניינים שתכנן יצר חצרות פנימיות כדי לשלב בין פנים ובין חוץ ככל הניתן. גם הגושניות שמופיעה בבניינים כמו הספרייה הלאומית ובניין קפלן בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם ובבית החייל בתל אביב – חזרה והופיעה ביצירתו לאורך השנים בשינויים קלים. עוד על ההיבט הזה אפשר לקרוא במאמר שפרסם אורן אלדר על הספר.

בשונה ממאמרים המאפשרים להתמקד בפרויקט אחד או גם בסדרת פרויקטים אך תמיד באופן שטחי יחסית, העבודה על הספר אפשרה לנו להתעמק בכל היבט ביצירה. העבודה אפשרה להציג ראייה רחבה של כל דרכו המקצועית של האדריכל ולחשוף פרויקטים שנשכחו שלא בצדק. עשרות עבודות שנשכחו, חלקן קטנות ולכאורה לא משמעותיות, אך כשמתבוננים במכלול יצירתו של פובזנר מוצאים את ערכן וכיצד ביטא דרכן את גישתו האדריכלית העדינה והאלגנטית.

העבודה המשותפת עם צבי אלחייני היא שהצליחה ליצור את ההישג של הספר, כששתי החוליות שהשלימו את היצירה הם דפנה רז שערכה את הטקסט ומיכאל גורדון שעיצב, ערך את הדימויים והפיק את הספר בכישרון רב. זו המונוגרפיה הרביעית שאני מפרסם אחרי נדלר-נדלר-ביקסון-גיל (בשיתוף צבי אלחייני), מנחם כהן וגרשון צפור. בסוף השנה יצא גם הספר שאלחייני ערך על האדריכל ארטור גולדרייך ורעייתו המעצבת תמר דה שליט, אותו תלווה תערוכה גדולה שאלחייני אוצר במוזיאון הרצליה. במקביל, תצא מונוגרפיה מרתקת במיוחד שתתמקד בעבודתם של השותפים האדריכלים משה לופנפלד וגיורא גמרמן (גם עם אלחייני).

חג שמח!

.

בנייני כיתות בבית הספר בכפר סילבר (ליד אשדוד), 1958: בביקור היחיד שלי בכפר סילבר לפני יותר מעשר שנים, הבניין היחיד שמשך את תשומת ליבי היה הבניין הזה שנשמר היטב

.

בשנות ה-80 חזר פובזנר אל הכיכר שתכנן בשיתוף אברהם יסקי בשנות ה-50, והציע את הרחבתה על חשבון שדרות ח"ן עם תוספת של מסחר, פרויקט שלא בוצע ורק נותרה הפרספקטיבה

.

הצעה לתחרות על תכנון מוזיאון תל אביב, 1964

.

בית העם בקיבוץ גן שמואל שבוצע ב-1965 ולא השתנה כמעט מאז

.

בית תרבות יד לבנים בקיבוץ ניר דוד שנבנה בשלבים מ-1957 ועד 1971 ולאחר מכן עבר שינויים על ידי אדריכל אחר

.

שיכון ותיקים בקיבוץ ניר דוד, סוף שנות ה-50

.

הצעה למשכן הכנסת, 1956

.

את האנדרטה בשכונת צהלה בתל אביב לזכר חללי השכונה שנפלו במלחמות תכנן פובזנר ב-1978, וב-1988 הוא חזר ותכנן את הרחבתה

.

חזיתות תיכון ליד"ה בירושלים, 1963

.

בית החיל בתל אביב (פרס ראשון בתחרות), 1959. הבניין הושלם ב-1965

.

אולם המופעים בבית החייל, 1959

.

אולם המבואה בבית החייל, 1959

.

הצעה לבריכת שחייה בחלקו הדרומי של בית החייל, הצעה שלא בוצעה

.

שכונת מגורים בנווה אליעזר (סלמה), 1959

.

תכנית בניין מגורים, שנות ה-60

.

תכנית בניין מגורים, שנות ה-60

.

סקיצה למתחם בנייני המשרדים של חברת ביטוח ציון בשדרות רוטשילד מסוף שנות ה-60. בסופו של דבר פובזנר ערך את התב"ע לכל הגוש ובנה את הבניינים ששימשו את הבורסה (כיום wework), כשאת מגדל ציון קיבל לכתנן שותפו לשעבר אברהם יסקי

.

הצעה לבניין משרדי חברת הביטוח ציון בשדרות רוטשילד, 1967

.

פובזנר תכנן עשרות בתי מגורים פרטיים כשבכולם יש חצרות פנימיות קטנות

.

כל הדימויים הם מאוסף אדריכל שמעון פובזנר, ארכיון אדריכלות ישראל

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • חיים  ביום 30/03/2018 בשעה 15:40

    הספר נראה מרתק. את העבודות בגבעת רם אני מכיר מלימודי שם בשנות ה70 ואהבתי את הקמפוס מאד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: