סיבוב שביעי על תמונות אדריכלים

במהלך השנים יצא לי להפגש ולשוחח עם הרבה אדריכלים ואדריכלי נוף. בגלל שרציתי שבמאמרים לא רק יובאו ציטוטי המתכננים אלא גם ניתן יהיה לראות אותם, וצלמי האדריכלות לא צילמו אותם, אז לקחתי על עצמי את האחריות. יצא שצברתי תמונות אדריכלים ולפני כמה חודשים התחלתי להציג כאן סדרת רשימות עם אותן תמונות. 25 אדריכלים ואדריכלי נוף שצלמתי בשנים האחרונות מופיעים כאן.

זו רשימה שביעית (123456) שנפתחת עם האדריכל רנדי אפשטיין – שותף במשרד קולקר-קולקר-אפשטיין (עופר קולקר מופיע בהמשך הרשימה). את הרשימה חותם האדריכל חיים דותן, אותו צלמתי בהרצאה קצרה במוזיאון תל אביב לאמנות ובה הציג את הביתן שבנה והרס באקספו שהתקיים ב-2010 בשנגחאי.

ועל כך ברשימה זו.

.

כלים

.

את האדריכל רנדי אפשטיין ממשרד קולקר-קולקר-אפשטיין, צלמתי בחדר האוכל הגדול של מרכז שלווה בקצה שכונת בית וגן בירושלים. הפרויקט מרהיב ומרגש ואני ממליץ לכם לבקר בו ולהתרשם בעצמכם: מרכז ספורט עם בריכה חצי אולימפית, בריכה טיפולית, מגרש כדורסל תקני עם טריבונות, חדר כושר משוכלל, גני ילדים, צהרונים, חצרות משחק בגג, ג'ימבורי, חדר מוסיקה, בית כנסת ובית מדרש, אודיטוריום, קומת חדרי שינה, מטבח וחדר אוכל, מסעדה מעולה ואפילו חנות. בטח שכחתי משהו.

.

האדריכלים ברק עילם ועופר קולקר הם השותפים של אפשטיין מהתמונה מעל. כאן הם מצולמים באולם החדש שנחפר מתחת לכיכר התרבות בחזית של היכל התרבות. האולם הוא תיבה פשוטה וחסר בו את ההוד היצירתי שקיים באולמות קונצרטים, אבל התירוץ הוא שמדובר בסך הכל באולם חזרות צנוע של התזמורת הפילהרמונית.

.

יקוזו טויוטה הוא המומחה לאקוסטיקה אותו שיתפו המתכננים בעיצוב האולם. כאן הוא צוחק על משהו יחד עם האדריכל עופר קולקר. הוא לא צחק כשקראתי לו מיסטר מיצובישי.

.

אדריכל הנוף גדעון שריג הוא מבכירי אדריכלי הנוף שפועלים בארץ ואולי גם הבכיר שבהם. לאחרונה יצא לאור הספר "גדעון שריג – גנים בשביל אנשים" המסכם באמצעות סדרת מאמרים שכתבו אדריכלי נוף את יצירתו המתפרסת על פני חמישה עשורים. כאן צלמתי אותו לצד תכנית פארק עפולה שתכנן עם שותפו אדריכל הנוף לב וקסמן. שוחחתי עם שריג לצורך הספר "ארץ-גנים" שיצא לאחרונה בהוצאת רסלינג וביצירתו היו שותפים טלי חתוקה, כרמל חנני, חן רוזנק, יונתן גת ואני.

.

הבניין שתכנן האדריכל ערן מבל במכללה האקדמית גליל מערבי הוא פשוט ולא יוצא דופן, אבל ברגע שתא"ל במיל. עיבל גלעדי מספר את המטרות הפוליטיות-חברתיות-כלכליות-גיאוגרפיות שלו אפשר ללמוד דבר או שניים על הדרך בה אדריכלות מממשת רעיונות. כאן צלמתי את שניהם ברחבה שבחזית הבניין.

.

בית הבטון החשוף שתכננו האדריכלים הילה ודני ישראלביץ' במושב אירוס הוא מבנה בולט במיוחד שבטוח תתעכבו עליו אם תכנסו ליישוב. כשהכתבה עלתה באתר אקסנט היא גררה מאות תגובות שאת חלקן הגדול המערכת אפילו לא אישרה לפרסם. אלה שפורסמו התחלקו בין תגובות אוהדות למזלזלות ועוינות. בני הזוג ישראלבית תכננו עוד בתים באזור אבל הבית הזה הוא בהחלט משהו אחר. כאן צלמתי אותם על המדרגות במבט מהסלון.

.

גם את אדריכל הנוף ליאור וולף פגשתי לצורך העבודה על הספר "ארץ-גנים". פגשנו אותו במשרדו שבהרצליה וגם בפארק כפר סבא שתכנן עם שותפו המנוח אדריכל הנוף דן צור. כאן צלמתי אותו בפארק כפר סבא.

.

האדריכל יובל בר היה מנחה שלי בסטודיו בשנה ב' בבצלאל ולאחרונה פגשתי אותו בסיור בבניין החדש שבתכנונו השתתף בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם – הפרויקט הראשון שתכנן בישראל משרדו של האדריכל הבריטי נורמן פוסטר. במבט מכיוון שכונת בית וגן הבניין נראה זוועתי – גוש עצום שנפל על הקמפוס הירוק והמודרני. אבל כמבקרים בו מגלים שלמעשה מדובר בשני מבנים שחצר גדולה מקשרת ביניהם. תכלס זה בניין אנונימי שלא באמת מחובר לגבעת רם ולאדריכלות שנוצרה סביבתו במהלך 65 השנים האחרונות. הסיור היה בעיקרו לקבוצת מהנדסים סינים שבאה לביקור מקצועי בארץ. הם לא הבינו אנגלית והסתובבו עם מתורגמנית. בסוף הם ביקשו תמונה משותפת שלהם עם בר שהסכים כמובן.

.

האדריכל פיצו קדם תכנן בסביון וילה לבן אדם שהדבר הראשון שהוא עשה אחרי שהוא קיבל את המפתחות לבית זה לנסות להיפתר ממנו. למרות הביקוש לבתים בסביון בעל הבית התקשה למצוא רוכש מבלי להגיע לרווח אליו הוא שאף להגיע. בצר לו, הוא נתן את המפתחות למוכרת אמנות שגייסה אוסף של עבודות ופתחה את הבית כדי שאנשים יראו אמנות ועל הדרך יחשפו לבית מיוחד שנמצא למכירה. הגעתי עם קדם כדי לכתוב מאמר על הבית לאקסנט ואז גם צלמתי את האדריכל. אני משער שבסוף הצליחו למכור את הנכס ומסקרן מה מצבו היום.

.

האדריכל אלון בן נון תכנן את שימורו של בית היסטורי בנווה צדק. בקרתי בבית עם בן נון עוד כשהיה בשלבי חידוש. בעת הביקור הגיעו אנשי אגף השימור מעיריית תל אביב כדי לפקח על העבודות. בן נון נראה כאן בתמונה בכניסה לאתר בשיחה עם אחד מאנשי המקצוע שעבדו באתר. הוא לא נראה הכי מרוצה.

.

האדריכל ישראל גודוביץ הוא אחד המרואיינים הכי טובים שנתקלתי בהם. הוא ישיר ובוטה, יש לו זיכרון מעולה וסיפורים שנשמעים לפעמים הזויים, אבל תמיד יש לו הוכחות שהם באמת היו. פגשתי אותו לשיחה על בניין שתכנן בשכונת מונטיפיורי בהזמנתו של קבלן, אביו של האדריכל פיצו קדם שמופיע כאן למעלה.

.

האדריכל אילן קימל הוביל סיור ב"היכל הזכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל" שנפתח לאחרונה בכניסה לביתה קברות בהר הרצל. זהו פרויקט הזכרון המשוקע ביותר שנבנה בשנים האחרונות בארץ, אולי מאז בניין המוזיאון ביד ושם. הוא מרשים ומצוחצח, דומיננטי בנוף ואחרי הסיור בו קשה להמשיך ולסייר בהר בין העצים, המצבות הפשוטות ואתרי ההנצחה הצנועים.

.

את החלק השני של הסיור הוביל האדריכל לירן צ'צ'יק שהיה גם הוא שותף בתכנון הפרויקט.

.

בין המשתתפים בסיור היה האדריכל יוסי סיון, שותפו לשעבר של האדריכל אברהם יסקי וכיום שותף במשרד האדריכלים הגדול בישראל. את סיון פגשתי פעם אחת לצורך כתבה על האגף החדש של "קניון הזהב" בראשון לציון אבל בטעות לא צלמתי אותו אז.

.

"הדירה בקומה העליונה נקנתה ב-110 מיליון שקלים" היתה כותרת הכתבה שפרסמתי על המגדל שתכנן משרד האדריכלים תשבי-רוזיו בקו הראשון לחוף של תל אביב. הבניין הוא מכוער באופן חריג דבר שלא נעלם מעיני התל אביבים, ובעת הסיור בבניין ובסביבתו, פנה אל האדריכל ישראל רוזיו (עומד משמאל) אחד התושבים באזור ושאל אותנו "אתם אחראים לכיעור הזה שבונים פה על החוף?". רוזיו היה המום מהשאלה המעליבה. כאן צלמתי אותו לצד אחד מעובדיו הבכירים באותה דירה שנמכרה בסכום המטורף.

.

האדריכל עמיר פלג מחלק את זמנו בין הוראה בבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב ובין משרד האדריכלים בו הוא שותף עם בת זוגו עדי גל. לאחרונה השלימו השניים את איכלוסו של בניין מגורים משותף בדרך יפו שבמרכזו חצר פנימית בו שילבו זוג מעליות במגדל דקורטיבי שהתאים בול כרקע לתמונה שצולמה לצורך כתבה על הבניין. פלג רצה שגם אשתו תצטלם אבל היא לא נכחה בסיור, ולכן הם דאגו לתמונה שצולמה במועד אחר והופיעה בכתבה והתמונה רק שלו לא פורסמה

.

עם האדריכל משה גיל ביקרתי בספרייה למדעי החברה וניהול שתכנן באוניברסיטת תל אביב יחד עם שותפיו האדריכלים שולמית נדלר, מיכאל נדלר ושמואל ביקסון. כמו ברבות מעבודות המשרד, גם כאן שילבו האדריכלים יצירת אמנות. היה זה ג'ון בייל שיצר קיר אקוסטי גדול וצבעוני שמלווה את המדרגות המקשרות בין שתי קומות הספרייה – ומופיע כאן ברקע.

.

בקיץ האחרון ערכה המחלקה לאדריכלות במכללת אריאל אירוע לכבודו של האדריכל דוד קאסוטו שכלל הצגת קיר של תצלומי עבודות שתכנן קאסוטו לאורך השנים. באירוע היו אמורים גם להשיק ספר חדש באיטלקית על עבודתו, אך הספר התעכב ולא הגיע לאירוע. האירוע אגב לא נערך במכללה, באריאל או בשומרון, אלא ביפו.

.

באירוע קאסוטו דיבר בקצרה על עבודתו ובין השאר התעכב על אחד המבנים האייקונים שתכנן – "בית הדסה" בחברון העתיקה. מדובר למעשה בהרחבה של מבנה מלפני 120 שנה שהוקם בכלל כבית חולים ומשמש כיום למגורים ומרכז מבקרים.

.

למרות המרורים שאכל האדריכל דוד נופר מתהליך התכנון והבנייה של בניין מוזיאון יעקב אגם בראשון לציון הוא עדיין גאה בו במיוחד. אני משער שאם היה יודע למה הוא נכנס אז הוא לא היה מוכן לתכנן את הבניין, אבל בסופו של דבר ראשון לציון קיבלה מבנה ציבור חדש באזור דל במבני ציבור מסוגו. רק נותר לקוות שההנהלה תדע להתמודד עם הנכס ולהפעיל אותו כך שלא רק תלמידי ראשון לציון יבקרו בו, אלא גם קהל רחב יותר מהעיר ומהאזור.

.

האדריכל אופיר זינטי שם כיפה על הראש ונכנס לבקר בבית הכנסת שתכנן האדריכל נחום זולוטוב בנצרת עילית ונחשב בצדק לעבודה חריגה בנוף. כאן הוא משוחח עם אחד המתפללים שסביר להניח שלא מרוצה מהמצב הדמוגרפי של עירו, בעוד זינטי מחייך כי הוא כבר מזמן עזב את העיר.

.

בלב של הרובע היהודי בירושלים העתיקה, בתוך מעטפת של בניין שתכננו האדריכלים אורה ויעקב יער, תכנן האדריכל מתי רוזנשיין בית למשפחה חרדית אמידה. מאוסף של כוכים אפלים הוא יצר בית מואר ומרווח שמתפרס על פני שלוש קומות ויש לו גם גג עם נוף מדהים של העיר העתיקה, הר הזיתים, מדבר יהודה. אם רוצים אז אפשר גם לדלג בין הגגות כמעט עד לכותל המערבי ואז בריחוף קטן לדחוף פתק עמוק אל בין החריצים.

.

בעת הביקור בבניין שתכנן האדריכל עמיר פלג בדרום תל אביב, הגיעה גם יעל, אדריכלית שעבדה במשרדו. בדיוק באותו יום היא פרשה מהמשרד ויצאה לדרך חדשה. הצלם ביקש ממנה להפוך לדוגמנית לצורך הצילומים לכתבה.

.

באמצע ההרצאה שהתקיימה במוזיאון תל אביב לאמנות שלף האדריכל חיים דותן מהכיס כיפה והניח על הראש. דותן היה נרגש במהלך ההרצאה הקצרה שעסקה בביתן שתכנן בשנגחאי וכך עשרים דקות של מה שיכול היה להיות הרצאה סטנדרטית של "באתי, תכננתי, בניתי והרסתי" הפכו לאירוע מיוחד. הקהל לא נשאר אדיש.

תמונות אדריכלים נוספות:

(1) ממשה ספדיה ועד צבי הקר

(2) מסעדיה מנדל ועד דן איתן

(3) משאול רינד ועד מרדכי בן חורין

(4) מיוליה שלומנזון ועד ישראל גודוביץ

(5) מאיתי כץ וענת ציגלמן ועד אמנון רכטר ורני זיס

(6) מבתיה מלול ומרינה סמבליאן ועד חיים קהת

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אורלי בן משה  ביום 07/03/2018 בשעה 17:16

    עוקבת בעניין אחרי הכתבות המעניינות שלך.
    הפעם הכתבה דומה לרשימת מכולת. הייתי שמחה שברשימה כזו יופיעו גם נשים אדריכליות ולא רק תמונה של "דוגמנית הבית" ללא שם.
    מתאים לעידן פרס ישראל לשנת ה 70 בו עלה התאנה לפרס היא "אשתו של…"
    אמשיך לעקוב בעניין ומקווה שהערה תבנה רשימת מכולת משובחת יותר.

  • מרטינה בובר  ביום 07/03/2018 בשעה 18:46

    הערות/שאלות קצרצרות:
    1. "אירוס" אינו מושב אלא ישוב קהילתי בעל אופי עירוני מובהק. הוא רק נמצא בין מושבים על קרקע של שמורת טבע שהשד יודע איך הצליחו לתחמן את הועדה לקבלת האישור.
    2. הסיפור על הוילה בסביון- הוא לא ניסה להיפתר ממנה אלא להיפטר.
    3. למה חיים דותן חבש כיפה לראשו? האם התחיל לדבר עם בורא עולם במהלך ההרצאה?

  • iva wassermann  ביום 07/03/2018 בשעה 21:51

    מיכאל שלום רב,
    אני מנויה על הבלוג שלך,
    ומאוד ניהנת לקבל עידכונים.
    הכתבות על אדריכלים
    (7 כתבות) היו מאוד מעניינות !!

    חבל רק שרב התיעוד היה על אדריכלים,
    ומקום האדריכליות היה מאוד מאוד קטן….

    ואני רושמת זאת , לא בגלל שמחר הוא יום האשה הבין לאומי..
    יש בארצנו הרבה מאוד אדריכליות מוכשרות ופעילות..

    כל טוב, איוה וסרמן

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: