סיבוב באולם גולן ובאנדרטה לחביבה רייק שבגבעת חביבה

קמפוס גבעת חביבה הוא אחד מהקמפוסים שהפעילה ההתיישבות העובדת באמצעות הקיבוץ הארצי. דומים לו היו מדרשת רופין, בית ברל, סמינר אפעל, סמינר אורנים וסמינר הקיבוצים. בכל אותם קמפוסים ניתן למצוא אחידות ודוגמאות לאדריכלות האופיינית להתיישבות, לכן לא מפתיע לגלות שגבעת חביבה נראה כמו קיבוץ לכל דבר. האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר הבאוהאוס, היה אדריכל הבית של הקמפוס. בשנות ה-70 הוא העביר את התפקיד לעמיתו האדריכל חיליק ערד, חבר קיבוץ סער.

על תשתית של בסיס צבאי בריטי (מחנה 84) הוקמה גבעת חביבה, וחלק מהבניינים הבריטים משמשים את המקום עד היום. אולם ההתכנסות והמופעים שתכנן מסטצ'קין ונחנך ב-1969 הוא חוליה מרכזית בקמפוס – הוא שוכן לצד המדשאה המרכזית, ולצד מבנה הספרייה ההיסטורי שתכנן עשרים שנה קודם לכן. לרוב האולם נעול, אבל למזלי בדיוק הגיעה קבוצת מנקות שפתחו את המקום והחלו במלאכתן. לא רחוק ממנו מצויה האנדרטה שתכנן ערד ב-2009 והיתה לעבודה האחרונה שתכנן בחייו.

ועל כך ברשימה זו.

.

אחר הצהריים ובחוץ העולם מתרוצץ

.

חזית מערב שפונה למדשאה המרכזית היא סתמית והפכה לשלט פרסומת, ואת חזיתות מדרום וצפון עיצב האדריכל באופן זהה

.

חזית דרום מוצלת היטב על ידי עצים ותיקים והמאמץ של פתחי החלונות הקטנים כמעט ולא נראה – פתחים כאלה יצר מסטצ'קין במבני תרבות אחרים שתכנן כמו אלה בעין השופט ובנגבה

.

פתחים

.

חזית צפון ללא עצים למעט עץ אחד (או שיח) אבל עדיין המבט הנקי על הבניין חסר

.

בהמשך השביל ניצב הבניין הראשון בגבעת חביבה: מבנה ספרייה מתומן שגם אותו תכנן האדריכל בוגר הבאוהאוס – שמואל מסטצ'קין

.

לצד הכניסה הראשית לבניין קיר קרמיקה שיצר האמן איציק עדי (1998-1940) שהיה חבר קיבוץ שער הגולן באותה עת.

.

עבודה של צורות ומקצבים

.

קרמיקה אדומה

.

ושחורה

.

הכניסה לאולם מקושרת במעבר מקורה לבניין נוסף, הראשון בגבעת חביבה, שתכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין וכיום הוא נטוש (במקור ספרייה)

.

.

(1) המבנה

אולם המופעים הוא מבנה בצורת תיבה פשוטה לחלוטין, שהמרכיב המייחד אותו הם פתחי החלונות המחדירים אור טבעי אל פנים האולם. היות ובעיקרו נועד האולם לכנסים, אז אין צורך בהחשכת האולם באופן מוחלט. פתחי החלונות מאורגנים בשתי קבוצות: קבוצה אחת ובולטת מורכבת מחלונות מרובעים המפוזרים באופן לכאורה מקרי על פני החזיתות הדרומית והצפונית. הסדרה השנייה מנצלת את גג האוכפים המאפשר פתחי חלונות במפגש של הגג עם קירות החזית. בשני המקרים הפתחים מעוצבים באופן זהה בשתי החזיתות, מבלי להתייחס להבדלי עוצמת ומאפייני הקרינה הקיימים בין שתי החזיתות. הבניין עצמו אינו ניצב על ציר מזרח-מערב, אלא מוטה ולכן חזית צפון איננה חזית המוצלת לכל אורך היום והשנה.

עיצוב פתחי חלונות היה נושא שהעסיק את האדריכל שמואל מסטצ'קין לאורך שנים רבות, והעיסוק מודגש ברבים ממבני הציבור שתכנן. פתחי חלונות מרובעים הפזורים על החזית ניתן למצוא גם בחזית בית המוסיקה בקיבוץ עין השופט ולאחר מכן במועדון בקיבוץ נגבה שם הוא יצר חזיתות דומות.

חומרי הגמר אופייניים לאדריכל הברוטליסט (למרות שמסטצ'קין החל את דרכו בבאוהאוס): בטון חשוף המופיע במסגרות פתחי החלונות הבולטים מקו החזית וטיח שפריץ גס. גם הגג הבולט נותר מבטון חשוף, אך נראה שהוא נבצע בצבע אפור בהיר כנראה כדי לשמור על עמידות הבטון שנשחק ומתפורר באקלים המקומי.

חסרה החגיגיות והייצוגיות של הבניין כמבנה ציבור של התכנסות. למרות הצניעות והפשטות שאפיינה את האדריכלות בקיבוצים, בבניין הזה נעדרת החגיגיות גם בכניסה לבניין וגם בחזותו הכללית. החזית שמפנה הבניין לכניסה לקמפוס, החזית המערבית, היא ההפך המוחלט מחזית ייצוגית ונראה כמו עורף של בניין. הכניסה עצמה צנועה וכמעט מוסתרת, ושתי החזיתות הארוכות כוללות את אותם פתחים ריבועיים שלא הופכים את המבנה ליוצא דופן באופן משמעותי ביחס לשאר המבנים בקמפוס שגם ככה כל אחד מהם זכה לטיפול ייחודי. אני משער שמסטצ'קין חשב על המבנה בשעת החשכה כשהוא מואר מבפנים והאור בוקע החוצה מבעד לאותם פתחים קטנים, שיוצרים סקרנות אצל אלה שיעמדו בחוץ. אלא שכאן זה לא כל כך קיבוץ, ועיקר הפעילות מתרחשת ביום, אלא אם כן בעבר בשעות הערב היה עיקר הפעילות. לאורך כל עבודותיו, לא הצליח ער ליצור מבנים מתוחכמים, כאלה שיוצרים אזורי ביניים בין החוץ ובין הפנים, ועבודה זו לא שונה מכל השאר שיצר.

שילוב אמנות באדריכלות היה דבר נפוץ בתנועה הקיבוצית. בהתאם לכך, יצר מסטצ'קין שני קירות בהם שולבו שתי יצירות. את הראשונה, קיר קרמיקה, יצר האמן וחבר קיבוץ שער הגולן בשעתו איציק עדי (1998-1940). עדי התפרסם יותר כאמן מושגי, אך בראשית דרכו, בהשפעת האמן חיים ברגל שהיה האמן של שער הגולן הוא יצר עבודות קרמיקה שהתבססו על צורות ועיטורים. יחד הם עיטרו את הכניסות למקלטים בקיבוץ באמצעות קירות קרמיקה דקורטיביים וב-1969 הוא יצר כאן את הקיר.

.

1970 (צילום: ריבה סגל, ארכיון השומר הצעיר יד יערי)

.

1981 (צילום: ריבה סגל, ארכיון השומר הצעיר יד יערי)

.

באולם המבואה ניצבת עבודתו של יובל דניאלי חבר קיבוץ המעפיל (נולד ב-1943). התקשרתי לדניאלי לשאול אותו על העבודה הזו. "היא כבר חורבה. כל פעם מניחים לידה דברים. זה קולאז' של דימויים חזותיים שקשורים לעבודת האדמה. יש בה עקבות שאנשים משאירים בשדה – הטרקטור, שומר השדות, חרפי האדמה. היא מורכבת מבד ברזנט, יש שרטוט, יש אדמה מערובת עם דבק. תחושה של תלמים, וכל המארג בעבודה מתייחס למקורות החקלאיים שלנו והמסר הוא שאין תחליף לעבודת האדמה, זה מה שאני מרגיש. אני בעצמי הייתי חקלאי. מגיל 16 הייתי עובד אדמה. עבדתי במטעים, התחלתי בבננות ומאוחר יותר הייתי מראשוני נוטעי האבוקדו בעמק חפר. הייתי אלוף קוטפי האבוקדו, קטפתי מהר מאד. העבודה הזו היתה בהתחלה בבית בו שכנה תנועת מפ"ם ברחוב איתמר בן אבי 4 בתל אביב. לאחר שנה עזבו את הבניין והחליטו להעביר את העבודה לגבעת חביבה, בה יש שני פסלים נוספים שעשיתי".

כ-400 מושבים יש באולם המשופע שמלווה את הטופוגרפיה. המושבים מאורגנים בשני אזורים כך שניתן לפצל את האולם במצב בו הקהל מצומצם. 16 החלונות הקטנים שבכל דופן מאפשרים להביט מידי פעם החוצה כשמשעמם. התקרה היא אקוסטית, אך הקירות חסרים פתרון אקוסטי. את אזור דלת המילוט והיציאה שנמצאת לצד הבמה בכל אחת משתי החזיתות המוארכות הדגיש מסטצ'קין באמצעות חיפוי הקיר בלוחות מתכת מרוקעים שכיום הם מעניקים לאולם חן מיושן.

האולם קרוי על שמו של שמואל (מילק) גולן (1960-1901) שהיה הוגה רעיון החינוך המשותף בתנועת הקיבוץ הארצי ובמסגרת זו הקים את מוסד שומריה בקיבוץ משמר העמק שהיה בין מייסדיו.

.

שנות ה-70: יום עיון למורים ערבים (ארכיון השומר הצעיר יד יערי)

.

(2) האדריכל

שמואל מסטצ'קין (2004-1908) עלה לארץ ישראל עם אמו ואחיותיו בהיותו בן 12 (אביו נפטר עוד באוקראינה) ותוך זמן קצר היה בין מייסדי תנועת הנוער העובד ובגרעין המייסד של קיבוץ נען. אך בשונה מאחרים, הוא לא הצטרף להקמת הקיבוץ, אלא היגר לגרמניה במטרה ללמוד אדריכלות ב"באוהאוס" – בית ספר גבוה ללימודי עיצוב, אמנות ואדריכלות. עם שובו ארצה הצטרף למשרדו התל אביבי של האדריכל יוסף נויפלד ולאחר תקופה קצרה היה לאחד המתכננים הבולטים שהשתתפו בתכנון פרויקטי ההתיישבות של "חומה ומגדל". במשך ארבעים שנה עבד במחלקת התכנון של הקיבוץ הארצי ובמסגרת זו תכנן עשרות קיבוצים, מבני ציבור, מגורים, תעשייה, חקלאות, חינוך, ספורט ונופש וכן העמיד דור חדש של אדריכלים בתנועה הקיבוצית כשהבולטים שבהם היו האדריכלים חיליק ערד מקיבוץ סער ומנחם באר מקיבוץ געתון. הוא עצמו התגורר כל חייו בתל אביב.

למרות שמסטצ'קין למד בבאוהאוס, הוא שינה את גישתו העיצובית לאורך השנים ולא דבק ברעיונות העיצוביים הנתפסים כיום כ"סגנון באוהאוס". המבנים הראשונים שתכנן היו מבנים פלסטיים, מטויחים בלבן ומאופיינים במיטב האלמנטים של הסגנון, אך ברגע שהאופנה השתנתה, אימץ מסטצ'קין את הברוטליזם והפך לאחד ממנסכיה. בריכת השחייה ואולם הכדורסל בקמפוס גבעת רם ו"בית היוצר" בנווה זוהר הם הדוגמה המובהקת לכך. בסוף ימיו שיתף פעולה עם בנו – האדריכל יוסי מסטצ'קין, עד לפטירתו של הבן, אז פרש מסטצ'קין מעבודה.

.

האולם קרוי על שמו של שמואל (מילק) גולן (1960-1901) – ממייסדי קיבוץ משמר העמק והוגה רעיון החינוך המשותף בתנועת הקיבוץ הארצי שייסד את מוסד שומריה

.

אולם המבואה ובו תלויה עבודה שיצר האמן יובל דניאלי

.

יובל דניאלי: שומר השדות, 1996

.

טכניקה מעורבת שכוללת בין השאר אדמה, שרטוטים, ברזנט

.

הכניסה לאולם: רטיבות בתקרה

.

באולם כ-700 מקומות ישיבה

.

האולם מואר היטב בתאורה טבעית החודרת מבעד לפתחים שמשני צידיו וכן בתאורה מלאכותית

.

תקרה האולם מורכבת מלוחות עץ והקירות מטויחים בטיח גס. אין מיזוג מרכזי ולכן בין פתחי החלונות משולבים מזגנים

.

הפתחים שקועים בעומק הקיר

.

אחורי האולם עם חדר המקרין

.

פתחי היציאה בתחתית האולם מודגשים באמצעות חיפוי לוחות מתכת דקורטיבים

.

מבט מהבמה

.

לוחות המתכת

.

מבט מהבמה

.

.

(3) אנדרטה לחביבה רייק

העבודה האחרונה שיצר חיליק ערד וחתמה יצירה שנמשכה חמישים שנה היתה האנדרטה לחביבה רייק שיצר בסיוע יובל דניאלי ב-2009. האנדרטה ניצבת בקצה המדשאה המרכזית בגבעת חביבה. רייק היתה במשך כשנתיים חברה בקיבוץ מענית, הסמוך כיום לגבעת חביבה, ובמלחמת העולם השנייה, כשהיתה בת 30 צנחה בסלובקיה במסגרת משימה של הצבא הבריטי, נתפסה ונהרגה על ידי חיילי הצבא הגרמני.

"בשנת 2009 התחברו בצוותא שני תאריכים חשובים: 60 שנה לייסוד 'גבעת חביבה' כסמינריון מרכזי של הקיבוץ הארצי השומר הצעיר ו-65 שנה לנפילתה של הצנחנית חברת קיבוץ מענית חביבה רייק", מספר יובל דניאלי. "התבקשתי עם חברים מהגבעה לגבש רעיון הנצחה לזכרה של חביבה רייק. מהכרות עם האדריכל והפסל חיליק ערד ששמש בעת ההיא אדריכל הגבעה, הוצע לו להקים את האתר. סוכם בצוות ההיגוי שהאתר יהיה צנוע, פונקציונאלי וישמש גם כספסל ישיבה. ביחד עם חיליק ערד העלינו את הרעיון להשתמש באותיות שמה של הגבעה ושמה של חביבה כבסיס לאתר, ובכך לציין את שני האירועים. חיליק נרתם למשימה ובזמן קצר יחסית הוקם האתר בכניסה לדשא הגדול הפונה לכוון מזרח. האתר שוכן בצמוד לעצי איקליפטוס רבי שנים ששתלו חיילים אוסטרלים בסיומה של מלחמת העולם הראשונה כשהמקום שימש המקום כמחנה צבאי בריטי".

הקמת האנדרטה לזכרה התקיימה 48 שנה אחרי חנוכת האנדרטה הראשונה שתכנן ערד בביתניה עילית הסמוכה לפוריה. יובל דניאלי שהכיר וליווה את ערד לאורך השנים, מדגיש בדבריו כי הנושא שהעסיק את ערד באתרי ההנצחה שתכנן, היה הרצון לעטוף ולחבק את המבקר. ליצור לו מקום אינטימי של מחשבה וזיכרון. אם בביתניה האנדרטה העניקה למבקר סוג של חדר שקט ומבודד מהנוף והמולת היום, הרי שכאן בחר ערד שלא לנתק את המבקר מסביבתו, אלא רק העמיד לרשותו מקום ישיבה ושולחן. ערד בחר כאן לא לנתק את המבקר מהמדשאה הגדולה והמטופחת, המוקפת במבני חינוך בהם מלמדים צעירים לכבד את האחר ולהתחבר לזכרונות ושאת חלקם הגדול תכנן ערד בעצמו.

מילים ומשפטים חוזרים ומופיעים באנדרטאות שיצר ערד לאורך השנים. אלא שכאן האותיות מודגשות באופן מוגזם. עיצובן מזכיר לוגו של חברה מסחרית, או את השלט של גבעתיים בכניסה לעיר מכיוון דרך השלום. אפשר לפרש את העיצוב כתוצאה מדרישות הלקוח, אך לדעתי, ערד כבר הבין שהגיע לסוף דרכו המקצועית ולשלב האחרון בחייו. זכרונו כבר בגד בו והוא התקשה להתנסח והאותיות והמילים החלו להתמסמס ולהתפרק ואפשר למצוא באותן שתי מילים שהדגיש באופן חריג ליצירתו הד לאחיזה שלו במחשבה ובזיכרון – שני המרכיבים העיקריים בהם התמקד בעיצוב אתרי הזיכרון שעיצב לאורך יובל שנים.

.

דגם האנדרטה (ארכיון השומר הצעיר יד יערי)

.

(4) האדריכל

חיליק ערד הוא אחד האדריכלים שכתבתי עליו כאן הכי הרבה. הוא יליד פולין, 1927. עלה לארץ ישראל ב-1933, ייסד את קיבוץ סער ומאז הוא גר שם עד לפטירתו לפני חצי שנה. תכנן פרויקטים רבים בעיקר בתנועה הקיבוצית ובמיוחד חדרי אוכל ומבני ציבור אחרים עליהם כתבתי כאן כבר בהרבה מאד הזדמנויות. הוא גם התמחה בתכנון אנדרטאות ברחבי הארץ.

את רוב האנדרטאות שתכנן כבר הספקתי כאן לסקר: (1) אנדרטת חטיבת יפתח, (2) אנדרטת חללי קרית טבעון, (3) אנדרטה לשיירת יחיעם, (4) אתר ההנצחה בקיבוץ שובל, (5) אתר זיכרון ביתניה, (6) חללי משמר הגבול, (7) חללי חטיבת גבעתי במצודת יואב ו-(7) אנדרטת דנגור. לאחרונה פורסם הספר "הבית, המקום – מתיקיו של המתכנן חיליק ערד" שערכו מוקי צור ויובל דניאלי, וניתן להשיג אותו בחנות מרכז באוהאוס (125 ש"ח). עם פטירתו פרסמתי באתר Xnet מאמר הספד, אותו אפשר לקרוא כאן.

.

hilik_04

אדריכל חיליק ערד, שנות ה-70 (באדיבות נעמי מורג)

.

האנדרטה שוכנת בקצה המדשאה כשמאחוריה מימין אולם גולן

.

חיליק ערד: "האתר – מקום התכנסות אינטימי בפשטותו, ברוחה של חביבה רייק" (מתוך הספר "הבית, המקום – מתיקיו של המתכנן חיליק ערד", יד יערי, 2013)

.

האתר העגול בצורתו כולל ספסל ושולחן עם טקסט כשבמרכז עמוד תאורה שהיה כבר קיים

.

האותיות מודגשות ועליהן נשען הספסל

.

השולחן

.

"גבעת חביבה מרכז ציוני תנועתי המשמר את העבר, מנחיל את מורשת השואה והגבורה, פועל למען עתיד יהודי – ערבי משותף וחינוך לשלום ולדמוקרטיה. גבעת חביבה נוסדה ב-1949 על ידי הקיבוץ הארצי השומר הצעיר ונקראת על שם הצנחנית חביבה רייק

.

סיפור חייה בקצרה

תודה ליובל דניאלי ולדודו אמיתי

אתרי זיכרון נוספים עליהם כתבתי:

.

אנדרטה לטייסים שנפלו בהגינם על שמי תל אביב (בנימין תמוז ואבא אלחנני)

חללי הספינה ארינפורה בהר הרצל (אשר חירם)

לאדם ולטבע (יגאל תומרקין)

לחסידי אומות העולם בפולין (דני קרוון)

חללי אחוזה בחיפה (גרשון קניספל)

לזכר רצח חיים ארלוזורוב (דרורה דומיני)

יד קנדי (דוד רזניק)

בית הקברות בנתיבות

בית קברות ממילא

שיח' בוריכ

אתר זיכרון לחללי קיבוץ רוחמה (אלי וייסברג)

אתר זיכרון לחללי קיבוץ עין השופט

אנדרטה לחללי מועצה אזורית חוף הכרמל (יעקב אורנשטיין)

מצודת יואב (חיליק ערד)

אנדרטת משמר הגבול (חיליק ערד)

אנדרטת חטיבת יפתח (חיליק ערד)

אנדרטת חללי קרית טבעון (חיליק ערד)

אנדרטה לשיירת יחיעם (חיליק ערד)

אתר ההנצחה בקיבוץ שובל (חיליק ערד)

אתר זיכרון ביתניה (חיליק ערד)

אנדרטת דנגור (חיליק ערד)

אנדרטה לחללי חטיבה 679 ברמת הגולן (נעמי הנריק)

אנדרטה לפורצי הדרך לירושלים (נעמי הנריק)

קברי צדיקים בגליל

נבי מוסא

אנדרטת עוצבת הפלדה (בתכנון ישראל גודוביץ)

אנדרטת הרוגי ניצנים (בתכנון שמעון פובזנר, אברהם יסקי ומשה ציפר)

אנדרטה להרוגי הצוללת דקר (בתכנון דוד אנטול ברוצקוס)

אנדרטה להרוגי אוטובוס הדמים בכביש החוף (יצחק שמואלי)

יד זיכרון לעולי אתיופיה (גבריאל קרטס ושמואל גרואג)

בקעת הקהילות (ליפה יהלום ודן צור)

גלעד לאבשלום פינברג (בנימין אוראל)

אנדרטה וקבר להרוגי חוות חולדה (בתיה לישנסקי)

אנדרטת אלכסנדר זייד וסוסתו (דוד פולוס)

גבעת התחמושת (בנימין אידלסון וגרשון צפור)

אנדרטה להרוגי אוניברסיטת תל אביב (מיכאל גרוס)

אנדרטת ככר רבין בראשון מערב (אליעזר ויסהוף)

אנדרטה לחסידי אומות העולם (ליפא יהלום ודן צור)

אנדרטה לארלוזורוב בחוף תל אביב (דרורה דומיני)

יד לבנים באר שבע (יוחנן רטנר ומרדכי שושני)

קיר זיכרון להרוגי קיבוץ תל יוסף (אהרון פריבר)

היכל יהדות ווהלין (ישראל לוטן)

אוהל יזכור (אריה אל-חנני, ניסן כנען, אריה שרון ובנימין אידלסון)

אנדרטה לנופלים בעמק בית שאן (אלפרד מנספלד ומוניו גיתאי וינרויב)

גן הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב איחוד (ויטוריו קורינלדי)

גן זיכרון לחללי חטיבת הראל במלחמת העצמאות (דני קרוון וצבי דקל)

קבר האחים בקיבוץ נירים (יהלום-צור)

מצבת קבר ליד ספסופה

גלעד לשלמה בן יוסף ליד ראש פינה (יצחק דנציגר)

אנדרטה לנרצחי מפלסי הדרך לים המלח

אנדרטה לחללי אגד ארטילרי 212 ברמת הגולן (הלל פסח)

אנדרטה ובית זיכרון לשואה בקיבוץ נצר סרני (פרדי כהנא ובתיה לישנסקי)

אתר הנצחה לחללי אסון המסוקים בשאר ישוב (שלומית שלמה)

אנדרטת ההתגברות בחוקוק (יחיאל שמי)

פינת הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד (משה הדרי)

בית הקברות של קריית ענבים ואנדרטת חטיבת הראל (מנחם שמי)

אנדרטה לזכר הנספים באסון השריפה בכרמל (נתנאל בן יצחק)

אנדרטה לזכר ליל הגשרים (יחיאל שמי)

אנדרטה בעין החורש להרוגי המצור (אילון כהן)

קבר ד"ר ברוך גולדשטיין

אנדרטאות בגטו ורשה

בית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה

מוזיאון לתולדות יהודי פולין

האנדרטה בנגבה (נתן רפופורט)

★★★

שיר לסיום

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • דליה בר-אמוץ  ביום 27/02/2018 בשעה 22:36

    תודה לך מיכאל יעקובסון על העבודה הנפלאה שאתה עושה. אישית, ומעבודה בצמוד לאדריכלים הנזכרים במשך שנים ארוכות ,, זה כל כך מרגש!

  • אורי דרומר  ביום 28/02/2018 בשעה 9:32

    כיף לקרוא, תודה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: