סיבוב בכנסייה קתולית בוינה

בסיבוב במתחם "קרל מרקס הוף" בוינה, מפרויקטי הדיור הבולטים שנבנו בתחילת המאה ה-20 (ואולי אכתוב עליו בהמשך), עצרתי גם לסיבוב בכנסייה הסמוכה. הכנסייה הקרויה – Unterheiligenstädter Pfarrkirche, נחנכה בשנת 1964 בתכנונם של האבא והבן האדריכלים קארל ווולפגנג מולר. מגדל הפעמונים המתנשא לגובה ניצב ממש על המדרכה שלאורך הרחוב ומפנה אליה חלון ראווה. הוא זה שמשך את תשומת ליבי ובגללו נכנסתי לסיבוב בכנסייה.

האדריכלים שהתמחו בין השאר בתכנון כנסיות, היו רגילים לרוב לעצב מבנים כפריים, בהתאם למסורת הבנייה העתיקה הנהוגה באזור זה של אירופה. אלא שכאן בעיר, מול שיכון קרל מרקס, הם החליטו ליצור מבנה ייחודי, שלא יתחרה אמנם עם מתחם המגורים המפורסם, אך כן כזה שיהיה בו ערך מוסף ויעניק למבקר בו חוויה משמעותית. את החוויה הם יצרו באמצעות שתי דרכים: א. הנפחים של גושי הבניין והקשר ביניהם, ב. הירידה לפרטים הקטנים שהפכו כל אחד מהם ליצירת אמנות.

ועל כך ברשימה זו.

.

אבינו שבשמיים

.

מבט מהרחוב על זקפת הפעמונים

.

מזכיר ארובה

.

בתחתית מגדל הפעמונים השוכן ממש בקו אפס של המגרש וצמוד למדרכה יש חלון ראווה לכנסייה ובפנים סלע עם דמויות ישו ואמו

.

הכנסייה מורכבת משלושה גושים: מגדל הפעמונים, אולם ההתכנסות ושרוול שמקשר בין השניים ומשמש כמובאת כניסה.

.

מבט מכיוון הרחוב הצדדי ובו שני פתחים אל הכנסייה. ביומיום ניתן להכנס לכנסייה מכל כיוון ויש לפחות 4 כניסות

.

חזית הכניסה האחורית הפונה לרחוב צדדי משובצת בפתחים זעירים ורק בתוך אולם התפילה מתגלה כי הפתחים האלה מחדירים אור צבעוני

.

.

(1) המבנה

שלושה גושים עיקריים מרכיבים את הכנסייה: מגדל, אולם ושרוול שמקשר ביניהם. כאמור, חווית הביקור בבניין נוצרת לא רק הודות לעיצוב הגושים עצמם, אלא בקשר ביניהם ובירידה לפרטים. אפרט:

(א) המגדל בולט הודות למיקומו לצד המדרכה אך גם הודות לעיצובו: עמודי בטון דקים בכל אחת מפינותיו, כשפסי בטון דקים יותר משמשים כחזיתות. במרווחים בין פסי הבטון הדקים ניתן לראות את המדרגות המטפסות עד לפעמונים שבראש המגדל המתנשא לגובה של 30.5 מטרים (כ-10 קומות). חזית המגדל הפונה לרחוב (ובחלק הנגדי – לכיוון השרוול) מורכבת מזכוכית ובתוכה פסל אבן עם איקונה המדגיש את ייעודו של הבניין. כך יצרו האדריכלים חלון ראווה לכנסייה, המזכיר להולך הרגל בחיי היומיום את מקומה של הדת בחייו, ומזמין אותו להצטרף ולבקר בכנסייה, לעצור ולהתרומם לרגע מעולם החול.

(ב) שרוול נמוך ואינטימי מקשר בין המגדל ובין האולם ומשמש כמבואת כניסה. הדפנות שלו מורכבות מפריקסטים מבטון, בהם משולבים חלונות זכוכית צבעונית. השרוול משופע ועולים בו אל האולם הגדול במדרגות רחובות ונוחות, באופן המזכיר סמטה בעיר העתיקה בירושלים. כמו בחלון הראווה של המגדל הפונה לרחוב, שכאן ניתן להשקיף על אחורי החלון, שילבו האדריכלים בחלונות הזכוכית בפריקסטים משולשים צהובים, המכוונים את המבט כלפי מעלה וממשיכים את המסר של המעבר מעולם החול אל עולם הרוח.

(ג) האולם הוא גולת הכותרת של הבניין. צורתו מזכירה משולש, אך למעשה יותר טרפז. הוא מורכב משתי דפנות זכוכית צבעונית ועמודי בטון חשוף משני צידיו. חלונות הזכוכית הצבעונית מחדירים אור ייחודי אל תוך האולם, והם תוצאה של שיתוף פעולה בין האדריכלים ובין קבוצת נזירים ממנזר שלירבאך (Schlierbach) שהתמחו בייצור זכוכיות מסוג זה. בקצה קדקוד המשולש דופן ראשית וכנגד לה דופן עורפית של האולם המורכבות שתיהן מלבנים אדומות חשופות. הדופן הראשית אטומה ושטוחה ומשולב בה פסל מתכת של ישו מרחף, אותו יצר האמן הוינאי פול פשקה (Paul Peschke, 1907-1991), שהתמחה בפיסול לכנסיות. ידיה של הדמות פרוסות לצדדים כמזמינה ומקבלת את המאמינים – וכך למעשה מגיע לשיאו המפגש של הנוצרי עם עולם הרוח. בדופן האחורית והרחבה, משולבים חדרי שירות וקומת גלריה בה ניצב עוגב. היות וחזית זו מלווה רחוב, משולבים בה פתחים זעירים המעוררים סקרנות מבחוץ, אך בפנים אין להם השפעה משמעותית והאור החודר דרכם לא רלוונטי. שטח האולם הוא 980 מ"ר ובספסלים הניצבים בו ותופסים רק חלק משטחו יכולים לשבת 400 נוצרים, וניתן להוסיף ספסלים ולצופף כאן 800. האלמנט המרכזי באולם הוא גג הרעפים שנבנה במפתח גדול במיוחד ומתנשא לגובה של 13 מטרים. הוא מעוצב בהשראת אוהל, כשהכוונה לרמז על אחד הפסוקים באוונגליונים המתאר את אוהל האל בו מתכנסים המאמינים.

.

תכנית הכנסייה מגלה כי הבניין מעוצב כמו כף יד, כשמושבי המתפללים מאורגנים בטורים המדמים כף יד וכך מרומז למאמינים שהם בידיים טובות ובטוחות

.

.

(2) תולדות

עד לשנות העשרים של המאה שעברה, היה האזור בו ניצבת הכנסייה שטח כפרי שמחוץ לעיר וינה. עם רכישת האדמות והקמת שכונת המגורים הקרויה על שמו של קרל מרקס, החל האזור לשנות את פניו ולהפוך לסביבה עירונית לכל דבר. בהעדר מבני דת, הקימו התושבים הקתולים אגודה שפעלה לייסד כנסייה באזור. ב-1931 נרכש המגרש ששטחו כדונם אחד, עליו ניצב היה מבנה מגורים כפרי ורעוע שנהרס לטובת צריף עץ. הצריף תוכנן על פי מסורת בניית הצריפים באוסטריה, וגם בישראל לאחר הקמת המדינה הובאו לארץ צריפים רבים כאלה, שכמה עשרות מהם שימשו כחדרי אוכל בקיבוצים, בחלקם משתמשים עד היום וגם כתבתי עליהם כאן בבלוג. במשך כעשרים שנה המשיכה הקהילה ורכשה את האדמות שבסביבת המגרש הראשון שנרכש, כך שהשטח יספיק למרכז קהילה דתי.

גידול מספר חברי הקהילה והתבססותה הכלכלית אפשרו בתחילת שנות ה-60 את הריסת הצריף ואת גיוס המשאבים להקמת מבנה חדש ומרווח. התכניות להקמת הבניין החדש הוזמנו מצמד אדריכלים גרמנים, אב ובן, קארל ווולפגנג מולר. המולרים באו מהעיר אופנבך שבמרכז גרמניה (סמוך לפרנקפורט), שם הם התמחו בתכנון כנסיות. הם גם עסקו בטיפול בבית כנסת: בליל הבדולח הוצת בית הכנסת הגדול שניצב היה ברחוב הראשי בעיר ונגרם לו נזק כבד. בעקבות האירוע עזבו היהודים את הבניין, וקארל מולר הוזמן להסב את הבניין שנותר שלם לבית קולנוע (מאז הוכרז הבניין לשימור והוא משמש כאולם לאירועים וקונצרטים בבעלות העירייה).

האדריכלים בחרו כאמור ליצור מבנה המזכיר בצורתו אוהל – הדבר בא לידי ביטוי בתכנית הבניין המשולשת, בה הדפנות ניצבות בזויות זו לזו, ועם הכניסה לאולם מתגלה צורתו המיוחדת עם הגג המדופן בלוחות עץ ומזכיר צריף עתיק. בגלל הקרקע הלא יציבה, נאלצו הבנאים להחדיר לעומק של עד 11 מטרים 170 עמודי בטון לביסוס הבניין ושמירה על יציבותו. הבנייה החלה ב-1965 והסתיימה שנה וחצי לאחר מכן בחודש דצמבר 1967.

.

.

.

(3) כנסיות מודרניות בוינה וסביבתה

פניני האדריכלות הכנסייתית המודרנית שמצויות בוינה הם אתרים שלא בכולם הספקתי לבקר. בוינה יש שתי כנסיות שהן אתרי חובה לשוחרי אדריכלות בעיר: Kirche Zur Heiligsten Dreifaltigkeit המורכבת מגושי בטון מלבניים שיצר פריץ ווטרובה ב-1974 (ומוזכרת כמעט בכל ספר המתייחס לברוטליזם). יש את Kirche am Steinhof מ-1907 שתכנן האדריכל אוטו ווגנר.

יש גם שתי כנסיות מהעת האחרונה שהפכו לאתרים מומלצים לכל מי שמתעניין באדריכלות: Donaucitykirche מ-2000 שתכנן הינץ טסר, ובמרחק חמישים דקות נסיעה ממרכז וינה אפשר להגיע לעיירה Hainburg, שם נמצאת מאז 2011 כנסיית מרטין לות'ר שתכנן משרד Coop Himmelb(l)au. כך, שלצד מבני כנסייה בעלי אופי אחיד וכפרי, יש לאוסטרים בהחלט מה להציע בתחום מבני דת, והכנסייה הקתולית הזו היא חלק מאותה שורת עבודות שיש לאדריכלות האוסטרית במה להתפאר.

.

חזית אולם המבואה המורכב מפריקסטים מבטון צבוע לבן

.

הפריקסטים מבטון חשופים בתוך אולם המבואה כשאור חודר דרך זכוכית צבעונית. שביל מדורג ומרוצף במרצפות פשוטות מוביל מהרחוב אל אולם התפילה

.

מבט לאחור מגלה את חלון הראווה המואר באור טבעי ופונה לרחוב

.

זכוכית צבעונית עם משולשים המכוונים את המבט כלפי מעלה

.

דלתות הכניסה

.

ידית הדלת

.

הדופן הפנימית של החזית המזרחית מורכבת מעמודי בטון חשוף כשזכוכית צבעונית סוגרת על הפתחים, וסדרה של 14 תבליטים שנוצרה ב-1949 מציגה את סיפורו של הצלב, סיפור המתאר את הסבל והמוות של ישו

.

בין עמוד בטון למשנהו משולבות בזכוכית הצבעונית ציטטות מכתבים נוצריים קדומים. הזכוכיות בוצעו במנזר שלירבאך (Schlierbach) שהוקם ב-1355. את כל החלונות עיצבו האדריכלים

.

באולם המרווח יש 800 מקומות ישיבה כשבקצה קיר לבנים אדומות ובחלקו העליון דמות מרחפת

.

דמותו של ישו ולראשה כתר עשויה מפח מרחפת מעל המזבח, ידיו פרוסות לצדדים לקבל את בניו.

.

את הפסל יצר האמן הוינאי פול פשקה (Paul Peschke, 1907-1991) שהתמחה בפיסול לכנסיות

.

כמו כל חפצי הקודש בסביבת המזבח, גם הפריט הזה שאין לי מושג מה משמעותו, מעוצב כמו פסל

.

החלונות הצבעוניים הפונים למערב מתארים נוף

.

מבט על חדירת האור מהחזית המזרחית בשעת בוקר מוקדמת

.

החלונות הצבעוניים בחזית המזרחית

.

מבט מלמטה

.

בחלקו האחורי של האולם ניצב העוגב ופתחי חלונות זעירים שמדמים אולי כוכבים משובצים בחזית האחורית

.

מסופר שאחת לשנה בלילה הפסל קם לתחיה ומבקר ילדים קטנים ששיקרו

.

מועדי התפילה

.

מודעה

.

לפני ואחרי ביקרתי בקרל מרקס הוף:

.

אחת הכניסות למתחם קרל מרקס שנמצא ממש בצידו השני של הרחוב

.

ומיד לאחר מכן המשכתי לבית מולר שתכנן האדריכל אדולף לוס וכיום משמש מעון שגרירת ישראל באוסטריה:

.

חזית בית מולר בתכנון האדריכל אדולף לוס – כיום מעון שגרירת ישראל באוסטריה

.

הסרוויס במעון השגרירה.

 

מלחייה ופלפלייה

.

משרד החוץ

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: